להסתכל לאנשים בעיניים - טוב או רע? לאור דברי הרמב"ן באיגרתוצקון לחש

התעוררה לי שאלה בשרשור אחר... אנשים נוהגים היום להסתכל אחד לשני בעיניים, והחברה מעריכה את זה.

זה נראה שאתה קשוב, ומעריך.

 

אבל מדברי הרמב"ן מובן שזה היפך הענווה. "אל תביט בפני אדם בדברך עמו".

כמובן שזה לא איסור הלכתי, אלא מידת חסידות (די גבוהה לדעתי), ויש בה בטח עניינים קבליים (כי הרמב"ן היה מקובל).

 

אציג כמה גישות שונות בחברה כדי לעורר את הדיון.

השאלה המקורית הייתה על ראיון עבודה, האם להישיר מבט בראיון עבודה זה דבר טוב?

לדעתי זה מתחלק בין שני סוגים של מראיינים.

יש כאלה שיעריכו את זה, וישמחו לקבל אדם כזה לעבודה.

ויש כאלה שירגישו מאויימים ע"י הנוכחות של האדם ממול ועלולים להפוך למתגוננים בגלל זה (הם נדירים לדעתי).

 

גישה אחרת היא לגבי בהיה באנשים ברחוב, לדעתי זה דבר שלא נעים לעשות, גם כי יש אנשים שמרגישים מאויימים מזה, וגם מסיבות אחרות מעבר לענווה.

 

ועוד יש עניין של בהיה באנשים שנקרא להם... לא מאוזנים, שעלולה ליצור מצב של עימות שבקלות יכול להדרדר לאלימות.

 

הרעיון השלילי שבזה מוזכר בתרבויות אחרות גם, קוראים לזה באנגלית Stare Contest, תחרות בהיות.

 

לדעתי ברור לכולם שלבהות לאדם בפנים ובמיוחד בעיניים זאת פעולה שמראה "רצינות", כלומר "גם אני פה", בדומה ללחיצת יד חזקה. ואני חושב שהשורש של זה הוא מערבי לחלוטין. הצורך להביע דומיננטיות ואסרטיביות.

יש אנשים שמעריכים את הכוחניות הזאת, ויש אנשים שלא.

 

לי נראה שביהדות הדבר הזה לא רצוי, לכל הפחות ממידת חסידות (אין שום איסור כזה מעבר לשמירת העיניים, אז זה לא דיון הלכתי). אנחנו אמורים להיות עם של פנימיות, להבין שאדם שלא לוחץ את היד בחוזקה אין פירוש הדבר שהוא חלש (גם אם זה נכון מצד כח הזרוע), השורש הוא הפער שבין יעקב לעשו, הרי אנחנו עם של תפילות ולא של חרב.

 

מוזמנים להביע דעה!

 

מישהו יכול לתייג? לא הולך לי

@אופטימיות

@כנפיים

@פה לקצת

@הפי

אממפה לקצת
לענ"ד להסתכל לאדם בעיניים בזמן שיחה ובהיה באנשים- אלה שני דברים שונים, לא?
אני גם חושב שאלה דברים שונים... אבל בסופו של דבר הפעולה אותהצקון לחש

פעולה.

השאלה מתי הענווה נכנסת לשיקולים ומתי לא.

כי הרמב"ן כותב "אל תביט בפני אדם בדברך עמו".

[נראה לי שבעבר פשוט היה מובן מאליו שלא בוהים באנשים סתם ככה]

הרמב"ן מדבר על מפגש אקראי. בוודאי בלימוד תורה ביחדחסדי הים
ושיחות עומק, דווקא צריך להסתכל בפנים של החבר, כמו שה' נתן תורה "פנים בפנים", והכרובים פונים אחד אל השני בעתות רצון מעל הארון.

[גם היום, בראיונות עבודה, אם צורת הכבוד, זה להסתכל בפנים, אז כך צריך לעשות.]
הרמב"ן לא מדבר על מפגש אקראי. זאת פרשנות שלך...צקון לחש

אני לא חושב שאני מסכים עם זה.

כמו שאמרתי, ראיתי פעם מעשה בשני ת"ח עוסקים בפנימיות שעשה עלי רושם.

 

יש הסתכלות של חיבה בין שני חברים, זה ברור. וודאי שלא להסתכל בפנים שם זה לא כוונת הרמב"ן, על זה אני מסכים. כי שם זאת הסתכלות של חיבה.

אני מדבר על הסתכלויות שיש בהן קצת "עימותיות".

גם לגבי רבו, צריך להסתכל בפניו, ורבי הצטער שלאחסדי הים
ראה את פניו של רבי מאיר, "האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי" (עירובין י"ג ע"ב)

גם לפי דעה אחת בבבלי ברכות ז., משה נענש שהסתיר את פניו בסנה.
אני חושב שרב זה משהו אחר, כי אתה מסתכל בו בהכנעהצקון לחש

אבל אמרתי כבר שאני מסכים איתך לגבי אנשים שהקשר ביניהם קרוב, שלא שייך לבהות בקירות (אלא אם משום שמירת העיניים כמובן).

תוכל להרחיב לגבי הסנה?נפש חיה.
כי הפסוק אומר
"ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלוקים"
כן. לפי דעה אחת בגמרא, הוא היה צריך להסתכל,חסדי הים
ונענש שלא הסתכל, ולכן ה' אמר לו בהמשך רק "וראיתי את אחורי", ולא את פני.
זה מעניין! כי אני למדתי שהוא ירא ובגלל זה....נפש חיה.


זה שהוא ירא, כתוב בפסוק: "כי ירא מהביט".חסדי הים
המחלוקת שם, אם זה היה יראה טובה או לא.
מעניין אותי . אתה יכול להכווין בפרשנים?נפש חיה.
תסתכלי בבבלי ברכות דף ז. למטהחסדי הים
תודה רבה! אין אבל בתורה בפרשנים התייחסות לשאלה הזו?נפש חיה.
לא שאני זוכר. חז"ל הם לפני פרשנים.חסדי הים
חזל אתה מתכווין לגמרא?נפש חיה.
רההנפש חיה.אחרונה
לפעמים קשר עין זה חשוב (מוצאת את עצמי משתמשת בזה לעיתיםחופשיה לנפשי
קרובות בעבודה), בכל אופן יש מקומות שזה סוג של קריאת תיגר ויש מקומות שלא, עניין תרבותי וזהו (לדעתי בכל אופן).
אני גם חושב שזה עניין תרבותי... אני מנסה לשרטט קו בין זהצקון לחש

לבין מידת החסידות של הרמב"ן באגרת.

יש לך רעיון?

יכול להיות שדבריו היו מתאימים לתקופתו ועכשיו פחותצריך עיון
לא ממש, למרות שברור לי שבהייה זה מנהג מגונה (לצערי אני חוטאתחופשיה לנפשי
בו המון, בלי לשים לב אפילו)
יש הבדל עצום בין להסתכל לאדם בעיניים לבין לבהות.אופטימיות
ולמען הסר ספק, כשאני אומרת שאני מסתכלת לאדם בעיניים הכוונה היא שזה תוך כדי שיחה.
ולא סתם מישהו שאני לא מכירה.
לבהות כמו שאמרת גם בעיני, לא יפה ואוסיף שזה מרגיש גם לא נעים.
ההבדל בעיניכן הוא כמו החילוק ש"חסדי הים" עשה? אם יש היכרותצקון לחש

מוקדמת או לא?

 

נראה לי שזה הגיוני. מסכים עם זה מבחינת מה ראוי ולא ראוי.

אבל מה הענווה שהיא מידת חסידות בלא לבהות באנשים ברחוב? השאלה מהרמב"ן עדיין נשארת.

תודה!פה לקצת
אין על מה פסיפלורה1


ברכות צקון לחש


מעולם לא חשבתי על זה בכיוון הזה (מצד הקבלה)אניוהוא
חשבתי שזה מצד דרך ארץ הנהוגה באותו דור.
מה הקשר לקבלה?נפש חיה.
הייתי פעם אצל איזה מקובל גדול ומפורסם אחד והיו שם בחוץ 2 ת"חצקון לחש

ששניהם דיברו כשהפנים שלהם ברצפה... הייתי בן פחות מ10.

עד היום זה חרוט לי בזיכרון

 

נראה לי שזה יותר מידת חסידות של הכנעה, כמו שהוא כותב בסוף להתפחד מכל אדם.

כלומר דברים שאין בהם עניין מצד עצמם אלא שהם כלי ללמוד איך להכנע כלפי ה'... ככה אני מבין את זה

ממתי זה "או או"?מתו"ש
אני מתכוונת, זה לא שזה בהכרח חייב להיות כך או כך. זה מאד תלוי בסיטואציה, בסוג קשר, באדם שאתה נמצא מולו ועוד.
הסתכלות בעיניים יכולה להביע למשל עניין, אכפתיות, כנות, רצינות..
ומצד שני גאווה, עזות מצח, התרסה, חדירה למרחב האישי ועוד.
לגמרי תלוי הקשר. יש חברות מסויימות שהשפלת מבט אכן מעידה על ענווה, ויש חברות בהן זה מביע זלזול. אני מניחה שבתקופה ובחברה בה חי הרמב"ן, כפי הנראה, השפלת מבט הייתה אמירה חיובית חד משמעית.
ובאופן עקרוני, נראה לי שלפעמים אנחנו מאבדים את זה הדתיים. מתעסקים במה צריך ולא בלמה צריך, דבר שעלול לגרום לפספוס של הרעיון שנמצא מאחורי המעשה..
החילוק הזה ממש יפה בעיניצקון לחש

אבל מרגיש לי עדיין שיש משהו אחר במבט, עמוק יותר.

בד"כ בשורש הכל אחיד, ופשוט. ז"א שגם אם יש שינוי תרבותי, בשורשו של הדבר יש בהסתכלות משהו ששווה אצל כולם.

 

למשל יש דין של כלאיים, לא זוכר בדיוק את המקור, שיודעים אם גבעול שיוצא באדמה שייך לצמח שלידו או לא ע"י כיוון העלה, כי אין למי שמקבל שפע את ה"אומץ" להסתכל על מי שנותן לו שפע.

ומאידך יש עניין של פנים בפנים, שבמקרה כזה כן מסתכלים בפניו של מי שנותן לך שפע.

 

הרעיון עדיין גולמי לי מאוד, אבל נראה לי שזה חילוק דומה למה שאמרת לגבי המניע של המבט.

בפנים בפנים - עצם קבלת השפע היא נתינת שפע (הפרה המניקה והעגל היונק).

וב"בושה", זאת נתינה כנראה אחרת.

 

עדיין מבולבל לי מאוד!

 

הנקודה שלי היא שאני לא חושב שזה תלוי תרבות, אלא יותר קשור לחילוק הראשון שאמרת, שהוא המניע.

ולכן נראה לי, כמו שכתבתי ל"אניוהוא" למעלה, שהעיקר בעניין שהרמב"ן דיבר עליו הוא לעשות משהו שאין בו מצד עצמו טעם אלא שהוא מביא לידי תחושת הכנעה כללית, שעוזרת להכנע כלפי ה' ואז לומדים ענווה.

יכול להיות שאני באיזשהו אופן אולי חולקת על הרמב"ןמתו"ש
באיזשהו אופן בלבד. ואני לא מביאה את הדברים על דעת עצמי, אלא על (מה שהבנתי מ) דבריו של הרב קוק, שעסק לא מעט בעניין הענווה.
בעיניי (עם כמה שזה נשמע גאוותני, לגמרי נוגד את רעיון הפוסט..), ענווה אמתית היא לא להוריד מערכנו, אלא *לדעת את מקומנו*. לדעת מי אנחנו, מה יש בנו, מה חסר בנו... ולהתנהל בהתאם. מול אלוקים, מול הבריות, מול עצמנו.
יכולה להעיד על עצמי שבשנה בה הקפדתי על קריאת אגרת הרמב"ן יום יום ("זכור כי עפר ואפר אתה" וכדומה) הרגשתי נפילה. בן אדם חסר ערך. זאת, לדבריו הרב קוק, נקראת ענווה פסולה. עליה הוא אומר שהיא עלולה להיות גרועה יותר מגאווה.
(ממליצה מאד על הספר "כנפיי רוח", שמכיל פסקאות ממקורות שונים של הרב קוק אשר עוסקים בענייני ענווה וגאווה..)
"בשורשו של הדבר יש בהסתכלות משהו ששווה אצל כולם"מתו"ש
לא מאמינה במשפטים שמכילים את המילה "כולם" אלא אם באה לפניהם המילה "לא". לא כולם. כמעט אף פעם לא כולם..
בגלל זה דיברתי על שורש, שורש לא שייך בכולם, הוא שייך לכללצקון לחש

לגבי אגרת הרמב"ן, אני לא יודע למה אנשים שוכחים שזאת איגרת מאבא לבן שלו שהמטרה שלה היא להביא אותו לרוח הקודש (זה גם מובא ככה בכל מיני ספרי קבלה).

בגלל זה היישום שלה לא לכל אחד, כי ההבנה שם לא אמורה להיות פשוטה.

הרי ברור, למשל, שלא צריכים לפחד מכל אדם, נכון? זה הפך הביטחון בה' כביכול.

ואני בטוח שאף אחד לא מקיים את החלק הזה באגרת.

האידאלים שכתובים שם מיועדים ליחידי סגולה שרוצים לעלות למדרגה יוצאת דופן, ושם כבר צריך כלים קיצוניים שלא מתאימים לכל אחד (יש משל על זה בחובות הלבבות כמדומני עם העשיר שבא אל החסיד לבקש עצות להכנס לחברת "המקובלים"), הוא נתן לו שם עצה מאוד לא הגיונית לציבור הרחב.

 

לדעתי אגרת הרמב"ן נקראת ע"פ כל רק בתור סגולה בגלל ההבטחה שהרמב"ן הבטיח (לבן שלו) בסופה.

 

לי אישית זה היה ברור כשפתחתי את השרשור, שלא כל מה שכתוב שם מקיימים כפשוטו, כי זה לא מיועד לכל אחד.

אני יותר מדבר במישור התאורטי.

 

[חייב לציין שהופתעתי מהסיפור האישי שלך על אגרת הרמב"ן]

האמת שידעתי ^.^מתו"ש
בהצלחה!
מה ידעת?צקון לחש


אז ככהאניוהוא
דיברתי הערב עם הרב דוד חי הכהן שליט'א
שאלתי אותו על זה
הוא הסביר שהעניין של הרמב'ן באדרת זה בעבודה על מידת הגאווה. גם כיום זה שייך, במינון נכון שלא להיות 'משיגנע'...
יש בזה גם עניין פנימי של הסתכלות באדם רשע וכה'ג אבל לא זו הנקודה בזה.
היה נראה לי פשוט שזה לא על הרשע כי הוא לא חילקצקון לחש

אבל לא ממש הבנתי, אתה אומר שהוא אומר אחרת ממה שאמרתי שזה עניין נקודתי ומעלה?

 

ישר כח גדול על הבירור!

כן, כחלק מעבודה על מידת הגאווהאניוהוא
ז"א שזה כן כמו שאמרתי שזה נקודתי אבל לא כמו שטענתי שזה מעלהצקון לחש

לרוח הקודש אלא רק להפטר מהמידה הגרועה של הגאווה?

מהרח"ו מביא את האגרת הזאת כדרך להשגת רוח הקודש...

כי אחד התנאים לרוה'ק זה ענווה..אניוהוא
נכון, אבל אדם עם גאווה ממש דקה לא נראה לי שיבואו איתוצקון לחש

בטרוניא, אלא אם הוא רוצה להשיג רוח הקודש...

הרי לא להסתכל לאדם בפנים זה לא בדיוק עבירה, וגאווה זאת כן.

 

אני מסכים שזה כלי טוב לתקן אותה, כי זה הקיצון השני (כדברי הרמב"ם), אבל לא נראה לי שזאת הייתה "כוונת המשורר".

האגרת שהרמב"ן כתב לבנו במפורש אומרת שהמטרה היא להגיע לרוח הקודש ודבקות.

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
אתם מכירים את ארץ-ישראל מספיק? צריכים יותר?זיויק

מה עדיף?

ידע?

טיולים?

חיבור להתיישבות?

חקלאות?


אני בדיוק מתלבט בעניין

הכרת הארץ לאורכה ולרוחבה ובאופן מייטבי ע"י טיוליםפ.א.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

אני ישמח לקבל עוד מהכלל המשוגע היחידי

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

פעם הכרתי יותר. היום לא.נפש חיה.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.


וכן עבודה חקלאיתנפש חיה.
שכחת מה שידעת?זיויק
הזיכרון כבר מתעמעם.... לצערינפש חיה.אחרונה
עזרה - המבט הנכון על התורה של הדת"למחפש אהבה

בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..

למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.

אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.

תוכלו להחכים אותי בנושא?

אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.

 

שאלה כללי מדי אחיזיויק
האמת שאני ממש מכירה את המקום הזה.....תמימלה..?

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏


(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

יפה מאוד! תודהמחפש אהבה
להבנתי הרב קוק היה נחשב בימינו חרדיזיויק
ואפילו קיצוני
אבל בחרדי הוא נחשב מאוד "מזרוחניק"תמימלה..?
לדעתי לא בצדק כי אם הוא היה בתקופתנו כנראה גם הדתל היו מגדירים אותו חרדי אבל זו המציאות🤷‍♀️......
תראה לי רב חרדי מיינסטרים שדומה לרב קוקמחפש אהבה

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

היום "חרדים" זה סוציולוגיהנקדימון

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.


ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.


נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

מצד הנהגות דקדוק לבושפתית שלג
עבר עריכה על ידי פתית שלג בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 8:11

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

ימימה,לה, את כל כך צעירה?!נחלת

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

 

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

 

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

סליחה. תמימה'לה!נחלת
כןכן😅😅תמימלה..?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

אהבה נמדדת גם בהשקעהארץ השוקולד
כשאת אוהבת את הילדים שלך קשה לך להציב תנאים עם עזרה, ככה זה אהבה
אם רוצים לתייג משתמש אז יש דרך פשוטהנקדימוןאחרונה

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  


 

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...


 

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

זו שאלה מורכבת ועדינהנקדימון
הציונות הדתית היום כוללת כמה מגזרים, ולמעשה מקיפה כמעט את כל מי שאינו חרדי ואינו חילוני (ולא מסורתי). על מי אתה רוצה לשאול? איזה דמות, ישיבה או רב הם אלה שתופסים אותך?

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

אל תכריח את עצמך להתאים למסגרת, פשוט תלמדמרגול

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.


תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה


מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.


בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

יפה מאוד מרגול. צודקת לגמרי. תודה!נחלת
אם אתה מחפש כל מיני שיעורים, אציע מקומות שוניםארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג בסיוון תשפ"ו 11:03

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה


 

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/


 

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי


 

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים


 

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה


 

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה


 

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר


 

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק


 

 

 

מעניין אותי, למה אתה קורא רוח הלימוד של הדת"ל?פתית שלג

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

השורה הראשונה לדעתי היא הבסיסנפשי תערוג

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים


לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.


תסיק כאן למה ומה זה אומר

שואל מסקרנות..מחפש אהבה

מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?

תלוי איזה חרדיזיויק
יהירות, ניתוק, וגסות רוחנקדימון

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

 

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

 

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

זה באמת הדבר הראשון שעולה לך לראש כשאתה רואה חרדינעומית

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?


באמת? 

בדרך כלל כן, אבלנקדימוןאחרונה
א. לא תמיד הכל ביחד. לפעמים רק אחד מההתנהגויות ייראה.

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.


ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.


ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

חושבת ששאלה מעין זו עלולה להזמין לשון הרע.נחלת

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חתול?רקאני

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

מההקשר אני בעצם מבין שאתה שואל:פתית שלג

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

 

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

חייל, לובש מדיםעשב לימון

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

כלוםטיפות של אור
אני לא נגד מגירות. זה מועיל וחשוב וכו. אבל בסוף מתחת לכל התחפושות כולם בני אדם, וכשמגיעים לשמים לא שואלים את האדם 'לאיזה מגזר השתייכת'

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים


אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

פינגווין קיסריכְּקֶדֶם
אין אסוטיציהנפשי תערוג

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

הממ"ד שלכם מוכן? או המקלט?זיויק
חדר השינה של הילדים, תמיד בכוננות.ל המשוגע היחידי
רגע זה עדיין נקרא שאגת הארי או שזה כבר האריה שאהבקעלעברימבאר

תות?

האריה שאהב יירוטפשוט אני..
חחחחחחחחקעלעברימבאראחרונה
זה כבר האריה שאהב תותעשב לימון

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

רוצה לעזור לי לפנות מקום?פתית שלג
אני מוכן לבואל המשוגע היחידי

60 לשעה

צודקל המשוגע היחידי

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

לו יכולתם - איזה תגובה שלכם הייתם מוחקים מהפורום?מחפש אהבה

יש כזה דבר?

בוודאי. לא מעט.נקדימון
אבל כנראה בעיקר שינויי טון ולאו דווקא מחיקה לגמרי.
תגובות בוטות המביאות מחלוקת בהתאם.נחלת
את??? את מגיבה הכי טוב בעולם!מחפש אהבה
הלואי הלואי...לא תמיד. אבל נחמד לשמוע. תודה!!!!נחלתאחרונה
כמה לקו באצבעקעלעברימבאר

אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532

וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

אולי יעניין אותך