ולמה?
אלו מנגינות קאבר שיצרתי
ומעוז צור של ברסלב:
ולמה?
אלו מנגינות קאבר שיצרתי
ומעוז צור של ברסלב:
למרות שהשני גם מאוד מיוחד..
שלא קשור איכשהו לקב"ה?
ומה הקשר בין אושר לקב"ה? לא הבנתי
למי שיצר אותו?
להגשים חלומות
לנצח פחדים
לעשות דברים שעושים טוב
להיות עם אנשים שעושים טוב
הם קשורים לבחירה יישום והתמדה
יש הרבה דברים בחיים שלי שגורמים לי לאושר
חלקם קשורים לקב"ה באופן ישיר וחלקם בעקיפין
בסוף הוא נותן לי הכל אז אין משהו שלא קשור אליו
רוב הזמן טוב לי. אני קם בבוקר. אני עושה דברים שטובים לי וטובים לעולם.
אנשים סביבי (רובם) טובים אליי. ומי שלא, אז אני מרחיק ממני כדי שלא יפריע.
לא הכל מושלם או פלא פלאים. יש נקודות מציקות. אבל באופן כללי - טוב.
אני אדם מאושר
אלא שזה קשור אצלי בקשר ישיר לקב"ה
כל דבר שנרצה נוכל לקשר או לא לקשר לאלוקים.
מה נראה לך שאתאיסט לעולם לא מאושר?
או שזה אלוקות בעל כורחו?
ריקוד
ממליץ לענות (אפשר מאנונימי) ולקרוא למי שמחפש:
אני לא הצלחתי להקשיב לזה כי המכשף שלי מכשפי ביותר בשעות הערב,
מקווה שאתם תצליחו.
ד"ר הררי יחיאל. ביוטויוב.
שנה טובה בינתיים!
עשיתי את הסגולה, וביקשתי שנזכה לרכוש דירה משלנו. אחרי תקופה קצרה ממש דברים התחילו לזוז, והכל היה נראה ממש בדרך הטבע (אנחנו רצינו, חיפשנו בהכוונת רב עיר אחרת למגורים, מצאנו בה ב"ה מוסדות חינוך מצויינים לילדים, קרוב יותר להורים, דירה גדולה מאוד וחדשה במחיר סביר מאוד). הכל רץ בצורה כל כך טבעית, עד שכמעט שכחתי שעשיתי את הסגולה וכנראה בזכות ר' מתיא בן חרש הכל הסתדר בפשטות. מפרסמת גם כי הבטחתי, וגם כדי לזכות את הרבים.
בחיים שלי לא ראיתי כזה סרטון, לא הפסקתי לצחוק.
מישהו עלה לטיסה במחלקה ראשונה עם רצון להרויח את כל מה ששילם.
אז הוא לא הפסיק להזמין שמפניה וקוויאר.
פשוט קורע מצחוק, לא ידעתי עד איזה רמה אפשר להיות תחמן וקמצן.
ואיזה דיון זה אמור לפתח בפורום
כאילו בגיל 20 נגמר ההומור?
נסיו"פ, שטו"ל, הבדיחות של החבר'ה ועוד.
אבל באמת, לא הבנתי מה רצית להגיד כאן.
לא היה פה משהו רציני
בכלל, מסתובבים כאן היום הרבה פחות ניקים מלפני עשור.
אם תהפוך את צמ"ע לסוג של נסיו"פ/שטו"ל, כנראה גם כאן תהיה אותה תעבורה.
שעברו מהפורומים לפייסבוק.
היום פייסבוק זה של זקנים.
איזה רעיון מתוק! חנויות סטוק הן מכרה זהב למתנות קטנות, חמודות ושנונות שמביאות המון חיוך בלי לשבור את הכינס.
הנה רשימה של רעיונות למתנות קטנות, כולל החפץ, הרעיון מאחוריו, והמשפט השנון שאפשר לכתוב על הברכה:
🍳 למטבח ולבית
תרפד / מערוך עץ
המשפט: "למקרה שיהיו ויכוחים... (סתם, שתמיד תרדדו את הבעיות)" או "שהחיים שלכם יהיו מתוקיםכמו בצק שמרים!"
זוג ספלים תואמים
המשפט: "שתוציאו אחד מהשני את המיטב (והקפאין)."
מלחיה ופלפליה חמודות
המשפט: "כי אתם התבלין אחד של השנייה."
קרש חיתוך איכותי מעץ
המשפט: "כי אתם פשוט חתיכה אחת של אושר."
תבנית סיליקון לקרח (בצורת לבבות או צורות מצחיקות)
המשפט: "שתדעו תמיד לשבור את הקרח!"
🧹 לחיים המשותפים והשגרה
מטאטא פנסי / כף אשפה חמודה
המשפט: "שתדעו תמיד לטאטא את הריבים מתחת לשטיח."
זוג זוגות גרביים חמימות
המשפט: "כי מעכשיו אתם הזוג הכי תואם בסלון!"
פנס קטן או נר ריחני
המשפט: "שתמיד תהיו האור אחד של השנייה (גם כשהחשמל נופל)."
מנעול קטן (כמו מנעול מזוודות)
המשפט: "שיהיה לכם קשר נעול וחזק לתמיד."
🍿 לערב זוגי ומפנק
קערת פופקורן גדולה + שקית פופקורן
המשפט: "כי החיים שלכם הולכים להיות סרט מטורף (במובן הטוב!)."
מסכה לפנים / ערכת טיפוח קטנה
המשפט: "לרגעים שצריך לקחת אוויר ולזכור הכל פשוט טיפ-טופ."
מסגרת לתמונה (עם פתק ריק בפנים)
המשפט: "שמורה למעצר הראשון שלכם... סתם, לתמונה מהירח דבש!"
☕ לבוקר ולפינוק היומיומי
מקציף חלב חשמלי (או ידני איכותי)
המשפט: "שהאהבה שלכם תמיד תהיה מוקצפת ועשירה!"
בקבוק תרמי איכותי / כוס טרמית יפה
המשפט: "שתמיד תדעו לשמור על החום ביניכם (גם בימים קרים)."
סלסילת מתכת/קש מעוצבת למטבח (לפירות/לחם)
המשפט: "שיהיה לכם תמיד בית מלא בכל טוב!"
🧺 לסדר, לאווירה ולנוחות בבית
מפיץ ריח מושקע / מקלות ריח לבית
המשפט: "שתמיד יריח לכם כמו בית (ועם אפס ריחות של ריבים)."
זוג מגבות ידיים רכות ומעוצבות
המשפט: "שתדעו תמיד לנגב את הדמעות... מרוב צחוק!"
כף עץ גדולה לסלט / מלקחיים מעוצבים
המשפט: "כי אתם השילוב הכי מוצלח בסלט של החיים."
שטיחון כניסה לבית עם כיתוב חמוד
המשפט: "צעד ראשון בדרך לחיים משותפים (רק לא לשכוח לחלוץ נעליים!)."
🍳 למטבח הפרקטי (אבל בסטייל)
טיימר דיגיטלי לבישול
המשפט: "לזכור שהזמן שטסים כשנהנים... רק אל תשרפו את האוכל."
משטח סיליקון לסיר חם
המשפט: "לרגעים שהעניינים ביניכם מתחילים להתלהט."
פותחן יין מעוצב / פקק ואקום ליין
המשפט: "כי כל יום איתכם הוא סיבה למסיבה (ולכוס יין טוב)."
רק רציתי להגיד שהיה מאוד מאוד מבאס,
לראות את הגברת שגנבה אוכל מהסופר,
מברכת עליו ברכה ראשונה.
במקרה ראיתי מישהי בערך בת 30 פותחת אריזה סגורה של משהו מתוק וטעים (לא מצרך בסיסי אלא פינוק), לוקחת כמה יחידות ליד ומיד מחזירה את האריזה למדף.
היא קירבה את היד לפה, ורגע לפני שהאוכל נכנס היא לא שכחה לעצור ולברך ברכה ראשונה.
זאת הייתה הברכה הכי מעציבה שראיתי בחיי (לא כולל ברוך דיין האמת...)..
כמו כן אני מבואס על עצמי שלא אמרתי לה כלום ולא פניתי לאף אחד.
שזה נשמע לי כמו הפרעה נפשית, לא בדיוק מקרה קלאסי של גניבה. (לא שזה לא גניבה, אבל לפתוח אריזה ולקחת קצת זה מאוד מוזר)
"אין זה מברך אלא מנאץ" חז"ל מפורש
כי זה נהיה כמו הרגל כזה
תכלס נדירים האנשים שבאמת מכוונים על הברכות האלו
בגלל זה בדרכ אומרים את זה מהר וישר אוכלים אל תדון אותה לחובה
יצא לי להכיר גנבים הרבה מהם זה לא נשלט, כמו הפרעת נפש כזה
אותי מרגיז כשראיתי בסופר נערה מציבה עגלת קניות ריקה של הסופר, די בתחילת
התור, מציבה אח קטן לשמור עליה, ויוצאת למסע בין המדפים וכך מביאה מדי פעם
מצרך , מכניסה אותו לעגלה, וחוזר חלילה....
נורא רציתי להגיד משהו אבל התאפקתי כי אני יודעת שאני קלה
לרגוז וזה לא מאה אחוז לשמה....עובדה - אף אחד אחר לא אמר
כלום ואולי אפילו לא שמו לב. רק אני. וזה קורה לי גם בפעמים
אחרות, שנראה לי ש"זה לא צודק"; למה לאף אחד אחר זה
לא נראה כך? למה כולם שותקים ורק אני המוכיחה בשער?......
כעסתי על עצמי: למה זה מפריע לי כל כך? על מה זה יושב?
הרי לוקח זמן לערוך את כל הקניות ובינתיים אפשר לעקוף את העגלה
כדי לשלם בקופה. אז למה זה מרגיז כל כך? ועוד דבר; מה עם ללמד זכות?
מי נשאר? רון ארד, אלי כהן, גיא חבר.
עוד מישהו ששכחתי?
אבל הם (גם אלי כהן) בוודאי חללים.
נעדרי סולטן יעקב - לא היה מושג מה עלה בגורלם ועד שמצאו את עצמותיהם, ההנחה היתה שאולי חיים.
רון ארד - בוודאות נפל בשבי חי, אבל כנראה שבאיזשהו שלב קיבלו אינדיקציות שאיננו חי
כד יורדי הסירה
מדינה שלא שוכחת את בניה,
גם עשרות שנים לאחר שנהרגו בקרב להגנתה

כאשר א' באלול יוצא ביום שישי
יאללה, הבנו את הבדיחה אחרי התגובה הראשונה. לא צריך להמשיך ולזלזל.
בכל זאת בעצם היותכם בציונות הדתית אתם רוכבים לא מעט על תורתו, תרצו או לא.
לא רוצים לציין את היום? לא מתחברים? סבבה, זכותכם. אבל לפחות תכבדו ואל תגיבו תגובות מטופשות 🙄
כך אני התרשמתי.
הרי לכולם ידוע שזה היארצייט של הרב קוק. איזו תשובה רצינית אפשר לתת? אולי תשתפי אותנו בתשובה שלך עצמך?
אילמלא האי יומא דקא גרים...
יום התייחדות עם בעל האורות שהוא חיינו, מבלעדי תורתו תחיית ישראל היתה נראית אחרת לגמרי, כמה וכמה שלבים אחורים, והמבט שלנו על כל התהליכים היה צר ומצומצם.
עוד הרבה מאוד יש לנו להעמיק בתורתו והנחלתה.
קשה לדבר ולצמצם במילים את גודל היום
שאני מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל , בכל זאת:
כדאי לשמוע את הרב פוקס ב"סוף עידן נתניהו?". גם משום הנושא המעניין (הוא מנתח בצורה מעניינת)
וגם כדי להקשיב עד הסוף, על חודש אלול - כל כך חשוב.
דבר נוסף:
בזמנו שמענו עצה טובה מאוד כדי שחס וחלילה לא נשכח את הילדים ברכב -
להסיר נעל אחת (הרי נוהגים במכונית אוטומטית) את השנייה להניח ליד הילד,
הרי נהיה מוכנים לעשות הכל בשביל ילדינו...... וקשה להניח שמישהו ידדה
עם נעל אחת בחוץ...
חשבתי על כך שילד, למשל בגיל 5, יכול ללמוד איך לפתוח חלון או דלת -
עם תרגול ואזהרה איך לצאת מהמכונית נכון, אם חלילה הדבר מגיע לידי כך...
לדעתי השיטה שהצעת לא יעילה ואף מסוכן מאוד לסמוך עליה, כי יש בה שני פגמים מהותיים:
א. היא דורשת שההורה יזכור לעשות אותה, ואם הוא לא יזכור אז במה הועילו ניקים בתקנתם? כלומר כדי שההורה לא ישכח את התינוק, הוא צריך לא לשכוח להוריד נעל. אוקיי, אבל מה לעשות אם הוא שוכח להוריד נעל?
ב. יש עוד שיטות עם הפגם מסעיף א', כמו למשל להניח את השלט של האוטו ליד התינוק וכו', אבל פגם נוסף שיש בשיטה שלך ולא קיים באחרות הוא שזה פשוט מסובך ולכן לא יקרה. להוריד נעל זאת פעולה מעצבנת, לנעול בחזרה זאת פעולה עוד יותר מעצבנת, ולכן זה פשוט לא ישים ולא יקרה.
הפתרון האמיתי היחיד הוא לשלם כמה עשרות שקלים על טכנולוגיה שיודעת לזהות שכחת ילדים ברכב בלי שההורה צריך להפעיל או לזכור כלום.
לנו למשל יש טיפי, מערכת אוטומטית שלא דורשת שום התערבות מצידי, החיסרון היחיד הוא שחייבים שלהורה יהיה סמארטפון ולכן לא לכולם זה יתאים.
אבל מי שיש לו סמארטפון, יכול בהחלט לסמוך על המערכת הזאת.
לפעמים אני יוצא מהרכב ואשתי נשארת עם התינוק (למשל כשאני נכנס לחנות נוחות בתחנת דלק לשתי דקות), ואין שמח ממני לשמוע את הטלפון מתחיל לצפצף ולהבהב בעצבנות כשהוא חושב ששכחתי את התינוק ברכב. אני שמח כי אני יודע שהמערכת הזאת פשוט גאונית, וגם כי יש לי מן תחושת ניצחון של ''לא באמת תפסת אותי, אשתי עדיין באוטו...''
לגבי פתיחת חלון או דלת - פשוט לא רלוונטי לפתוח חלון אם הרכב נעול, אבל בהחלט אפשר ללמד ילדים לצפור בצופר של הרכב עד שכל הרחוב יבוא לבדוק מה קרה.
וראיתי שלא חייבים סמארטפון. יש לטיפי התקן נפרד שאפשר להשתמש בו. לחבר למחזיק מפתחות, וזה יעבוד בצורה דומה.
גם די זול. הופתעתי לטובה מהמחיר. חשבתי שיהיה הרבה יותר יקר.
האם אפשר לסמוך 100% על מערכות טכנולוגיות שלא יזייפו או יתקלקלו?
אמנם מעצבן להוריד נעל, לי - נראה הרעיון הטוב ביותר. שימו פתק על החלון
לגבי תזכורת, כך שתראו אותו כל הזמן..... אבל עם הנעל, הכי טוב. לדעתי,
יותר ממעצבן, חס וחלילה, לשכוח את הילד ברכב....
מאשר לסמוך על עצמך שתוריד את הנעל כל פעם
מלפני מאות בשנים או משהו כזה....? (וזה קרה)
אז אפשר גם לא לסגור את הרכב.....הילד יותר חשוב.
זה כשהולכים שניה ומתכוונים לחזור
לפעמים לא זוכרים שהילד שם בכלל
ויוצאים ונועלים
לא משאירים ילד קטן ברכב, נעול או סגור, גם לא לדקה אחת.
ובוודאי שטכנולוגיה עדיפה על הורדת נעל, שזה פשוט קשה ומסורבל ולכן תוך יומיים ייזנח, וכאמור דורש פעולה אקטיבית שצריך לזכור אותה, ולכן לא יכול לפתור בעייה שמראש נוצרת על ידי שיכחה וטרדה ולחץ וכו'.
אבל לפעמים זה פשוט נוח וטוב יותר.
לדוג' לעשות פיזורים בבוקר.
יש לך כמה ילדים לפזר אני לא רואה בעיה להשאיר לדקה ילד (לא משנה הגיל) ברכב. כל עוד יש לך קשר עין עם הרכב/ילד.
אתה חוזר הביתה ועוצר לתדלק את הרכב.
ואז אתה מגלה שאתה חייב להכנס לחנות פיזית (מכל סיבה) והתינוק שלך נרדם ברכב.
תעיר אותו בשביל דקה בחנות?
זה אחד הדברים הכי לא אחראיים שאפשר לעשות, ולא בגלל החום של הרכב
או כי אתה חושש שיחטפו לך את הילד? (מתי לאחרונה זה קרה בישראל? יותר סביר שתדרסו יחד בדרך לחנות נחות)
ובכל זאת אני לא אשאיר תינוק באמבטיה בלי השגחה...
להגיד ''כמה פעמים זה קרה'' זה לא רלוונטי,
גם כי מבחינת המתודה אתה לא יכול לשאול כמה פעמים זה קרה ולהתעלם מזה שאנחנו כלל לא יודעים מה גודל המדגם של אנשים שהשאירו ילד לבד ברכב בתחנת דלק, וגם כי אפילו פעם אחת זה פעם אחת יותר מדי כאשר מדובר במעשה חסר אחריות שקל מאוד מאוד למנוע מראש.
הרי לפי המתודה הזאת,
יותר מסוכן לחצות כביש מאשר להשאיר תינוק לבד באמבטיה מלאה במים, עובדה שיותר ילדים נהרגים על הכביש מאשר באמבטיה...
אבל העובדות הן שאוכלוסיית חוצי הכבישים גדולה פי אינסוף מאוכלוסיית התינוקות שמושארים באמבטיה ולכן כל השוואה לא תהיה רלוונטית, ובנוסף לחצות כביש זה הכרחי ולהישאר לבד באמבטיה - לא.
סעיף 361 לחוק העונשין:
המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
ללכת לחנות כשהילד ברכב לבד, זה בשום פנים ואופן לא ''השגחה ראויה''..
לדעתי להשאיר ילד באוטו שיש לך קשר עין עם הילד/אוטו זה השגחה ראויה.
"ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו,"
אני לא רופא.
אבל לא חושב שיש איזה סכנה בריאותית בכך שאני נכנס לחנות לדקה כדי לשלם תוך כדי שאני מסתכל על הילד.
איזה סכנה יש לילד או לבריאותו?
רגע.
תענה לי בכנות
עצרת לתדלק. יש לך רק מזומן ביד
הבן/בת שלך נרדמו בסלקל
אתה מעיר אותם כדי להכנס לחנות נוחות בשביל לבקש לפתוח את המשאבה?
לעולם לא אשאיר ילד ללא השגחה. לעולם.
ובחנות הנוחות העין לא באמת תמיד על האוטו. וגם אם כן, אנשים רעים יכולים לעשות מעשה זריז ואתה תתחיל לרוץ אחרי רכב שנוסע על 140 קמ''ש, וכנראה הרכב יהיה מהיר יותר.
וסכנה בריאותית זה לא רק דלקת גרון, זה גם סכנה של פגיעה מאנשים זרים, ולכן הכתובת לשאלה הזאת היא לא רופא
כי גם שם לעיתים הילד נמצא חצי דקה במתקן למעלה בלי קשר עין.
ויכול להיות שם זר מטריד למעלה למעלה מגלשה
בגיל המתאים אני הולך איתם לגני שעשושים, ובגיל המתאים אני גם אשאיר ברכב. כל נושא והגיל שלו
ברור שהטיעון ''זאת השגחה ראויה'' לא יתפוס בפני אף פורום שיפוטי, ספק אם יש עורך דין מספיק נואש בשביל להעלות בכלל את הטיעון הזה.
בכל מקרה, במדינה שלנו לא מאשימים הורים שהזניחו את ילדיהם בטעות, גם אם הילד נפטר. אז כנראה שזה רלוונטי רק אם זה יהיה נהג הסעות או בייביסיטר וכו' שהשאיר את הילד, ולא ההורה.
מסכימה עם פשוט אני. נכון שיותר קל להשאיר, אבל הבעיה היא ששוכחים. עובדה שאנשים שלא הבינו
איך קורה כזה דבר, שכחו את הילד שלהם, עוד באותו שבוע , אם אני לא טועה. כן.
אז שוב, או שרוכשים את המכשיר הזה, עליו דיברת קודם, או עושים משהו שאין ספק
שלא נוכל לשכוח או להסיח את הדעת ממנו.
תשמעו, עדיף לדדות לחנות עם נעל אחת מאשר.... ואף אחד לא יצחק אחרי שנסביר לו
למה....במקרה שמישהו ישאל...להיפך, בטוח שיגידו: כל הכבוד!
היה מקרה שהאם שהיתה מפקחת (משהו כזה) על גנים, דיברה על זה והזכירה
לכל הגננות והסייעות וכל מי שהיה שם, ושלא נדע, היא עצמה שכחה את הפעוט
ברכב. נורא.
הבעיה שלנו, הי שראלים, זה ה"יהיה בסדר, אחי. סמוך!"
באמת, רק בשורות ט ובות. רק!
גם אם המזגן אומר שאין סכנת מוות בתוכו.
ואף ילד לא ימות מזה שהוא דקה ברכב לא מונע.
בתחנות דלק בדרך כלל יש צל על העמדות אז החום לא עולה כל כך מהר.
אחרת מחירי הביטוח היו הרבה יותר נמוכים
לא מעוניין לגנוב תינוק כי זה יגרום למשטרה להתייחס למקרה ביתר רצינות = סיכוי גבוה יותר לתפיסה שלו
ומי שרוצה לחטוף ילד. לא יתעכב בלגנוב רכב בשביל זה.
אלא יחטוף ילד שהולך ברחוב ליד אמא שלו ירים אותו. יכניס למכונית של משת"פ ויברח משם. ברכב של הבעלים יש סיכוי שיש מערכת איתור שתקל על איתור הילד
צריך להיות מציאותיים. איך אני זוכר את הילד שהשארתי, בצורה הכי טובה ויעילה שיש.
אבל זה לא תחליף להרגל להסתכל לבד ולוודא.
זה עזרה אבל לא תחליף
כי במקרה של טיפי לדוגמה. גם הוא לא חף מבעיות
א. יש לו בטריה? היא יכולה להגמר?
ב. החיישן יכול להתקלקל
ג. הוא יכול במקרה לא להתחבר לבלוטוס
ד. אם אתה נוסע ברכב יחד עם אשתך. הוא יכול להתחבר לבלוטוס שלך. היא תוריד אותך בעבודה ותמשיך הלאה. זה יצפצף אצלך אבל תדע שהיא עדיין איתו. בנתיים זה לא יתחבר למכשיר שלה ו...
ואפשר כמובן להמשיך עוד ועוד פגמים שיכולים להיות בטכנולוגיה.
כמובן שזה מבורך ועוזר
אבל לא תחליף
אבל בהשוואה לנעל, זה נוקאאוט...
בקשר לבעיות שכתבת, לרובן יש פתרון פשוט:
א. הסוללה מחזיקה מעמד שנים רבות, והיא מתריעה לפני שנגמרת
ג. לא קרה לי, כל עוד הבלוטות' דולק כמובן, והוא תמיד דולק כשאני ברכב בשביל אנדרואיד אוטו.
ד. זה מתחבר לטלפון השני אם הטלפון הראשון מתנתק.
אבל עם המסקנה אני בהחלט מסכים - זה מכשיר עזר, לא תחליף לאחריות אישית.
תלאות הדרך היום היו מרובות ב"ה
היי.
חבר שיתף אותי שלמרבה הצער לפני כמה ימים אשתו עברה הפלה (פחות או יותר באמצע ההריון..)
כמובן שבאותו הרגע השתדלתי להקשיב, לשמוע להצטער איתו להיות איתו..
מניח שבימים/שבוע/שבועיים הראשונים מאז המקרה זה לא שייך, וכמובן סליחה שאני בכלל כותב את זה אף אחד לא חושב להביא להם משהו בתור "נחמה"..
אבל שובר לגלידריה/לפיצה משפחתית במקום שיכינו א ערב /מתנה לילדים שלהם זה משהו ששייך לתת כעבור זמן מה?
רעיון אחר?
לא לתת כלום?
שנתבשר כולנו רק בעה רק בשורות טובות.... ותבוא נחמה למשפחה הזו בפרט ולכולם..
אפילו משלוח מנות של שוקולדים עם פתק יכול ממש לחמם את הלב
אנוני.מיתואם אפשר אל תכתוב רק ממך אלא משניכם.
פשוט כי האישה פה כאובה עוד יותר מהבעל ששיתף.
ולא , אני לא נשוי..
אז מתאים שיתייחס לכאב שלו.
ששלחו לי פינוקים
מישהו יודע אם לאור כל התפתחות ההתיישבות בצפון השומרון,
אפשר לנסוע עכשיו לכיוון עפולה דרך כל ציר 60, בלי צורך לעבור לכביש אחר?
אחרי אזור שבי שומרון וצפונה הוא עובר ליד כמה כפרים וגם בתוך ג'נין עצמה
את הדרך, נסענו, חופשי.
צפונה משם לא נסעתי אישית, אבל להבנתי עד מבוא דותן והלאה לכיוון חריש אין בעיה. לא יודע לכיוון עפולה.
יום יבוא בעזרת ה'
חוקית מותר ליסוע. פרקטית זה בעייתי כי אין באמת כביש שעוקף את ג'נין. יש מחסום נפרד בגלבוע לכל היישובים החדשים של צפון השומרון ממש (גנים כדים ואלה).
צריך פשוט לנסוע שם יותר כדי שיהיה מסודר.
תודה 
גם אני צריכה להגיע לעפולה השבוע. אבל מירושלים.
פשוט מעניין אותי איפה אנחנו עומדים בגאולת הארץ
כמו שכתבו אפשר לסוע דרך חומש-שאנור-מבוא דותן-ואדי ערה-עפולה, משבי שומרון וחומש והאזור יותר קצר משם, אבל מבנימין ירושלים וכדו, יותר ארוך, מתכונן כביש עוקף ג'נין שיחבר את האזורים ויקצר הרבה את הדרך.
בקרוב ממש!
משיח נאו!
אתה ממגדל העמק?
איך שמת לב?
חחח
כמעט כמו מנחם מנדל
ל המשוגע היחידי
עשב לימוןהגאוגרפי
והרוחני.
הישיבה הזו 'נחלת ישראל' היתה פעם בכפר חסידים ואז עברה למגדל העמק
הרב שניאור קץ היה ראש הישיבה ובעל החזון הגדול
אבל זה מכפר חסידים ולדעתי הוא כבר איננו.
(פעם הוא שלח לי פקס)
אפשר לשאול על מה הוא שלח לך פקס?
שהוא ביקש שנסגור אותו. נדמה לי שניסה לדבר איתי או לא היה. אז זה נגמר בפקס שהוא שלח למערכת. עם לוגו של הישיבה. בדיעבד חבל שלא שמרתי את זה.
הוא הקים ישיבה בכפר חסידים שעברה בהמשך למגדל העמק
נפטר לפני פחות משנה
והוא באמת היה קשור לחבד
אפילו צה"ל לא נכנס לשם ברכב אחד
אלא בשיירה עם תיאום של החמ"ל ותוכנית חילוץ למקרה הצורך.
לאזרח פרטי (גם אם חמוש) זה משחק בחיים לכל דבר ועניין
אפשר מסביב.
אני לא בטוח שמעבר ג'למה ידע לטפל בך כמו שאתה חושב. זה לא המעברים של השומרון שיש בהם אוטוסטרדות ורבע בידוק.
בג'למה (נכון ללפני עשור פלוס שהייתי בצבא) זה בעיקר מעבר סחורות וזה.
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??
אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!
השילוב בין מזרח ומערב (וג'ונגל)..
יש גם את זה, זה מוכר נראה לי אבל למי שלא
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
היי מישהו שמע על מגזין של דתי לאומי שאפשר לקרוא בשבתות (כבר שמעתי על פנימה נשים אותיות לילדים ומקום בעולם אשמח לשמוע על עוד מגזינים שאפשר לקרוא בשבתות ארוכות כאלה
מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה
זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.
קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.
אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.
אם זה יעניין אותך. נסה.
כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.
יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.
המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social
אולי התכוונת אליו?
יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן
אבל זה מנוי, בתשלום