מסתכלים עלי!!כזה נגיד בשבט בבנ"ע שחברה שואלת אותי שאלה ובנות מסתכלות עלי לשמוע תתשובה..
מה עושים????
יש לי חברה שאני פשוט אוהבת!!!! בחיים לא נראלי אהבתם ככה חברה אני פשוט חושבת עלייה כווול הזמן!!!!!
בשבילי היא פסגת השאיפות!!! וזה לא טוב אני יודעת..
עכשו ככה לה יש 2 חברות מאוד טובות (אני גם אחת מהחברות הטובות שלה) אבל הם הרבה יותר מימני נראלי.. אנחנו פול ביחד וזה נהנות וכ'ו אבל תמיד אני ירגיש שיש לה מישי יותר מימיני ועוד משו נגיד היא מדברת עם בנות שהם חברות שלי ובקושי שלה זה מרגיש לי מעצבן כאילו אל תגעו בה היא שלי.. ודי אני פשוט לא רוצה להרגיש ככה אני מרגישה ילדה מיסכנה! ולא תגידו אין לי חברות אחרות אני בעיקרון ניקראת ילדה מאוד חברותית ולמרות הכל ככה מרגישה מה אני יעשה? יש לכם רעיון? ועוד משו שמפריע לי ממש לא בקטע החתתני אלה יותר בגלל שוואלה חברות וזה סתם להרגיש יותר קרובה וקשורה.. איתי היא לא תדבר על הצרות רק תיצחק ותעשה כיף וקצת זה יצר חסימה כאילו מסתירה מימני משו..
במיוחד שבזמן האחרון היא כול הזמן היא עצובה ואין לי מושג למה וקצת דואגת..
מכירות או שאני היחידה המוזרה בעולם?
אוףף יצא ממש מבולגן!!! אז מקווה שתבינו תודה רבה
זה קורה בערך לכל בן אדם בעולם הזה.. אבל מאיך שכתבת זה נשמע שאת קצת מגזימה וכדאי לך לעצור את זה לפני שיהיה יותר גרוע...
לא הצלחתי להבין מה היא מרגישה כלפייך. היא אוהבת אותך? את חברה טובה בשבילה? אם כן אז זה מוזר קצת שהיא לא מספרת לך למה היא עצובה..
אם לא אז זה נשמע באמת קצת קשר לא בריא וכדאי לעצור את זה.
את ממש מוזמנת לאישי. פשוט לצערי יש לי קצת ניסיון עם התופעה הזאת.. אם את רוצה תגידי פה, ונפתח ניקים לצורך העניין.
בהצלחה לך נשמה טובה!
מוושלמת שכמונייכול להיות בקטע שהיא לא מספרת לך כלום זה בגלל שאיתך היא הרבה יותר מרגישה בנוח
לעשות איתה כיף ושטיות והיא לא רוצה להרוס את הכיף בדברים דכאנים?? והיא חולעליך והכוול
אבל הרבה יותר כיף לה איך שזה עכשיו..
ועם החברות האחרות היא ממש לא מרגישה בנוח לעשות דברים כיפים והם בשבילה רק שהיא צריכה לפרוק?
לכול אחד יש תחברות שכיף לעשות שטיות ויש תחברות שעליהם כיף
לפרוק ואני לא מתכוונת חס ושלום להגיד שאת לא רצינית וזה!!
אבל סתם תחשבי על זה..
לא חושבת?
בהצלחה מותק!
הרמב"ם מחלק בין שלושה סוגי חברויות: חברות לשם תועלת הדדית, חברות לשם נחת (גשמית או רוחנית), וחברות במעלה הגבוהה ביותר: חברות לשם אידיאל משותף, הטוב. זוהי החברות אותה לפי הרמב"ם יש "לקנות" ולעמול עליה מאוד.
ולמה הבאתי לך את הרמב"ם כדי להסביר שיש לנו המון סוגי חברים שונים שלכל אחד מהם מטרה שונה. (אם תרצי הסבר מפורט יותר לדברי הרמב"ם תכתבי ואביא לך, פשוט מחוסר זמן מקצרת.. )
מקריאה של הדברים נשמע שמתפתחת פה קצת חברות לוחצת ולא בריאה.
מותר שלכל אדם יהיו מגוון סוגי חברים- חברים ללמוד מתמטיקה, חברים לשיחות נפש, חברים לטיול וחברים סתם לשבת לאכול איתם צהריים,
אין הדבר אומר או מעיד מי מבין החברים 'בעל' חברות עמוקה יותר.
מה שאת כן יכולה לעשות זה לפתח את הקשר שלכן בצורה הדדית, לבנות אמון וממילא שתהיה בניכן אהבה והערכה בין חברות טובה. יפריע לך הרבה פחות שהיא לא באה לשיחות נפש איתך
יכול להיות שהיא גם מרגישה שאולי את 'קצת' תלויה בה, אולי את משתפת אותה המון ולא נעים לה לשתף חזרה כדי לא להקשות עליך.
[יכולה לספר לך שחברה מאוד קרובה שלי (כבר 19 שנה)אני ממש ממש לא משחנשת איתה, אבל היא מאוד שותפה לחיים שלי. למה?- כי היא לא כזאת של שיחות ארוכות. זה אומר שאני אוהבת אותה פחות? ממש לא]
ממליצה לשבת בנחת , לנקות את הראש
לסדר לעצמך במחשבות - למה את אוהבת אותה? איזה תכונות טובות שבה גורמות לך לרצות להשאר?
והכי חשוב,
בצורה חכמה ובשמחה
בהצלחה.
cookie_monster



)ניהול בת מלך!בס"ד
אהובות שלי!!!!
איך התגעגעתי ,אתן פשוט לא מבינות עד כמה!!
יצאתי להפסקונת של כמה חודשים טובים מהערוץ,ולאחרונה חזרתי!!
אני קוראת פה הכל בפורום ואני פשוט מרגישה תחושת גאווה!!!
כמה הפורום הזה פורח וחי!!
כמה תמיכה יש פה!!
אין!אתן פשוט נ ס י כ ו ת.!!!
אוהבת ממש ממש ,ומאוד מאוד מתגעגעת...אולי גם אחזור למשך תקופה..
חג מקסים,פורח,ומלבב שיהיה לכולכן!!
נמסרת לכן נשיקה גדולה
!!!
רוני ["בדמייך חיי"]

cookie_monster
*בננית*
See the pain
למה?
ככה
ככה
ככה
ככה
די נימאס להיות עם ההורים החברות!! האחיות וכולם......
די לעשות את הרצון שלהם
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
תולעת השנימה שאני עושה:
אני לא מגבילה את עצמי למאכלים, אלא אוכלת מהכל, אבל רק קצת, ולאט.
(שיטה מומלצת לאירועים ושבתות, כשיש הרבה מאכלים שונים וכולם טעימים...
)
כשאוכלים לאט, מרגישים שובע בשלב מוקדם יותר באכילה, מאשר כשאוכלים הרבה, ואז התחושה שלנו היא מעבר חד מ-"אני מורעבת!" ל-"אני מפוצצת!" בלי שלב ביניים של- "אני שבעה".
אולי כדאי גם לצאת להליכה בשבת? או במוצ"ש?
בהצלחה!
יותר זה בסדר!! בשבת לא משמינים. וחוץ מזה שלאכול אוכל שהוא בתוך מצווה חשוב יותר משטויות במהלך השבוע אז אולי תקצצי שם?!
דרךחדשה_
פונ3'ה!!
See the pain
מעפר אני באה
תולעת השני![]()
ואאאאי, יש לי שאלה שבראש שלי כבר מלאאאא זמן, וניסתי לקבל עליה תשובות כל מיני אנשים ולא ממש לא הצלחתי... 
(זה בערך..) - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f333-7
מה זאת אומרת???? הם מקיימות יחסים בלי האיבר מין של הגבר???? ![]()
סליחה אם זה נכתב בוטה מידי.
בעזהי"ת
אבל את מוזמנת אלי לאישי להסברים.
מה זה אומר "מקימות יחסים בלי איבר המין של הגברים"???
![]()
![]()
מתנחלת איפשהואאני חושבת שהכוונה היא לאו דווקא לקשר גופני חד-צדדי ולא נעים, אלא גם (או אפילו, בעיקר,) לקשר גופני דו-צדדי, הדדי, נעים ובהסכמה של 2 בנות.
ואגב, ההגדרה של אונס היא מ-מ-ש לא רק מקרה בו בן מקיים יחסים עם בת בעל כורחה והיא נכנסת להיריון. אני לא אביא את ההגדרה החוקית לאונס (היא מאד מפורטת) אבל בת'כלס, כל קשר גופני ללא הסכמה של לפחות אחד מהצדדים מהווה אונס. (תחשבי על זה, המילה אונס משמעותה הכרח, כפייה.)
בעזהי"ת
אונס זה רק החדרה, של כל דבר שהוא, לנרתיק.
כל קשר גופני ללא הסכמה של אחד מהצדדים הוא בהחלט לא אונס אם לא הייתה חדירה, אלא הטרדה מינית בהגדרותיה השונות.
סמייליי
תולעת השניאת יכולה לכתוב לנו! בשביל זה אנחנו כאן! ![]()
ומי שמכירה אותי-בבקשה אל תנסו לנחש מי זה.טוב?!
יש לי חברה,עם ביטחון עצמי ממש ממש נמוך. גם בחטיבה היה לה ממש טוב ואז המעבר השנה לאולפנה ממש ממש קשה לה חברתית. וגם המצב המשפחתי שלה בבית השנה לא טוב כ"כ (זמנית.בעיה רפואית במשפחה שבעז"ה תעבור)
יש לה גם כמה אחים שממש כוכבי החברה,והיא במשפחה גדולה והיא נבלעת,בעיקר כשההורים שלה לא הרבה בבית.
חברתית-היא לא מצליחה השנה.לימודית-גם לא.היא גם עושה כל מיני דברים שדי צועקים-היי!אני כאן.
ויותר מזה-היא בתת תזונה.מאוד.
לשני שנה או שנתיים היא היתה במצב שהיא לא היתה יכולה לקום מהמיטה בלי להתעלף. היא יצאה מהמצב הזה אבל היא עדיין בתת תזונה,ולא שידוע לי שיש תזונאית שמלווה אותה.
בשבת שהיתה לנו ביחד,היא פשוט דיברה על זה שהיא רוצה להתאבד!
עכשו היא רק אאומרת שהמשפט רע וטוב לו,צדיק ורע לו מנחם אותה.
מה לעשות?????
ולהתעניין בה. אבל באמת באמת מכל הלב.
להראות לה דאגה ואכפתיות ורצון כנה לעזור.
זה לדעתי יכול לשפר את המצב..
אבל בתכלס, לא צריך לייחס לזה חשיבות כ"כ גדולה.. זתומרת,זה לא כ"כ מפריע לנו במהלך היומיום..
אבל שרדתי את הטיול השנתי למרות שלא האמנתי 
אז יהיה בסדר 
ואני סובלת בטירוף!מישהי=)
שושנת העמקיםאחרונה
Smiley123בס"ד
שלום לכולן!
יש לכן שמות של שירים חסידיים קצביים שכיף לעשות איתם כושר? (להשתגע וכיו"ב
)
תודה מראש!
מה משאיר לילד יותר צלקות ,חסכים וטראומות-
ילד שאבא שלו נטש אותו\ ההורים גרושים והוא גדל עם האמא. או ילד שנולד מתרומת זרע?
יש גירושים שהולכים טוב, ויש גירושים מלוכלכים ממש שמשאירים לילד צלקות.
ילדים שנולדו מתרומת זקע-זאת המציאות שלהם. הם לעולם לא חוו מציאות שונה, אבל מצד שני יש להם חברים עם אבא ואמא,וכן יש איזה קווץ' בלב.. ככה שזה ממש תלוי..
אני חושבת שילד שגדל עם זוגיות קשה ברקע יסבול מטראומות קשות יותר מילד שנולד מתרומת זרע.
תחשבי על זה שאמנם ילד שנולד מתרומה גדל ללא אבא, אבל הוא גדל עם אמא אוהבת ועם אישה שבחרה, עם הרבה אומץ ועם רצון חזק, להיות אמא. ילד כזה לא צריך להתמודד עם המחשבה על כך שאבא שלו נטש אותו (לטב ולמוטב, כי אבא שכזה לא היה קיים בכלל) והוא יכול לגדול בידיעה שאמא שלו בחרה בו. ובהנחה שאמא שלו לא תנשא בעתיד ולא תיידד עם גברים כלשהם, הוא לעולם לא יצטרך לסבול מריבות אפשריות בין אימו לבין גבר אחר.
להבדיל, ילד שגדל במשפחה מורכבת, חי עם הידיעה על כך שאבא ואמא לא "חברים" ויכול להרגיש שאבא שלו לא אוהב אותו, או אפילו שאבא עזב את הבית בגללו. (מה שבדרך כלל לא נכון, אבל זו תחושה מאד נפוצה אצל ילדים. להאשים את עצמם בבעיות של המבוגרים)
בשורה התחתונה, ובהנחה שילד נולד וגדל עם אמא בריאה בנפשה, הדעה שלי היא שחיים של ילד שנולד וגדל עם אמא בלבד משאירים פחות צלקות מחיים עם אבא קיים אך לא נוכח.
הגעתן למסקנה כלשהי בסוף?
אהלן 
אני ממוש אוהבת לקרוא את הפורום, ואני ממש הייתי שמחה לזכות בזה שאולי תעזרו גם לי ;)
אני לומדת בכיתה י"א וב"ה!!!!! ממש טוב לי!
אבל יש לי בעיה שדי מעיקה עליי...
זה מתחיל בערך מכיתה ז', הייתי חברה טובה של "מלכת הכיתה" ובאיזה שהוא שלה "נמאס לה ממני", וזה גרם לזה שבמשך בערך שנה וחצי לא היו לי חברות. ב"ה לקראת סוף כיתה ח' המצב נפתר, חברות שלי חזרו להיות חברות שלי וכו'.
בכיתה ט' מתחילים אצלינו בי"ס חדש, הגעתי לאולפנא והרגשתי ממש טוב, אפילו הצלחתי להודות לה' על מה שקרה כי זה באמת עזר לי לפתח רגישות, אמונה ועוד דברים.... וגם חברה שלי ("מלכת הכיתה") עברה איתי לאותי בי"ס, ואנחנו ממש חברות טובות- ב"ה אפשר לומר שהכל הסתדר. 
אבל כאן הבעיה שלי, יש לי משהו שהוא עוד לא פתור לגמרי, ואני מתארת לעצמי שזה משקע מאז...
באמצע כיתה ט' הגיעה אלינו ילדה חדשה, לא כ"כ התחברתי אליה, אבל בתחילת כיתה י' ממש ממש התחלתי להתחבר אליה ולאהוב אותה. היה לנו קשר מסובך, אני מתארת לעצמי שהיית מגדיר את זה כקשר תלותי (כשאני הניתלת), אבל אני מבטיחה שזה לא.
פשוט גיליתי שאני כ"כ אוהבת אותה, ולא ידעתי איך לבטא את זה. בגלל מה שקרה בכיתה ז' כ"כ פחדתי מדחיה, שפחדתי לומר לאנשים מה אני חושבת, פחדתי לתת להם אפילו לגעת בי, בכל דבר שעשיתי פחדתי שאני מעיקה עליהם ועוד.
ב"ה, גם זה עבר
אני כבר בטוחה בקשר שלי איתה, אני מאוד אוהבת אותה וגם יודעת שהיא גם אוהבת אותי מאוד , ולכאורה הכל ב"ה הסתדר, אני באמת מכירה אותה מאוד ואני מאוד פתוחה איתה וגם היא איתי ואנחנו פשוט אוהבות להיות ביחד. (אבל היא לא מכירה את מה שסיפרתי לך, סתם כי אני לא חושבת שזה חשוב...)
אבל נשארה לי עוד בעיה אחת שמקשה עליי ומעציבה אותי מאוד...
אני חושבת שזה בגלל שאני תמיד מחפשת אותה והיא אותי, וכשאני רואה אותה אני ממש ממש שמחה ואני לא כ"כ יודעת מה לעשות עם זה, כי נגיד בא לי לחבק אותה- אבל בגלל שבתחילת הקשר שלנו לא הייתי עושה את זה, זה קצת מביך אותי...
(אני רוצה לציין שאף פעם לא דיברתי איתה על זה יפית, אבל מכמה שאני מכירה אותה היא מרגישה אותו דבר)
והמצב הזה גורר בד"כ שתי סיטואציות: או שאנחנו פשוט לא ניגשות אחת לשניה, אבל באיזה שהוא שלה מישהי אוזרת 'אומץ' והכל בא על מקומו בשלום ובשמחה,
או- שזו סיטואציה הרבה יותר מסובכת- אני מתחילה להתכנס בעצמי ולהתעצב וכשאני איתה אני עצובה, ורק כשאני עוזבת אותה אני נהיית שמחה, אבל אז אני נהיית עצובה שעם אחת האנשים הכי קרובים אליי אני לא מצליחה להפתח ולשמוח עד הסוף.
ומאוד מאוד קשה לי עם זה...
אז תודה רבה על ההקשבה, ואם יש לכן עצה זה יהיה אפילו טוב יותר! 
אלפי תודות ולילה טוב!
שאהבנו אחת את השניה מלאאא, אבל אני בנאדם שלא מחבק בכלל, וגם היא לא מידי בנאדם כזה. אז יום אחד שניה לפני שהלכנו כל אחת לדרכה היא פשוט נתנה לי חיבוק ענק- היא מספרת שהיא נוראא התפדחה והתלבטה איך אני אגיב אז היא פשוט ברחה אחרי זה
ומאז זה נפתר. לגבי הסיטואציה היותר מסובכת- גם זה קורה לנו, שלפעמים מרוב שאנחנו רוצות להיות ביחד אנחנו לא יודעות מה להגיד, באיזשהו שלב אני מתחילה להעלב מכל דבר והיא מתעצבנת ונהיה עצוב... אבל הפתרון זה לא לעזוב כדי לשמוח- כי זה באמת מבאס נורא- אלא למשל פעם אחרונה שזה קרה היא היינו ממש עצובות אז חיבקתי אותה והתחלתי לבכות ואז זה עבר...
מקום בעולםחח ואו, גם לי זה קרה. היום שהכי זכור לי מהשישית בערך..
ולגבי השאלה של פותחת השרשור:
אני חושבת שכשתגידי לה מה שאת חושבת ומרגישה,יהיה הרבה יותר קל להתחיל להתחבק וכו'..
אני לא אומרת שעכשיוו כשאת רואה אותה תזנקי עליה,אלא לאט לאט.. וזה לגיטימי ממש שככה תרגישי אחרי הקשר שהיה לך בכיתה ז'..
שהיא חשובה לך.. זה פותח המון מחסומים פיזים..
ובאמ,פשוט לבוא ולחבק..בהכי פשטות.. אפילו רק כשנפרדים
למה אני צריכה לפחד מאחותי הקטנה??????
למה היא משתלטת עלי? אני ממש מתגמדת לידה אני. צריכה לפחד. ואמא שלי מצפה שאני יוותר ויבליג לה גם בגלל שהיא הכי קטנה( כיתה ט ) ובגלל כל מיני סיבות שהיא כיביכול ידורשת פיצוי!!!!
אוף היום רציתי לבקש ממנה את התיק שלי שהבאתי לה בינתיים עד שהיא תיקנה והיא קנתה והיום נקרע לי התיק ואני פשוט מפחדת ממנה היא מרימה צעקות ומתעצבנת עלי שזה שלה!!
בבקשה תנו עצות!!
אני לא כ"כ יכולה עכשיו..שִׁירָהבעז"ה אשתדל יותר לעזור כשיהיה זמן..
תמיד שהייתי קטנה הזכירו לי - שבשביל שמריבה/ ויכוח / חיכוך או אי נעימות תצא לפועל ותצליח לשגע אותנו
צריך לפחות 2 אנשים.
אני לא באה להגיד שאת לא בסדר, רק רוצה שאת תחשבי על הדברים בנחת..
מזה אומר שהיא משתלטת? למה אמא שלך כ"כ מגנה עליה- הרי כתה ט' זה לא קטן בכלל?
אני מציעה בנחת - לא שאת כועסת
לשבת ולחשוב איזה נקודות טובות יש באחותך הקטנה?
איפה את יכולה להעמיק איתה את הקשר?
מה הקו האדומים שלך שאת לא מוכנה להתפשר עליהם?
אולי משהו מציק לאחותך בלימודים? בבית? בחברה? ולכן היא מוציאה את זה בבית בצורה הזאת.
וכמו שבכל קשר משקיעים- גם בקשר בין אחים צריך להשקיע.
והרבה יותר- כי קשה יותר.
הכי חשוב שאת נרגעת,
תזכרי כמה את אוהבת אותה וכמה את רוצה שיהיה לכן הכי כיף וטוב ביחד.
בהצלחה
בס"ד
את יכולה לנסות לדבר איתה. אם את מפחדת פשוט תפסיקי להתייחס לצעקות שלה. אז מה אם היא צועקת? שתצעק על הקירות!
אל תנסי בכוונה לעצבן אותה אבל אם יש דברים שהם שלך / משהו אחר שאת צריכה אל תתיחסי לצעקות שלה. תבקשי, אם יא צועקת תלכי ואחרי כמה זמן תחזרי ותדרשי שוב את שלך בתקיפות אבל בלי לצעוק עליה- תראי לה שאת לא השפוטה שלה אבל את מוכנה לשמוע מה שהיא רוצה בלי צעקות..
ממש בהצלחה!
אני יודעת שתפילות לא הולכות ריקם....
אני מנסה לא ליפול לייאוש ולהאמין שהכל מאת ה יתברך והכל אבל הכל לטובה גם שקשה ומאכזב ממש...
אבל זה קשה ואי על סף נפילה!!!! אני מדברת איתו המווווון אבל הפעם זה כואב במיוחד סתירת לחי שקיבלתי
איך קמים מהיאוש ולא נופליפ לדכדוך עמוק?.? אני על סף בכי אני רוצה לפרוק למישהו ואין....
כי אני לא אוהבת להיות לא אנונימית, אז תתמודדי...
תקשביבי. לכל בנאדם יש את הניסיונות שלו בחיים!! אני לא באה להרצות לך פה שיעור באמונה, אבל תדעי לך-את לא היית רוצה להתחחלף בצרות של מישהו אחר!!!
לדוגמא, מה זה לקבל 70 במבחן (קרה לי, ואני פרפקציוניסטית!!!!) לעומת אישה שנפטרו לה תאומים בלידה והיא עצמה במצב קשה? (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4503785,00.html ממש ממש עדכני!!!)
אז אני לא יבקש ממך להגיד לי מה קרה, אני רק מקווה שזה לא טראגי ושזה בר תיקון!!
אני יגיד לך על עצמי. הייתי מבואסת שקיבלתי 70 במבחן. אבל מקסימום עושים מועד ב' או מבחן חוזר. האישה הזאת שנפטרו לה תאומים-לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה!!!!
מאחלת לך שצליחי במה שתעשי ולא תפלי לשום יאוש!!!
כתבת בעצמך שתפילות לא הולכות ריקם. אז תתפללי!!! אני לא יודעת חשבונות שמיים, אבל כשלאמהות היה ניסיון, והן היו עקרות-אז חז"ל אומרים שזה בגלל שד' התאווה לתפילות שלהם. אולי ד' מתאווה גם לתפילות שלך???? תתתפללי אליו!!! דברי אליו במילים שלך!!! תגידו לו: ד' נתת לי ניסיון-תן לי כוחות לעמוד בו...
המון ב"הצלחה!!! ד' אוהב אותך!!!
היא לא דיברה על הצרות של אחרים, היא דיברה על כמה כואב לה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לא צריך להשוואת לאף אחד!!
ה' מביא לכל אחד צרות..
ומי אמר לך שהכאפפה שהיא קיבלה זה משו שאפשר להחזיר??
אולי כן ואולי לא!! אבל זה מה שהרגיש לה רע.
אם החלק השני ממש מסכימה.
ה' תמיד שומע, ותמיד ער לתפילות שלך.
תתפללי גם אם זה קשה..זה עוזר ונותן תחושה ממלא.
התפילות שלך נענות גם אם לא תראי את זה בפועל בדבר המסוים שביקשת.
ולפרוק- לכי לאיזה חברה, מורה, מדריכה שסומכת עליהההה!!!!!!!
אחרי שבאמת באמת סומכים על בנאדם אפשר לגשת לדבר איתו על הכל!!
בהצלחה
(סתם הרשתי לעצמי לצאת על האנונימית, סתם כי לא רואה מי עומדת מאחורי זה!!
ולא לא יוצאת על זה שכתבת באנונימי ממש לא!!! אז סליחה, פשוט הציק לי בטירוףף.)
את מהממת את

ומוסיפה עליך לדברי האנונימית ה- 2
ההשוואה למוות אינה נכונה
ישנם המון סוגי כאב ו'אבדנים' - ומרשה לעצמי להגיד את זה דווקא מהמקום של אובדן המוות.
בעולם שלנו יש כ"כ הרבה ניסיונות קשים
חלילה לנו מ'לזלזל' בקושיו של השני.
אין להשוות אחד לשני,
ובטח אין להשוות אדם לחברו.
לכל אחד יש את דרכו שלו- ואת הנסיונות שלו בדרך.
מה שאני עוברת ואיך שאני עוברת- אפחד בעולם לא יעבור כמוני.
לפותחת השירשור-
קחי חברה- תצאו לגלידה.
תבכי לה על הכתף. תשחררי
תציירי לך מה את מרגישה.
שולחת
.
|ואני בטוחה שהאנונימית התכוונה לטוב- חס וחלילה ההודעה לא מופנית כביקורת אליה. אלא כנקודת מחשבה לכולנו|
אכן, הכוונה שלי הייתה טובה.... אולי ניסחתי את הדברים בצורה קצת צורמת.... עכשיו, בקריאה חוזרת של מה שכתבתי-זה באמת קצת צורם...
אז תודה!!! זה מראה שבאמת קראתם את מה שכתבתי... אתן חמודות!!!
האנונימית הראשונה-אם אני באמת מכירה אותך, אז כנראה שאת גם מכירה אותי...(מפתיע, נכון?
) ובאמת באמת שהכוונה שלי הייתה טובה!!!
אם אנחנו לא מכירות-אז נעים להכיר!!שלום אנונימית1, אני אנונימית 2.... היה נחמד לדבר איתך...
שד' ישלח לך רק טוב!!!! וכוח לעמוד בניסיונות!!! 
פשוט, אני חושבת שזו מישהי שאני מכירה, ואם אני צודקת-אז אני יודעת מה קרה לה ולמה היא כל כך מבואסת... והדבר שהיא מבואסת ממנו זה דבר שאפשר להחזיר אותו אחורה!!!!
אם זהה לא מי שאני חושבת שזה- אז סליחה. באמת סליחה אם זה פגע בך... 
ופוצפוץ... לא התכוונתי לדבר על צרות של אחרים.פשוט, לא באופן אישי זה נותן פורפורציות לדברים...
אם אני צודקת, וזו מי שאני חושבת שזו-אז אני עברתי משהו דומה לפני איזשהי תקופה. והדבר שניחם אותי היה לחשוב שזה לא סוף העולם. לא יודעת. אולי זאת מחשבה מגעילה-להרגיש טוב עם הצרות שלך על סמך צרות של אחרים.... אבל לי זה עזר. אולי גם לה זה יעזור???
הכוונה שלי הייתה טובה... אבל תודה שהערת את תשומת ליבי!!! ![]()
אני בכיף יבכה איתך!!!
את יודעת... את אומרת על תפילות שלא שבות ריקם... אז יש את הסיפור על נחשון וקסמן... מכירה אותו? אני מקווה שאני כותבת מדוייק:
היה חייל אחד (נחשון וקסמן) שחטפו אותו, וכל המדינה התפללה עליו, וניסו לעשות לו פעולת חילוץ, והיא נכשלה. ובלוויה שלו אבא שלו אמר משפט ממש ממש חזק: לא יודעת מה המשפט המדוייק, אבל זה משהו כמו: אנחנו ביקשנו מאבא שבשמיים שיחזיר לנו את נחשון, ולפעמים אבא אומר לא!!!
זה לא פשוט לשמוע את ה"לא" מאבא שבשמיים. זה אפילו קשה מאוד לפעמים. אבל בכל זאת-כשד' נותן ניסיון הוא נותן עם זה כוחות לעמוד בו!!!
שד' יעזור לך שתצליחי בניסיונות!!!
תולעת השניאת יכולה לפרוק לנו!
לרשום לנו את כל הדברים שגורמים לך לעצב ולעוגמת נפש. אנחנו כאן בשבילך.
ואז, אם את רוצה את יכולה גם לרשום את כל הדברים הטובים. כל מה שמשמח אותך למרות הכל, או אפילו בגלל הכל.
בהצלחה. ![]()
תמיד לכל דבר כאן!!שה' ישמח ויפנק אותך!3>שושנת העמקיםזאת אני שפתחתי...
אין עליכם אתם ממש מעודדות וכיף גדול לדבר איתכם!!!!!!
בה המצב הרבה יותר טוב ואני בעליה שזה גם משהו....
אתם ממש צודקות אם כל התגובות שלכם אני מחזירה לכולם חיבוק ענק מגיע לכם כי ממש חיזקתם אותי ועכשיו רואים אור בשעת קושי המצב יכול להיראות פי 10 יותר קשה ממה שהוא!!!
שיהיה לכולם רק טוב ואני מקווה שמפה אני וכולם ימשיכו רק לעלות ....
ותודה הקבה גם על הטוב וגם על הרע!!!!!!
......
שטותאחרונה
איך מורידים שומנים ברגלים?!:-/:-xateretfa
)בין הצליליםבס"ד
עושים נר(ראש כתפיים וידיים על הרצפה וכל האר כלפי מעלה ולנסות שיהיה ישר)
ואז בתורות כל רגל מרימים ומורידים קצת עד שכואב. מומלץ בהתחלה 10 בכל רגל ולעלות לאט לאט.
כשזה קבוע פעם ביום זה באמת עוזר.
בין הצליליםאחרונהבס"ד
את יכולה גם לשכב על הרצפה/מיטה ולהרים רגליים...(כמו שעושים להבדיל לכאלה שמתעלפים..סתם קפץ לי דה ז'ה וו קטנטן...)
טוב אם את רוצה תבורכי ואני מחזירה לך שלום בחזרה!!!!!!!![]()