ואם חשבתי שאני אצא ממנו יותר רגוע משנכנסתי, כרגיל - טעיתי.

כל עוד לא נרדמתי על ההגה, הכל בסדר.

יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם

אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ, וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע - הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא כְּלַל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת - וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".   (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ד', אות ג')

דָּבָר יָקָר

כָּל אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר שֶׁהוׂא בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, עַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ מִנְּקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה עַל-יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. וְגַם לִפְעָמִים יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה טוֹבָה מֵחֲבֵרוֹ עַל-יְדֵי לְבוּשִׁין, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי לִפְעָמִים יְכוֹלִין לְקַבֵּל רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲבֵרוֹ עַל-יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכָה הַנְּקֻדָּה לְהִתְלַבֵּשׁ, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנָּה לְהִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה מִנְּקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה, וְעַל-יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ עָרְלַת לִבּוֹ, שֶׁהֵן כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהֵן אַהֲבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵן חֶרְפַּת לֵב, שֶׁהֵן שׁוֹבְרִות לִבּוֹ שֶׁל אָדָם - וְיִזְכֶּה לְאַהֲבָה קְדוֹשָׁה.   (ליקוטי עצות, תוכחה, ה').

על התווית בפנים איפה שהמידה L/M/S מופיעה. (אף אחד לא רואה את זה כשלובשים את הבגד):

"GO AHED. YOU NEVER KNOW WHAT COULD BE ON THE ATHER SIDE"

ׁ(תרגום- "לך קדימה. לעולם אינך יודע יודע מה יכול להיות בצד השני")

א. מה אתם רוצים להגיד במשפט הזה?

ב. אתם חברת ביגוד או חברת פילוסופיה ב(300) שקל?!?! כאילו, מה נסגר איתכם???

ג. זה משהו שהם כותבים על כל בגד שלהם?

ד. לא מצאתם משפט מוצלח יותר???

ה. שנזכה להתחדש בעוד דברים רבים בעז"ה.

ו. סתם כי אני במוד של חפירות. כותב כבר לעצמי..

תדעו לכם

שהתבכיינתי קצת

וב"ה אני עכשיו לא עושה את זה .
ובלי נדר מקווה שלא אצטרך לזה.

בס"ד

אני יושבת עכשיו על עבודה שמה שאני צריכה לעשות זה-

לקרוא 20 מאמרים, 

ולכתוב עליהם רפלקציה ותובנות:

*איזה ידע חדש נוסף לי,

*איך זה מתחבר לקורס,

*ואיך מהמאמר אפשר להפיק תובנות בעבודה בשטח (ופה אני צריכה לציין גיל ואת הלקות של הילד)

אני יושבת כבר מהצהריים ואני רק במאמר ה- 6..... (מתוך 20!)

אהה..

ולא אמרתי שזה רק החלק הראשון של העבודה....

החלק השני זה לבנות תוכנית התערבות מתאימה לילד עם קושי מסויים......וכו'

נראה לכם שזה יגמר מתישהו.....???