באי בודד רק אני וה' .
להתנטרל מהלחץ שבלימודים😬.

😡😐😵

וגם היום חצי יום אין לי כבר כח עייפתי
אני צריכה יום חופש לנוח

חופש מלא יחרפן אותי.

בס"ד

 

ןבחופש הזה לשבת על כל הלימודים שהצטברו לי ואנ ילא מגיעה אליהם....

בת כמה היא? מה נראה לכם שהיא אוהבת?

צעירה? מבוגרת?ֿ

בגיל של אמא שלך? יותר ? פחות? 

 

לא דומה בחורה בסביבות 20 

לאשה בת 50...

 

נראה לי שעציץ, משהו לחדר שלה או כרטיס גיפט קארד.

לא יודעת מה הסגנון שלכם. 

 

אפשר אולי ערכה של אביזרי כתיבה שימושיים.

 

כוס לקפה עם שוקולדים. 

 

(200 זה הרבה! לכן מתאים לזה גיפטקארד)

 

 

 

 

 

[אורי אורבך ז"ל ]

שבעז"ה יהיה שבוע עם בהירות הדעת!

נזכרתי שלא ספרתי! ישתבח הבורא!

מי ששכח לספור בלילה ונזכר וספר למחרת ביום, אע"פ שיש סוברים שאין יוצאים בספירה שביום, כיוון שיש סוברים שבדיעבד גם בספירת היום מקיימים את המצווה, בימים הבאים יוכל לספור בברכה.

יש!

לא נחשב שנפסלתי, נכון?

אבל רוב הרבנים אומרים שכן לפי ידיעתי..
תבדוק מה הרב שלך אומר

אז יכול להמשיך לספור עם ברכה בימים אחרי.
בדיקתי השבוע שוב כי לא ספרתי לילה אחד

בשו"ע כתוב:

"שכח ולא בירך כל הלילה יספור ביום בלא ברכה"

 

והמ"ב מסביר:

"בלא ברכה - דיש לחוש לדעת הפוסקים דאין זמן ספירה אלא בלילה וכשמברך ביום הוא לבטלה מיהו מכאן ולהבא סופר בכל לילה בברכה ולא הוי כדילג יום אחד לגמרי שאינו סופר עוד בברכה וכדלקמיה"

בס"ד

 

אבל נזכרתי בבוקר ב"ה!

 

למרות שתכלס אצלי זה לא ככ משנה כי אני סופרת בלי ברכה.....

יום הולדת בגן. יוצא לירושלים עוד מעט....

יאללה ניקיון בכל הכח

בילדות קראו לו נחמן ואחרי זה ר' נחמן ובסוף הגיע למעלת הרב ואז הרב זצ"ל ואז רבינו

אתה מדבר על אשכנזים באירופה...

היה מאד משעשע (ויעיל) להביא אדם כזה לחבורה של סטלנים שצריכים רק לסמן וי על הבגרות

עכשיו הזכרת לי
היה לי באולפנה מורה סטלן שקבוע היה מאחר לשיעור ותמיד לקראת סוף שיעור כשכבר לא היה כוח ללמוד, היינו שואלות אותו אם הוא התפלל מנחה. הוא תמיד היה אומר שעדיין לא וקבוע היה נגמר שיעור מוקדם

אחת, ששיעממה אותי.]

אצלנו אין נוכחות.

זה כמעט לא משמעותי/לא קיים בכלל בהרבה מקצועות. לעומת מכללות שבהן הנוכחותיותר מורגשתבציון ובחובות האקדמיים.

גם אצלי , לרוב, המרצים מענינים. אבל השנה לא יודעת מ קרה להם.
שמו לנו שיעורים חסרי תכלית

אבל בגלל שזה דיון של תורה ומחקר, ויש מספר מועט של משתתפים, אני בינתיים שורד בשיעור, גם כי זה מעניין, וגם לא רוצה לבאס את המרצה.

אבל אני כותב בערוץ באמצע.

דבר נדיר.

אבל הוא היה אדם טוב ממש!
ו..למה שתהיה חובת נוכחות? באקדמיה הנקודה היא (להבדיל מתיכון) שכל אחד אחראי על עצמו.
לא הגעת-תשלים.
בכל אופן, גם אצלינו אין חובת נוכחות,למעט קורסי אנגלית,אבל הייתי פטורה מהם ב"ה!

ככה זה הדרישות

זה עינוי סיני ידוע לשים מרצה משעמם ומשועמם

יש כאלה גם שבאים עם חוקים מוזרים שאתה לא מבין מאיפה הם נפלו... אסור לישון אסור להיות בפלאפון... אתם באמת חושבים שנעשה את זה?!?!?!?

יש לנו מרצה
שמותר לאכול רק פירות ירקות או אוכל בריא
אסור לשתות משקאות מתוקים כי יש בהם Eחרטאכל שהוא
אסור לנשנש חטיפים....

מדבר כל היום על המרתונים שלו
ושהוא מתכנן לעשות

משהו לא מהעולם הזה
פשוט חייזר
גם מדבר בטון על הפנים

הם מרדימים.

היתה לי מרצה שלא הסכימה פלאפונים ומחשבי ניידים, כלום! מי שהיא רואה אותה עם אחד משניהם-מורידה בציון.

אבל יאמר לזכותה שהיא קראה שמות בהתחלה ואמרה שמבחינתה אנחנו רשאיות לצאת ואפילו לא לחזור.

היה לי קורס יסוד של סיפורי ר' נחמן שממש ציפיתי לו אבל המרצה מעולם לא קם מהכיסא והיה כ"כ מונוטוני שהוא הרס לי את הסיפורים

אצלנו יש בדיקת נוכחות (90% מהפעמים)
יש לנו מרצה מלמד שיעור משעמם יחסית אבל הציניות שלו מצחיקה אותי כל פעם מחדש.
המרצה הכי מעצבן זה המרצה שלא שואל את עצמו את השאלה "מה אני רוצה ללמד היום" וככה הוא מתפזר וקופץ מנושא לנושא

בייחוד אם זה מרצה שמנסים לסכם..

זה מרצה של שיעור שבאמת חשוב לפרקטיקה של המקצוע

מצגת, ומרצה שיודע לסדר את החומר.

בזמן, והוא עצמו לוקח לו כמה שבועות לבדוק.

לוקחים את הזמן

אבל האמת שאני בכלל לא מקנאה בהם עם כמות העבודות..
חחחח אם לי היה קשה לעשות את העבודה אז הם צריכים להתעמק בשטויות שאני כותבת, לנסות להבין x30 סטודנטיות..

לנו יש מרצה שמספרת סיפורים שרק היא צוחקת מהם
ואסור לצייר אסור להיות בפלאפון אסור לנוח אם לא מרגישים טוב

יואו

חמש דקות אני נרדמת כליל!

לק"י

לא לעמוד ולהקריא את המצגת או מתוך ספר כל השיעור.
בשביל זה לא צריך מרצה.

גם ככה חצי מהזמן אתה מבלה בשיטוט בערוץ או במקום אחר!

הבעיה שתוקעים לך מרצה שלא יודע ללמד במקצועות חשובים
ושוב אתה נאלץ להסתמך על גול במקום ללמוד בכיתה!

(וואו! ענק!)




ושורף לי. וזה כואב.

מחר אני לבד בכיתה בשעה ראשונה.
ה ית ייתן להם חן 
והם יהיו חמודים וטובים.
א-א-מן

אחרי יום מתיש במיוחד... תקן ועל האש לחברה המיוחדים שלנו בגן סאקר... נהנתי 😍😍

תקופה רצופת שמחות ב"ה!

היה יום מעייף בלי שעשיתי יותר מידי.. 

 

לא נראה לי הברזל באמת עוזר. 

 

(שנ"צ של 3 שעות(!!))

 

זכיתי לראות אנשות שאני אוהבת .

מחר נגמר השבוע הזה ישתבח שמו!

היום נסעתי באוטובוס ועלתה אשה עם כלב (עם רסן)
אח"כ היו לי שני טרמפים עד הבית בזכות כמה בנות שנסעו באוטובוס ובאו לאסוף אותן.

רציתי לחתום בדף הניקים אבל היה מחסום

נסעתי לישיבה לקחת את הדברים (לא האמנתי שיש לי כ"כ הרבה)

ולשמוע על טבריה, עכשיו אני בהתלבטות..

ספר לי על זה.. - צעירים מעל עשרים

איזה יום...

 

כבר הייתי עצוב, כבר הייתי שמח 
ועוד פעם עצוב, עכשיו נכנס אורח 
על מה נדבר? 
אין פתרון כאן 
וכבר הייתי גיבור עפתי בשמיים 
ועכשיו ביום אפור אני עוקף שלולית של מים 
אסור לאחר, אין פתרון קל 

איזה יום, איזה יום עבר עלי 
זה קצת יותר מדי 
פתחי לי את הדלת 

כבר הייתי שיכור, עכשיו אני פיכח 
ושוב כמו אידיוט אני נוטה להתווכח 
על מה נדבר אין זיכרון קל 
בועט ומתחבט כל כך קרוב אני לא נוגע 
אני ליצן אני נסיך עד היום אני לא יודע 
תלוי מי שואל, אין פתרון קל 
לא לי 
 

איזה יום איזה יום עבר עלי 
זה קצת יותר מדי 

 

 

הולך לישון... יום ממממש ארוך מחר.....

ליל חמישי אז לומדים קצת.
דח'אגב...טוב לא משנה

סוף סוף הגעתי הביתה

נהגתי 20 דקות עכשיו ולקח לי אנרגיה כמו נסיעה של 4 שעות
ב"ה שהגעתי בשלום.

לילה טוב!

הולכת לישון..
לילה טוב

כבר לא יודעת מה לחשוב

שתחזור כבר המוזיקה

ובעלי משמעות
עבורך.

אם התשובה היא "כן"-

שווה להתחיל למצוא את השמחות הקטנות שבחיים- מה שנותן את הטעם לחיות כאן.
לאט לאט להגדיל את התודעה הזו - של השמחה. ["אילו דברים שאותי משמחים...."] ממילא- כשהתודעה תתחיל להיות צבועה וורוד- המציאות תהיה מחייכת יותר, והלוואי שבע"ה תחייכי אליה חזרה חיוך גדול וטוב!

בהמשך- למצוא את המעגלים שאני משמעותית בהם.

ולמהדרין- ליצור עוד ועוד מעגלים כאלה וגם לייצר כאלה.
עיגולי שמחה.


וכדבריה של דסי רבינוביץ' ז"ל :
ככל שתגדלי עיגולי שמחה לאחרים
גם העיגול שלך ייגדל...
 

לכל אדם יש עיגול בלב,

עיגול שמחה לפעמים העיגול קטן אך הוא יכול לגדול, לגדול ולגדול…

כאשר עיגול השמחה גדול,

הוא שולח עיגולים קטנים למקומות נסתרים בגוף מקומות שלפעמים כואבים.

ככל שיש יותר עיגולים קטנים, פחות מקומות כואבים.

יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן ולנו יש תפקיד- לעזור לו לגדול.

 ודאי אתם שואלים "איך?"

כל אחד מאתנו חושב על דרך-

 אפשר להביא לו סוכרייה, לתת לו פרח, לשיר לו שיר

או אפילו לומר לו "בוקר טוב, מה שלומך היום"

והכי חשוב זה לעשות זאת בכיף, בשמחה, מכל הלב.

שתזכו לעשות הרבה עיגולי שמחה לאחרים,

ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה של אחרים גם העיגול שלכם יגדל.

(דסי רבינוביץ')

 

בהצלחה רבה!
ה יברך אותך בכל!

לענ"ד, הכי נכון ללכת לטיפול.

אם לא רשמי, מישהי שאת יכולה לסמוך עליה...

 

הייתי יכול לכתוב כאן עשרות פסקאות של עידוד,

מדברי צדיקים ומראשי הקודח (אפילו קודח מדי...),

או לומר לך לצאת ליער הקרוב ולצעוק להשי"ת,

רק לא נראה לי שזו הנקודה.

יש כאן משהו יותר עמוק, שצריך לטפל בו בשורשו.

(למען הסר ספק - אין כאן טיפת כפירה בתפילה,

רק שהקב"ה רוצה מאיתנו השתדלות בעוה"ז כמידת יכלתנו).

 

המון הצלחה!

 

אני ממליצה אבחון וטיפול בפרחי באך.
יש שלל טיפולים רגשיים כיום,תבחרי לאיפה את מתחברת.

התופעה שאת מדברת עליה מוכרת בתחום הטיפולי,אם תרצי שאפנה אותך למקורות מידע התחלתיים אשמח להפנות אותך בפרטי במסר,ואם תרצי גם למטפלות.
בהצלחה יקרה!

עם וותק והמלצות 

ותבררי את העניין.

זה לא קשור לרגש. 

יתכן ויש לך חוסר איזון בנפש ויתכן שזה דמיון. 

הולכים להבדק. כמו בשפעת.

קצת משעמם, חסרה הפתעה, יציאה מהשגרה, אדרנלין, הרגשה 'הצלחתי בטירוף'?
אפשר להתנדב או לעבוד בעבודות שיש את זה, או מלגות.

רק שאני סטודנטית אז זה רק ערבים..
בעצם עדיפות לעבודות משרדיות/חנויות

זה פעמיים בשבוע חצי משמרת כל פעם

מעדיפה יותר אוכלוסיות אחרות (ע"ע מה שכתבתי- משפחות שחוו אובדן/ מחלות וכו'..)

שמחה לילד, עמותה מעולה מחלות כוניות

ופעם שמעתי על ארגון בי-ם שעוזר לילדים עוורים ולאחים שלהם (כאילו, למתנדב יש או עיוור או אח של עיוור)
ועושים להם חונכות- באים הביתה, עזרה בלימודים וכו.
אבל אני ממש לא זוכרת איך קוראים לו

אני לא יכולה לענות כי אני חדשה באתר..

אולי תכתבי מסר? (מקוה שאת זה אפשר לעשות..)

פשוט אני חוזרת על עצמי בשירשורים האלה יותר מידי אז עברתי לאישי..

 

הי

לגבי שאלתך על מקום התנדבות בירושלים

ממליצה לך לחפש באתר "רוח טובה" 

אתר מעולה

בהשתדלותי (16:51):

בהצלחה ושכוייח! 

 

אבל אחלה ייחוס

פרופ' קנוהל מחליף כל יומיים את התיאוריה הכוללת שלו בהתאם לעומס-פרשנויות על חצאי-ממצאים שבאותו הרגע עולה לו רעיון איך אפשר להסביר שהם-הם הראיה לישראל הקדום. ספר נחמד, עם הרבה מידע מעניין. לא הייתי הופך אותו לטקסטבוק בהיסטוריה של עם ישראל.

לספר קוראים "מאין באנו", לא "מאין יבואו".

הוא סך הכל נותן פרשנות משלו. אגב, הוא דתי. כך לפחות הוא טוען.

הכל אופן, אין איזו הוכחה ארכיאולוגית למה שהוא טוען.
אחד הדברים המוזרים שהוא כתב בספר זה שבתורה כתוב שעם ישראל (או לפחות העבדים ממעמד ה"אמירו חפירו" שהוא מייחס לגרעין של עם ישראל) היה במצרים 400 שנה ואז הוא עושה חישוב מסויים ומגיע למסקנה שמקסימום היו שם 200 שנה, והוא כתב על זה "האם יש איזו שהיא מסורת שבני ישראל היו במצריים 200 שנה? אין מסורת כזו". וזה הזיה כי זה רשי מפורש.

לא יודע למה הוא כתב את זה...

רש"י גם כותב כך.

או שהסופר הזה בור, או שהוא פשוט עיוור או חסר שכל.

למה?
עמ"י היו במצרים 210 שנים, כפי שכתוב ב"סדר עולם".
400 שנה נספרים מלידת יצחק, אאל"ט (אם לזה התכוונת בדברי רש"י, אז מחילה.)

אין על מה לבקש מחילה.... הכל טוב

הם ממשיכים עם המבזקי חדשות פעם בשעה ובשאר הזמן משמיעים שירים.

ביום שני מתחיל התאגיד, מן הסתם באותם תדרים.

המשכורת שלהם יורדת ביותר מחצי ונסיעות הם יקבלו רק החזר אוטובוסים.