בְּוַדַּאי עֹשִׂים הַדִּבּוּרִים רֹשֶׁם
שָׁמַעְתִּי בִשְׁמוֹ [של ר' נחמן] לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ - אָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם עֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל עֲדַיִן בְּשִׂיחָתוֹ וְדִבּוּרָיו כְּלוּם, אַף-עַל-פִּי-כֵן אַל יִפֹּל מִזֶּה כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי עֹשִׂים הַדִּבּוּרִים רֹשֶׁם. וְהֵבִיא מָשָׁל: כְּמוֹ מַיִם הַיּוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁאֵין לְהַמַּיִם כֹּחַ כְּנֶגֶד הָאֶבֶן הַקָּשָׁה, וְאֵין נִכָּר רֹשֶׁם הַמַּיִם בָּאֶבֶן, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים רְצוּפִים הֵם עֹשִׂים נֶקֶב בָּאֶבֶן כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כְּמוֹ כֵן אֲפִלּוּ אִם לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן, וְאֵין נִכָּר בּוֹ רֹשֶׁם דִּבּוּרָיו וּתְפִלָּתוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן עַל-יְדֵי שִׂיחָתוֹ, כְּמוֹ "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" כַּנַּ"ל.
(שיחות הר"ן, רל"ד)
אל תכה בסלע, דבר אליו
אל תדחוק את השעה
