פורום בת מלך - פנימה (עמוד 221)

תראי לי משי אחת שלא היה לה בעיה עםזה

זה ממש בקטנה כשמדובר בבגד ים..אני מסכימה איתך שאם זה היה לגבי בגד שאת הולכת איתו ברחוב זה מבאס..

אבל... כולה בגד ים..

אני לא רוצה לצאת מגעילה ולעשות לה דווקא..

הבאסה שהראיתי לה ת'תמונה! יכולתי לקנות ואז במקרה היינו מגלות את זה..

 

 

אם זה היה הפוך ממש לא היה אכפת לי, אבל אני מכבדת את זה שהיא רוצה משהו דווקא שלה.

בכולופן היא אמרה שאין לי בעייה שאני אקנה את המכנסיים.. אז אולי אותם אני אקנה.

מציאה לך לחפש באניטרנט איפה אפשר לקנות בגד ים צנוע,גם נוח,יפה,בלי יותר מידי סרבולים..

 

ב"הצלחה..

שגיאת כתיב... (לא שמתי לב חח)

 

אני בכל אופן לא מבינה מה הבעיה..

 

שמעתי שיש בטופטן די בזול.

גם ב: H&M

 

מציאה מוצלחת!

סתם, לא.. כאילו.. סורי, אני לא הייתי "מכבדת" את הרצון הזה..

לא רוצה לצאת 'זבל'.

 

ומוריולה - אנלא מחפשת ביקיני.. מחפשת שלם.

 

אבל כמו שניחמתי את עצמי שהכל לטובה - באמת זה יצא לטובה!!

מסתבר שלאמא יש בגד ים מעולה! אז אין לי שום בעייה (-;

סלקשיין? אממ לא. אבל גם שמה ניראלי שיש

וגם בפוזה ישמצב.

 

משו' עם מן. H&M ניראלייי... חברה שלי קנתה משם שלם פשוט מ-ה-מ-ם עם שורט ג'ינס ויפה עם זה כל שורט אחר..

פשוט תחפשי-ותמצאי. לא ביג דיל. אני מקווה..

ב"הצלחותתת !!

צודקת ממש.

ככה לא תרגישי רע .

בהצלחה מוותק

הכי מבאס זה שאת מתה לדבר והוא לא יכול או פשוט לא רוצה.

אשמח לספר לך באישי..

זה פשוט להתנתק, בחדות.

 

קראתי את זה פעם בספר של הרבנית נריה, וזה פשוט נכון, למרות שזה גם הכי הכי קשה וכואב.

 

להחליט שגמרנו אחד עם השני, למחוק מספרים ולהתרחק כמה שיותר! קשה קשה קשה אבל טוב.

 

והכאב עובר, אם ממשיכים בחיים, וממלאים את הזמן בדברים אחרים שיסיחו את הדעת,וגם חשוב שתהיה לידך מישהי, אמא\אחות\חברה קרובה שידעו מה עובר עליך ויתמכו בך כשקשה...

 

מניסיון של השיטה על דברים אחרים...

 

 

ב"הצלחה ענקית!

 

פשוט חארטה אחת גדולה.

שאם מנתקים תקשר ומחליטים לא לדבר ומוחקים מספרים וכו' אז זה עובר. 

גם אם ממשיכים, ומתעסקים באלף ואחת דברים אחרים, ומשתפים חברות טובות וכל זה, זה ממש לא משכיח.

הכאב לא עובר.

אתה ממשיך לחשוב ולהתגעגע ולרצות.

אז תפסיקו לחרטט לבנות פה בשכל. מסכנות.

אתם יכולות לעודד אותם, כי כן יש בזה משו טוב, אבל אל תשקרו להם בפרצוף.

זה לא עוזר, זה לא מעביר, זה לא כלום.

זה כואב. מאוד!!

אני דווקא מסכימה עם האנונימית שאמרה לנתק וזהו.

קשה קשה. ברור. ולוקח זמן להירפא, אבל אם ההחלטה היא שזה לא זה עדיף לחתוך בחדות מאשר לבוסס בקשר עוד תקופה ואז לעשות את זה.

זה לא אומר שזה קל.

ו..כן, הכאב שוכח לאט לאט.

 

ולא דיברתי על המקרה הספציפי הזה של פותחת השירשור שבכלל לא ברור מדבריה שהיא רוצה לנתק קשר.. אלא בכללי.

שאת אומרת 

עדיף לחתוך בחדות מאשר לבוסס בקשר עוד תקופה ואז לעשות את זה.

למה בכלל צריך לעשות את זה מתישהו? למה צריך ככה לחתוך קשרים? זה הצורה הכי לא טובה ולא בריאה לצאת מזה.

צריך לגמור את זה מהנפש. להבין למה. לפתור תבעיה.

לא לברוח מדברים. 

לנתק. למחוק. לשכוח. להשכיח. להכאיב. להכאיב. להכאיב!!!!!!

זה פשוט זוועה.

צריך לעשות את זה בצורה בריאה. לא לברוח!!

והכאב בחיים לא שוכח. אף פעם! 

 

אאווף. טאטעעעעעע.

שהבנה נפשית תגיע רק בשלב מאוחר, ולעיתים מאוחר מידי... אם חותכים, אז זה קשה וכואב, אבל בסוף מבינים, באותה נקודת זמן שזה היה קורה אם לא היו חותכים, ואז היו נאלצים לחתוך בשלב מתקדם יותר, וזה עוד יותר קשה, גם כשמבינים... כי בקשר כזה השכל לא משחק. רק הלב הוא זה שמרעיש ומרגיש....

שמה שעשיתם זה בריחה.

כי אני לא רואה פה סתירה.

 

לחתוך בחדות זה ממש לא אומר שזה לא בא מהנפש, עם הבנה למה.

אני מדברת על מצב שאת כבר יודעת שהקשר לא טוב לך ורק מזיק וכבר החלטת שאת צריכה לנתק את הקשר הזה.

ואז הפיתרון לדעתי הוא לחתוך בחדות ולא לנסות להישאר בקשר על אש קטנה כי זה נורא נורא קשה!!

חותכים בחדות כשיודעים בשכל (ולפעמים גם ברגש) שהקשר לא טוב ומזיק ומחליטים לנתק קשר ואז הפתרון הוא לחתוך.

 

וכמובן רק אם זה בא מהחלטה מושכלת.

 

מה לדעתך הפתרון הנכון כשאת נמצאת בקשר שמזיק לך בכל רגע שאת עוד נמצאת בו?

אבל כשאני החלטתי לחתוך את הקשר הזה, הבנתי מאוד למה הוא לא טוב לי. מאוד מאוד.

אז ניתקנו תקשר.

מחקתי מהאנשי קשר, לא אמרנו שלום ברחוב, התנהגנו כאילו כלום.

והמשיך לחשוב. והמשכתי לחשוב.

עד שיום אחד בטעות דיברנו והחלטנו שזה באמת באמת בריחה. אז החזרנו תקשר.

ועד היום הוא לא טוב לי. אבל לפחות אני עומדת בו בכבוד, ולא בורחת מכל מה שטיפה קשה.

בורחת מהקושי, ומעדיפה להתבוסס בקשר שאת יודעת שלא טוב לך!!

 

 

וואלה? נשמע לי הזוי.

 

 

|אנונימי חדש|

וכן כן אל תקטעו אותי שנייה.. תנו להסביר

כשאתה חותך בחדות הכל קשה. הורס. דוקר. כואב. מכאיב. בא לך לצרוח. תקופה ארוכה.

למרות שאתה יודע שהבן אדם הוא מניאק (במקרה שלי..)

כשאתה מתבוסס עם כל האהבה הגדולה וזה שאתה יודע שזה לא טוב.. זה מתפוגג לאט מעצמו.. כי כשהכל לא זז במקום- כשאתה לא יודע איך ומה להתנהג, חלק מהתגובות על הרגש באות יותר באיפוק כלפי הצד השני וזה פשוט נמס מעצמו. יותר לאט, יותר קשה אבל הרבה פחות כואב..

 

[יצא קצת מתוסבך.. מקווה שהסברתי את עצמי]

אני עדיין חושבת ככה, אבל אחרי קריאה חוזרת ומעמיקה של כל השרשור הבנתי שלא ככ דיברנו על אותו עניין.

אז אני מפסיקה להגיד את דעתי.

אני עדיין חושבת שזה רע, אבל לוידעת. שכל אחת תעשה מה שבאלה.

תהנו!!

בעיה שלכם.

יותר בלי נדר אני לא מגיבה בשרשור הזה.

 

בתור בנאדם די חביב ששולח המון סמיילים..  

 

ודורשת בשלום כולם, ומודה המון.

 

אני מבינה לפעמים עד כמה צריך להיות קרים. ובעיניי אני מרגישה נוראית, אבל זה לטובתם בעצם.

 

כך ששכלית אני מסבירה לעצמי שזה לא רע כי זה לטובת האדם וזה מה שנותן את הכוח להמשיך לייבש ולהיות קר.

 

זה לטובת שניכם.

 

המונמנמנמננמון ב"הצלחה!

 

חשוב לבדוק בבדיקות דם שיש איזון חומרים בגוף...(לא באה להלחיץ).

סתם ככה לא כדאי לקחת אקמול וכול זה כי זו גם תרופה(פשוט ללא צורך במרשם רופא)...

תתפללי שיהיה לך יותר קל אמן!!!....

 

ב"הצלחה גדולה!!..

 

שבת שלום..

חבל על הפגיעה בגוף מהתרופות האלה..

ולא לפחד.. 

את יכולה ללכת לאבחון ברפואה המשפלימה בקופ"ח שלך.

זה טבעי יותר.

משפיע עד 12 שעות!
שימי לב שאסור לקחת שום כדור אחר אם לקחת אותו

פעם אחת שתיים גג.

הוא יותר מידי חזק.

ואם אני לא טועה- אני כמעט בטוחה, פעם היה כתבה על זה שמישהי הסתבכה עם הכדור הזה כי היא לקחה אותו באופן קבוע כשהיה לה מחזור...

כשאני ביום הראשון במחזור וממש כואב לי שאני לא יכולה לסבול (זה לא קורה הרבה..)

 

לא שמעתי על הכדור הנ"ל. אם הכוונה לכאבי מחזור, בתור אחת שסובלת יותר ממאוד ונכנעת לא פעם לכדורים אני ממליצה על בבונג.

אפשר לשים בתה. זה מאוד עוזר.

 

רפואה שלמה ומהירה.

בעז"ה להיות אמא...

יכולה להיות אמא..

אבל מתעלמים, זה יעבור להן עם הגיל.

בטח פשוט מאז שהיא נולדה היא שמעה את זה רק בשם אחר..

 

בפורום) אבל גם לנו היה אותו דבר (כיתה ח') דיברנו על זה ואז היא גם הראתה לנו את הכתבה ואת הפירסום על זה..

הזוי לגמרי אבל האישה הזאת היא סוג של צדיקה כי היא מאמצת ילדים וזה ממש חמוד  אבל אם אני לא טועה גילו לה את זה בעוד מקום... עצוב...

אבל עזבו.. יש את זה לככ הרבה נשים

וזה לא הפואנטה של השרשור הזה...

מה זה לא לדעת איפה זה השד??

 

היא לא ידעה מה פירוש "יונקי שדיים"??

מה קרה לו?

וואי. זהו, שיש מלא סוגי חברות. לא יודעת.

מישי שאת מרגישה בנוח איתה. נראלי.

וזה הדדי ביניכם.

 

מישי שאת אוהבת אותה בכל מצב, ושגם היא אוהבת אותך בכל מצב... לא תלוי בכלום.

מישי שתגיד לך כשהיא עצובה או כשמשו מציק לה, ושגם את תספרי לה כשאת עצובה או כשמשו מציק לך.

מישי שאת מרגישה בנוח איתה, ושהיא מרגישה בנוח איתך.

זהו נראלי...

וזה עצוב

אני כל הזמן חושבת על דמות כזאת..

בעזהי"ת

 

גם זה תלוי קשר טוב מאוד באיזה רמה.

 

 

למשל, לי יש חברה הכי מהממת בעולם- שההגדרה היחידה בערך שיש לי לומר זה שהיא החיים שלי. וגם אני שלה.

אתם יכולות להיות חברת טובות, אבל צריך להיות גבול. 

 

היא לא את!!!

 

צריך להיות הפרדה.

 

בטח בגיל מבוגר יותר, כשצריך לבנות בית.

 

היא לא את, ולא בעלך.

 

בעלך זה הבן אדם היחיד שהוא לא את שאת אמורה לספר לו הכל. באמת הכל.

 

חברה כזאת, אם תישארו ביחד כשתגיעי לגיל בעז"ה - רק תפריע לכם ותגרום לבעיות.

 

כדאי לווסת את זה כבר בגיל צעיר.

 

 

בעזהי"ת

 

ב"ה אני מאורסת לארוסי הצדיק.

 

וזה לא סותר בכלל את החברות איתה, שהיא בריאה מאוד.
ויותר מזה- אני חושבת שאלמלא החברות הזאת, לא הייתי יכולה לפתח קשר כזה עם ארוסי..

אולי ההגדרה 'חיים שלי' מתפרשת אצלך שונה מאצלינו.

 

אין פירוש הדבר שאני מספרת לה כל דבר. בהכרח לא. 

ולא כי אני 'רוצה להסתיר' אלא פשוט כי אני לא מרגישה צורך לספר כל דבר. אני לא מרגישה כבולה או משהו.

וגם היא אותו דבר..

 

[וחבל שאת אנונמית. באמת חבל.]

קודם כל - מזל טוב.

 

 

תראי,  יכול להיות שההגדרה שלנו לחיים שלי היא באמת לא אותו דבר.

 

אבל אפשר להבין שאתם חברות טובות.

טובות מאוד.

 

אם את לא מספרת לה כל דבר, ואת לא מרגישה כבולה, ואתם באמת שומרות על גבולות מאוד מאוד ברורים של מה כן ומה לא - זה מצוין. זאת חברות נפלאה.

אבל צריך להיות לוליין ממש טוב בשביל להצליח בזה ולא לספר יותר מידי.

 

את לא בהכרח חייבת להרגיש כבולה בשביל שזה לא יהיה בריא. זה יכול להיות קשר לא בריא גם בלי שתשימי לב.

זה מסוג הדברים שעלולים להתפתח בלי שתרגישי כבולה. אם את מאורסת - אני לא מכירה את מי שדיברת עליה, אבל אם היא עוד לא מאורסת זה עוד יותר מסוכן. לא בטוח שהיא תיהיה חכמה מספיק בשביל להבין את השינוי, ולהתנהג על פיו, ולא בטוח שאת תיהי אמיצה מספיק בשביל להראות לה גבולות ברורים. אם היא מאורסת - זה יותר טוב, אבל גם אז צריך לדאוג שבאמת הגבולות ישארו יציבים וברורים.

צריך להיזהר בזה מאוד, וזה ניסיון מאוד מאוד קשה.

 

אני מכירה הרבה מקרים כאילו שגרמו לגירושין.

 

ח"ו, שלא יקרה כזה מצב, אבל אני רק אומרת - צריך להיזהר. מאוד.

 

 

אגב- למה חבל שאני מאנונימי? אני לא מכירה אותך, לפחות לא בכינוי שלך, ככה שסביר להניח שגם את לא מכירה אותי - אז למה זה חבל?

סתם מסקרנות...

 

 

 

 

 

בעזהי"ת

 

לוליין זה משחק באנשים. או לפחות זה האסוציאציה.

 

נכון, יש בסיפור כזה דברים שיכולים להגיע למקומות לא בריאים. אבל פשוט לא נותנים להם להכנס.

 

אין פה 'מספיק אמיצה בשביל להראות לה גבולות ברורים'. זה קשר שאין בו שום אינטרסים לעצמי,אבל באמת שום.

 

אותי הכי ישמח בעולם שהיא תהיה שמחה. ובמקביל אני יודעת שהיא תהיה הכי שמחה אם אני אהיה שמחה.

אז לפעמים אני אעשה מה שטוב לי גם אם לה זה לא טוב- כי אני יודעת שהיא רוצה שיהיה לי טוב. 

 

לכל אחת מאיתנו יש את כל המרחב שצריך. מתקרבים לעולם הפנימי של השניה רק כשהשניה מזמינה; ולפעמים גם יודעים לומר 'אני יודעת שאת רוצה לפגוש אותי עכשיו, וגם אני הכי רוצה לפגוש אותך, אבל יותר טוב לך להשאר עכשיו בלימודים ולא להבריז כי את צריכה את הנוכחות אז לא.' . ויודעים שאוהבים ולא צריכים הוכחות לזה כל הזמן ולא מנסים לרצות אף פעם. 

ולא עושים דברים מתוך הרגשת 'מחוייבות'. עושים רק מה שרוצים.

 

על מה שאת אומרת ;)

 

דבר ראשון בשעה טובה !!!!

שתזכו להקים בית נאמן בישראל !

 

ותוכלי יותר לפרט? באמת מעניין אותי, איך את מגדירה את זה (אם זה בסדר כמובן...)? איך מישהי יכולה להיות ה"חיים שלי" ושזה לא יהיה תלותי? אני ממש מקווה להגיע מתישהו לקשר כזה ;)

תודה ! P:

שיש להן קשר מדהים!

אתן חמודות שאתן דואגות להן אבל באמת שזה בסדר.

וכן, אני מכירה מקרוב מקרים של תלות ושל קשרים לא בריאים.

 

הן פשוט חברות טובות, לא משהו לא בריא. הן אוהבות אחת את השניה, דואגת אחת לשניה, כיף להן להיות ביחד, לשתף אחת את השניה, לעזור אחת לשניה ולעבוד על דברים ביחד. פשוט חברות טובות.

כיף להן ומדהים שהן זכו לזה.

 

אני לא יודעת אם באמת ככה מתבטא הקשר שלהן, סתם הבאתי דוגמאות איך קשר יכול להיות טוב מאוד ברמה כזאת ויחד עם זה גם בריא.

בעזהי"ת.

 

אני מכירה אותך וסבבה שהקשר שלכן מצויין..

אבל לכתוב את זה בפורום של בנות שעלולות להבין את זה בצורה ההפוכה ממה שזה באמת! זה נורא מסוכן ויכול להטעות בנות!!

 

חכמים- היזהרו בדבריכם!

בעזהי"ת

 

וגם שאני לא חכמה, כאמור

וכמובן ששניה אח"כ כבר תצחקו על מה שקרה..טוב, אולי לא שניה.

אחת שכיף לך איתה, וגם לה איתך. לא משעמם לכם ביחד ויש לכם תמיד על מה לדבר..

מבינות אחת את הראש של השניה ויש פתיחות ביניכן.

כפרה על חברה שלי..היא כ"כ כזאת..

כפרונת עלייך

מישי שתמיד מרגיש לי איתה בנוח, שאני יכולה להיות איתה הכי אני ולא להרגיש שהיא שופטת אותי.

שכיף לי תמיד להיות איתה, לא משנה מתי ואיפה, שאוהבת אותי ואני אותה.

ו...שאני יכולה גם להיות בלעדיה. 

שכן, אני מספרת לה כמעט הכל, כי אני ככה שאני משתפת הכל, אני לא מסוגלת לשמור דברים בבטן..

זה בריא, אם שומרים על זה..

לא להכלילי בבקשה.

אני יתנהג בצורה הכי אמיתית. ירגיש בנוח.. גם בצדדים הטובים שלי וגם בהכי רעים..

חברות לא נמדדת בכמות הזמן שאתן ביחד או כמות הזמן שאתן מדברות...

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=19213

 

 

-"ההשיג הגדול בחיים הוא לא להשיג 100 ,חברים אלא לשמור על חבר אחד, לפחות 100 שנים."

 

-"בערוגה של החיים, חברים הם הפרחים הכי יפים."

 

-"חברות אמיתי היא זו שבה שני אנשים מרגישים נוח לחלוק רגע של שתיקה..."

 

-"חבר הוא מי שלידו אתה מעז ליהיות עצמך."

 

-"100 זיכרונות, 200 בדיחות, 300 רגעים טובים, 400 סודות וסיבה 1 ליהיות חברים הכי טובים!"

 

-"חברות שיכולה להסתיים, מעולם לא ממש התחילה..."

 

-"אהבה שאין בבסיסה חברות, היא כמו ארמון שנבנה בחול."

 

-"לפעמים אנחנו בונים חומות, לא כדי למנוע מאנשים להתקרב, אלא כדי ליראות למי מהם מספיק אכפת לשבור אותן."

 

-"חבר טוב הוא זה שנכנס פנימה כשכל העולם יוצא."

 

-"חברות היא כמו קשר בין היד לעין. כשהיד נפגעת, העין בוכה וכשהעין בוכה, היד מוחה את הדמעות."

 

-"הדרך לביתו של חבר אף פעם לא ארוכה."

 

-"ספור את שנות חייך, על פי חיוכים ולא לפי דמעות, ספור את שנות חייך לפי חברים ולא לפי ספרות."

 

בחסות האתר "בא במייל".

אבל באופן כללי שעווה זה לא הכי כואב אבל זה שוורף!!

אני התחלתי עם סכין ועברתי לשעווה וזה לא כואב לי בכלל!

לי לא כואב מידי.

כי הן דקות מאוד..

אם יש לך שערות כהות ועבות עלול לכאוב לך.

אבל אם את עושה בסכין זה עלול להזיק, אז תמיד כדאי לעבור לשעווה.

והשערות שלי דיי רגילות, לא עבות כאלו..

יכאב פחות?

תמיד הורדתי עם סכין ולא מזמן התחלתי עם שעווה וזה לא הכי כואב כמו שכולם אומרים..

כשאני רואה שנאה אני אומר לעצמי: אני חייב לאהוב את העולם עוד יותר, כדי לתקן את השנאה. נחליט במשך חמש דקות שנאהב מאוד האחד את זולתו (הרב שלמה קרליבך)

 

 

כשאני רואה כמה סבל יש בעולם הלב שלי נהיה כבד. כל כך כבד. אבל אני יודע שאנחנו יכולים לתקן זאת עם הרבה שמחה. (הרב שלמה קרליבך)

 

"אהבת ישראל פירושה לאהוב יהודי בלי הבדל אם הוא למדן או יהודי פשוט,

ואופן האהבה צריכה להיות בהתגלות האהבה ממש, בנשיקה.

כמו באהבת התורה שאתה מחבב ומנשק גם את המעיל של ספר התורה"

–הבעש"ט-

א- כל בוקר עד 12 בערך לאכול ירקות ואפשר פירות..

ב- אם את אוהבת, לאכות הרבה אבטיח(זה מלא נוזלים, לכן זה טוב)

ג- לקבוע לעצמך בטבלה לעשות כל שבוע 3 פעמים 30 קד' ספורט. לא משנה איזה. (נראה לי שחיה רצופה- 15-20 דק')

ד- לקחת לצחת חצי ממה שאת רגילה, ואם צריך לוקחים שוב.. בשאישהו שלב כבר מתרגלים לפחות..

כדאי לקבוע סדר יום של ארוחות קבועות במקום נשנושים כל חצי שעה..

וכמובן- להשתדל במקום לנשנש שטויות- לאכול פרי טעים/ ירק

     ולהנות מזה!! לא בלחץ בכלל..

         ותכלס לא קשה לעמוד בזה, ואפשר גם רק חלק- שתצליחי!

     בהצלחה רבה

ככה לא תרעיבי את עצמך סתם ותאכלי מה שטוב לך.... בהצלחה נשמה

לאכול לאט..ביס ביס..

אאוף. איפה היאא? מה איתההה?

שתגיד משו. רק אחד. קטן.

אהההה!!!

שתביא סימן ממנה!!

כמעט בכל חנות בגדים בעיר יש..

יש 2 ממשממש זולות ועם פוווול מבחר.. 

ביפו, מעל צומת האיקסים ז"ל..

 

עולה בסביבות ה5 ש' למטר..+-

אני אבדוק אני צכה לראות אם יתאים זה לטוניקה החומה שקניתי בבת עין לפני הבר מצוה של אח שלי.. (קניתי סגולה וחומה, אז לחומה דחוף אני חייבת משו! אני בונה עליה לאירוסין...)

תנסי.. 

מה יש לך להפסיד?

קרם/לבן?
תנסי משהו בצבע הזה..

אם אגיע לעיר מחר אז מחר ואם לא אז ביום ראשון...

 

תודה צדיקות!!

תנסי בתמנון, zip וטופטן

ניסיתי לסנג'ר היום חצי מדינה לבוא איתי לעיר וכולן לא יכלו.
חברה אמרה שאולי היא תבריז ממשו ובת דודה אמרה שאם עד 4 וחצי אין לי עם מי ללכת אז היא תבוא.
בסוף בת דודה יכלה ב3 וחצי ונסענו ברכבת לעיר ב3:50 בערך.
ירדנו בדוידקה והראיתי לה חנות שהבטחתי לה פעם ואז הלכנו לבדים בקינג' ג'ורג' והיו 14 צבעים של צמות.
התלבטנו בין ירוק בהיר, בורדו או סגול כהה ובינתיים הפלנו שם ה-כ-ל! כולל המוט שעליו זה עומד והמוכר בא לסדר והיה בלאגן וזה ואז המשכנו להתלבט והחלטנו על סגול כהה.
לקחנו מטר ב6 שקלים וסאלמת.

ואז נכנסנו לחנות הצמודה ומצאתי חולצת בסיס שמנת שחפשתי נוחה רצח!! קניתי ב40 שקל.

ואז חשבנו שזה מכוער צמה ככה צריך למצוא פרח. בת דודה שלי התקשרה לאחותה לשאול אותה מאיפה היא קונה תפרחים האלה והיא הפנתה אותנו לאיזה חנות וכמו סתומות עשינו סיבוב מיותר של 10 דק' במקום ללכת חצי דקה.
נכנסנו לחנות ולא היה צבע מתאים ואז גילינו שזה עולה 20 שקל! ברחנו משם...

ואז נזכרתי שיש לבת דודה אחרת שלי אבל היא כבר יצאה מהבית.

ואז בת דודה אמרה שבינתיים אולי אני אקח ממנה איזה צמה עם פרח בצבע ורוד בורדו כזה.
נכנסנו לחנות נוספת והמוכרת התחננה שנחכה 2 דק' לשמור על החנות שהיא תלך לשירותים כמובן שהסכמנו... ואז כשהיא חזרה היא בירכה אותנו וזה חילוניה מתוקה כזאת!

ואז פתאום עלה הרעיון שאני לא צכה מטר! אז אפשר לעשות פרח לבד! ומסתבר שגם הבת דודה שלי עושה הרבה פעמים דברים כאלה אז מושלם!
יצאנו ואנחנו רואות תרכבת מגיעה רצנו וחצינו תמסילה ואז נפל לי הפלאפלפון באמצע. אני הרמתי תבטריה והיא את הפלא' והמכסה ורצנו עוד ואני מדדה עם התיק השמן שלי‏ ולא בזבזנו ניקוב נוסף! לקח לנו שעה כל זה!

הגענו לבית היא עשתה פרח והדבק שהיא מצאה לא הדביק. אמרתי לה בואי ננסה סיכת ביטחון ואז היא אמרה סיכות סבתא! אבל זה לא עבד טוב.

נכנסתי להתקלח כי אחותי כבר קראה לי לעזור וכשיצאתי ראיתי שהיא מצאה פיתרון היא קשרה את זה בצורת הפרח שהיא עשתה עם חוט תפירה!
ובקיצור יצא חאתיך!!! ב"ה!

תודה צדיקות!

ברוך ה'.

אני אישית הולכת המוון יחפה, ואני לא מרגישה שזה לא צנוע או שזה מושך יותר מדי תשומת לב,

אבל אם את גרה במקום שבו אם תלכי יחפה כולם יסתכלו עלייך, אולי זה באמת לא הכי שייך.

גם פעם היו הולכים ככה..

הכי טבעי ונוח!!

 

 

לא רואה בזה שום בעיה של צניעות!

בעזהי"ת.

 

היה על זה שהסתובבתי יחפה במשרד שבו עשיתי שירות לאומי.. פדיחה..

אני עדיין חושבת שזה צנוע ובסדר גמור. אולי קצת לא מכובד ורשמי, אבל מבחינת צניעות זה בסדר גמור..

אבל אם תלכי בלי נעליים יעירו לך.

לא יודעת אם זה עניין של צניעות, אבל זה לא מכובד כזה.

למדנו בהלכה שאדם ימכור אפילו את הבית שלו כדי לקנות מנעלים אז כנראה שיש לזה חשיבות..

כנראה שהגוף שלך כבר מושפע מההורמונים אבל עוד לא התחיל מחזור ממשי..
(חוץ מזה שהפרשות יכולות להיות גם לילדות קטנות ממש בצורה תקינה)

אז אל דאגה

בכל מקרה אין מה להלחץ.וזה בעז"ה יבוא בסוף

זה פשוט רצועות שעווה מוכנות שמגיעות בזוגות את מחממת בין הידים מפרידה ומשתמשת...

כאבים כן?!

ו זה כאב מאוד, ולא כל כך הוריד לי..

הם די יקרות.. אבל זה לא חם- אבל אותו דבר כואב....

וזה לא כואב בכלל.
באמת שנס!!

אין מה לדאוג זה טיבעי בטייירופ... (לי יש ממש הבדל בגודל!!)

כל עוד זה לא חריג במיוחד או משתנה פתאום אין אפילו טעם לחשוב על זה..
אם ה מאוד חריג או השתנה פתאום אז יש מה לבדוק...

יותר מאוחר זה איכשהו יותר מתאזן אבל כמעט אף פעם לא אחיד וסימטרי ב2 הצדדים.

איפה שאת לא מבלה רוב הזמן..

או פשוט לעבוד על התאוות שלך  (מתנשא ככל שיישמע אבל זה ככה)

בעזהי"ת

 

אם זה לא היה כ"כ משמין, הייתי גומרת חבילה ביום בלי לספור..

 

 

וכן אני מתענגת! אני רואה שוקולד- אני קופצת1 חולה על זה!

 

אני יכולה פתאום להרגיש שכאילו הגוף שלי צורח- שוקולד!!!! צוחקים עלי שאני כמו אישה בהריון

אז נגיד עכשיו בתקופה של הבגרויות שכל יום יש לי בגרות או מתכונת - אז עשיתי לעצמי תנאי שרק ביום של מתכונת\בגרות אני אוכלת שוקולד וכשלא אז משתדלת שלא.. אבל לא תמיד עמדתי בזה..

 

חוץ מזה- מה רע להתמכר לשוקולד? זה כל כך מתווקי..

את יודעת מה את מניסה לגוף??

עכשיו אני לא אומרת לא לאכול שוקולוד בכלל וגם אני אוכלת מידי פעם ונהנית מהטעם של שוקולד אבל לחיות על זה על בסיס קבוע זה פשוט לסתום את כל הכלי דם שלך!!

זה מלא בשומן רווי שהוא פשוט לא בריא לגוף!! והוא בקושי נשרף בגוף. רק נדבק לדפנות של הורידים והעורקים!

לא משנה לי ממה...

תהיי בטוחה גם שהדבר האחרון שאני יעשה בחיים שלי זה למות...

משיח בא, חיים נצחיים

אבא שלי צוחק עלי תמיד על כל הקטע שאני חולה על שוקולד...

אז פעם אחית הוא הביא לי את המשפט-

 האזהרה על הסיגריות זה בדיוק כמו הציור של הפרה על השוקולד..

5 קוביות זה התמכרות?? חחח אני בכיפפ טוחנת חבילה!
אמ בעיקרון התערבתי עם חברה עבד בערך..ירדתי ממש בכמות ואז התערבתי עם כמה במקביל ו..לא נגעתי בשוקולד חודש! (;