פורום בת מלך - פנימה (עמוד 13)

הגיוני לגמרי
אל תהיי לחוצה מזה

הגיוני לגמרי, קורה לרוב הבנות אם לא לכולן

 

 

יש משהו בזה - בת מלך - פנימה

 

איזה כיף לדעת שאת נורמלית , תודה על המקום הזה!

 

בגלל זה יש לפעמים הפרשה שקופה כזאת מוזרה?

תהיי רגועה שהכל עובד תקין

זה הדרך שלך.

והיא עוברת מחוזות האלה.

תמצאי במה להיאחז כדי לברוא לך שם עולם חדש וטוב

ובעזרת ה' כשתצאי משם תהיי חזקה יותר ומחושלת.

 

אם את מרגישה שהרע משתלט עלייך

תפני לעזרה אמיתית

כלומר למישהו מבוגר במציאות שיכול לעזור לך בהתמודדות.

 

הרבה כוחות!

מאחלת לך לראות תמיד את הטוב שבכל דבר

שולחת מפה מליון חיבוקים ועידודים, את תעברי את זה...

לדעתי לפחות שבועיים

אני עשיתי חור שהוצאתי אחרי שבוע או שבועיים וזה עשה ממש ממש ממש בלגן
ועכשיו חור חדש אשכרה לא נגעתי בו חודשיים וחצי
חוץ מ שלוש טבילות ומיד להחזיר
נפלה!! ממש חור זורם בגודל טוב אני יכולה לשים בו כל סוג עגיל
ממש ממליצה להשאר גם חודשיים

והוא נסתם קצת הייתי צכה כזה לדחוף ממש חזק זה היה כואב..אבל ההליקס ממש לא יפה ובאלי כבר להחליף אז נראלי אני יחליף

לא יודעת לומר לך יותר מזה.

אבל בטוחה שיש.

 

הבנים הם אמנם אנשים שיש להם נסיונות אחרים מאיתנו,

ונראה מכאן שאין צדיק בארץ שלא יחטא

אבל

בודאי ישנם כאלה שמורים.

שה' שומר עליהם.

ועוזר להם כשקשה.

 

ולשאלה השניה מלמטה:

כן, יש.

יש גברים שלא מטרידים

והם הרוב.

 

 

השאלות האלה כל כך נואשות

בעצם אתן שואלות-

יש תמימות בעולם?

יש אהבה אמיתית?

יש מצב שהמקדש הפרטי בין איש ואישה- לא פגוע?

 

אז- יש.

כמו כל דבר,

שחושבים שהוא אבד, לעולם

אבל בעצם יש עוד פך שמן חתום בחותם של כהן גדול..

יש בנים ששומרים על עצמם

יש גברים שלא מטרידים

המון

ואין סיבה שלא תפגשו בפנים היפות של המין השני.

 

בדיוק כמו שאתן מסתכלות על בנות אחרות בעין טובה,

ודנות כל אחת לכף זכות,

גם אם היא לבושה די חשוף ובצבעים אדומים

אז שימו לב גם לבנים

הם מתאמצים ושומרים על עצמם

הם לא רואים כל בת בצורת חפץ

(ואם כן- כנראה שהתקשורת והתרבות כל כך חיללו אותנו בעינהם שהם מסתכלים ככה)

ואחרי כל כללי הזהירות,

רובם אנשים טובים.

 

תבורכו

אבל כרגע אני מרגישה כל כך מגעיל
למה הם כ"כ מטרידים לפעמים?

אבל בטוחה שיש סביבך המון גברים שיכולים להיות ידידים שלך.

קרובי משפחה, שכנים.

 

לפעמים מספיק צד אחד בידידות כדי לשקם אמון.

לדבר עם מישהו בלב שלך ולצפות בו מהצד.

 

בכל אופן,

הרבה כוחות.

תזכרי שזה לא הסוף, 

זו אמצע הדרך.

והנוף ישתנה ויתחלף.

ומוסיפה- יש גברים שלא מטרידים?

ובלי קשר- זה עבודת ה׳ שלהם

יש צדיקים, יש שומרי עיניים.

כן, יש!! יש כאלה ששומרים על עצמם ומחכים לאחת שבשבילה הם שומרים הכל.

תתעודדי, הם מחכים לך ויש כאלה!!

אם את לא רואה אותם כנראה שהם באמצע איזה סוגיה בישיבה;)

 

הם שומרים על עצמם כדי להגיע אלייך הכי נקיים שאפשר.

יש נשמשלי, יש!! רק תאמיני.

רוצה לשתף?

סניקרס לבנות כמה שהן יפות ככה הן מתלכלכות..

תנסי לערבב כוס אבקת סודה לשתייה וכוס וחצי נוזל כביסה, לשפשף את העיסה על הנעליים עם מברשת שיניים ולהשאיר לכמה זמן. אחכ לשטוף ולכבס במכונה עם אבקת כביסה אם צריך.

בהצלחה!

02-6288899
אמנם פחות מומלץ אבל אפשר גם להוריד לעצמך
מרטיבה צמר גפן/ טישיו בהרבה אציטון
ואז בעזרת קליפסים שמיועדים לזה או ריבוע נייר כסף
מצמידה לציפורן ומשאירה 10 - 15 דקות.
אחר כך משייפת בעדינות את הציפוי המבריק
הג'ל מתרכך ויכול לרדת בקלות
כדאי שתשימי אחרי החג מחזק וציפרניים ..
בהצלחה 🙂

ואחכ תוכלי למרוח מעל נכל לק שקוף ולטבול איתו

ויכאב לי בליל הסדר...

ולא יכאב לך. רק תאמיני בזה מספיק.

לא תמיד עוזר.

וואו כמה שאני מזדהה..

לא פשוט בכלל

הלוואי ותימצאי את המקום של השקט הזה בעצמך בלי דברים חיצוניים.

לפעמים לפרוק, לכתוב יכול לעזור ולהקל..

היה לי קשה נפשית יותר מהרגיל.
חייבת להתעמעם. אין לי כוח להתעסק במה שקרה
אני עלולה להתפרק מבלי אפשרות להתגבש עוד פעם
די מדכא לי. אבל מי יבוא לעזור לי?

שאם היתה לי אפשרות-

הייתה תקופה בחיים שלי שהייתי משתכרת כל יום.

זה היה תקופה קשה. והרבה מהרצון שלי היה לברוח מהמציאות.

אבל

ידעתי עמוק בפנים שזה לא הפיתרון

צריך לעבור דרך הכאב כדי לעבור אותו.

ואי אפשר לברוח מהמציאות

 

אז אם תוקף אותי חשק כזה עוד פעם,

אני שואלת את עצמי- ממה את רוצה לברוח?

ומה יעזור לך?

לפעמים זה אוכל מסויים- בדרך כלל לא בריא

ולפעמים שום דבר לא יעזור לי

אז אני חושקת שפתיים

ומחכה שיעבור

מה עם טיפול רגשי? או משו רציני יותר?
אין טעם לסבול לבד... (לב)

היה מזעזע ביותר
ומי אמר שאני סובלת לבד? אני סובלת ביחד עם כולם!

ניסיתי לכתוב, ויצא לי קצת מבולגן.

 

א. אל תרגישי אשמה. זה מצב נפשי. וכמו כל דבר בחיים- צריך לקבל את המציאות כמו שהיא, על כל מרכיביה, ורק אחרי זה לנסות לשנות. ועצם המודעות כבר גורמת לדברים לזוז, כאילו המח שם לב שזה חשוב אז הוא משנה דברים לאט לאט.

 

ב. זה קורה, שהלב אטום תקופה. אולי הוא נאטם בגלל שהוא נפגע, אולי בגלל שהוא הבין שזה לא חשוב, אז הוא הקהה את הרגשות. הוא ישוב וייפתח, בתנאים הנכונים. הרבה פעמים לפני החתונה הרגש די שקט, ולא סוער. וזה קורה ממלא סיבות. אולי כי את חושבת בשכל שמבוגרים יותר מאופקים, ואולי כי אין הרבה עם מי לחלוק את הרגש המתרגש. ואחרי החתונה לאט נפתחים ומשתנים. ואז זה יכול להיות מפתיע והכל מרגש, במקום שיהיה אדיש.

אני זוכרת את עצמי תקופה מסויימת אחרי החתונה פתאום מתרגשת ממלא דברים קטנים כמו שיר ברדיו, וסיפור יפה, ממש לא כמו שהייתי לפני כן.

איך זה קורה? אחרי החתונה משתנים דברים בחיים, ופתאום יש בעולם רק שני אנשים- את ומי שהתחתנת איתו. ובעולם הקטן הזה- את האישה. ואישה היא רגש. אז יש לך מקום לבטא את הרגשות שלך, גם כלפיו וגם באופן כללי, מין מקום להתרווח.

 

ג. לגבי הבחור-

את הכי טובה כמו שאת. תביאי את עצמך ככה, והכל יסתדר לטובה בעזרת ה'.

 

שאי ברכה

אבל מלחיץ אותי שאם אני לא מרגישה רגשות שיא (כמו שאני תמיד מרגישה בחיים) כלפי הבחור, אז אולי משו כאן לא בסדר..
זה קיצוני אצלי כרגע-
אני יכולה כמה ימים טובים לא להתגעגע(אפילו אם אנסה באופן מלכותי, הגעגוע יווצר אבל בקטנה ממש), ויום אחרי לבכות מגעגוע.
אני לא מבינה מה קורה אצלי.
אשמח לשמוע את דעתך בעניין.

אני חושבת שזה קשור לעוד דברים.

 

קשור לקשר עם בן באופן כללי, שאולי התחיל דרך השכל, ואז לרגש לוקח זמן להתעורר.

 

קשור לסביבה שלך- אולי כשאת לא מתגעגעת זה כי את נמצאת במקום מסויים? או שאת מנסה באופן מלאכותי- אז את אומרת לעצמך דברים שבעצם את חוששת מהם

 

קשור לדברים שבאמת גורמים לך להתרגש- למשל כשאת בוכה מגעגוע, למה בעצם את מתגעגעת? ומה יעזור לך להרגיש את זה יותר? אולי לומר לבחור שיגרום לזה יותר פעמים?

 

והשינויי מצב רוח- אולי בגלל שזה מצב חדש. והלב עוד לא יודע ממש איך לעכל, אז כשהוא מזהה משהו שהיה בעבר הוא מתרגש וכשסיטואציה חדשה הוא אדיש.

 

מה את אומרת?

דבר שני, אנחנו ב"ה מאוד פתוחים.
ברור שכל פעם שאני מתגעגעת/בוכה מגעגוע אני אומרת לו, כנל הפוך.
יש בזה קטע נחמד לומר, אבל זה נגמר שם.
מרגיש לי שיש לי כל כך הרבה דברים קטנים וגם גדולים(!) להתרגש מהם, והם לא מרגשים אותי כמו שהייתי מצפה שירגשו אותי.
מילות חיבה כבר נהיו עברי רגילות ולא משו יותר מדי מלהיב(כמובן שזה יבאס אותי אם הוא פתאום לא ישתמש במילות חיבה, כי איפשהו זה צורך נפשי עמוק אצלי).

אבל שמתי לב שכשאני נותנת לו/מעודדת אותואז זה עושה לי טוב, כי הוא כל הזמן רק מעניק לי עוד ועוד.

אז אולי גם זו נקודה למחשבה, אני לא יודעת, אני רק מבולבלת🤷‍♀️

וזה שאת מבולבלת- זה בסדר. זו תקופה שתעבור..

 

מציעה לך לומר בקול לעצמך או למישהו או לכתוב

את כל העניינים שמבלבלים אותך.

 

והרב דסלר אמר שנתינה מולידה אהבה, אז הגיוני מה שכתבת.

 

ועוד דבר-

לפעמים בתקופה הזו קצת מתבלבלים כי הרגשות חזקים אחד לשני וכבר רוצים להמשיך ולהיות ביחד הרבה-- ואל תשכחי את עצמך.

 

♥♥

נתת לי נקודה למחשבה.
תודה רבה❤

אבל אל תדאגי זה לא יימשך ככה נצח, ואני מבאסת אותך, היה לי של שלוש ימים

שלוש ימים הכל כולל הכל?

בכל מקרה בלי קשר זה נורמלי.
אם יקרה שוב וזה שונה מהנורמה אצלך אז תשאלי רופאה כדי להירגע ⁦⁩

אבל לדעתי עבר איזה חודש אולי קצת יותר מאז חיסון שני

כמובן בכל תלוי גם באופי הדימום
אם זה ממש כבד כל התשעה ימים אז אולי כן הייתי בודקת אפילו דרך שירות טלפוני איכשהו

דימום קל...

הימים הראשונים (עד הרביעי נגיד) היו כרגיל, בכללי אין לי אף פעם יותר מדי דם.
ואח"כ היה לי פחות ופחות כל יום. ברמה שביומיים האחרונים בקושי הייתי צריכה פדים אבל כן היה דם

קורה🤷🏻‍♀️

 

אם מישהי לא בטוחה אם משהו תקין או לא ( הברירת מחדל היא להפסיק כמובן!) אבל יודעת שלא תמיד זה קל ולפעמים ממלא חוסרים וכו'..

 

היא יכולה לפנות אלי אני מכירה כאן 99% מהבנים ומהבנות 

מבטיחה לשמור על פרטיותכן 

 

 

@נועה גבריאל יכולה לספר לך שאני סה"כ בסדר ואפשר לסמוך עלי. 

בכללי צריך להזהר
אבל גבר שמעצמו פונה אלייך- בעיני מדליק עוד יותר נורות אדומות.

(למשל: היי, ראיתי את מה שכתבת בריק ומוסתר/פרוזה וכתיבה חופשית/אחר ומאוד התחברתי את כותבת יפה הייתי במקום שלך לפני כמה שנים
למה את כל כך כועסת על אמא שלך?

סתם בתור דוגמא)


קיצור בעיני זה מדליק עוד יותר נורות אדומות והייתי עוד יותר נזהרת

מהפורומים הנ''ל, ולא רק כתיבה של דברים אישיים.
אם גבר פונה אחרי שראה משהו שכתבת בנוגה או בנסיופ, אפילו סתם כתבת איזה יום מדהים היה לך היום,
לשים לב טוב טוב לאן השיחה ממשיכה..

@ענבל

ו@מקום בעולם

האנשים בו זקוקים לזה.

צודקת.

אמנם אני לא כתבתי את זה, אבל ממש מזדהה. לגמרי.

חבל שההורים לא מבינים...

(תרצי שנדבר על זה בפורום?)

 

 

(מישהי אחרת רוצה?)

ממש מזדהה, ב"ה זה לא המקרה שלי אבל רואה את זה מסביבי

וואי איזה קשה. 

אני מוצאת את עצמי אחרי שנה שבקושי למדתי עומדת עכשיו לפני בגרויות ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. תמיד הייתי תלמידה ממש טובה, אבל ממש!
כל התקופה האחרונה הייתי נכנסת לזומים (בערך שלוש ביום) אבל את כל המטלות לא הייתי עושה כי הייתי תקועה במחשב ולא משנה מה הייתי עושה שם. סדרות, סרטים, ערוץ 7, משחקים...
ככ מאכזב להסתכל עכשיו לאחור..

זה שאת מאוכזבת מעצמך זה מנוע למצות.

למצות כל יום, להציב יעדים

וכל המילים היפות

 

אבל ברצינות,

ברור לי שיש לך כמה מסקנות על עצמך מהתקופה הזו.

יכול להיות שהלימוגים פחות התקדמו,

אבל יש לך תמונת מצב של הנפש שלך, של החוזקות והחולשות,

ותוכלי לכתוב אותן לעצמך כפי שהתגלו (מה היה לי קל בתקופה הזו, מה היה קשה? לאן גלשתי בזמן הרב במחשב ואיזה דברים הצלחתי לעשות?)

ואז לבקש עזרה מה',

ואולי עזרה מהסביבה ואולי לא,

ולהתחיל להתקדם.

 

יקרה שאת

למדנו דרך הטלפון ויש לי הפרעות קשב וריכוז, בנוסף לכך שהחומר משעמם- אני פשוט לא יכולה ללמוד בלי מינימום ויזואליזציה.
כעסו עלי בסמינר, למרות שביקשתי עזרה והם לא היו פנויים לתת לי אותה.

תכל'ס- פער של שנה.
 

זה פער של שנה בלימודים

אבל בנפש- לא..

אבל אין מה לעשות.
למדתי לפתח תחביבים ולנהל תקציב באופן עצמאי לחלוטין- שזה נהדר!

והפסד של שנת לימודים.. אם אפשר להשלים אותו אז זה בסדר.

גם בישיבות קטנות עושים בגרויות בשנה אחת, ושאר השנים רק לומדים תורה.

מה שמרתיע אותי- זה שאני כבר לא מתאימה למוסד שלי.

אבל האמת היא

שאם את לא מתאימה למוסד שלך-

זה אומר שהשתנית.

וכנראה גם הוא לא מתאים לך.

 

צריך בזמן הזה

רק לקבל. לקבל את המציאות כפי שהיא כעת

לקבל את זה שהיא השתנתה.

 

ולא לפחד מזה.

 

עוד משהו נהדר בקורונה (אני אוספת נקודות זכות)- השתניתי לטובה!

אבל אומרים שלימון עוזר

ויש כל מיני תרגילים שיכולים לעזור גם- לשבת על האסלה לשים את הרגליים על שרפרף ולפתוח ולסגור אותן. כמה פעמים ביום אבל לא יותר מידי.

 

מה שעוזר לי זה לקחת ברזל ולעשות ספורט, אבל זה יעזור רק אם תעשי את זה שבוע לפחות לפני שמקבלים..

לשים רגליים במים חמים מאוד למשך 20 דקות
יום למחרת את אמורה לקבל

עשיתי את זה פעמיים וזה עבד לי
וגם חברה שלי עשתה את זה ועבד לה

תודה לכן..
לגבי התשובה של האנונימית השניה חבל שלא ידעתי את זה לפני כמה ימים, יש לי משהו ברביעי וכרגע נראה שאני אצטרך לחפש אפשרויות לקיצור ימים

לאכול כמה שיותר במהלך ימי הדימום,

זה עוזר לכיווץ כלי דם ולהתנקות של הרחם.

לדימום הכבד להשתחרר ואז
(כך שמעתי בעבר(

קודם כל, אוכל מתאים

לאכול הרבה ירקות לא מבושלים, לשתות הרבה מים.

 

דבר שני, לא להתאפק

אם את מרגישה שאת צריכה לשירותים, לא לדחות את זה.

 

דבר דבר שלישי, תנוחה מתאימה

אם יש לך זמין שרפרף, תרימי עליו את הרגליים בשירותים.

תנוחה שעוזרת- לשבת על קצות האצבעות- בכריעה.

 

דבר רביעי- רשות

להסתכל רגע על החיים שלך ולראות האם את מרגישה בנח היכן שאת נמצאת רוב הזמן או לא.

לפעמים זה קשור. הגוף צריך להרפות כדי לשחרר את הפסולת. ויכול להיות שאת לא מרגישה בנח כדי להרפות לזמן מספיק כדי לעשות בשירותים.

זה דבר שאולי לא יהיה לו פיתרון כל כך,

אבל אפשר בכל זאת, בזמן שאין אף אחד בבית, ויש לך שקט ונחת להרפות, לנסות אז ללכת לשירותים.

בעז"ה אנסה את מה שכתבת...

ל@ברוקולי ולאנונימית!

קודם כל שימחתם אותי בזה שהגבתם

ובעז"ה מקווה שישתפר...

ממליצה על אכילה של מזונות שמכילים סיבים תזונתיים בכמות גבוהה
לחם מלא
בכללי פחמימות מלאות
מלפפון
גם קוואקר מכיל הרבה סיבים
הרבה מים (על הבוקר על בטן ריקה חצי ליטר, יכול לעזור לדעתי, כמובן בעדינות, לא לדחוף בכוח..)
מיץ שזיפים (אבל זה דוחה לטעמי..אישית לא עמדתי בזה.)
להפחית סוכרים ופחמימות ריקות
לפעמים זה קשור למקום של לחץ גוף-נפש עובדים ביחד.
אבל כמו שברוקולי כתבה כדאי לגשת לרופא כדי להיות רגועה.
בנוסף לנסות לשנות תזונה. אפשר לנסות גם רפואה אלטרנטיבית. יש באינטרנט הרבה טיפים (כדאי להיזהר כי לפעמים השפה פתוחה מידי, כאחת שחוותה עצירות, עשיתי המלצות מהרשת ומהפורום גם וב"ה עבר)
כלל הזהב-לא להתאפק! קחי לך כמה ימים בבית תשני את התזונה למזוהות עם סיבים ואל תתאפקי.
לדעתי גם ספורט יכול לעזור.
בהצלחה ובבריאות ⁦⁩
נ.ב- אני לא אשת רפואה, הכל על דעתי האישית, אל תראי בזה גורם מקצועי, ותלכי לשאול רופאה קודם ⁦⁩

האם את אחרי חיסון?

יש נשים שדיווחו על שינויים באופי המחזור.
לא הייתי נלחצת מזה השום צורה כי זה טבעי הפני עצמו..

הוא נפוץ גם בגב בכתפיים ובחזה.

האמת גם בגב מגרד לי כבר הרבה זמן.

 

וצריך לקנות חזיה מחברה אחרת? או שזה קשור לסוג?

 

וכדאי לך ללכת לרופא עור שימליץ לך על טיפול.

(מספיק רופא רגיל, לא צריך רופא עור)

שבע יפול צדיק וקם!
הכי חשוב זה תמיד לקום מהנפילות ולא לתת לזה לשבור אותך.
ה' רואה את הרצון שלך
וזה מה שהוא רוצה!

את מתוקה.. תודה
בעזרת השם יהיה טוב 🙏

למשך המון זמן, מינון גבוה

זה מאוד מאוד עזר. נשאר קצת צלקות אבל לא משהו שאי אפשר לכסות במייקאפ

אני ממש שמחה שלקחתי

יש התפרצות די מטורפת של חצ'קונים ואז מתחיל שיפור משמעותי

אולי ההתפרצות זה פחות זמן, אני כבר לא באמת זוכרת

מה שכן כל הזמן שולקחים את הרוקטן העור מאוד מאוד רגיש, יש לי צלקת (שדוהה עם הזמן, לא משהו שמפריע לי בכלל. אבל עדיין צלקת) מאיזה שריטה ששרטתי את עצמי בטעות במצח