אז האמת שנהנית. בעיקר נהנתי.
ולמדתי כמה דברים עיקריים.
הראשון, לנצל כל רגע.
ללמוד להפוך כל זמן
כל דקה ושנייה
למשמעותית,חשובה.
השני, שהגיע מתוך הראשון
להעריך כל מה שמסביב
להסתכל כל הזמן על כל יופי
וכך פעם, כל פעם להתפעל מחדש
השלישי, ללמוד ללמוד.
לדעת לאהוב ללמוד
למצוא תחומים שאתה אוהב מספיק
ולשאוב מהם ידע, רק בשביל ההנאה.
והרביעי, וכנראה המשמעותי.
אין דבר שיכול לעמוד בפני רצון.
לא ידעתי בכלל לפני שלושה חודשים מה זה
והאמת שלפני שהבנתי מספיק מול מה אני מתמודדת
כבר החלטתי ללכת על זה.
והשקעתי שעות וימים
ולמדתי
ודברים שלא הצלחתי ללמוד למדתי שוב.
ושוב. ושוב.
והצלחתי.
אם העולם אומר לך לשאוף לאיקס
תמיד תשאוף לשניים
אם הנורמה היא שלב מסוים
תדע שאם תרצה תוכל להגיע לשלוש מעל
תשאף. תרצה מספיק. ותדע שתמיד תצליח.
וכשפתאום זה נגמר
יצאתי מהחדר בשקט
צעדתי אל תחנת האוטובוס
וטיפת עצב הורגשה על שנגמר.
רציתי להמשיך, למתוח את הגבולות שלי
לאתגר את עצמי.
להנות מהאתגר, כל כך.
רציתי להמשיך לנצל את הזמן בצורה הכי מקסימלית שלו.
הלוואי. הלוואי ואצליח.
לקחת כל דבר שלמדתי על עצמי במבחן הזה
לקחת לחיים
למצוא את הדרך לזכור את כל המסקנות האלה.
ולממש אותן.