אתה חושב כמו רוב המתמודדים, וזו טעות.
למה? מפני שאם אתה לומד בדיוק כמו אחרים לחידון, פחות או יותר באתו מינון כמויות ואיכות , לא מוכן לוותר על "ציונים גבוהים" ומרשה לעצמך להזניח את הלימוד בשביל דברים אלו ואחרים, למה שאתה תנצח ומישהו אחר לא? מה מבדיל אותך מהשאר? התמודדתי בחידון מול אנשים שהגיעו ממקומות נחשבים יותר משלי, עם ציונים גבוהים מאד, חכמים, עם זיכרון טוב, וברוך השם הצלחתי לנצח אותם. אתה יודע למה? כי זה לא קשור למאיפה באת, זה קשור לרצון. אתה מגיע למקום שבו להיות חכם זה לא מספיק. אתה חייב רצון אמיתי. אתה מפחד להקריב, אתה מפחד מבגרויות שמתחילות רק אחרי החידון העולמי... אתה מפחד שממוצע הציונים שלך יורד... אתה מפחד להיות פחות פעיל חברתי... אתה פוחד לעבוד קשה... אתה צריך להבין שהחידון לנוער הוא זמני ותפספס אתו אם לא תיתן מספיק עבודה קשה.
אל תפחד להיכשל, כי הפחד הזה ירצה למנוע ממך ללמוד פחות חזק כדי שאם חלילה תיכשל הכאב יהיה פחות חזק. לך על זה בכל הכוח. לא לגשת השנה יהיה טיפשי. יש לי חבר שניסה לשכנע אותי לגשת בכיתה יב' ולא ביא' כדי שאבוא יותר מוכן... ניגשתי ביא' ועליתי לעולמי בשנה הזו, ברוך השם.
הפיגור שיש כבר קרה - לא צריך להתאבל עליו. אתה צריך לקבל את המצב, וצריך לקבל את זה שאתה מקריב בשביל החידון. אחרי החידון, תתחיל להשלים את מה שפספסת. עכשיו אני מציע לך פשוט לפתוח תנ"ך ולהתחיל ללמוד!
