פורום בת מלך - פנימה (עמוד 194)

אין לי מה לומר חוץ מזה

שתרגישי בנוח שיש עוד מישו שמרגיש ככה!!

יהיה טוב בעז"ה!!

דבר שני ישר כשאת עולה, תשלמי ותתרחקי ממנו כמה שאפשר!!

ואם הוא מתחיל לדבר איתך אל תהנהני פשוט תבהירי לו טוב מאוד שלא ישאל אותך שאלות ולא יתחיל להעז לדבר איתך!

מצטערת מראש,

אבל ערבים מסתכלים על כל בת,

גם אם היא מכוערת. מניסיון.

לא שאני מכוערת ח"ו, אבל אני יודעת.

ערבים רוצים את מה שיש לך מתחת לבגדים.

(אם זה היה משתמע מדבריי שאני מפקפקת בכך שאת יפה, אז לא. רק רציתי להבהיר שיופי אצל ערבים זה לא מדד.)

אל תהנהני, תכעסי.

כשהוא שואל אותך

תגידי בקול רם "אל תדבר איתי" "לא עניינך"

והבושה זה לא מקום לכאן!!

ממש לא!

אחרת יכול להיות גרוע יותר!

ואני מתכוונת ללשלוח ידיים וכו',

אם את רוצה למנוע את זה תרימי עליו קול.

אין לך מה לפחד,

האוטובוס מלא.

לא להנהן!!

בנוסף, תתלונני לחברה.

הם מטפלים בזה, ואני מדברת איתך מניסיון

שלי.

זה יכול סתם להכעיס אותו ולא כ"כ כדאי להכעיס ערבים.. 

אבל כן- תשלמי, תתעלמי או שתעני מעצבן כזה- (מה שלומך? ב"ה!תדפקי לו מבט של: מה אתה דפוק?" ולכי!)

קשור לערבים זה יהודים ברובם.

וגם אני תמיד תמיד תמיד משתדלת להגיד בוקר/צהריים/ערב טוב..תודה רבה...ואז הם רואים שאני נחמדה וזה אז הם תופסים  עלי טרמפ ומתחילים להיות קרציות...

היו לי מצבים ממש לא נעימים!

 למדתי לא לשים עליהם ותלוי כמה כוח יש לי לענות ולא לתת יותר מידי פרטים!!!

ולאיודעת מי את,איך את נראית..אבל שימי לב שאת לא מוסיפה עוד ליופי הטבעי שלך......

בהצלחה רבה רבה!!

ניראלי שזה תלותי שמחכים לה כל פעם.

שכל הזמן רוצים רק הכי קרוב אליה.

ת'צומי שלה גם כשהיא עם בנות אחרות.

שתיהי הכי קרוב אלייך כל הזמן.

לעעשות ממה שאומרת קודש!!

יש את אהבה שכייף להיות איתה ולקבל ממנה המון!!(כי בדרך כלל מדריכה יש לה המון מה לתת)

שכיף לדבר איתה לשמוע מה מייעצת וכו'.

אבל יש גם תמעבר(כמו שכתבתי)

צריך להיזהר!!כי בסופו של דבר זה לא כיף לה!!וגם לא לך!!(הרבה פעמים מדברים עלייך מאחורי הגב בסיצואציה כזאת).

זאת דעתי

בהצלחה

עם זה עכשיו.

אאריך יותר מאוחר בעז"ה.

מוזמנת לאישי בשמחה גדולהה!!!

ומה הרגש?

לא נשמע שהוא כ"כ החליט ככה..

פשוט אל תעשי את זה לעצמך. גם לי כולם אמרו שהכי טוב זה להפרד, את עשיתי את זה והרסתי לעצמי הרבה מהחיים. זה היה גרוע. 

אני לא יודעת מה להגיד לך כן לעשות, אבל את זה בחיים לא.

והכי חשוב- תהיי מודעת לעצמך. אל תהססי להגיד לעצמך את הנקודות חולשה שלך, ביחד עם הנקודות חוזק. אל תתביישי לעמוד מול הבעיה ולהסתכל לה בעיניים. ואל תחשבי שאין לך תכוחות בשביל זה.

בהצלחה.

להיפרד זה פשוט ל-א הדרך לעבור את זה. גם אם בפועל זה עוזר- זה הורס המון ועוד מלא בעיות אחרות.

הכי טוב זה לחשוב ביחד איך פותרים את הבעיה אבל תעשי טובה לעצמך-אל תתנתקי ממנה!זה לא יהיה טוב לאף אחת!!!

אם לא לנתק ת'קשר, שלאני לאא מסכימה לזה, אז מה כן?

אגב, הערה: "שחברות טובות שלי משחנ"שות איתה גם, וחברות טובות שלה"- לא מפריע לי שחברות טובות שלה מדברות איתה, אלא שחברות טובות שלי נהיות חברות טובות שלה...

תודה

שולחת נשיקות!!!
בהצלחה ממש!!!
ותאמיני שמה שה' יתברך יסדר בסוף ז ה מה שהכי טוב...

מה הכוונה קשר תלותי??

בגדול זהו קשר חברתי בין שני אנשים שמתקיים בצורה לא בריאה

ולכן את נהיית תלויה בה, ברגשות ובמחשבות.

מאוד מאוד לא בריא ולא טוב.

זה שאתה חושב עליה כל היום..כל היום!!!!!
מחפש אותה בכל מקום,נגיד באולפנה בחדר אוכל, בשיחות..

אתה לא אתה כשאת מול חברות שלך והיא גם נמצאת שם..

מתפאדח לרקוד, להציג וזה מולה..

מפריע לך שהיא מדברת הרבה עם חברות טובות שלך..
מקווה שהסברתי טוב..
שבוע מבורך ושמייח!!!!

נגיד, אם היא תלך- דיכאון וכאלה...

ולאנונימי הראשונה- מבינה ת'התלבטות...

אינלי כ"כ מה לומר..

אין לזה ככה פתרון. זה כל אחד מה שמתאים לו. הרבה עבודת המידות.

וצריך לטפל בזה מהשורש. להבין מה השורש של הבעיה, למה את ככה תלותית ולעבוד מלמטה.

ולנסות לזהות מה השורש, בלי להתבייש מעצמך.

להיות כנה עם עצמך ומודעת.

ת'כלס- זאת בעיה....

אבל יש יותר קשות בחיים

מקווה שיהיה לך פתרון...

וחוצמזה- קשר יותר מידי הדוק בין בנות- זה לא כ"כ בריא

המון הצלחה!!

פה לכל דבר..

נשיקותת

אני גם ממש הייתי כזאת ובאמת להיפרד ממש לא עזר.

זה רק הפך את התלות לבאמת תלותית.. פתאום העיניים שלי כל הזמן חיפשו אות למרות שקודם זה לא היה... ואז כן חזרנו לקשר... מה שעזר לי זה העובדה שעבר הזמן והיא כבר לא היתה יותר מדריכה

*תזכרי שבשבילך היא אחת מתוך אחת... בשבילה את אפילו לא אחת מתוך ה30 חניכות שלה...

תזכרי שמה שלך ניראה עצום לה ניראה הרבה פחות גדול...

לאהוב זה דו צדדי.

ותלות שצד אחת אוהב והצד השני או לא/מעיק.

הרבה פעמים תלות היא דו כיוונית.

תלות זה אהבה, שמתבטאת בצורה לא בריאה. שתופסת את כולך. שאת מרגישה שאת לא יכולה לחיות בלעדיה, ובלי הצומי שלה. שאם יומיים היא לא תשלח לך שום הודעה את תהיי על סף התמוטטות רגשית, את תבכי ותהיי בדיכאון. ואם היא תתייחס אליך ותגיד כמה שהיא מאמינה בך וכמה היא אוהבת אותך, את תהפכי למאושר באדם.

חברות תלותית- חברות שבה התפקוד העצמאי של אחד מהאנשים נפגע כתוצאה מהקשר..

חברות כזו תגרום הרבה פעמים לתשוקה לאדם השני, לקושי לבצע מטלות, מחשבה על השני, רצון להיות כמוהו,
רצון לחקות אותו, חוסר יכולת לשחרר...

ואגב- בעיני תלות במדריכה היא שונה בתלות מחברה..

בעיני חברות בריאה-  חברות שהיא הדדית, שיש ביטחון אצל השני (ולא צריך כל הזמן לשמר את הביטחון..), יש נושאי שיחה משותפים, הנאות משותפות, עזרה הדדית וכו'..

ב ה צ ל ח ה !

זה דו כיווני.

מוריה תלויה בהודיה, והודיה תלויה במוריה.

ואז הרבה הרבה יותר קשה לצאת מזה.

ואז גם מה שכתבת על חברות בריאה-החברות היא הדדית, יש נושאי שיחה משותפים, הנאות משותפות, עזרה הדדית, ביטחון שאתה חשוב לו ויקר לו..

ובכלזאת זה תלות. כי זה ממלא את כולך.

יותר מזה. גם כשהייתי בקשר תלותי שרק אני הייתי תלותית בה, החברות עצמה היתה הדדית. היינו חברות מאוד טובות. עם נושאי שיחה משותפים, הנאות משותפות, עזרה הדדית.. וגם ידעתי שהיא אוהבת אותי.

ובכלזאת זה היה תלות.

אם מתאים אז מסבירים לה בעדינות...

ואם לא אז פשוט מפחיתים ת'קשר, לפעמים בצורה קצת לא נעימה כדי שתבין...

זה מה שנראלי...

בהצלחה!!!

דבר ראשון מניסיון כואב..אל תמשיכי להראות לה כאילו הכל פסדר וזה לא מציק לה..

כי זה מה שיגרום עוד יותר יחס..ותחשוב שזה בסדר..

וכן עד שלא אומרים במילים לא מבינים אף פעם!!

אז כן, אולי זה יעליב אותה אבל זה יהיה שווה את זה..תגידי לה תאמת בצורה שאת חושבת שתקבל את זה הכי טוב ומובן..

לפעמים החברות בסוף פוגעת גם בך..(וגם בה) אז עדיף כמה שיותר מהר לנתק..(לא לגמרי..כולנו עדין בני אדם).

אבל שיהיה מובן מספיק כי לפעמים אחר כל הקשר מתחדש לטוב..ואתה מרגיש הכי חבר ופתאום הכל חוזר..אז לחשוב חכם..

בהצלחה

בתלות לא מטפלים לבד.. זה יכול לפגוע מאוד.

דברי עם המורה או אפילו תתיעצי בחברים מקשיבים אבל תסבירי את הסיטואציה..

ככה באוויר א"א.. לכל אחת מתאים דבר אחר..

(אני יכולה להרגיע אותך,שבסוף בעז"ה זה יעבור.. זה נסיון קשה.. מבינה)

בהצלחה! תיהי חזקה

הן לא לומדות ביחד, זאת שכתבה את זה היא בפנימייה, אבל כשהיא חוזרת הביתה החברה הזאת רוצה כל הזמן להיפגש ולדבר ולאנונימית שכתבה - אין זמן וכוח אליה. 

דבר שני, הילדה שנדבקת - אין לה חברות, לכן היא נדבקת!  אז אם היא תגיד לה ישירות שהקשר הזה לא נוח לה והיא תגיד לה ישירות - היא לא סתם "תעלב" - היא מממממששש תעלבב ואני מכירה אותה והיא תעשה מזה עסק!!

פשוט הן היו חברות שנה שעברה באותה כיתה וזה, ועכשיו האנונימית עברה לפנימייה ולילדה אין חברוות!! והיא חושבת שהיא עדיין נשארה חברה שלה, אבל לה אין כ"כ זמן וכוח אליה והיא נפגעת מכל דבר קטן, נגיד היא עונה לה משו "יבש" כזה אז היא נורא נפגעת שהיא "יבשה" אותה..

קיצר זה עניין מסובךך

מדריכה? רכזת נוער? ואפילו ההורים?

אפשר להוריד פרופיל.. ולהסביר בנעימות למה מפריע..

*ולחשוב טוב טוב, מה מציק בקשר? אולי אפשר כן לעזור? אולי אפשר
לחשוב מה קשה לאותה חברה שגורם לה להיות תלותית?*

בהצלחה

ישמצב שאם היא תעבור נגיד לאולפנא שלי,

היא ממש לא תיחשב ככה

אני יודעת שאני לא מחדשת לך כלום אבל זה התגובה היחידה שאני יכולה לומר.

אני לא יכולה לספר למישהו בלי לומר את השם שלה, כי היא החברה היחידה שהלכתי אליה מתחילת שנה, אז ישר ידעו שזה היא. גם החברות וגם המדריכות..

:/

אולי תספרי למשהוא\היא שאת סומכת עליו מאוד!וגם שהוא\היא מכיר\ה אותך מאוד!ותוכל להבין שאת לא רוצה לא להפסיק לבוא אליה..

מצד שני את יכולה פחות לבוא אליה,עדיף בכלל לא...

וגם את יכולה להגיד למדריכה\לאמא ולספר לה שמשהיא סיפרה לך ש...את הסיפור שלך בכלליות ואני[את]מאוד רוצה לעזור לה,מה את חושבת?

כך אני לפחות הייתי עושה!

להיתראות,בהצלחה!

זה לא טוב להיות ליד אנשים כאלו.

בכל אופן אולי בכיתה כן תהיי חברה שלה אבל אל תבואי אליה יותר...

יכול להיות שאת צודקת אבל יכול להיות גם שזו פשוט המנטליות שלו ובשבילו זה בסדר וזה לא באופן של הטרדה, פשוט שפת דיבור יום יומית

אל תגיעי לשם ותשתדלי לא להיות בחברתו 

אבל זה לאו דווקא מעיד על מה שאתה חושבת. 

הם באמצע הארוחה, תפאום הילדה בכיתה ח' זרקה שהם למדו בביולוגיה על ביציות וזרע וזה..

והתחליו לדבר- כילו זה נושא שיחה..

ואז האבא סיפר פיתום שהוא הלך למקווה ושכח ת'תחתונים בבית.. ואז עוד כל מיני סיפורים מהילדות, וכל פעם קרץ לי.. וזה היה בולט, זה לא שדימיינתי!!

באמת זה מפחיד אותי, ואני באמת לא יודעת אם אבוא שוב(היא גרה רחוק אז בכל"מ).. אבל מרגישה שצריכה לספר למישו קרוב, ולא יכלה לאפחדד!!

זה מתסכלל!!!!!! 

בכיף לדבר עם אבא שלי, שוב, זה סוג של מנטליות. 

העניין של הקריצות כן מוזר, תדברי עם היועצת של האולפנה או משהו אם זה מטריד אותך - מישהי שלא ממש מכירה אותך טוב

ותשתדלי לא להגיד את השם של הילדה אם את לא בטוחה בזה ורק תגמרי לדברים שיכולים לפגוע בהרבה אנשים אחרים סתם

בהצלחה

תספרי לאמא שלך בתנאי שהיא תשבע לך שהיא לא מעבירה הלאה.

אל תבואי יותר לחברה הזאת. את יכולה להזמין אותה בכיף

במיוחד לא אם אבא שלה נמצא.

שימי לב שאני מ-מ-ש לא אומרת שחברה שלך נוראית, או שתפסיקי את החברות ביניכן, אלא פשוט שתהיי חברה שלה באולפנה או בבית שלך, ול-א בבית שלה. 

עוד משהו. אני לא (!!!) אומרת שאת סתם ממציאה את מה שאמרת על אבא שלה. אני מאמינה מאד בכך שאנחנו צריכות לסמוך על התחושות שלנו. אם הרגשת לא נוח ליד אבא שלה, זה אומר שהייתה לך סיבה להרגיש ככה, שהתחושה שלך מוצדקת.

מה שאני כן אומרת (ומה שאמרו לפני) זה שיכול להיות שהשיח בבית שלהם יותר פתוח. שוב, זה לא אומר שאת צריכה להיות עדה לשיח הזה, ובהחלט אמורה להיות איזו שהיא רגישות כלפי אורחת שהיא לא בת משפחה, אבל עדיין.

לדעתי זה נשמע שאת רוצה לדבר על זה עם מישהו. פירטת בעצמך רשימה של אנשים שאת לא רוצה לדבר איתם, אבל עם מי כן? יש אנשים שמצליחים להמשיך הלאה אחרי בירור בינם לבין עצמם, אבל גם יש כאלה שצריכים לשוחח על כך עם מישהו אחר כדי להבין בצורה יותר טובה מה הם מרגישים, מה הם חושבים, ומה הם מתכוונים לעשות בנידון. את נשמעת כמו מישהי שצריכה לדבר על הדברים שעוברים עליה. אני ממש ממש ממליצה שתמצאי מישהי לדבר איתה. חייבת להיות מישהי כזו.

אני מקווה שתרגישי טוב יותר!

אם את מרגישה צורך, תמשיכי לעדכן אותנו. אנחנו כאן בשבילך!

תודה!  

אני לא יודעת אם אני צריכה לדבר עם מישהו, אבל מה שבטוח שאני לא יודעת עם מי..

ואגב- יכול להיות שזה השיח שלהם בבית, למרות שאני ממש לא מאמינה שזה ככה..

אבל היה שם משו שהיה גם מופנה בהחלט אליי, וזה היה בולט.. ממש.

לא יודעתת 

אני שמחה שיכולתי לעזור!

מממ... אם ממש אין אף אחת שאת מרגישה שאת יכולה לדבר איתה, אולי את יכולה פשוט לדבר אל עצמך? אני אסביר...

את יכולה לדבר אל עצמך ממש. כלומר, בקול רם, במילים, כאילו שאת חברה של עצמך ואת מספרת לעצמך מה קרה ואיך זה גרם לך להרגיש.

את יכולה גם לכתוב את הדברים. על אותו העיקרון של דיבור, פשוט בכתיבה. לכתוב ממש כאילו את כותבת תימלול של שיחה שהיית רוצה לקיים. הפלוס הוא שאת יכולה לעשות את זה גם כשיש עוד אנשים בסביבה...  תכתבי לעצמך, או כאילו את כותבת למישהי שהיית רוצה לדבר איתה.

עוד אופציה היא לדבר אל עצמך במחשבה, "בתוך" הראש. ככה אף אחד לא יכול לשמוע אותך או לקרוא את מה שאת כותבת. את גם יכולה לעשות את זה תוך כדי משהו אחר: נסיעה באוטובוס, במיטה לפני השינה וכדו'.

לגבי מה שאמרת על כך שיכול להיות שזה השיח שלהם בבית: שוב, גם אם זה נכון, הם צריכים להבין שיש להם אורחת שלא בהכרח נוח לה לשמוע את הדיבור הפתוח שלהם. אני לא מתכוונת שזה יישמע כמו ביקורת על חברה שלך ספציפית, אלא שהיה ראוי שהמשפחה כולה תגלה רגישות כלפי אורחת. האם הם היו מתנהגים ככה אם חבר של אח שלה היה שם? אם מורה מהאולפנה שלכן הייתה שם? אם רב גדול היה שם? אנשים יודעים טוב מאד איך להתאים את ההתנהגות שלהם לאנשים סביבם. חבל שהם לא נהגו כך לידך.

אמרת גם שמשהו שם היה מופנה אלייך. יכול מאד להיות! יכול מאד להיות שנוכחות של אישה שהיא לא בת משפחה גרמה לכולם, ובמיוחד לאבא, להתנהג בצורה קצת שונה ממה שהם היו מתנהגים בדרך כלל. אני לא אומרת שזה בסדר. להיפך! זה ממש לא בסדר ומאד מטריד ובכלל לא נעים.

אני רוצה להדגיש שזו זכותך המלאה להרגיש ככה. מותר לך לומר "ההתנהגות והדיבור שלהם גרם לי להרגיש שלא בנוח". בלי שום קשר למה בדיוק קרה, בלי קשר למה בדיוק נאמר או נעשה. כלומר, אם נגיד היו מסריטים את כל העניין, ומישהו היה רואה את ההקלטה ואומר בצורה אובייקטיבית ש"זה לא נחשב להטרדה" או "זה לא נחשב לדיבור פתוח מידי" לך מותר להיות סובייקטיבית ולומר "זה גרם לי להרגיש לא טוב" "לי זה לא היה נעים".  (למרות שלדעתי הייתה לך סיבה מאד מוצדקת להרגיש ככה)

בהצלחה רבה!

אני מקווה שתרגישי טוב יותר!

ושוב, אם את רוצה, כולנו כאן בשבילך.

כבדהו וחשדהו, כי את לא יכולה לדעת איפה זה ייגמר...

ולדעתי כדאי שתדברי עם אמא אבל בכללי. אפילו דברי כאילו זה קרה לחברה שלך ולא לך.

.פשוט תקפידי ללכת עם טייץ' ולאט לאט זה יהיה פחות ופחות זיעה בעז"ה

במיוחד בחורף זה לא קשה-ללכת עם טייץ',

לשבת בכיסא עם רגליים פתוחות, לא צמודות או רגל על רגל..פשוט קצת לפסק, ככה פחות מזיעים..

להתקלח כל יום, ואני כשצריך מתקלחת לפעמים פעמיים, רק חצי גוף..

אני תמיד עם טייץ. ארוכים בחורף וקצרים בקיץ. 

אני לא יודעת אם יש דרך להפחית את הזיעה, אבל הטייץ פותר את הבעיה של ה"לא נעים".

בהצלחה!

ההורים כל שניה רבים ופשוט רואים שזה די אסון /:בחיים לא שמעתי אותם מדברים על גירושין אבל הם רבים כל שניה,ואמא שלי מדברת אל אבא שלי צועקת אליו והוא כבר פשוט בקושי מתייחס אליה!!זה פשוט עצוב לראות את זה.קיצר אני חושבת שלי מותר להגיד לך שזה מה',למרות שזה שיא הקשה אני יודעת /: פשוט תפילות ותפילות..הם חייבים ללכת ליעוץ!פני לאתר ORLANOAR ותכתבי את זה כשאלה לרב (אף אחד לא יודע מי את גם לא הוא),ואז הוא כבר יגיד לך מה לעשות.הוא יכול גם לדבר עם ההורים שלך ללכת לייעוץ הוא מכיר כבר מאות מקרים כאלה כמו שכתבת כאן,אפילו יותר גרועים ממה שאת בכלל יכולה להעלות על הדעת,באמת אדם מהמם קוראים לו הרב רביד נגר אי אפשר לתאר את העזרה שלו בכל המובנים!באמת ממליצה לך תכתבי לו.

מאחלת לך הרבה רוגע ושמחה,

כח לעמוד במציאות ממש לא פשוטה זאת,

וכח לשנות ולחיות את חייך כפי שאת רוצה.

http://www.makshivim.org.il/

אין לי כ"כ מה לומר...

אז רק בהצלחה ונשיקות

כבר סוגשל גרושים..

אבל רק שתדעי שזה שהם רב ורבנית ולכן את לא רוצה לדבר על זה עם אנשים זה לא צודק,כי אלו גם החיים שלך לפי דעתי..

על כבודם!!!!

ובהצלחה לך,יקרה!!

סבבה,את יכולה לשמור על כבודם בלא לספר,אבל יש גם אפשרות של לספר-שזה יהיה טוב לך,ובכל זאת לשמור על כבודם.

זה שאנשים רבים לא אומר שהם לא מכבדים אחד את השני,ולא אומר שאת צריכה לסבול מהמצב הזה,כי הוא משפיע גם עלייך..

אין לי עוד מה לומר (גם לא באישי, אז אל דאגה!) אבל בהצלחה בכל זאת.

תרגישי חופשיה להמשיך לפרוק כמה שאת צריכה!

שבוע טוב, תרגישי טוב!

*חשבתי על זה טיפונת, ואולי דווקא יש לי מה לומר:

אולי אין שום דבר שאת יכולה לעשות בשביל ההורים שלך, אבל את יכולה לעשות בשביל עצמך. תנסי ללמוד מהמצב שלהם וכשבעז"ה יגיע הזמן, לבנות בית ומשפחה חמים ותומכים. זה אולי לא יעזור עכשיו, אבל ת'כלס, אין לנו דרך לשנות את הסובבים אותנו, אלא רק את עצמנו. (לא שאני אומרת שעכשיו חובתך לשנות את עצמך בגללם!!! אלא פשוט שאת יכולה לשפר וללמוד ממה שהם עוברים, על עצמך.)

שוב, בהצלחה!

מה שלא היה לי כח לכתוב כמה פעמים-את כתבת.

וההורים שלי הם לא רב ורבנית.. הלוואי שאבא היה ת"ח ואז אולי היה אחרת..

ובחיים בלנ"ד אני לא אדבר על זה עם מישו כי אני מתביישת...

וטוב לדעת שיש עוד כאלה,ואני לא מתכוונת למשפחות המסכנות והמפורקות,אלא למשפחות ה"רגילות"

כי תכלס אני ממשפחה רגילה, אבל יחסית הרבה בתוך הבית יש מריבות וצעקות ואפילו ידיים..

ולא,אני יגיד להורים שלי ללכת לייעוץ.ממש לא

בעזרת ה' שיהיו לך כוחות!!! כי הוא הנותן לך כח

ואולי אפשר להגיד משהו למחנכת? אולי לכתוב מכתב בעילום שם,ולהדפיס ולבקש שתתדבר על זה באיזה שיעור או שניים

כי בטח יש עוד בנות עם דברים דומים

ואני שונאת את הקטע שמסתירים הכל,והם רבים רק בבית ולפעמים שומעים קצת את הצעקות מבחוץ אבל לא תמיד

ולפעמים רוצה שיתגרשו וזהו

אבל לפעמים לא ב"ה

שיהיה לנו בהצלחה

ובזמן האחרון ממש השתבש.

למרות שזה אולי לא רק בגלל זה. לוידעת...

בהצלחה

ממ, מנחם אתכן שיש לי לא סדיר כבר 6 ומשו שנים?

זה מעצבן, כן.. אבל מסתדרים עמזה בסופו..

[וכן, אני יודעת שזה לא אמור להיות לא סדיר כ"כ הרבה זמן. אבל ככה זה וזהו. לפני החתונה אולי נסדר אתזה]

זה באמת מחיים ולדר, מאנשים מספרים על עצמם 3.. אבל בסוף גמככה לא היו חניכות..

התבאסתי. אבל אני חושבת שאני בסדר עם זה.

כי אני רוצה לתת להן. ובחירה שלהן בסופו אם הן מקבלות או לא.. לא?

ילדות גדולות. אין עניין להכריח אותן. נראלי..

אבל קצת מבאס שא"א לעשות ת'פעולה הזו בשבת אחרת, כי היא קשורה לפ"ש וכו'...

מסוג הסיפורים שאני נזכרת בהם מידי פעם, ולא "רק" קוראת וממשיכה הלאה.

כי אחרת לא היינו חושבות עליו כ"כ במיידי...

אין פה יצור שנקרא בן!!

סתאאם

זה באמת נחמד שאפשר לשאול כאן שאלות שלא היית מעז לשאול במקומות אחרים וגם סתם לשתף בדברים שבנות יכולות לשמוח בזה..

יש פה פשוט אוירה כיפית ומקבלת..!!!

בס"ד 

חבוש,טמפה טמפה,האבנים עוברות מיד ליד,מספרים שלכל מספר יש תנועה משלה ולא עוצרים עד שמעבירים מספר.
יש רעיון לנושא מסוים שאני יכולה לקשר לכל המשחקים פה?

אני אישית סתם הגעתי לכאן במקרה דרך החדשות של הערוץ.

ראיתי שיש בנוג"ה דיונים מעניינים, נרשמתי והתחלתי להגיב.

סתם כי עניין אותי.

זה גם היה כיף למצוא אוזן קשבת ולשמוע רעיונות שונים בנוגע לכלמיני נושאים.

זה נכון שלפעמים כיף לפרוק כאן, אבל אני פה בעיקר בגלל שיש כאן אנשים טובים עם דעות מחכימות ומעשירות.

ובכלל. בזכות הערוץ זכיתי לרכוש חברות פשוט מהממות.

ודווקא אני לא ילדה שאין לה חברות בבי"ס או משו כזה, אבל יש פה חברה מסוג אחר. שאין בבי"ס שלי. יותר תורנית, ולכן עם הבנות פה אני יכולה לדבר על דברים שעם החברות מהכיתה לא.

מקווה שהובנתי

מאז שהיא נכנסה לפה רציתי סתם לפתוח ניק..

וכשהיא עזבה אני פתחתי

יש לי ב"ה המון חברות ולא פתחתי ת'ניק כי אינלי חברות.

הכרתי פה בנות מדהימות והם נוספו למעגל החברות שלי!

אני לפעמים יכולה לדבר איתם על דברים שעם חברות פחות נעים..

אממ- 

מניהול מערכת פורומים של אחת מתנועות הנוער בישראל.

ומפתיחת פורום נוער שכול כאן בערוץ 

לא חושבת שאין לי חברות- 

ולא חושבת שיש לי בעיה ריגשית בנושא זה.

חושבת- 
שהמחשב וכל עולם הטכנולוגיה עומדים היום כמוקד התמודדות לכולנו..

'כן אני זוכרת שהייתי קטנה ירדנו לחצר המשותפת ושיחקנו קלאס וחבל.. ' (חח אופס אני נשמעת זקנה..)

אבל היום אני רואה את אחיינים שלי באותו גיל מול המחשב, מול הסמרטפונים.
התקשורת הבין אישית היום מאוד שונה- יש הרבה פחות שיח אחד עם השני בצורה אמיתית.

ולכן אני כן רואה בעין חיובית את הצורך הזה- את הצורך לפעמים להתחבא מתחת לאיזו מסיכה, את הצורך לפעמים להגיד דברים שלא נאמרים תמיד ליד כולם.

ולכן דווקא מקום כמו פורומים של ערוץ 7 , הוא מקום חינוכי ודתי.

והוא עדיף על הרבה זבל אחר ברשת..

כמובן אבל- שצריך לזכור שזה לא מה שמשתלט לנו על החיים, שיהיה לנו את מקור התמיכה והחברות גם בעולם האמיתי הרבה יותר מאחורי המסך..!!!

וכמובן שזה לא האידיאל,אבל זה הרע במיעוטו לדעתי.

וזה בקצרה,

בהצלחה.

בעיקרון, הגעתי לכאן בגלל אחותי ואז נשארתי כי זה היה נראה מעניין...

אני ממש מקובלת (חח... זה נשמע כמו ילדה בכיתה ה שחשה תצמה... ) ודווקא בגלל זה נהנתי כאן-יעני יכולתי לומר כל דבר שבא לי בלי שביום למחרת כל הבנות היו אומרות ועושות בדיוק כמו שאמרתי או לפי הדעות שלי... (הסתבכתי...)

אבל עכשיו אני מרגישה בדיוק כמוך... שהמקום הזה הוא לילדים שאין להם חברים או בעיה ריגשית... ואני לא אומרת עכשיו שכל אחת כאן היא כזאת (ממש לא!!) (בכל זאת, גם אני כאן...) אני גם מכירה הרבה מהבנות כאן והם לא כאלה... פשוט זה ההרגשה הכללית שלי...  ולכן כבר הפסקתי לנהל את הפורום שאני מנהלת... ואני בקושי נכנסת... (רק ללקראת נישואין וזוגיות...-בלחית בנשמה!!)

וכי כל הדיונים, השאלות, ההכרות כאן - זה דבר מעניין. 

[כמובן שבמידה. לחיות כאן זה רע כמו שאת אומרת.. וזה באמת עלול להעיד על בעיה חברתית כולשהי.] 

אבל בסופו של דבר, כאן זכיתי להכיר אנשים מדהימים, שהקשר לא התחיל ונגמר בשיחה אישית. 

גם היכולת העצומה של לקבל ולתת. עושה לי את זה  

וגם האנונימיות (שפעם הייתה) .. אין צורך להיות משהו, להראות, לשחק, פשוט לכתוב. 

ויש בזה קסם. 

מעדיפה להיות כאן מאשר ח"ו לגלוש למקומות אסורים. 

בכללי, יש פה אנשים מדהימים ודיונים חשובים שעוזרים לי.

אני חושבת שזה שאני פה זה לא סתם. זכיתי דרך הפורום לצאת להתנדבויות 

ולהכיר בנות מאוד מיוחדות, שכנראה שלא הייתי מכירה אם לא הייתי כאן...

 בקיצור, אני לא חושבת שזה נובע מבעיה כלשהי, אולי חיפוש תעסוקה......

 אני ממש נהנית פה!

אולי בגלל שקשה לי לשמוע שמישהו שלא מכיר אותי חושב שיש לי איזושהיא בעיה חברתית. יש מצב.

אז קודם כל, לא. ב"ה יום יום חברות לא חסרות ובעיות דווקא כן חסרות. במובן החיובי

הסתבכתי עם עצמי

שמעי, כמו שאמרו כאן לפני דווקא כבנאדם שיש לו חברות האנונימיות הזאת בהתחלה באמת קוסמת לך.

אני הייתי תקופות בערוץ, ותאמיני לי, כל פעם שנכנסתי שוב התמכרתי.

 ואני באמת שמה לב שמתי שאני פעילה בפורום אני לא עושה דברים אחרים שהייתי עושה בתקופה

שלא הייתי פה.

באמת שהאתר תורם לי.

ואני לא מאלה שפותחים את השרשורים, אז אין לי בעיה

בלי להעליב את פותחי השרשורים המסכנים חס וחלילה

איך הגעתי לפה מלכתחילה? זה היה סביבות כיתה ו'.. היום י'

לא זוכרת האמת. אני מניחה שדרך חברות

מקווה שעניתי ולא סתם קדחתי 

אבל אם את לא חושבת על חתונה כרגע, למה לך?

חכי עוד קצת ובעז"ה כשיגיע הזמן תעני בחיוב..

או שאת שאולת סתם בקטע של חברות?

אני לא מתכוונת להתחיל אתזה עכשיו בכלל.

אבל סתם זה ממש מוזר.

והדימיון כבר עובד...

הזוי.

חכי... אבל פשוט לא כדאי להתחיל לדמיין

מלא הצלחה...
כותבת לך מנסיון..

אם אי פעם תיפגשי בצונמי, הדרך היחידה לשרוד היא לברוח. כמעט בלתי אפשרי לבנות מבנה חזק מספיק שיעמוד בכוח ההרסני שלו. אך אם תיפגשי בהצפה, את אמורה להיות מסוגלת להתמודד איתה ועם ההשלכות שלה.

יש דברים בחיים שהם כמו בית מוצף, שחייבים להתמודד איתו ושאפשר להתמודד איתו. אבל יש גם דברים בחיים שהם כמו צונאמי, שבהם פשוט חייבים לרוץ ולרוץ עד שנמלטים מהסכנה.

אז מה קורה עכשיו? תחליטי בעצמך אם הדברים שאת נאלצת לעמוד מולם הם צונמי או הצפה. ותזכרי שיש גם הצפות קשות, שאמנם צריך להתמודד איתן, אבל לפעמים צריך לחכות במשך זמן מה עד שמפלס המים ירד מעצמו והזמן יעשה את שלו, ורק אז את יכולה לנעול מגפי גומי גבוהות, לחבוש כובע גדול וללבוש מעיל עבה ולהתמודד בגבורה עם ההצפה הזו.

בהצלחה!

זה יפה.

אז כן מותר לברוח, לפעמים?

בכ"מ, נראלי שאסור לי לברוח..

את בדרך הנכונה.. ואנחנו מתמודדים גם אם קשה.. וברור שקשה.

וברור שמותר לברוח, כשזה באמת נכון לך.

תזכרי שהקב"ה אוהב אותך. וגם אני.

ותולעת, כיף לשמוע ממך..

בבקשה.

מותר לברוח!

השאלה היא אם הדבר המסויים איתו את מתמודדת הוא משהו שאת יכולה להתמודד איתו או לא.

שוב, מותר לך "לברוח" - להציל את עצמך.

אני שולחת לך חיבוק גדול! בהצלחה!

שמגן על הנפש מפני תכנים שהיא לא יכולה להתמודד איתם.

לפעמים הגבורה זה לתת למנגנון הגנה לפעול את פעולתו.

את מבינה נכון, שזה דורש הרבה עבודת דיוק.

אבל גם אם טועים, ולא מדייקים, תמיד יש הזדמנות שניה.

לומדים.

"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"

המון בהצלחה. 

כי אולי את יכולה לקחת משהו אחר שיעזור באותה מידה,  אבל בלי תופעות הלוואי האלה.

ובכללי, חבל שתהי עייפה בצורה תמידית.

מקווה שהמצב ישתפר! ובהצלחה בלימודים ובהכל!