פורום צעירים מעל עשרים

אם החרש תחריש בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואתה..

לק"י

מה זה מקורי?

רעיון?

מאכל מקורי ולא נדוש?

את התקציב ליתר המצוות (;

בהצלחה!!.

להיזהר לא לחשוף יותר מדי, לרוב עדיף עם בני אותו מין, ממליץ לא לנהל שיחות פרטיות באמצע הלילה או כשעייפים מאוד כי אז פחות זהירים.

אתם לא באמת יודעים מי נמצא בצד השני, מה מינו/ה ומה מטרתו.

עם זאת, לפעמים אנשים זקוקים לסיוע והפורום יכול לעזור בכך, תהיו זהירים. (יש את סה"ר שהם דמויות עם ליווי מקצועי שיכולים לעזור)

בצאט האנונימי אל תצפה ליותר מדי לא הסהר ולא בערן זה גם תלוי על איזה מתנדב או מתנדבת אתה נופל ובכל מקרה יש זמני המתנה.

לגבי אפשרות לפנות לערן במייל ניסית?

ולהתקשר למוקד שלהם טלפונית ניסית?

אם לא למה לא?

וגם מה שארץ השוקולד אמר לך נכון וגם מה שמשה הציע יש בו משו

אלעד פרץ "ישר ולעניין" (אם אני לא טועה הוא מהשומרון)

בתחום.

אין לי מספר

@אלעד 

שתזכו שהבנייה תהיה טובה ותעבור בטוב ושתזכו לגור בבית באהבה, שמחה, רוגע, בריאות, אושר ופרנסה טובה על הארץ הטובה לאורך שנים רבות!

אשמח לשמוע תובנות בהמשך אם אפשר בבקשה, יש לי חלום כזה

פניו בציבור??

(אני לא חושב שאין תשובה, בהחלט אפשר לחזור בתשובה.

אבל כשהחטא כל כך התפרסם, גם ההודאה בחטא והחרטה על החטא צריכות להיות בפרסום ותשובת המשקל צריכה להיות קודם כל התרחקות מהמציאות שאפשרה את החטאים החוזרים ונשנים - עדת המעריצים)

מה שכן, עדת המעריצים הצטמצמה מאוד לעומת מה שהיה בעבר

ראוי לצעוק עליו ולסלק אותו מכל מקום ציבורי, אבל כנראה שלא אעז ורק אתרחק משם.

כל לגיטימציה שהיצור המבחיל הזה קיבל, נוצלה על ידו להמשיך לפגוע. צריך לגרום שהוא לא יעז להוציא את האף מהמאורה שלו.

מצד שני זה בעיה, אנשים כרזמתיים כמוהו (וכמו ברלנד ופינטו) מצליחים לנצל כל ביקורת עליהם וכל צעד נגדם לאווירה שרק מושכת עוד חסידים שוטים.

קודם כל - האירוע שבגינו גם הרב דרוקמן הבין שהנבל אלון צריך להיות מורחק מכל מקום, היה לפני קצת יותר משבע שנים (הגילוי וההרחקה היו בחנוכה תשע"ט).

אבל מהותית - פוגע סדרתי זה אדם שהעניין 'גדול ממנו'. המילים 'עשה תשובה' שכל מיני השתמשו בהם כדי להצדיק את אלו שאפשרו לו לחזור לזירה, לא רלוונטיות במקרה של פוגע סדרתי.

אדם שנפל בזה פעם אחת, זה נורא ואיום והתהליך לוודא שאין ממנו סכנה לא קל, אבל אפשרי שיעבור טיפול (אצל איש מקצוע אמיתי שמומחה ספציפית בטיפול בפוגעים!) וישים את זה מאחוריו.

פוגע סדרתי, במיוחד כזה שטיפש הוא לא ולמרות שהיה מודע לזה שעלו עליו ובודקים אותו ובכל זאת לא הצליח להתגבר על עצמו וככלב שב על קיאו וגו', פגע שוב ושוב ושוב, היכולת שלו להתגבר לא קיימת. אם הוא באמת 'עשה תשובה' שכוללת עזיבת החטא. הוא מוכרח קודם כל להביע התנצלות ובקשת סליחה מהנפגעים הספציפיים (ככל הזכור לי לא היתה כזאת עד היום) ומהציבור כולו, כי ההשלכות של מעשיו יצרו כזאת טלטלה בציבור וחוסר אימון בגורמים המטפלים, ברבנים, באנשי מקצוע, בפורום תקנה שבזכותו הציבור יותר בטוח.

מלבד זאת, פוגע סדרתי שרוצה לא ליפול שוב, חייב להיות בטיפול קבוע, כשהוא משתף פעולה עם המטפל. אם הוא רוצה איזשהו אמון מהציבור, הציבור צריך לדעת על סמך מה הוא מבקש אותו.

אם יהיה לי שכן פדופיל,

שישב בעבר בכלא בגין פגיעה בילדים,

ומאז הוא עשה תשובה מול הקב''ה ומול הקרבנות, הוא פיצה אותם והתחנן לסליחתם, הוא מקבל טיפול פסיכולוגי קבוע, היום יש לו עבודה מסודרת ומשפחה תומכת וכו'...

אני אתן לו לעשות בייביסיטר לילדים שלי?!

על גופתי המתה.

כלומר זה שאדם מסוים עשה תשובה זה טוב ויפה, מדובר במעלה גדולה מאוד ואני בטוח שבשמיים הוא מביא נחת רוח לבורא. לא בציניות חלילה.

אבל כאן על הארץ? התשובה שלו לא מוחקת את מה שעשה, ואת הזהירות הנדרשת מכל מי שבסביבתו.

''ואל תעמידנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון''.

הדבר נכון גם בנושאים אחרים, כמו למשל מורה אלים שלא אמור לחזור למערכת החינוך גם לאחר תשובה,

שר או שופט שלקח שוחד ולא אמור לחזור למערכת אותה הוא ניצל לטובתו האישית וכיוצ''ב.

בדר"כ בקהילות אנשים חושבים לפי מה שבסביבה שלהם חושבים, בלי קשר לעובדות או מה רוב העולם חושב.

לכן לרוב אין לי שום טענה מול אנשים שמאמינים בחפותו\חובתו של אדם מסוים, אלא אם הם פעלתניים בנושא.

אגב לאחרונה בעלון שבת מבוקש עם תפוצה נרחבת- עשו כתבת סגידה לרב שמתנהלת חקירה נגדו ע"י בית הדין של הרב שמואל אליהו. מעולם לא ראיתי שהם ראיינו מישהו חוץ מבפעם הזאת. וגם שמו תמונה ענקית שלו בכל מיני זוויות.

זה נראה לי לא הוגן בכלל ביחס לעלון שמקבל תרומות מהציבור ומגדיר את עצמו לא פוליטי.

זה באמת הרתיח אותי וגמרתי אומר לשלוח להם מייל על זה, מה שלא יצא לפועל מעולם😐

אחת הדוגמות הקיצוניות היא הרב חיים פרדס, שהודה במסגרת עסקת טיעון וישב בכלא, ולאורך כל השנים כולם טענו שזה היה בלוף במטרה לסחוט אותו (הוא היה חכם מדי מול המשפטנים השמאלנים אז היו חייבים להכפיש אותו ולהוציא אותו מהמשרות שהחזיק בהן).

דוגמה הפוכה היא בבא מסוים שהוקלט באופן שלא משתמע לשתי פנים וההקלטות פורסמו (האישה טענה שהיא רוצה לברר אם היא מותרת לבעלה, והביאה סימוכין, ומישהו על הדרך הדליף). תוך כמה ימים כל התיעודים וההקלטות נעלמו והבבא המשיך כאילו לא היה כלום עד יום מותו.

אני לא יודע מהי הוכחה מוצקה ומה זה יעזור אם תהיה לך הוכחה מוצקה, אבל צריך לקחת בחשבון שאף אחד לא מפרסם/מעלים דברים כאלה כי הוא טוב לב ואכפתמ לחברה. הכל כמעט מאבקי יחצנים ואינטרסים.

לא צופה בחדשות

('צפו בתיעוד הירי' בחילה)

אני מרחמת על אנשים נורמטיביים בחברה הערבית

שצריכים לחיות בתרבות כזו

אף אחד לא שאל אותם לאן להוולד

וקשה מאד לצאת למקום ותרבות אחרת 

יש מספיק כותרות שתופסות לי את הרגש

אלה נדחקות לקצה

לא ממש מזיז לי

הייתי שמחה אם זה לא היה בתוך הארץ שלנו

…בבהלה בא אל התרנגולת ואמר לה שבעל החווה פיזר רעל עכברים. התרנגולת אמרה שזה לא מזיז לה. הוא רץ אל הפרה ואמר לה בבהלה שבעל החווה פיזר רעל עכברים. הפרה אמרה שזה לא מזיז לה.

בלילה אשתו של בעל החווה נתקלה באחת המלכודות  ונפגעה קשה ונפלה למשכב. בעל החווה שחט את התרנגולת כדי לעשות לאשתו מרק עוף.

לימים נפטרה אשתו ובעל החווה שחט את הפרה כדי להאכיל את כל אלה שבאו לנחם אותו.

… התרעתי לגבי הביטוי השחצני לטעמי: "לא מזיז לי"

כל מה שקורה זה הנהגה משמיים אנחנו נבחנים בתגובות שלנו למה שקורה.

לקרא לערבים עכברים זה מעורר אסוציאציות לא נעימות שקראו לעם היהודי בעבר הלא רחוק.

התגובה הראשונה.

בדרך כלל, כבר התרגלנו לזה. לא חושבת על זה יותר מדי.

זו  ה"תרבות" שלהם. מאוד רוצה לקוות שיש שם באמת

אנשים נורמטיבים (שלא מריעים כשאצלנו קורים

דברים רעים).

ולפעמים אני חושבת "שיהרגו אחד את השני,

העיקר לא אותנו.."

אולי זו מידת אכזריות אבל הם עצמם מביאים

על עצמם את המחשבה הזו עליהם. 

עם מסורת רצחנית והרגלים רצחניים.

אגב, זה לא 'החברה הערבית', אלא כפי שדייק ראש מועצת בענאה בעצמו בסרטון שהסתובב בשבועות האחרונים בכל הוואצפים - החברה הערבית-מוסלמית דווקא.

כמה שיפי הנפש ינסו להרגיש מוסריים לפי הגדרות מערביות, להתעלם מההיסטוריה, מהסוציולוגיה, מהרגלים חברתיים ומהקשרים תרבותיים - זה המצב החברה המוסלמית היא אלימה ורצחנית.

זה המצב בארץ - לולי החברה המוסלמית הרצחנית, היינו אחת מחמשת המדינות האחרונות בעולם בשיעורי הרצח בחברה, הרצח בתוך המשפחה, האלימות במשפחה והפשע בכלל.

אגב, זה גם המצב בעולם כולו. צבי יחזקאלי ניסה לברר בצרפת, כמה אחוז מהפושעים הם מוסלמים. התשובה היתה שאין להם סטטיסטיקות על שאלות גזעניות. אז הוא הגיש בקשת חופש מידע, על כמה אחוזים מהבשר בבתי הכלא הוא 'חלאל' (ה'כשרות' המוסלמית)?

התשובה היתה 90%, כלומר 90% מהפושעים הם מוסלמים!

התגובה השניה היא שחייבים לטפל בזה דחוף, ולו כי נשק שמשמש להם, ביום פקודה יופנה כלפינו.

שמח על כל כלב שעובר לגיהנום

בגדול טוב שהם מחסלים את עצמם במה שאנחנו לא עושים מספיק-זה לא אומר שצריך שכולם ימותו אבל כרגע ככלל ככל שיש פחות ערבים יש יותר סיכוי לשלום ופות פיגועים

אבל אם להם לא אכפת - לי לא אכפת. כשהאויב שלי רוצח את עצמו, אני לא מביע התנגדות. הדבר היחיד שחשוב זה שהחינוך הברברי שלהם יישאר בגבולות החברה שלהם בלבד.

גם אם שבכ ייכנס ויקח להם את כל הנשק שממתין ליום פקודה, הם ימשיכו להרוג אחד את השני בכלים אחרים.

זו חברה מקולקלת שאם המנהיגים הפנימיים שלהם לא ידאגו לשינוי אצל הצעירים שם, אז שום שינוי לא יתרחש.

אוזלת יד אולי מאורגנת. לא מצליח להבין איך הצליחו למצוא בשנייה גנב קנגורו. ולא מצליחים למצוא פושעים רוצחים ארורים עם נשק שנגנב מצה"ל או הוברח. נרצחים חפים מפשע בגלל טעויות בזיהוי וכל מיני סיפורים כאלה. והנשק הזה בסופו של דבר יופעל נגדנו עלי ידי אותם ארורים. אין להעלות על הדעת שמדינה מאורגנת ישנם רוצחים שמסתובבים חופשי, שלא ברור אם באמת מתכוונים לעצור אותם.

מעניין שלא כותבים כמה יהודים, דרוזים, צ'רקסים, אריתראים, סןדאנים וכו' נרצחים. כאילו יש לערבים מונופול על פשיעה ברצח? כל זה רק בשביל להוריד את בן גביר?

אז אין לי מספיק שעות שינה...

לאחרונה משתדלת ללכת לישון מוקדם

אבל בעיקרון יש לי בדרך כלל 5-6 שעות.

לפעמים גם פחות, לפעמים יותר. אבל זה בדרך כלל. 

ומוקדם אני מתכוונת 23:30~, בדרך כלל אחרי…

אבל קמה בלילה מיליון פעם

יש לי שינה קלה מאוד ולא איכותית

אם תבדקי את השעה עכשיו, תביני  לבד...וזו עוד שעה מוקדמת אצלי.

זה יצר הרע נורא גדול, אני צריכה להתפלל על זה יותר.

אגב, איך נהנית מאהרן אפלפלד. כבד ועצוב. נכון?

אם תרצי ספרים "קלים" יותר, אשמח לתת לך רשימה.

לילה טוב!

אבל אמרת לי מראש אז ידעתי 🙃

פלא  (פלסיו)

יהדות מעבר להרי הקרח (לא על רוסיה. ספר שמח חמוד, ישראל ובר)

אילן גדל בברוקלין - בטי סמית

זאת הפעם - תמר וייזר 

בקצה היער - אירית קופר

לבדו ימות אדם (לא עצוב כפי שנשמע)

יד (?) באפילה - אידה נודל

בין שני הרים

אל תיגע בזמיר - הרפר לי

משחקת באש - טובה מורדו

אם את אוהבת בעלי חיים ובני אדם - כל הספרים של ג'ימס הריוט, וטרינר בריטי (מקסים)

חברברי הסוונה -  גראלד דארל   (רק את שני הספרים האלה)

היער השיכור    -     "    "     "   שני הספרים הם על איסוף בעלי חיים במקומות מעניינים, אם את בעניין.

עץ המשי

יריד ההבלים - תומס הארדי

נפשות מתות - גוגול

כל הסדרה של לורה אינגלס ולדר (נוער ומבוגרים, המון טבע. מאוד יפה)

מספיק לבינתיים, נכון?

תיהני!

תודה 👌

בעוד ספר חמוד  - סיפור אמיתי מדהים.  

עריסת הבמבוק - אברהם שוורצברד (?)

קלאסיקה אהובה

פחות מ4 שעות לי לתפקד למחרת

וכן. אני יודע שזה לא בריא.

אני משתדלת להגיע ל6 שעות בלילה

מקום העבודה שלך צריך לשלם לאן שאתה בוחר, בעיקרון. אם אני זוכר הוא גם צריך להשלים אחורה ברגע שתפתח.

תפילה?

גם אותך! 🥰

תודה. אשרייך🙏🏻

והכל עובר חביבי. הכל עובר. ויש דברים כל כך יפים. נראה עכשיו

לא, אבל תראה משהו שמח תעשה משהו משמח. זה עוזר.

אולי תישאר צלקת קטנה, אבל היא תתקטן ותדהה

ועוד יבואו ימים טובים. הכל כל כך גמיש.

מנסיון.

בת, ראיתי בדף שלך, אז  במקום תראה, תראי, כמובן.

לדבר עם חברה טובה, לי זה עוזר.

אמן, בע"ה

תודה

👍🏻 יפה, תודה

מאחל רק טוב.

שבוע מקסים,

ובכיף

אבל לא זה מה שעוזר לי בדרך כלל, לצערי.

זה מוסיף, כמובן, אבל לא רק זה.

אצלי זה מלווה במוזיקה ובשיתוף לאנשים קרובים

זה דבר ששווה לכתוב אותו עד שהמוח והלב מתרוקנים. ממש לכתוב ולהבין מה באמת מכאיב לנו. לא תמיד זה הדבר הראשון שעולה בראש.

לעשות את זה

בעיקר - כמה זמן אני מנסה לא לסדר או לשטוף רצפה ביחס לזה שזה לוקח לי בדיוק עשר דקות

זו לא תחרות אבל אין לי ספק שאם היתה, אני הייתי זוכה במקום הראשון. בלי ספק!

אולי זה חשש מעשייה (עשיתי טוב או לא), אולי פשוט לא אוהבים את זה וזה משעמם

(לנקות אבק, לסדר את החדר, לסדר עניינים ביוקרטים למיניהם). אולי קושי

עם עשייה בכלל, אולי דמיון מפותח שמשווה לכל עשייה מימדים גדולים וקשים

יותר ממה שזה באמת, אולי עצלות...

זה לגבי דחיינות

במקרה שלך, אשר ברא, אולי הנפש רוצה להרפות קצת מהשליטה הזו,

למרות שאת אולי חושבת שמי יודע מה אז יקרה - התפרקות כללית

ואיבוד גבולות - אולי.

כמה אפשר לקפוץ שפתיים ולעשות? (אלא אם כן זה תחביב אצלך..)

אולי תרפי קצת. לא נורא אם החדר לא מסודר. מבטיחה לך שלא

יקרה שום דבר. תעשי משהו שאת אוהבת ואולי נסי להתעלם

מלראות ולחשוב על הבאלאגן. לכי לטייל קצת, קראי אולי

ספר שאת אוהבת. בלי שום רגשי אשמה ויסורי מצפון.

ואז, אולי תחזרי לסדר, אבל ממקום קצת אחר. פחות

"שומר" בכוח, פחות כפייתי.

אם הבנתי אותך נכון.

תתני לעצמך לחיות ולהרגיש לא מאויימת, למרות הבלאגן (הזמני).

בשל אי ויסות רגשי

אם יש לך בלאגן בראש ובלב - סביר להניח שגם היכולת לסדר בפועל נשחקת

חיפשתי עצות פרקטיות.. ולא ניתוח רגשי..

התנצלות כנה, בלי הצטדקות, הייתה גורמת לי לסלוח בשמחה ובחפץ לב

אבל הבעיה שאני עדיין עצובה וגם כועסת עליהם.

מה אגיד - זה לא כמו שחשבתי? או: סליחה שכתבתי את זה כך? או: סליחה שהתערבתי?

הכי חשוב זה להתפלל על זה. אבל כשאני שם, ורואה את הילדים (מטופחים, חכמים

עם הרבה צעצועים וחוגים - אם הם רוצים)- וההורים עדיין בעבודה (בתפקיד

בכיר) - נקרע לי הלב. ממש.

ולא שאני הייתי אמא טובה. בכלל לא.

אבל הלב נקרע. בכל זאת.

והם לא מוכנים לשמוע. סוג של טיוח. קשה להם לוותר על העיסוק המאוד אהוב עליהם.

הם כן משתדלים, אבל הרבה פחות (?) ממה שצריך.

תודה על התגובה המהירה. ועל העצה הנבונה (שאיני יכולה להשתמש בה. לפחות לא כרגע...)

סבתא צריכה להיות כמו שלושת הקופים:

לא רואה, לא שומעת, לא מדברת.

אם הנכדים מוזנחים ורעבים זה דבר אחד, אבל כל עוד המשפחה מתפקדת פשוט לא בדרך הנכונה בעינייך - כל התערבות מצידך רק תחמיר את המצב ותרחיק את המשפחה שלך ממך

אבל אף פעם לא התלהבתי במיוחד מקופים

ונורא קשה לי לחקות את התכונות שלהם....

אני חושבת שהם כבר התרחקו.

אולי, פשוט כדאי לא לבוא הרבה

או לזמן קצר.

בס"ד

בדיוק בצהריים, לפני שנסעתי אל הבן, התקשרה אלי

אחת מאחיותי וסיפרה לי על הביקור מרומם הנפש

אצל אחד מילדיה; שמח, המון השקעה רגשית

בילדים.....

שיננתי לעצמי בלב: לא לקנא, לא לקנא, לא...

ב"ה, הצלחתי קצת...כלומר, השם עזר.

ומייד אחר כך, הנסיון שלי. 

חושבת שאולי הנסיון הוא קודם כל:

להיות שמחה בחלקי ולהודות

היה יכול להיות גרוע בהרבה יותר.

האחות הזאת היתה אמא נפלאה

סבלנית, אוהבת..

רואה, אני עושה מעשה זמרי

ורוצה שכר כפנחס.....

שוב תודה לך.

הילדים נשמעים בסדר גמור ואם ה' הביא את הנשמות האלה להורים האלה הוא יודע מה הוא עושה וזה מה שהכי נכון עבורם כי אם לא הם היו נולדים בבית אחר.

לא נשמע קורע לב לראות ילדים מושקעים מסודרים ובית מתפקד...

חושבת אבל שפניות רגשית זה מעל הכל;

גם אם יש באלאגן, והבגדים מיד שניה,

הכי חשוב לילדים, זו פניות רגשית.

ראיתי את זה במשך חיי .

וקשה לי עם : אם השם נתן ...

זה אמנם צריך לנחם, אבל כמה פעמים "השם נתן את הילדים האלה להורים האלה, אז..."

ויוצאים אנשים כואבים ופגועים (למרות שמתפקדים נהדר)?

לא?

אז מכאן אפשר לגלגל את זה הלאה:

כי זה התיקון שלהם...

וכו' וכו'

אני כנראה צריכה להתחזק בהשקפה הזו, כי קצת...

קשה לי עם זה. עדיין.

תודה שטרחת להגיב. זה באמת מחמם את הלב -

כל התגובות המעודדות.  זכו למצוות!

שבת שלום!

תשלימי שעשית הכי טוב שיכולת כשגידלת אותם, שהם עושים את הכי טוב שלהם כדי לגדל את הילדים שלהם.

ובראש ובראשונה שהקב"ה עושה את הכי טוב בשבילם ובשביל הילדים שלהם.

לא הייתי מפסיקה ביקורים או ממעטת בהם, להפך.. זה יגרום למרמור גדול יותר

תודה!

אני חוששת שהם יפסיקו את הביקורים .....שלי.

טוב. אני אלך ללמוד על פסנתר, אצייר, אסע לחו"ל (אין כל כך לאן מפאת המצב), אוכל מלא גלידות (מאוד מנחם)

אקרא קומיקס....בקיצור אעשה סוף סוף משהו לעצמי ולא אדאג יותר....לעולם!

לא היתה תגובה צינית. אהבתי מאוד מה שכתבת. היתה בזה נחמה.

הייתי מדפיסה את זה ותולה על הפריג'ידר . באמת. ולא רק למקרה

הזה. כל יום ולעתים כל היום יש נסיונות הדורשים תגובה יפה

ואמיתית ונכונה, כמו שלך.

זכי למצוות!

הרב הראשי של חולון, בכל יום שישי ברדיו קול חי, ובה הוא היה עונה לשאלות מאזינים.

אהבתי להאזין לתוכנית בגלל 3 סיבות:

א. רציתי ללמוד עוד ועוד הלכות בנושאים שונים

ב. הוא הנגיש את ההלכה בצורה מאוד אדיבה וברורה

ג. הקול שלו היה כמו קול של סבא בסרטים... רגוע, שליו, נעים וסבלני.

זה היה לפני למעלה מ-20 שנים, ובכל זאת יש שאלה אחת שאני לא יכול לשכוח:

שלום הרב,

הבן שלי גדל בבית חם, בית עם הורים אוהבים, בית שבו השקיעו בילדים.

כשאני מגיעה לבית שהוא בנה, אני מתחלחלת לראות איך הילדים חוזרים מבית הספר והאמא לא מקבלת אותם בבית. במקום שהיא תכין להם אוכל חם וביתי, הם מחממים לארוחת צהריים מוצרים קפואים במיקרו.

מה לעשות?

(את השאלה אני כותב מהזיכרון, זה כמובן לא ציטוט מילה במילה. אולם את תשובת הרב אני מצטט מילה במילה, עשרות שנים והיא חקוקה בזכרוני בדיוק מושלם).

כך ענה הרב, בקולו העדין שלראשונה נשמע כועס:

באמת חוצפה גדולה,

באמת לא בסדר בכלל.

מה את דוחפת את האף שלך לעניינים לא שלך?

מה את מתערבת באוכל שהם אוכלים או לא אוכלים?

יש להם מה לאכול?

יש!

יש להם הורים שאוהבים אותם?

יש!

אז כל מה שקורה שם - אינו עניינך כלל וכלל.

ע''כ.

בחיי, המילים ''מה את דוחפת את האף'', דווקא מרב שתמיד מדבר בצורה כ''כ נעימה, נצברו בי עמוק והבהירו לי כמה בנפשו הדבר. כמה חשוב שהסבים והסבתות לא ידחפו את האף, כלשונו, אלא רק במקרי חירום.

הכל נכון (כנראה). אשתדל. אין ברירה. הפתרון הוא מן הסתם באמת רק לבקש מהקב"ה. שיהיו כמה שפחות שריטות...

אבל חכו חכו עד שתהיו סבתא!....

אם אמא שלי הייתה מעירה לי על משהו בהתנהלות שלי מול הילדים

לא הייתי רוצה לדבר איתה תקופה

אין הורה מושלם

אמא שלי לא הייתה מושלמת 

ואני לא מושלמת

וכל אחד עושה לפי היכולות, הרצונות ותפיסת העולם שלו

מאמא קשה לקבל. אלא אם כן היו ויש יחסים יוצאים מן הכלל מכבדים וכנים.

אבל....חכי חכי עד שתהיי סבתא!

תודה רבה לך על התגובה. מקווה שאצליח להתגבר.

שבוע שמח!

מאמא קשה לקבל

ביקורת זה דבר שקשה לקבל

מכל אחד

ובמיוחד מאמא, שבדרך כלל יש משקעים מולה

ראשית, אני לא יודעת מה זה מבחינתך נוכחות הורית. אם הם חוזרים מהמסגרות והורה מגיע בערך איתם ואין ארוחה מוכנה זה ליפול בין הכיסאות? או שזה בייביסיטר כל יום כי שני ההורים חוזרים בשש וצפונה?

בכל מקום הציפייה ה"בסיסית" שונה.

אני מגיל יסודי הייתי מגיעה הביתה כחצי שעה לפני אמא. חזרנו האחים יחד, עד שאמא באה אכלנו בגדול טוסטים ושניצלים מהמקפיא (במיקרוגל! תנור לא עלה על דעתנו).

אני חייבת להגיד שזה היה לי קסום. איך נהנינו בחצי שעה הזאת. שום ארוחת צהריים מוכנה לא הייתה.

שנית, אני מרגישה שדווקא לבני/בנות משפחה שהם לא ההורים (סבתא, דודה) יותר קל. גם ככה החינוך הראשי לא ממך אלא מההורים של הילדים. ולמה שלא תבקרי ובביקורייך תעניקי לנכדים חוויה אחרת? של מבוגר (סבתא במקרה הזה) שלגמרי עם קשב אליהם. בלי עבודה באמצע או טלפונים.

סבתא שלי עליה השלום הייתה אישה אגדית. אמא מהממת ומסורה. כשהילדים שלה גדלו היא בהחלט היתה מעורבת. אבל לא התערבה בחינוך שלהם את ילדיהם.

מתוך עיקרון. כשגדלנו הנכדים, גם אלינו התייחסה כך. איך היא אמרה? אני וסבא החלטנו שלא מתערבים ולא שואלים שאלות. מקבלים כל אחד כמו שהוא בא, ואם רוצה לשתף מקשיבים בנחת.

ולא שעשו לה חיים קלים. הנכדים מאוד שונים, גם אחד מהשני וגם מדרך החיים שלה. אבל היא למדה לצחוק מזה ועדיין לאהוב, לפעמים אפילו להעריך מאוד על תכונות ששונות ממנה.

(והיו לה דעות. אוהו איך היו. ועקרונות. אבל ידעה לשחרר איפה שלא מקומה)

הורית זה שהילד ירגיש שנותנים לו זמן והקשבה. מספיק.  לא תוך כדי שיחות בפל'.

תודה לך על התגובה.  אני טיפוס שנורא קשה לו לא להתערב ולהתעלם. נורא.

אבל חייבת להשתדל. רק להתפלל .

שבוע טוב!

כי נראה שחד משמעית לא. ואפילו להפך.

מעבר לזה שאולי הילדים כן מרגישים שמקשיבים להם, ההתערבות שלך מרחיקה את הבן שלך ממך, ולא משנה את דעתו.

ולכן אני אומרת, מצד היעילות, של טובת הילדים שיהיה מי שמקשיב להם, כדאי שתבואי ולא תעירי על החינוך של הוריהם.

במקום זאת- תקשיבי להם, תשבי איתם, תשחקי איתם, תלמדי איתם, מה שהם ירצו. בנחת. 

וכך יש לך מעקב מאוד צמוד על ההוצאות החודשיות

(+ הטבות שנגזרות מהשימוש בכרטיס אשראי, כל חברת אשראי וההטבות שלה). 

החיסכון גדול בהרבה מהתשלום

אצלינו יש את הכרטיס שלי ויש את של אשתי ויש דברים שמכל מיני סיבות כן יורדים ישר מהחשבון. (לדוגמא צריך מזומן לתת לילדים).

חוץ מזה שהאפליקציה שאנחנו משתמשים בה, מחשבנת לנו גם את המאזן של ההכנסות (שאצלינו מגיעות ממקורות שונים, לא רק משכורת אחת) מול ההוצאות, כולל חלוקה לקטגרויות ועוד, מה שמאפשר מעכב הרבה יותר מדוייק. יכול להיות שמי שמספיק מסודר, לא זקוק לזה. אצלינו זה ממש שדרג את יכולת המעקב וממילא את ההתנהלות.

אפשר להשתמש בכלי בשם israeli-bank-scappers (קצת דורש הבנה מסביב) שיודע להמיר את המידע מתוך האפליקציות האלה לCSV או לאקסל או לJSON או למה שתרצה כדי לקרוא את המידע הזה.

אבל לא הייתי נותן לשום אפליקציה חינמית להתמשק עם כרטיסי אשראי שלי או עם הבנק

אם זה חינם. אני המוצר

ולא בא לי שהכרטיס אשראי שלי יהיה המוצר

אני משתמשת באקסל

לדעתי יש גם אפליקציה

לנו אין יותר מדי "שורות" כל חודש אז מכניסה ידנית בכיף

לא הכי נאה, אבל עובד מעולה.

תכנס לאתר שלהם תוריד משם 

שאני ואשתי מדווחים זה לזה בזמן אמת הוצאות והכנסות.

פעם בשבוע מעלה הכל למחברת נייר בדו"ח מאזן הוצאות הכנסות.

פעמיים בשנה (לקראת ראש השנה ולקראת השנה האזרחית) מעדכן יעדים, הצהרת הון לעצמי.

ואם לא אז כותבת פה.
מיד התנצלתי..

יכול להיות שההתנצלות לא היתה ממקום שרואה אותה ואת הפגיעה

"אני מבינה שפגעתי, גם אם לא התכוונתי, עדיין אמרתי משהו שכואב לך"

ויותר ממקום שמסיר אחריות ממך "וואי מה זה לא התכוונתי, מה יש לך, לא הבנת אותי נכון"

ויכול להיות שהתנצלת ממקום שנותן לה מקום והיא עדיין צריכה זמן.

הייתי משאירה הודעה שמתנצלת באמת  ונותנת לה זמן.

היא עדיין שומרת מרחק כדאי לכבד את זה

לפעמים קורים דברים שמרחיקים להרבה זמן/ לתמיד

(לי קרה עם כמה חברות

אני הייתי הצד המתרחק

לפעמים החברוּת כבר לא מתאימה

אחרי טריגר כזה או אחר)

כדאי לקנות לה מתנה מהלב שתשמח אותה עם מכתב של התנצלות כנה בלי להצדיק את עצמך. 

אם אחרי זה היא לא מתרצה תהיי נחמדה גם עם עצמך ותזכרי שאת בן אדם ואנשים עושים טעויות ואין מה לעשות, וכנראה ככה ה' רוצה שיהיה.ויש עוד דגים בים.

בהתאם לחברות שלי

בסוף זה משתנה בין חברויות

אני הייתי נותנת לה כמה ימים בלי לחפור אחרי התנצלות ראשונית כמובן

ואחרי כמה ימים מבקשת להיפגש ויושבת איתה ומתנצלת שוב ומסבירה את עצמי

ואומרת לה כמה הקשר איתה משמעותי לי וכמה היא תורמת לי וכו' 

מכאן זה שלה אם להמשיך להתרחק או לסלוח

לדעתי התנצלות פנים אל פנים ולא בטלפון או בהודעה

היא התנצלות יותר מתקבלת ומהלב

ובאמת צריך ללמוד לשחרר

לפעמים דווקא כשמשחררים מגיעה הישועה

קונה לה טבעת יהלום. או סינר. תלוי במצב הכלכלי

והייתי בטוח שאתה מציע ירוק😅

תכלס מתאים לך

וניסית להפגש שוב והיא פחות בעניין והיא יודעת שאת מודעת לפגיעה וביקשת סליחה יכול להיות שפשוט היא צריכה ספייס

ולנסות בהמשך

וכם יכול להיות שהחברות לא תחזור לכמו שהיא הייתה

זה גם קורה

אם זו רק הכריכה אפשר להכין כריכה חלופית מקרטון צבוע או לקחת ספר ישן ולתפור את הכריכה שלו לספר.

אם זה רק אסטטי ולא מריח רע אפשר פשוט לעטוף את הספר העטיפה אחרת מנייר או טפט.

במקום העמוד המעופש אפשר לשכפל את העמוד מספר זהה, לתלוש את העמוד ולהדביק את העמוד החלופי. לא יוצא מושלם אבל לפחות קריא ולא מפריע כמו עובש

הוא מתפשט לדברים אחרים והורס אותם,

ובנוסף הוא יכול לגרום למחלות אם נושמים את הנבגים שלו

עזרה בבקשה!

 ספר שמלווה אותי 17 שנים.

הופיע בכריכה ובדף האחרון עובש, בגלל שהיה מונח על רטיבות. מה עושים? 

בינתים פתחתי אותו והפעלתי מאוורר קטן

תודה רבה