פורום בת מלך - פנימה (עמוד 222)

תלוי חורף קיץ...

 

וזה לא כי אין לי כוח זה פשוט בגלל שאין לי מה להוריד!!!

כל סוף שבוע אבל זה אז יש לי קוצים ואני פשוט אוהבת שזה חלק אז בעיקרון כל סוף שבוע (יום שישי\חמישי) אבל אולי זה ישתנה עם הזמן...

אני פשוט חייבת חלק זה הכי כיף לי...

אני צריכה שתמיד יהיה לי חלק כי אני רוקדת

אבל לא שמה לב תוך כמה זמן גודל לי

כל פעם אני נשארת בטראומה מהפעם הקודמת ומנסה לדחות את זה עוד ועוד...

בעע איזה כאבים זה!

גודל לי תוך יומיים קוצים ואז זה נשאר במצב כזה במשך שבוע וחצי.. זה הגיוני?!

ואז כל שבועיים בערך אני עושה!!

נ.ב: זה לא כזה כואב!!!

תוודה לכן

יש הרבה ממה להנות בפורום לדעתי, גם בלי למצוא כאן ידידי נפש...

נכון שנחמד להתכתב ולהכיר אבל לא זאת המטרה העיקרית אליה נועדו הפורומים.

יש כל כך הרבה סוגים של פורומים כדי שתוכלי למצוא את מה שמעניין אותך ומתאים לך.

 

אני לדוגמא מאוד נהנית מפורום ציור ורישום.

 

כיף לראות עוד אנשים מציירים..

לדסקס ביחד על שיטות וצבעים ופרופורציות..

לדבר עם אנשים שנהנים מאותו תחום שאת נהנית ממנו.

מקום להביע את מה שאת חושבת..

גם בלי שמישהו יידע מי את ויתחיל לחשוב עלייך מחשבות...

 

ולא צריך בשביל זה ליצור קשרים מי-יודע-מה עם האנשים פה..

בהחלט אפשר להנות גם בלי זה.

וכשמ-מ-ש בא לך לצ'טט עם מישו ואין לך חברים ברשימה..תמיד יש חד"ר.

 

ואותר- נקים קבוצת תמיכה לבודדים.. ;)

באמת שהוא פורום חמוד וכיפי..ולא יבש בכלל..

ואיך נכנסים לחד"ר?!

 

וגם -

אני אישית מאוד נהנת מהאווירה, מסוג האנשים ועוד הרבה דברים.. (אני פשוט ממהרת עכשיו)

מסתאאבר...

טוב, כשאת פותחת דף של שיחה אישית יש לך כזה מקום בצד, מעל האשי קשר, לחפש אנשים.

מקום להקליד שם, קיצר, מתחת לתמונה, בצד שמאל.

רושמים שם- #חדר ראשי

עם ה-#

ואז אנטר.

ניפגשם...

אני לומגת פה הרבה מכירה אנשים יכולה לעזור מניסיוני לאנשים וכו'...

יקרוא דברים ולדעת יותר, לפרסם דברים ליפתוח שירשורים משמחים וכו'...

באמת יש שירשורים שאני באמת לא קשורה אליהם אבל מה  אכפת לי?!?!?

בעיקר

אם את נהנית ואם את לא, עולם וירטואלי זה לא דבר טוב.

אם את בתוך זה וטוב לך אז תלמדי איך להתמודד איתו בצורה טובה ומאוזנת.

אם את לא נהנית ותצאי מהפורום בקלות אז לדעתי כדאי ללכת על זה.

תעסיקי את עצמך בדברים הרבה יותר טובים ועשירים מאשר לבזבז את הזמן בפורום, זה הרבה יותר בריא בחיים האלו.

 

אני אישית נהנית כי יש לי כאן מלא חברים, תשאלי אותי עכשיו אני ממש לא מצטערת על זה שאני פה אבל לקח לי הרבה זמן להכיל את 2 העולמות שיש לי. מלכתחילא זה לא חכם להכנס לזה לענ"ד, אם אין לך צורך לזה, תעזבי את זה. לא בריא.

אני למשל ממש לא מחפשת להתחבר פה לאנשים. יש לי מספיק חברות 'אמיתיות' שאני יכולה להיות רגועה כשאני משתפת אותן ולא לחשוש מי עוד מאחורי הניק הזה..

 

אני כאן כשאין לי כח לעשות דברים אחרים- סוג של בזבוז זמן והתרעננות..

לא מחפשת להנות מזה יותר מדי. הנאה באה בדר"כ מדברים שעושים בפועל ופחות מדיבורים..

ובכלל- ב"ה אני מרגישה שאני לא מקורקעת לפה..

 

ובכל זאת, בא לי להגיע לפעילויות וכאלה, וזה קצת לא שייך אם לא מכירים אנשים.. מישהו מתנדב להכיר אותי? 

שבת שלום, בכולאופן.

סתם נמצאת.. מתווכחת לפעמים שורפת זמן...נו סבבה

אא"כ את מכירה אותם מלפני, ואז את סתם מתכתבת איתם..

כי אם לא, איזה בנ"א שלא מכיר אותך, יהיה חבר אמיתי שלך?

בעזהי"ת

 

פשוט באיזשהו שלב החברות כ"כ אמיתית וחזקה שיוצאים מגבולות הפורום. אבל השורשים מתחילים כאן.]

ותודה על התגובות הנחמדות, כולם...

וממש לאו דווקא כי חסר לי בעולם האמיתי, פשוט כי הייתי פה אז כבר נוצרו קשרים על הדרך.. זה לא סותר את זה שמלכתחילה זה לא מומלץ להשאר פה ולבזבז את הזמן, עדיף להשקיע אותו בדברים אחרים..

וגם חברות טובות לא מכאן, שבזמנים שהקשר התמעט, העובדה שהן גם כאן עזר לו להשאר קיים...

ואחרי שבועיים גם נפגשנו..היה מגנייב חח. וזה קורה כאן להרבה..נראלי.

ואני חושבת שזה חלק מהקטע כאן,שאת לא מכירה אנשים ואת מתכתבת איתם.

אני מאוד נהנית, וגם יש לי המון חברות מפה... 

אבל אם את מרגישה שאת לא מקבלת וסתם שורפת זמן, אולי לא כדאי להישאר..

תודה בכל אופן.

 

|אנחה|

לבד...
רוב הסיכויים שהיא תבין שמדובר במשהו בנושא...

בעזהי"ת.

 

אמא, זוכרת שפעם הצעת לי לקנות חזייה? אז נראה לי שעכשיו אניצריכה ולא מתפדחת.. מתי נוכל ללכת ביחד?

 

אם היא הציעה כנראה שהיא חושבת עלייך. ישמצב מאוד שהיא מחכה לסימן ממך שאת רוצה ובעניין.. לא תמיד נעים להכריח לקנות דברים כאלה. אם את מרגישה שאת צריכה- לכי דברי איתה, אני בטוחה שהיא תבין אותך

אני כבר שניים חושבת איך לבקש..

ופשוט אמרתי לה: אמא אולי נקנה עכשיו חזייה?

וזהו. קנינו.

בכיתה ו' ביקשתי ממנה בפתק..

ומאז הכל זורם ביננו.. אני מדברת איתה על הכל, וככה הכי כיף..

ברור שיש דברים שכזה מתפדחים, אבל אומרים ועוברת הפאדיחה. אבל אמא שלי היא חברה שלי..

אז היא תמיד יודעת הכל..

 

 

ע אמא שלי למעט קצת דברים באמת לא נעימים אבל בעיקרון ליפני המחזור בקושי דיברנו על משהו מהבגרות...

אני כל פעם מתכננת בדיוק מה לומר ואיך וברגע שנגיד מסתובבים או משהו והיא שואלת יש עוד משהו שאת רוצה אז אני מוותרת על ההזדמנות..

 

טוב.. בסופו של דבר זה יגיע מתישהו אז עדיף להתפדח לרגע ואחי זה שוכחים(:

 

תודה..

גם אני שנים התפדחתי ובסוף פשוט הלכתי למשביר וקניתי..

אני רוצה לקנות עם אמא פשוט קשה לי לבקש.

לא כי התפדחתי מאמא, פשוט אני לא ממש מדברת איתה...

אז בסדר..מקסימום מבקשים עזרה מהמוכרת..קצת מפדח..לא נורא

המוכרות בדלתא הן אחלה

אמא פשוט לא רצתה לבוא איתי..

לוידת אצלנו אני הכי קטנה בבית וזה מה זה בזורם אני מדברת עם אמא שלי חופשי על הכל

מה יש להתפדח מאמא?

אמא שלך תבין אותך יופי!

זה הגוף שלך תטפחי אותו

גם יודעת איך  היה עם אחיות שלך וזה..

אבל אני הגדולה כמעט וזה יותך מסובך [ לא בלתי אפשרי, אבל מסובך.]

וברור שברגע שאני אומרת לה היא מבינה אותי ובכיף תקנה לי מה שאבקש אבל  לי לפחות זה קצת קשה..

המדד הוא סוג הקשר שלך עם אמשלך.

 

מניסיון.

מחזקתת!!!!

 

מוכר כל כך שאחרי כל כך הרבה דברים שהם קשים יותר מבחינת התמודדות..דווקא הפרטים המעצבנים כבר שוברים אוץך.

 

ולכל אחד ואחת יש את ההתמודדות שלו/ה,

 

והצער שלו זה הצער הגדול ביותר עבורו, 

 

ולכל אחד יש את הכלי המיוחד שה' נתן לו להתמודד עם הנסיונות.

 

ב"הצלחה רבה!

 

 

 

ביום ראשון היה כזה חמסין ופשוט מצבור המון דברים התפרץ..על מה?

על זה שחם ויש יתושים...

בכיתי כמו תינוק בן יומו על חום ויתושים..

עכשיו כשחושבים על זה זה מציק..

מתוקית- דברים באים ודברים הולכים. אני בטוחה שההרגשה שלך תשתפר

אבל לא מחום.. פשוט עליתי לפנימיות ובכיתי בקול.. כזה מצחיק כשחושבים על זה עכשיו..

על מה ולמה?

ובאמת משמח. ב"ה.

זה הזויייי ברמות אחרות.

חוצמיזה שיש לה קול של קרפדה אבל העיקר שיש לה קול.

ואורה- קרפדה קראי לקול של הבת שלך על שם הקול של אמא שלה!!! חוצפ!!

 

עטרת 

עוד פעם אין לי קול..ה' נתן מתנה ליום אחד..

ביום שני, י"ז שבט, קמתי לעוד בוקר רגיל בשגרת החיים..בערך בשעה 10-11 התחלתי לדבר בקול צרוד של קרפדה כזה..אבל ממש..קול של בת אחרי חודש ארגון מולהב במיוחד שהיא צרחה בו במלוא גרונה.. אי לכך ובהתאם לזאת הלכתי למיליוווווווון רופאים ורופאות והייתי במלא טיפולים ובדיקות ולקחתי מלא כדורים וזריקות וזה לא היה ככ נחמד(בלשון המעטה..) ואז רופא אחד, די טיפש למען האמת, אמר לי לשתוק 3 ימים בלי לדבר בכלל בכלל בכלל וזה מה שיעזור ובעקבות כך יחזור לי הקול.. אז אחרי שחודשיים דיברתי בקול של קרפדות,שתקתי שלושה ימים שלמים כמצוות הרופא.. בבוקר הרביעי קמתי ופשוט לא יכלתי לדבר!!!בכלל בכלל!!! אחכ בערך חודש לא היה לי קול אז לא דיברתי..ועכשיו היה יש לי קול לוחש כזה שיורד ועולה..אני יכולה לקום בבוקר עם טיפה קול צרוד (שזה ממש מצב טוב..) ובסוף היום לא יהיה לי קול בכלל..אפילו לא ללחוש..ויש ימים שאני לא מדברת בכלל.. ואז-ההפתעה הגדולה-----------השבוע, ביום רביעי כ סיוון, באמצע חוג ריקודי עם באולפנה, פתאום שמעתי את עצמי מדברת!!!! התרגשתי כמו אני לוידת מה וכל האולפנה היתה מסביבי בערך...היה פשוט שמחחחחחחחחח ואז היה יום וחצי (עד חמישי בלילה) שפשוט הייתי מאושרת כי יכלתי לדבר כמו פעם וכולם יכלו לשמוע אותי ולא כאב לי הגרון..בקיצור נמרץ- היום המאושר בחיי!!! ואזזזז ביום שישי קמתי ולא היה לי קול...ה' נתן מתנה ליום אחד כדי שאני יחווה עוד פעם את חווית הדיבור הנפלאה ולקח בחזרה..

 

זהו. מסקנה~תעריכו מאוד את יכולת הדיבור שלכם.זה בכלל לא דבר מובן מאליו!!!

(רק חניכות חופרות חחח)

וניסיתי אתזה..זה לא זה.

סתם ככה אין לך קול???

שבעז"ה. יחזור לך הקוווול מהר!!!

יש בי את מידת השנאה. משהו נורא.

אני מוצאת את עצמי שונאת אנשים באופן כזה של "איכס" רק כשעולה השם שלהם.

וזאת מידה נוראה, השנאה.

אין לך מושג כמה אני מנסה לעבוד על עצמי בקטע הזה.

כי בכל יהודי יש חלק מאלוקים, בכל אחד יש נשמה. והיא אותו דבר אצל כולנו.

ולכן, גם אם את לא אוהבת את העטיפות של הנשמה הזאת..תשתדלי לאהוב לפחות את הנשמה שבה.

זה קשה.

יש אנשים שאני כל כך שונאת שלפעמים אני חושבת שחבל שיש בהם את הנשמה..שהחלק האלוקי שבהם היה מנוצל טוב יותר אצל מישהו אחר. ושלא צריך אותם בכלל.. ושעדיף בלעדיהם ובלעדי הנשמה שלהם לכל הרוחות..

מצטערת, אבל ככה זה

 

אבל הבעיה היא לא אצלם, אם יש בי שנאה..אז הבעיה היא בי.

בהצלחה

להשקיע יותר בלראות את הטוב..זה מה שיש לי לומר..

שתינו שונאות אחת את השניה!!

ולפי איך שהבנתי מחברה שדברה איתה - שתינו באותו המצב.. וזה כל כך חרא

אני כל כך שונאת אותה.

שמה זה לאהוב כמוך? ("ואהבת לרעך כמוך..")

אלא, שאלוקים הוא מקור כל הנשמות, ותכל'ס לישראל יש את אותן נשמות רק בגופים נפרדים.. תחשבי על זה..(אני מקווה שלא טעיתי באיזה משהו.. אבל זה העיקרון נראלי.. קיצור.. משו כזה..)

זה מדהים..!!!!!!!!1

וגמלי זה היה בתחילת שנה..

אין, רק עבודה עצמית מטורפת יכולה לשנות את זה!!!

רק לחשוב שבאנה היא לא ערביה, ולנסות למצוא בה משהו אחד טוב.. תראי איך זה ישתנה..

ואל תשכחי לעדכן אותנו... בהצלחה אחותי!!

מזל שלא כתבת את מה שלמדנו 

או משהו כזה.

זה משפט שאני אוהבת.

שנאה היא לא הפך האהבה- כי היא מראה שאכפת לך ממי שאת שאת שונאת. לעומ"ז האדישות היא היפך האהבה...

נקודה למחשבה.

תקני תחתוניות.

אם ההפרשות נהיות יותר לבנות וצמיגיות או כמו קוטג'(סליחה על התיאור) וזה לא קבוע אז יכול להראות על דלקת/פטריה אבל אז גם יגרד ויציק..

רק אני..

 

יש לי מגינים כאלה. ואני שמה אותם תמיד..

תודה לכן!!

מהנייק שלך..
מחכה לך!

דווקא אני כן קוראת פה..

ואת אמרת לי מלא פעמים שאני דווקא שחקנית מעולה!

ומה עשית לי? עשית!!גם בלי שהכי שמת לב.

והסכין פה היא מ-2 הצדדים, ואת יודעת את זה יפה מאוד!

גם את תוקעת אותה לאט לאט, ובחכמה.

 

 

 

(גם אם זה לא את. הרגשתי צורך להגיב לתגובה כזאת לבול מה שאני מרגישה!)

שזה היה ממך ההתנהגות בלי קשר אלי!

אז מי שתוקעת זה ת את את!!!!!

(ואני בטוחה שזה לא את במציאות שלי, כי היא באמת לא קוראת פה.

משום מה באלי לדבר איתך באישי ישמצב?

פתחי נייק או משהו וכתבי ואפתח איתך...אםבאלך בבקשה.)

 

אנשים תיסתכלו מה אתם עושים!!!ואל תשקרו ותגידו אני פה בשבלך תמיד...ולכעוךלם לא אעזוב ולא אספר.

כי זה שקר!

תני סיבה אחת שאפגע בך...

את עוזרת לי הכי בעולם!

אני אוהבת אותך הכי בעולם! אז לה שאני יעשה לך משהו אה?למה שאתקע בך סכין?

אינלי במה ליתקוע גם אם הייתי רצה.

ואדרבא..עשיתי?אז בואי ותספרי כמו ילדה גדולה מה עשיתי?

או שלאכפת לך בכלל...

ואינלי סכינים!ככה שאינלי מה ליתקוע!

(ושוב, אני בטוחה שזה לא את...אבל הייתי חייבת להגיב.)

 

 פחתי ניק. סכין בגב- מוזמנת

ופתחתי בניוסונות פעילים...

סליחה

זה יכול להיות רגיל ויכול להראות על משהו..
אם זה לפני מחזור כנראה שזה התחלה של דימום..
אם זה אחרי כנראה הגוף שלך לא סיים להתנקות..
אם זה לא קשור יכול להיות שיש איזה פצע בנרתיק..
בקיצור יכול להיות המון סיבות אם זה לא נמשך יותר מידי אין מה לדאוג עד כמה שידוע לי..
(כמובן שזה גם תלוי בגיל ובכמה זמן את כבר מקבלת)

יש לי עוד איזה שבוע וחצי ככה..

 

אני בערך בת 15 ומקבלת כבר שנתיים וחצי.

 

תודה רבה!

בכל מקרה- את אוכלת בריא, ישנה וכו? (לפעמים זה קשור)

להתפתח ולכן יש מחזור חלש יותר מהרגיל..
יכול להיות סתם הפרשות שקיבלו צבע..
יכול להיות שאכלת משהו שגרם להפרשות נורמאליות להיצבע..
בקיצור כל עוד אין תופעות נוספות או כאבים כלשהם וזה לא נשאר עוד יותר מידי ימים אני לא רואה צורך להילחץ..

תחכי ותיראי אם המחזור החודשי יגיע ואם לא אז תבררי עם הרופאה

אבל זה ממש לא סיבה לדאגה..

ככה היה לי בפעם הראשונה שקיבלתי,

ועד היום לפעמים ככה זה מתחיל לי, ואח"כ נהיה דם

בעזהי"ת

 

[חברה קרובה-קרובה בד"כ אני אשים לב לפני שהיא מתחילה לבכות. ואז אני אתן לה חיבוק חזק חזק.

חברה לא מאוד קרובה אבל עדיין חברה- אני אשאל אם הכל בסדר, מה קרה ואם היא רוצה לשתף.

חברה קרובה סתם- אני אתן לה חיבוק.

חברה רחוקה- מכרה- אני אולי אשאל אם אפשר לעזור במשהו, 'אם את צריכה משהו אני פה..' ותו לא.. אבל זה ממש תלוי סיטואציה.]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח.. רוזושששששש....

 

אחותי הביאה לנהג בטעות את התחבושת שינקב במקום כרטיסיה..

הלכנו פעם לטיול בסוגשל קייטנה לבנות גדולות שהייתה לנו בעיר. עכשיו יש איזה מישי פה שהיא ילדה שפוכה לחלוטין, אין דברים כאלה, בקיצור נסענו לכותל, ,והשומר שם פותח את התיקים ומסתכל. בקיצור מגיע תורה- והיא אומרת לו"אל תפתח את התא הקטן" ועל זה נאמר: "פה חשדתי" והיא שוב- לא לא אל תפתל! בקיצור כמובן הוא פתח, והיה שם תחבושות, מסכן, הסמיק כולו...

בס"ד

 שאל אותי אם ישלי דאורדורנט,אז אמרתי לו שיבדוק בכיס של התיק (הוא היה מונח כז ה בצד...)..ואז הוא בדק,עצר לרגע..נהיה אדום ממש,חטף את דאורדורנט וברח מהתיק שלי כאילו הוא פצצה שמתקתקת..חח לא הבנתי מה קרה לו-באתי לתיק וראיתי שהוא בטעות בדק בתא עם כל התחבושות

פעם חברה שלי בטעות הביאה לנהג פד במקום כרטיסיה אז הנהג שואל אותה בלי בושות: לנקב לך?

[תזכרו שהוא אבא שלי.. לא בת בגיל ההתבגרות..]

 

הוןא היה צריך לקנות לנו תחבושות.. וכדי שיידע איזה תחבושות בדיוק לקנות, הוא לקח איתו ת'עטיפה הריקה..

אז זה היה לו בכיס של המכנסיים.. ואת הכסףקטן שלו הוא שומר גם בכיס, בתוך מין שקית כזו...

 

ואז הוא הלך לקנות סתם משו באיזו מכולת בשכונה של העבודה שלו.. ובמקום להוציא ת'שקית של הכסף הוא שלף מול המוכרת את השקית של הפדים..

 

 

 

 

[והוא עובד בשכונה חרדית.. אז זה עודיותר אאוצ'..]

 

 

ובשרות היה כמה פעמים שקפצתי למכולת לקנות כמה דברים.. פעם אחת הלכנו אני וחברה שלי לקנות קרם גוף לילדים שלנו (אלה שטיפלנו בהם) בקיצור שעה עמדנו והתלבטנו ובאיזה שלב קלטתי שיש איזה אחד שכל רגע עובר שם או מציץ לראות אם אנחנו עוד שם.. לא הבנתי מה נסגר חשבתי שזה בגלל שהוא לא רגיל לראות דתיות לאומיות במכולת שלהם (עשיתי במקום חרדי) ועוד 2 ביחד.. אחרי שבחרנו וזזנו קלטתתי אותו רץ לוקח חבילת תחבושות מכניס בין שאר הדברים שהיו לו ביד ובורח לקופה...
הוא היה צעיר יחסית וכנראה שהוא עוד לא היה רגיל שהוא צריך לקנות תחבושות ועוד עם 2 בחורות מול הפרצוף..

ובאותה פעם>>

הוא עמד איזה 5 דק' מבולבל מול המדפים של התחבושות.. עד שבאה מוכרת אחת והצילה אותו..

לי היה פאדיחות עם הכיתה, יומיים ברצף!!! דם בחצאית..

התנדבנו כמה בנות מהכיתה כל שבוע בכיתה מסויימת של בנות ובאחת הפעמים אנחנו מסתכלות על המורה וקולטות שיש לה על החצאית כתם דם. שעות התלבטנו אם להגיד לה או לא. זה היה קצת מפדח.

כי זה יותר גרוע כשהם נבוכים ומסמיקים ובורחים...

היה איזה גבר שנכנס לסופר ושאל בחצי יאוש את המוכרת איפה יש תחבושות עם ספיגה מוגברת.

תוך רגע כל הנשים מסביב היו עם חיוך ענק מרוח על הפרצוף.

יואו.. פדיחות הולכות כאן טואוב!!

הלכתי לקנות לאמא  שלי כמה דברים למטבח שהיו חסרים לה....

ובין השאר הייתי צריכה להביא תה צמחים לאחי הקטן שנמצא ליד השורה של התחבושות.....

באתי לקחת את התה ואיזה אחד בא אלי ואומר לי: כשכולו אדום:...

"ילדה, סליחה שאני שאני ככה שואל אבל איזה חברה את הכי ממליצה...אני פשוט מריך לקנות לאישתי והיא לא עונה.....

 

עשיתי את עצמי לא עונה ושתינו ברחנו לשתי כיוונים שונים....

 

חחחחחחח

פאדיחות!!!!!!!!!!!!!

 

נ.ב:

בחיים לא חשבתי שאני יספר את זה למישהו....

בדיוק היום השומר של הכותל דפק ווחאד חיטוט בתיקים!!

 

קיצר, הוא מגיע לתא הקטן ולפני שהוא פותח אני עושה לו כזה, אינלי פצצה בפנים..

הוא כולו מחייך, וממשיך להדוק, ודופק הסמקה..

פחח זבשלו, הזהרתי אותו מראש

הוא במילא לא יזכור אותך או משהו..תעזרי לגבר נבוך וחסר ידע בסיסי בעולם התבושות..

 

 

אבאשלי חזר מקניות, ותמיד הוא שם את התחבושות על המדרגות עד שמישו יואיל בטובו להעלות את זה לחדר שלי.. בד"כ אני מעלה.. אבל באותו יום הייתי כבר בחדר שלי.. פתאום אח שלי [אז הוא היה בן 16 ככה] נכנס אלי לחדר מחזיק את זה ואומר לי: "מרב, זה שלך, נכון? לנעה [אחותי הקטנה יותר] זה הירוקים..."

כמעט הורדתי לו כאפה

 

אחותי, כשהיא הייתה בת שנתיים ככה, חיטטה לי במגירות ומצאה את החבילה. שלפה את זה וצעקה "מה זהההה?" 

אממה?

אחשלי [ההוא שבן 16 ] התפדח, ויצא.. השאיר אותי להמציא סיפור לבד לאחותי

 

בפעם הראשונה שהלכתי לקנות לבד תחבושות במכולת [עד אז אבא שלי קנה לי..] הייתי בכיתה ז' [קיבלתי בכיתה ו' ] ומרוב בושות הכנסתי את זה לשלוש שקיות והלכתי לקופה.

מאחורי עמד בייניש כבד

המוכרת שעה חופרת בשקיות, מוציאה את התחבושות במין ניצחון כזה של "מצאתי סופסוף!", מחייכת אלי ואומרת לי: "מזלטוב.. חדשה בעסק, אה?!"

אני, והבייניש, נהיינו אדומים..

איזה מצחיק  מה שהולך פה...

 

פדיחה טריה מהיום- ישבנו כזה כולם אחרי סעודה שלישית ואז אמא שלי אמרה לאחותי הקטנה [בת 2.5] להביא את העבודות שלה מהגן שהיא תראה...

קיצור אחותי הלכה להביא ואני כולי מתלהבת שכבר ראיתי את העבודות שלה [וקראתי את הדף קשר!] וצועקת לאמא שלי בהתלהבות-

אמא את יודעת שלימדו את יעלי בגן על מחזור?

הם למדו בגן על זהירות בדרכים וגם על רמזורים.. מחזורים..

 

וכולם הסתכלו עלי ומתו מצחוק.... זה היה אחד המצחיקים.. דווקא לא היה ממש מביך- כולם לקחו את זה בסבבה.. אבל זה היה מצחיק!

 

הכי מצחיק שאחותי הקטנה [בת 5] שאלה אותנו למה אנחנו צוחקים ואמא שלי מתחילה להגיד לה שנעה התלבלבה ואמרה שהיא למדה על המחזור של יום כיפור...

ושוב אני מבינה כמה מוזר זה שאנחנו רק בנות... אפילו אין גיסים או משהו, רק אחיות קטנות...

ומעניין, כי לא זכורות לי פדיחות מיוחדות.

נראלי זה היה בשבועות אחרי התפילה בערב...

אני וחברה שלי עמדנו דברנו כזה לידינו היו עוד די מלא אנשים ..

קיצור אחותה הגדולה של חברה שלי כזה באה אליה " *** יש לך מחזור?"

אני והיא כזה מסתכלות עליה מתפוצצות מצחוק והיא כולה לומבינה..

[האקס ]

 

אני קוראת לשכבת גיל שלי באולפנה- "שכבה", הוא קורא לזה "מחזור".

ואני התחרפנתי.

כל פעם שהוא אמר "המחזור שלי תמיד מאחר!"

זה הרג אותי

וכולם כזה-- אמןןןןן!!!

ביום הראשון ללימודים של כיתה ט' המורה אמרה להביא למחר מחזורים של ראש השנה.

אז יום אחרי זה, אנחנו עוד לא מכירות לא אחת תשניה ולא תמורה, כולנו קטנטנות ביישניות וחמודות (), יושבות כמו חננות בכיתה.

עוד לא הכרנו תמורה ותשטויות שלהה

ואז פיתום המורה באה ושואל בת אחת "בלומיק, יש לך מחזור."

כל הכיתה מסתכלת עליה בשוק ולא מבינות מה היא רוצה. למה זה מעניין אותך? ועוד באמצע השיעור? מה עובר? ועוד ביום הראשון ל כיתה ט'.. את לא מכירה אותה בכלל!!

והמורה גם לומבינה מה קורה לנו, סה"כ היא שאלה על המחזור שהיא בקשה להביא..

ואז פיתום המורה קלטה ונחנקההה מצחוק

ואנחנו לא הבנו מה ככ מצחיק אותה.

עכשיו כשהיא צוחקת זה משו לא אמיתי. כולם ליד מתים בערך ואז תוךכדי צחוק היא מצליחה להשחיל כזה "מחזור של ראש השנה.."

וואי מתנו בערך כל הכיתה כולם זוכרות את זה

כל פעם שאומרים מחזור במקום שכבה את רואה כולם כזה מצטמררות..

ליי אחוותי הקטנה והיצורה הזאת פשווט התחילה לדבר איתי על ההתפתחות של אחותי היותר קטנה מווול כולם , ואני שעהה מנסה לסמן לה שתשתווק והיא לא קולטת למה אני לא זורמת איתה בשיחה .. ואחותי היותר קטנה [היא בדיוק התחילה עם גוזיות אז היא רגייייישה XD ] מזה הסמיקה ואמרה לה לסתוום XDD

 

זה היה מצחיק

מה הוא אומר..

תעשו הסכם שנפגשים בעוד כמה זמן, ושאת לא יוצאת עם אחד אחר והוא לא יוצא עם אחת אחרת, אבל נפגשים למטרות רציניות.. אם הוא מסכים, מה טוב. אם לא, חפשי רעיון אחר.

אבל גם עם אחים יש גבולות...

נראה לי ברמב"ם שפעם גם אצל אחים היה יצר אבל בטלו אותו וזה לא קיים עוד כמו שבטלו את היצר של ע"ז.

אחרים..

הרבה יותר ממה שמקובל... (אצל חברות שלי-איך שאני רואה...)

ולאו דווקא בגלל היצר אלא כי המון דברים זה פשוט לא מתאים....לא צנוע...

נס שאצלנו  בבית זה דיי בטבעי ומגיל קטן ככה שעכשיו זה אפילו לא נסיון וברור שאחים שלי לא רואים אותי עם מכנסיים או שרוולים קצרים... (פשוט כי בבית אני ישנה עם כתונת/אלדין, ועל שרוולים קצרים אין על מה לדבר) .

את חושבת שהוא מחבק אותך ומרגיש את הגוף שלך זה לא.. ממ.. עושה לו משו?

 

לא בקטע הזה כן... חופשית והכל, אבל יש גבולות.

אל תקחו אותי כמגזימה, אבל לפי מה שאני יודעת זה בעייה להסתובב מולם לא צנוע.

אני מסתובבת חופשי עם פי'גמה בבית ( מכנסים וחולצה קצרים)

 

חיבוק וזה יצא רק פעם אחת שאח שלי חיבק אותיי (זה היה כשבכיתי שמישו שאני מכירה נפטר והוא היה איתי לבד

בבית והוא לא יודע מה לעשות אז הוא פשוט בא וחיבק אותי)

 

סתם ככה חיבוק ביננו לא ייצא כיי פשוט הוא מתפדח והוא כזה בןןן כזה מדיי שלא מבין ברגשותת ובנגיעה D-:

 

אבל נגיד אני ואח שלי מצטלמים אז הוא כן שם עלי יד. או שהוא כן הרים אותי. אז לא יודעת.

תלוי בסיטואציה. :9

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני לובשת טייץ ומכנסיים קצרים וחלוצות קצרות וטישרטים.. (לא גופיה.. הם גדולים =])

אני כן מחבקת אותם ומנשקת וזה.. (לא סתם בלי קשר =] ו.. רק אם הם מרשים.. חח..))

הם אחים שלי, עדיין.. =]

 

אבל משתדלת לא להיות ליידם בפיג׳מה.

 

והם גם טוענים שאסור להם לחבק אותי, אז זה לא קורה..

אבל אני חושבת שצריך לשמור על גבולות מאוד ברורים אפילו שזה אחים.

כי כמו שאסור להם לראות בת עם לבוש ממש מינמאלי ברחוב גם אחות עם לבוש מינמאלי עושה הם משו...

אין סגנון מיוחד.. פשוט משו חגיגי+ ואפשר לוותר ושיהיה קצת אולפניסטי

קוראים לה משו כמו אקוורלה...לא זוכרת בידיוק

היא ליד בניין כלל [ככה קוראים לבנין הזה?]

אני תמיד מוצאת שם...

אבל אנסה שוב בכ''ז..

 

תודה צאדיקות. בשמחות!

עד איזה מחיר את קוראת יקר?

יש בת- עין

אותנטי

אצל הלל (יקר אבל מהמם!!)

תלכי לעיר ותיכנסי למלא חנויות, בטוח תמצאי!!

בת עין (אני קניתי שם לחתונה של אחשלי..)

אם את רוצה ממש להשקיע- יש את נעמה בצלאל, בכלל באיזור של קינג ג'ורג' יש מלא חנויות של מעצבים...

בהצלחה! מזל טוב!

אננו שלושה אחיות שקנינו בגד לחתונה מאצל הלל

אומנם אין לי חתונה בקרוב (הלוואי ותיהיה כבר!) אבל מהחתונה שלי לא קניתי אף בגד לשבת (יותר נכון חוץ מ3 חצאיות שכבר הייתי חייבת-ועדיין צריכה עוד.. טייצים ומטפחות לא קניתי כלום מהחתונה-כמעט שנה)

מרגש מחדש...)

אני דודה כבר מלפני 4+ שנים...

 

וזה מרגש תמיד!!!!!!!!!!!!!! כי אחיינים זה אחד ה-דברים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא אשכח שיחסית בתחילת החמישית נולדה לי אחיינית והתחלתי לצרוח בהתלהבות בפנימיה וכולם התלהבו איתי כזה "איזה כיף אחיינית ראשונה? " ואני כזה "לא 5,אני דודה מכיתה ג'"וכולם פתחו עלי עינים... עד סוף השמינית הן התרגלו שכמה פעמיים שלוש בשנה הן שומעות אותי צורחת בהתלהבות הוא שאם זה בחופש אז מקבלות הודעה מתךהבת...

האחיין הראשון שלי נולד בכיתה ד', וכמובן הגעתי לכיתה כולי מתלהבת וזה וזה, ואז אחת הבנות, היה לה איזה 30 אחיינים בזמנו (היום אני מניחה שיש לה משו בין 50 ל70, הם 14 אחים) מסתכלת עלי בפרצוף חצי עקום ואומרת לי מה אני כ"כ מתהלבת... רציתי להרוג אותה.

 

מאז הבטחתי לעצמי לא לעשות את זה לאחרים, ולא להיות כזאת כלפי עצמי, אז אני מאושרת עם כל אחד\ת חדש\ה

נראה לי יהיו לי אחיינים אחרי שיהיו לי ילדים (בעז"ה)

(אני הבכורה, ואח"כ בן, ככה שהסיכויים די שואפים לאפס לאחיינים בזמן הקרוב)

ומאז בלי עיין הר כל שנתיים נולדים לי אחיינים חוץ מהשנה שעברה שנולדו לי שניים אחד אחות ואחת גיסה בךיע עיין הרע!!!!

(כיתה ח' עכשיו עם בלי עיין הרע 4 אחיינים, חברה שלי עם 10\11 אחיינים הם 11 אחים

כאילו, ממש התרגשתי לראות את החתונה שלה בטלוויזיה והכל.. אבל במקרה פתחתי בחדשות.. 

לא נראלי צריך לחפור כ"כ הרבה התוך הבנאדם.. מסכנה..

ולא הייתי בן בחיים שלי, אבל אומרים שהיצר שלהם יותר חזק מהיצר של הבנות.

 

 

ותחשבי כבר לבד איזה יצר יש להם..

רק תחשבי איך את מסתכלת על בנים (בהנחה שהם מסקרנים אותך)

תכפילי את הרגש שלך פי מיליון ותקבלי את ההרגשה שלהם

רק שככה זה כבר יצר..וגם הרבה יותר גרוע

(לא ככ מדוייק.. ניסיתי)

 

באמת באישי אם את רוצה

להכפיל את היצר של הבנות...

זה יצר שונה. ופשוט לבנים הוא קשה יותר כי צורת ההתמודדות הנדרשת היא שונה - כי הדבר שמתמודדים איתו שונה.

הסבר-

בקשר של איש ואשה - (שזו המטרה של היצר הזה - שאנשים יתחתנו וימשיכו את העולם, ובלי זה זה לא היה קורה!!!)

יש מימד שכלי+רגשי וכו' ויש מימד פיזי. 2 הצדדים משמעותיים מאוד. 

לבנים קשה במובן הפיזי ושם (בעיקר, ולא רק!!! שלא תתחילו לפחד להתחתן...) היצר שלהם. 

הבנות מחפשות את החלק הנפשי. ופחות יש להם יצר בנושא הפיזי. כמובן שבחיי נישואין גם האשה בסופו של דבר מרוויחה, נהנית, וכו' גם מהחיבור והקשר הפיזי. 

ההתמודדות פה היא שונה והנפילה במקום של הבנים היא חמורה יותר כי היא כרוכה באיסורי תורה מפורשים ולא בל מיני דברים שנויים במחלוקת/עדיף שלא וכו' (כמו חברות וכו') 

ההבדל הזה הוא חלק מהבעיה בחברות שלא מכוונת לנישואין. כי כל אחד מחפש דברים שונים וזה סתם.פשוט סתם.

כשבונים קשר למטרת חתונה, הכל שונה כי רוצים לבנות בניין עדי עד עם שני הממדים, כל אחד עם מקומו הראוי, מטרותיו וכו'. 

מנהלות - אם הגזמתי איפשהו, אפשר לערוך... ניסיתי להיות הכי נקייה שאפשר...

כלומר, לכולנו יש.

אבל באופן כללי שלהם עובד יותר חזק..המחשבות רצות קדימה הרבה יותר מידי מהר..

יש כאלה שגם לא ממש שולטים עליו..

למה לדוגמה קורה שבנים נוגעים בבחורה סתם? או אפילו אונס..

זה לא מצוי שזה יבוא מצידה של האשה.. לא תשמעי על בת שהטרידה בן. וזאת דוגמא ליצר החזק שלהם.

למה יש להם שמירת עיניים.. ?

למה הם מסתכלים..?

כי יש להם. חזק. מאוד.