וואי
אני עצבנית עליה כ"כ
נמאס לי מזה כבר. באמת.
***** ****
וואי
אני עצבנית עליה כ"כ
נמאס לי מזה כבר. באמת.
***** ****
אבא עד מתי
הכאב שמתפשט
הדמעות שעולות
אני מכירה את זה.
טוב מדי.
ואני יודעת בדיוק ממה זה.
זו לא סתם הצפה.
זה אובר.
שיט אין לי כח.
צריכה חיבוק
קשה לי כ"כ
אני פשוט צריכה אותו איתי וזהו
צריכה לפרוק את זה
רע לי. פשוט רע לי.
ונמאס לי מהכל.
לא מבינים אותי פה בכלל.
להיפך אם כבר.
אז האמת שנהנית. בעיקר נהנתי.
ולמדתי כמה דברים עיקריים.
הראשון, לנצל כל רגע.
ללמוד להפוך כל זמן
כל דקה ושנייה
למשמעותית,חשובה.
השני, שהגיע מתוך הראשון
להעריך כל מה שמסביב
להסתכל כל הזמן על כל יופי
וכך פעם, כל פעם להתפעל מחדש
השלישי, ללמוד ללמוד.
לדעת לאהוב ללמוד
למצוא תחומים שאתה אוהב מספיק
ולשאוב מהם ידע, רק בשביל ההנאה.
והרביעי, וכנראה המשמעותי.
אין דבר שיכול לעמוד בפני רצון.
לא ידעתי בכלל לפני שלושה חודשים מה זה
והאמת שלפני שהבנתי מספיק מול מה אני מתמודדת
כבר החלטתי ללכת על זה.
והשקעתי שעות וימים
ולמדתי
ודברים שלא הצלחתי ללמוד למדתי שוב.
ושוב. ושוב.
והצלחתי.
אם העולם אומר לך לשאוף לאיקס
תמיד תשאוף לשניים
אם הנורמה היא שלב מסוים
תדע שאם תרצה תוכל להגיע לשלוש מעל
תשאף. תרצה מספיק. ותדע שתמיד תצליח.
וכשפתאום זה נגמר
יצאתי מהחדר בשקט
צעדתי אל תחנת האוטובוס
וטיפת עצב הורגשה על שנגמר.
רציתי להמשיך, למתוח את הגבולות שלי
לאתגר את עצמי.
להנות מהאתגר, כל כך.
רציתי להמשיך לנצל את הזמן בצורה הכי מקסימלית שלו.
הלוואי. הלוואי ואצליח.
לקחת כל דבר שלמדתי על עצמי במבחן הזה
לקחת לחיים
למצוא את הדרך לזכור את כל המסקנות האלה.
ולממש אותן.
רואה כל מיני השמצות כלפיו
ויודעת שזה לא נכון
יודעת מה יש בו באמת.
ופתאום זה הזכיר משהו
יותר נכון, מישהו
מה כתב
מה אמר
מה הציע
מה ביקר
מה דרש
לא אוהבת להיזכר בו.
אבל מצד שני, העובדה שאני *נזכרת*, מראה שזה לא בראש שלי כל הזמן. דברים אחרים מעסיקים לי את הראש.
השלב שקולטת כמה הושפעתי ממנו.
וכמה הערכה יש לי כלפיו.
וכמה אני מחזיקה ממנו.
ידעתי לפני. לא הכחשתי לרגע.
אבל פתאום יש לי מראה מול העיניים
רואה כמה מה שכתבתי, מושפע ממנו.
אפילו ברמת בניסוח. מעבר לרעיון הכללי.
זה משמח אותי.
ויודעת שגם היה משמח אותו, אם היה יודע.
אבל הוא לא יודע. ולא ידע.
אבל העובדה שאני יודעת שאם היה יודע היה שמח, משמחת גם אותי.
אתה כאן יש עוד זמן
והכל ישתנה
אתה בטח תראה
אם תשאל אז הלב יענה
נראה מה יהיה
איזה יום מוזר זה היה.
ירידות עליות ירידות עליות ירידות עליות.
כל הזמן.
זה מטורף.
לפחות בינתיים גמרנו בעליה
בתקווה שלא ישתנה בינתיים
(למרות שיש משהו שקשה ממש😓)
אבל סה"כ לא היה יום רע כ"כ.
גם משהו.
חלום
שכנראה לא יתגשם לעולם
פיזית אני לא אצליח אני יודעת
נפשית אני לא מוכנה וכנראה אף פעם לא אהיה
איפ הקנאה
אני רוצה גם
חלום ילדות שלעולם לא יתגשם
אני רוצה את זה ככ ויודעת שזה לא יהיה
איכ אני. אופ.
באלי ממש
וזה לא שאם אני אחזור לאחור זה יקרה
אופ.
אני רוצה להיות מסוגלת
את על החול החם בסירה
והים מנגן אותך
את השיר שלך
והלב נפתח
אפילו יותר מזה