פורום בת מלך - פנימה (עמוד 241)

חיזוק חיובי מתוקה!!!.....

באישי בשמחה...(אם את רוצה שאני אכתוב פה קצת אז בשמחה).

סליחה שזה נשמע קצת מעצבן ואפילו קצת יהיר זאת לא הכוונה.

הרבה ב"הצלחה!!!.... תזכירי תמיד שאת בת של הקב"ה והוא אוהב אותך..

שבת שלום מלאה אור.

לא שאת הקב"ה, אבל אולי יכולה להיות שליחה טובה מאיתו יתברך...ואשמח אם זה יכול להיות פה.

איך להתחיל?.....

אני אנסה ..בעז"ה ובהשתדלותי אצליח לכתוב  וכ"ו....

הקב"ה וההשתדלות שלך הם היכולים לעזור לך באמת,ז"א שלא משנה כמה נגיד לך ככה וככה.ברגע שאת אומרת כן אני רוצה הקב"ה עוזר לך ואז אפשר גם עזר מבן אדם!!.

אני לא יודעת מה את עוברת  וכ"ו.. אני רק יכולה להגיד לך שאת לא לבד והקב"ה תמיד איתך. אני מציעה לך מנסיון אישי לקום בבוקר ולהגיד איך היום אני משמחת את הקב"ה ומשהו קטן אני עושה שיהיה לי ערך בו גם הקטן שבקטנים,שתהיה לי סיבה בגללו (גם דבר הכי קטן כמו חיוך על הבוקר,בוקר טוב לשומר בשער...)לקום בבוקר לחיות את היום הזה.

אני אקרא לזה חושך,החושך הזה שאת בו עכשיו תזכירי שהוא זמני והוא תקופה שחולפת גם שלא נראה האור בקצה המנהרה,אבל יש דלת בפינה שהיא תפתח....

לגבי זה שאת אומרת שאת לא חייה את הווה....הרבה פעמים בחיים  אנחנו מסתכלים אחורה ואמרים אם ואם ו/או שהעבר נראה לנו יותר טוב והלוואי לחזור אחורה וכ"ו..הדרך להתגבר על כך (אחת מהדרכים) היא להכניס לראש שמה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה ,ההתחלה היא הלמידה איך לפעם הבאה אני לא חוזרת על אותו דבר זאת אומרת שפעם הבאה אם תהיה היא תהיה יותר טובה אותו דבר לגבי טעות שבן אדם עושה החשוב שהוא ילמד לקחים ומה בפעם הבאה לא לעשות ומה כן לעשות.(זה לא קל,אך עם הזמן מתרגלים לחיות כך והרבה יותר מאושרים בחיים).

לחיות את הווה עם חשיבה לעתיד. אין הכוונה ל"אכול ושתו כי מחר נמות"- הכוונה לא היום ועכשיו עכשיו מכול הבא ליד כי מי אמר שמחר יהיה לנו.זאת לא הדרך של היהדות.

אנחנו בוטחים בהקב"ה ומאמינים שהוא יתן לנו גם מחר!!!...

סליחה על האורך אשמח שתקראי הכול. הקב"ה אוהב אותך בכול מצב..

החשוב שתעשי סדר עם עצמך,אנחנו חיים מעבר ללכת לבית הספר,לימודים וכ"ו.. החיים נמשכים גם אחרי הצלצול. חפשי בעצמך נקודות טובות,נקודות של אור ותתמקדי בהם,זה יעזור לך למצוא את הסיבות לחיים!! תחיכי ככה סתם..

טוב אפשר להמשיך ולהמשיך. ב"הצלחה גדולה ותזכירי ששינוי לוקח זמן,אבל שווה להתאמץ זה מוליד פרות ומגלים כוחות שאנחנו לא מכירים.

אבא תמיד מקשיב לכול מה שאת אומרת ולכול מה שאת עוברת בכול דבר.

שבת שלום מלאה אור!!!!!!!!!!!!!.

יש במלא ישיבות ואולפנות פרסומים על מבצעים..

יש בבזאר אליצור....

לפחות כשהייתי שם...

וזה גם תלוי במידה

ב70..
אבל לא נראה לי שזה עוזר לך במיוחד

החנות נמצאת ממש ליד כיכר המייסדים.

טוב, בתור אחת ששונאת לקים, אין לי זכות דיבור

בחיים לא הייתי הולכת ככה. וגם אבא ואמא לא מרשים.

אבל אני חולה על לקים. וחולה על צבעים זורחים

חח אז לדעתי זה מגניב

חוץ מזה שזה גם מעיד על משהו מסוים.

אני אישית אוהת לקים אבל צבעים כאלה לא אומרים כלום מאש תסתכלו עלי!

כאילו מה. יש צבעים עדינים  ויפים למה צריך להשים כאלה צבעים בולטים?

לבנות לבנות נראות כאילו הם פרוצות מבלי להעליב...ובכלל לא אוהבת. צבעים אחרים תלוי אבל אני אוהבת והולכת

לפעמים ישלי קריזות ללקים עדינים. אבל בד"כ הם רועשים...

[נכון לעכשיו, אני עם כחול מטוורףף.. ]

אבל אם כן, אז לא אדום!! בעע..

ביצור, לאפאחד זה לא ישנה באמת....

אז...

את לא יודעת את זה.

את לא יודעת כמה תחסרי לאנשים, אולי אני לא יודעת מי את, אני לא מכירה אותך..

תקשיבי, יש אנשים שאוהבים אותך כלכך!!! אבל הם לא מסוגלים להראות את זה.

ויש את האנשים שמבינים עד כמה דבר כלשהו חשוב להם רק אחרי שהם מאבדים אותו..

תאמיני לי שלא היית רוצה שזה יקרה לך, לאבד מישהו ואז לגלות עד כמה הוא חשוב.!

ה' רצה שתהיי כאן, יש לך מטרה פה.

ותאמיני או לא.. למות זאת  לא המטרה, זה הסוף!

את חושבת שאת לא רצויה. זה לא נכון!

יאללה נשמה, אל תתייאשי! אוהבים אותך..

שלדעתי אין כאלה...)

אז הם יראו כמה אני חסרה להם ויתחרטו על מה שהם עשו דיברו ולא התייחסו אלי

שכן הייתה להם תאפשרות.

אחלה פיתרון שבעולם, באמת אני רצינית!

ונשמה-

החיים לפעמים קשים אבל באמת יהיה עוד המון טוב! תחשבי על העתיד ואל תשברי!!!!

ם אותי

להכיל, לקבל אבל לא להשלים עם המצב..

לפרוק!

זהו.. נולדנו מחדש. עכשיו אפשר להמשיך ת'חיים מנקודה חדשה.

אם הייתי מסתכלת עליהם ככה^ ווא ווא איפה הייתי היום.

בע"ה.. עובדים על זה. 

אני יכולה להגיד שהתופעה הזו יותר שכיחה אצל הדתיים.

אולי בגלל שקשר עם בנים מחפה על צרכים רגשיים שבאים בתלות.

זה מה שעולה לי, אבל לא חקרתי..

הצורך  בקשר חזק עם בנים מתבטא באהבה תלותית למישהי בת כשזה לא אפשרי.

אני חושבת...

בעזהי"ת

בספר המהמם של הרב סולובייציק מובאת חווית הבדידות הזאת בצורה מופלאה; 

אבל בגדול-

לא מכלילה כמובן, יש חילונים כאלה ודתיים כאלה-

כי מאחר ואנחנו בעלי אינטרסים עליוניים יותר

אנחנו אגואיסטים פחות [במובן הטהור של המילה]

ולכן מרגישים בודדים יותר,
ואנחנו רוצים קשר נפשי יותר מאשר קשר אינטרסנטי.

אנשים...

פלספנית, תודה! התשובה שלך ממש עזרה לי.

אולי אנשים יגידו לך שזה חרטא, אבל זה לפעמים נכון

כשלא מתעסקים כל הזמן, בבנים, פייסבוק וכו' אז הקשר נהיה עמווק ממש, ואז גם בין בנות יש קשר מטוורף וזה יכול לגרום לזה

אני יודעת שיצאתי מורה, אבל כשחושבים עלזה לעומק יכול ליהות שזה קשור

לא שאני משמיצה חילונים!!

בעזהי"ת

אני לא תומכת בעולם ולא נתמכת על ידו;

אני מקבלת [/לוקחת/מבקשת] מה שאני צריכה בשביל הנשמה שלי מהעולם,

ונותנת לעולם מה שהוא צריך ממני.

[בפועל אני חושבת שאני קצת יותר נותנת מלוקחת, אבל זה ב"ה, שתמיד ייתן לנו כח לתת]

זה יחסי הדדיות כאלה.

ואני חושבת שזה מצב נכון. 

איך אפשר להגיע אליו? אמונה אמונה אמונההה וחברים טובים ומתוקים שמרפאים את הנפש.
והרגשת שליחות ופירגון הדדי.

יש את התקופות שאני לגמרי תומכת ויש את התקופות שלגמרי תמכת.

ולפעמים גם וגם.

אני לא חושבת שיש אידיאל בזה..

אני מרגישה שאני פה כדי לתת, והדרך להגיע אליה זה פשוט לשים לב לפרטים הקטנים.

מהמחק לחברה, ועד התנדבות גדולה..

אבל כשרציך נתמכים. כמו כל אדם אחר.

יש מצב שאני חייבת תמיכה ויש מצבים באני יכולה לתמוך!

לדעת לתמוך ולדעת להיתמך כשצריך!!!!

אם לא יודעים להיתמך לא יכולים לתמוך!

ואם לא יודעים לתמוך מגיעים לשלב שאין במי להיתמך!

היו לי תקופות כאלה שאני מרגישה ברצפה כזה, והייתי צריכה אנשים שירימו  אותי משם, והרגשתי ממש רע עם זה,

דפוק עם עצמי שאני צריכה מישהו אחר כדי לקום על הרגליים ולא יכולה לעשות את זה בעצמי.

היום, ב"ה אני מבינה יותר שזה מצב הגיוני ומדי פעם צריך דחיפה של חברים אז יותר קל לי להתמודד עם זה.

ובתקופות שאני יותר תומכת קורה לי שאני תומכת ותומכת עד שאני נגמרת. ואז אני צריכה הפסקה וחידוש כוחות. זה מבאס:/

הלוואי שהייתי יכולה תמיד להיות התומכת. זה האידיאל מבחינתי.. [למרות שברור לי שיש פעמים שצריך גם תמיכה מאחרים..]

ובדיוק כמוך, לפעמים צריכה שגמלי יעזור.....

אבל אני חופרת לאנשים אז אני לא מבקשת תמיכה....

ואז אני אוכלת אותה כי אני מגיעה למצבים נוראים......

ברעיון זה ממש כיף לדעת שאת תורמת משהו לעולם הרע הזה!

לילה טוב 

תחפשי להעסיק תצמך!יש כ"כ הרבה אנשים שצריכים אותך בעולם!

אני מסכימה איתך שלחשוב יותר מידי זה מכניס לדיכאון..לגמרי..אני בדיוק בגמילה..סוגשל..מנסה..לא שאני חושבת בכוונה זה בטעות פשוט אני מזיקה לעצמי..עם הזמן זה נהיה יותר קשה אז פשוט תנסי להיגמל כמה שיותר מהר!!!

תחפשי עבודה-תעשי חונכות לילדים/שיעורים פרטיים זה ממש נחמד!

אני אישית חיפשתי להתנדב באיזה מקום ומצאתי וכמעט הלכתי עד שהתברר שאולי אני נכנסת להדרכה ואנלא יכולה הכל ביחד..בכללי השנה ממש עמוס לי..שנשעברה גם היה די הרבה אבל לא כמו השנה..אז תחפשי מקומות להתנדב!חלוקה ואריזת מצרכים לנזקקים,לשמח ילדים בבתי חולים אם לא קשה לך וזה לא יעציב או ידכא אותך..יש כ"כ הרבה דברים!!אפילו אם לא משעמם ואינלך רגע פנוי בערך,ברגע שעושים כ"כ הרבה ומעסיקים תצמך זה פשוט כיפ מטורפ!!!!הדרכתי בחופש ונהנתי מכל רגע!!ומתתי מעייפות..ממש אבל כל יום!!!אבל העשיה והפעילות המטורפת הייתה כ"כ כיפית!!!את יכולה גם לקחת חברות לדברים האלה אם באלך..אני בטוחה שיש כמה שישמחו(:את יכולה אפילו כלפעם מישי אחרת..(:קחי בחשבון שזה מחויבות..אבל שווה כל רגע לדעתי!קחי לך פסק זמן מידי פעם ותעשי סתם משו שאת אוהבת(:אם לא באלך לבד לכי עם חברות..

בהצלחה בכל(:

אח"כ אי-אפשר להפסיק לחשוה על זה..

בננות!! מסתובבות פה בנות שיודעות מי אתם מאחורי הכינוי שיודעות ואפילו לא אומרות לכם!!

אם זה לא מפריע אז בכיף שזה ימשיך אבל לפעמים אני לא יודעת מה לעשות...

אני קוראת דברים ומפחדת שזה בכלל לא היה לעיניים שלי... שאם הייתם יודעת מי אני לא היית כותבות את זה...

אוהבת!

אני יודעת איך קוראים לך ומה השם משפחה שלך !

אני יודעת איפה את לומדת,מי המורה שלך ועם מי את בחדר,

אני יודעת איפה את גרה וכמה אתם במשפחה... 

וגם מה צבע השיער שלך ? 

את בתך כבר מנחשת מאיפה אני מכירה אותך...

אבל אין לי תיכנון להגיד לך מי אני 

 דברים שלא באלי שידעו אני מפרסמת מאנינומי או מניק אחר.....

לא כ'פת לי שיראו....

גם אני הרגשתי ממש שקופה!!
אבל שקופה בקטע אחר,בקטע שכולם רואים מה עובר עלי. כאילו כולם שומעים מה עובר לי בראש ובלב. מתסכל בטירוף!!
 

אוהבת!, כתבת ממש יפה וממש נוגע! |דמעות בעיניים|

אני מאמינה שאם תרגישי משמעותית יותר, תרגישי פחות שקופה.

תלכי להתנדב עם ילד חינוך מיוחד (הם ילדים מתוקים ואוהבים), או עם זקנה ערירית, 

תחשבי שהם יחכו לך כל השבוע, שאת תהיי שיא המשמעותית בשבילם, וככה תרגישי שיש ערך למי שאת.

חוצמיזה שברור לי שגם ככה יש לך ערך ואת עושה מלא דברים חשובים ושאנשים באמת לא מחשיבים אותך לשקופה.

לפעמים ההרגשה שלנו לא תואמת את מה שאחרים מרגישים כלפינו..

ושאלה לי, את לא חייבת לענות, למה התכוונת שכתבת שאת כלואה בין קירות?

יכולה באישי אם באלך..

מה היא עשתה שהיא כ"כ מושלמת?

אני חולעליה!קיצור... עזבו.... | מאושר|

אני כל הזמן כל החיים כל יום וכל לילה בתוך התלות הזאתי.

כבר חשבתי שזהו. הצלחתי לעבור את זה.

ומשיחה אחת פשוטה עם חברה שממש בקשר טוב איתה גיליתי כמה שלא.

אבל מה עושים עכשיו? פשוט ממכיכים להיות תלותיים. אוווף לא רוצה כבר.

נמאס לי מאוד מאוד מאוד!!

יש למישהי עצות מה לעשות? כבר נמאס לי מאוד להיות תלותית כ"כ.

ואני פשוט לא מפסיקה. ולא מצליחה. ולא יוצאת מזה.

אוווף!!

ה', מה אכפת לך פעם אחת לעזור לי להיות טובה? פעם אחת ויחידה!!

אני ממש  מכירה את המצב הזה.גם אני הייתי בו הרבה זמן, ואחרי שכ"כ הרבה פעמים חשבתי שיצאתי ממנו וזה חזר- החלטתי להרגיע.באיזשהו שלב החלטי "להתחיל מהתחלה". פשוט מחקתי מהראש את העבר והשתדלתי להתרכז בהווה ולהפוך אותו לטוב. וזה עזר! זה נגמר וסופית. וכבר המון המון זמן אני לא מרגישה שום תלות.

ןעוד משו- הפתרון הוא ממש ממש לא להתנתק. התהליך שלי היה ביחד איתה- ועכשיו ממש כיף לנו ביחד.אנחנו מסתדרות מצויין, ובאמת פתאום מגלים עליה דברים חדשים ומדהימים.וזה טוב.ב"ה.

ולא לשכוח לדבר הרבה עם ה' יתברך,כי כ---ל,אבל ממש כ----ל ההצלחחה- זה רק רק רק ממנו!!! בהצלחה נשמה!!

כמה שכל פעם אני חושבת שיצאתי מזה ועברתי ת'קטע, בכל פעם מחדש שאני רואה אותה זה עולה.

 צריך להתפלל על זה מלללאאא!!!

וקצת להרפות, קצת להשלים עם זה שככה אני, שיש לי נטייה כזאת, ולא לשנוא את עצמי על זה.

איזבלה- התלות לא אומרת שאת לא טובה!! זה עוד ניסיון מהקב"ה, ולא מוריד מערכך.

ואנונימית שניה- אני ממש לא מסכימה עם מה שאת אומרת שהפיתרון הוא לא להתנתק אלא לעבור את זה ביחד!!

אולי לך זה היה נכון, אבל צריך להיזהר בקביעות כוללות כאלה שיכולות להשפיע על אנשים שזה לא מתאים להם.

בשבילי למשל, לעבור את התהליך ביחד איתה אחרי ששיתפתי אותה ברגש שלי כלפיה היה הדבר הכי הרסני והכי קשה שהיה לי אי פעם ועד היום (חצי שנה אחרי) קשה לי בגלל זה ואני חיה יום יום עם הצלקות מהקשר הלא-בריא הזה.

ובסופו של דבר, עם כל הכאב הכרוך בכך, הפיתרון היחיד (!!) היה להתנתק.

אז עם כל הרצון הטוב לעזור, תזהרו מלקבוע מה עוזר ומה לא כי אין בזה כללים!

היו כמה פעמים שהחלטתי להתנתק. והיא, שהיא בנאדם ממש ממש צדיק,ופשוט רק רצתה שיהיה לי טוב, אמרה כל הזמן, שאנחנו חברות ומכירות, ואין שום טעם שנתנתק.כי היא חושבת שהכל כרגיל ואין פה שום בעיה.(והיתה בעיה מאוד מאוד גדולה, והיה לי ממש קשה וכואב).

אחרי כמה זמן, (ואני עכשיו ממש מאמינה שהכל מתוך זה שהיא רצתה רק שיהיה לי הכי טוב שיש),היא פשוט כתבה לי בצורה הכי בוטה שיש- שמתנתקים. לגמרי.

ברור שיומיים לא הפסקתי לבכות כמו תינוקת- ודיברתי עם ה' כ"כ הרבה... ככה היינו מנותקות בערך שבוע. ואז, ה' הטוב והעצום זימן לנו באופן מקרי וניסי לדבר,והיא בחיוך רחב הודיעה לי שחוזרים. והנתק הקצר הזה ממש נתן לי הרבה.אח"כ עברנו תהליך מהמם ביחד, וזהו. סליחה אם חפרתי..

את לא כזאת מבולגנת!! יותר ממני לאאאאאאאא!!! צאי מזה.

תקשיבי..

גם אני בנאדם ממש ממש ממש מבולגן!

עד השנה בערך לא שמתי לב לזה כ"כ.. אבל אמא שלי כל חצי שעה מרגישה צורך להזכיר לי את זהה.

לכל משפט ולכל שיחה היא איכשהו מצליחה להכניס את נושא הבלאגןן שלי ובכך השיחה נגמרת.

זה מעצבן ממש,אני הכי מבינה אותך! אני באמת משתדלת כמה שיותר להיות מסודרת,אבל זה טבע העולם. זה סוג של אישיות!

ואת כמו כולם,לכל אחד יש "דפקה".. אז בשבילנו הבלאגן זה דפקה   תשמחי שזה רק זה!

לכול אחד יש בלאגן מסויים.

השאלה למה קוראים בלאגן,בלאגן בחדר אפשר להסתדר עם זה,(אם בן אדם אחר יסתר את החדר למי שחדרו מסודר בצורה אחרת אז הוא לא ימצא כלום בחדר).

יש בלאגן כמו בנשמה,בסדר עדפיות וכ"ו... שזה כבר האדם בינו לבין עצמו ורק הוא יכול לשפר את זה  ואם לעזור לעצמו אח"כ אפשר לבקש עזרה מאחרים מהקרובים לנו.

מה שאמרתי זה בכללי לא אישי עלייך.

אני אספר על עצמי שאני אדם מאוד מסודר ותיכון חברה שלי היא לא מסודרת...באתי אליה הביתה החדר שלה היה הפוך אז זה לא היה קל,אבל ב"ה הצלחתי להבליג ולא לבוא ולהתחיל לסדר לה את החדר,חחחח.

תבדקי עם עצמך עד כמה הבלאגן משפיע עלייך ,ז"א בלאגן במידה ,(כי כשיש סדר מסביב יש סדר בראש ויש סדר בנשמה)

כשיש קצת בגדים זרוקים על הכיסא אפשר לחיות עם זה,אבל שיש גרביים מסריחות,לבנים זרוקים,קליפות של אוכל בחדר וכ"ו זה לא נעים קודם כול לאדם עצמו ואח"כ גם לאחרים שבאים לחדר.

סליחה שקצת חפרתי או שלא כ"כ מובן מה רציתי להגיד.

שתהיה לך ב"הצלחה גדולה. זה בסדר להיות קצת בבלאגן  יש דברים יותר חשובים בחיים שנשפר ונעבוד עליהם..

פשוט חשוב לזכור שבת של מלך,צריכה להיות נקייה ובלי יותר מידי בלאגן ולכלוך ברמה גבוהה... הכול במידה הנכונה!!

את  בסדר גמור שבת שלום מלאה אור (סליחה אם יצא שדרכתי על נקודות רגישות).

ובעיקר>> שאנשים שקל להם להיות מסודרים יפסיקו לדחוף ת'אף שלהם לכל מקום!!

זה שהשולחן שלי נראה כאילו עבר בו איזה פיגוע..

והחדר שלי.. שה' ישמור. באמת שבימים מוסיימים יש בו יותר בלאגן מכל דבר אחר.

זה ל-א אומר שאני לא מנסה לסדר. להיות קצת יותר מסודרת. לא מנסה אפילו לחלום על להגיע למצב שאתן בו.. אבל קצת, יותר טוב.. ואז הכי פוגע שאחרי שסידרתי מעירים לי על האי סדר.

ולך, נשמה, אני יכולה רק לשלוח עידוד.

ואולי מתישהו אני ארשום לך טיפים, שקצת עזרו לי. אם לא לסדר, לפחות להעיף ממני את המחשבות שאני דפוקה כי אני בלאגניסטית.. כי כן, לכל אחד יש ת'מתנות שלו. ובין המתנות שאני קיבלתי יש גם בלגניסטיות. ברמה מלחיצה. אבל אם אני לא יאהב את הבלגן, או לפחות לא אלחם בו כל היום [לא לאהוב ובגלל זה להפסיק לנסות לסדר.. פשוט לא לשאוף להית 'כמו כולן'..]

אני ממש חייבת לעוף עכשיו. אבל שתדעי, שאני כאן. דיי הרבה. ואת באמת מוזמנת לאישי. אני לא אוכלת אנשים. ואני יודעת שזה מעצבן שאומרים דברים כאלה.. אבל רק שיהיה לך במודעות...

לא היה לי בקושי מחברות. הכתב שלי היה נוראי (אני עדין שומרת מחברת נוראית כזאת מכיתה א'.. )

והחדר, הבגדים וכו' - כנ"ל.

ובאיזה שלב החלטתי שאני רוצה להשתנות. להיות מסודרת!

והיום, חברות שלי משתגעות מהסדר שלי.. הקלסר שלי פשוט מסודר הכל במקום!

המצלה שלי, תנסי לתת לך כלים. נניח לסדר יפה את הלוקר, כי ככה כייף להמשיך לשמור שם על סדר.

לעשות קלסר עם נילוניות, וכל דף - מיד ניכנס פנימה.. שלא יתגלגל סתם בתיק.

(ובנוגע לסדר בבית, בחדר. אממ.. יום יבוא, ואולי אשתפר בזה

בעזהי"ת

והיום זה בא בקריזות:

אני צוברת בלאגנים ואז מסדרתתתתת הכללל. 

ככה שרוב הזמן הכל הכל הכל ממש מסודר..

ולפעמים יש לי קריזות שבלאגן ממש מפריע לי, שזה מגניב. 

דבר ראשון תשימי לב להשוות את עצמך רק לעצמך ולא לאחרות!!! אם למדת והצלחת להגיע לציון שבשבילך נחשב גבוה זה מצוין!!!

יש לי עוד מלא מה לכתוב אבל אני ממש חייבת לזוז אז אם את רוצה מוזמנת באישי (גם מניק חדש) ואני אשתדל בלנ"ד לכתוב לך עוד כשאוכל...

ציון טוב בשבילי? זה לא.

ולמה להפסיק לחשוב את זה כשאת יודעת שזה נכון.?

אימל'ה, ! כמה אני מזדהה איתך בחלק מהדברים..

ובאמת שאינלכן מושג איזה כח יש למילים .. עזבו מילים, גם מבטים מספיקים..

ותעשו טובה-תכבדו חברה שלא רוצה להגיד לכם כמה היא קיבלה..

כי להגיד '66' על מבחן שהמורה אמרה שלא צריך ללמוד אליו-זה באמת מבאס !!!! :'(

ב"הצלחה מווותק (:

אני הייתי ממש כמוך, הייתי חורשת ולא מצליחה. אבל השיא של הכשלון תמיד היה במבחנים בהסטוריה, יום אחד המורה כתבה לי על המבחן: "האדם נמצא במקום בו מחשבותיו נמצאות, ודאי שמחשבותייך נמצאות איפה שאת רוצה שהן יהיו." בהתחלה קיבלתי את זה מאוד קשה אבל בשמינית שלי שפתאום הצלחתי לסדר לעצמי את כל הדברים בחיים והייתי רגועה יותר ובמקום יותר טוב עם עצמי הציונים שלי קפצו לרמה של מאיות. ובאמת שהייתי נכשלת לפני.
איפה שהמחשבות שלך עומדות באמת קשור לציונים ולמה שאת מצליחה להוציא מעצמך, לפעמים זה לחץ, לפעמים זה נושא אחר שמטריד וכו'.. בכל אופן כדאי לבדוק מאיפה זה נובע.

במקרה של לחץ את יכולה לקחת רסקיו, אני אף פעם לא לקחתי כי לא היה נחוץ לי [מעולם לא נלחצתי ממבחנים.] אבל חברות שלי שלקחו אמרו שזה הבדל של שמיים וארץ.

חוץ מזה, זה לא בריא להכניס לעצמך מחשבות שאת מטומטמת וזה.. למרות שאני יודעת שאת הכי מרגישה ככה, אני זוכרת את עצמי בוכה ואומרת כמה שאני מטומטמת ודפוקה שלא מצליחה לענות על שאלה נכון ושיש לי טעויות כ"כ טפשיות, אבל באמת שבסוף מתחילים להאמין לזה ולא כדאי. למרות הקושי הלוואי שתנסי לא להגיד את זה על עצמך!

דבר אחרון, תעשי דברים שאת טובה בהם ואת אוהבת! יש לי חברה שאוהבת לרקוד אז כמה שהיא הייתה דפוקה בלימודים היא לא הייתה מפסידה אף פעם חוג ריקוד, כל שבוע ולא משנה מה קורה. ונגיד אני ידעתי שאני אוהבת לעשות יצירות אז היה לי קשה להתמיד בזה אבל כל פעם כשהרגשתי הכי דפוקה בעולם הייתי מכינה משהו. זה באמת עושה לך הרבה יותר טוב.

המצבי רוח באמת משפיעים על ההצלחה בלימודים.

מנסיון..

בשיטת לימוד של בתי הספר הם נותנים רק לסוג אחד של בני אדם שזה מתאים לו,להתפתח.

אבל זה רק חלק קטן מהעולם.

הבנת??

דווקא האנשים שלא מצליחים הם ממש גאונים אבל לא מצליחים להכיל אותם.

בהצלחה!

חארטות על כמה אני חכמה ושיש לי שכל ובלה בלה בלה...

וכשאני יושבת ולומדת ומשקיעה וחושבת שהלך דווקא לא רע-

55. מזה הציון הזה??????

עדיף כבר לא ללמוד ולא להשקיע כלום, ואז לפחות הציון יהיה שווה את ההשקעה.

אבל הכי מנחם אותי- זה שבעלי לא יבחר אותי בגלל ציון כושל בהסטוריה

עדיף להיות בנאדם טוב עם אופי, מאשר חכם בלי דופי שמה שיש לו זה רק ציונים

על הנייר ולא מעשים טובים ודברים כאלו.

ות'אמת?גם אני,שנקראת די חכמה (עם 30 באנגלית.ועוד אחד ועוד אחד ואז 26) בית ספר לא מתאים לי.

אז תתנחמי.

אם את מעונינת..

תבואי, בבקשה .

אולי אני יכולה לעזור..

באמת שאין!!, עזרת כמו שלא תיארת.. אם בכלל

שתדעי,שפשוט קראתי את זה בשקיקה,לא הפסקתי לרגע.

כתבת כ"כ מהלב,זה פשוט ריגש אותי!!
ממש מוזמנת לאישי אם באלך

ואין לי מה לומר.. לא ניראלי שאני יכולה לעזור כלכך,

אבל נגעת לי בלב.. ורואים שזה יצא לך ממה מהלב מה שכתבת

זה מישהו בתוך הפורום??

אם כן אז תגידי למנהלות מי זה!

נראה אם יש עוד בנות שחושבות כך,ונעביר את זה הלאה למנהלים הראשיים.

את יכולה ישר לפנות למשה-Admen מקווה שכתבתי נכון.הוא עסוק מאוד אז בתקווה שיענה לך מהר.

ב"הצלחה.

באישי אם את רוצה..

ופשוט תנשמי עמוק ותירגעי, זה יעבור עוד כמה ימים מקסימום !!

ואת ממש לא מטומטמת, זאת אשמתו הבלעדית של המסריח הנ"ל. 

ותתפללי שיצא לך מהראש וח"ו לא יקרה שוב (-:

ולא להאשים את עצמך, זה לא אשמתך!!

בוכה בשבילך....

את חייבת לספר עליו למישו,שזה לא יחזור על עצמו!!שיזהירו אותו!!

ולך-לא יודעת מה לומר.רק אלף בהצלחה!!!

וואי.