אבל תיאורטית? אני אוהבת לגרום למי שבודק לי את המבחן לחייך. אם זה לא פוגם באיכות התשובה שלי מ'כפת לי. (ואפילו עשיתי את זה בראיון עבודה, הוספתי בדיחה בסוף שקשורה לניסוח של השאלה)

אז אם מי שבודק מחייך ושם סמיילי? בכיף! סימן שהם יודעים מה חשוב בחיים, ואיך לקשר את המבחנים למציאות.

את מתבקשת להפגין קצת יותר רגישות

זה מצויין, את תקבלי את אות הצעירה הרגישה.

נראה לי שהייתי שמחה.

ובעצמנו קצת כאלה

חח מזה התשובה הדבילית הזאת באמתת חח שעה צוחקת פשוט תגידי שלא היה לך מה לכתוב..
קיצר אני חולה על מורות עם כנות זה הכי יפה שיש

כל עוד אין בהם זלזול כמובן

רוב המבחנים שלי מלווים בכאלו הערות,
וגם לתלמידות שלי מידי פעם אני כותבת שנהינתי וצחקתי מתשובה מסויימת,
היתה לי תלמידה שנה שעברה שבסוף כל בוחן או מבחן כתבה לי סיפור בהמשכים שהמציאה, אני נהינתי

אז מסתבר שהיצירתיות בתיכון עדיין לא מתה.

באחד המבחנים בגמ' בקיאות שאני מחבר בישיבה - אחד הבחורים ענה לי תשובה מתחכמת בכוונה (בחור שמראש ידעתי שיעשה ככה) הוא הבין היטב את השאלה וכמה בכוונה בתשובה מתחכמת - אז כתבתי לו הערה מתחכמת על התשובה....
ממש צחקתי כשבדקתי.במבחן סימנתי כאילו הוא לא קיבל נק' - כדי חדש אלי...
אבל ידעתי שהוא יודע ובאמת החשבתי לו את זה כנכון... רק רציתי לדעת איך הוא הגיב על ההערה שלי... הוא צחק גם...

אבל זה גיל מבוגר יותר...

בס"ד

 

חשוב ביותר!!!

 

 

לא יודע, לא באמת מכיר את ירושלים, אבל זה נראה לי יחסית קרוב (ממה שראיתי באינטרנט).

ומניין ישיבתי נשמע לי הכי נחמד..

תהנה שם בנופש

שבת שלום!

אם אתה רואה את עצמך במניין של אמריקאים

לה 'אוהבי ציון'. [נראה לי ה'בנאים' התפללו שם]

יש להם קבלת שבת מעורב ספרדי וקרליבך.

קצת סגנון אמריקאי אבל תפילה מהמממת
אם אתה בקטע של שירים מיוחדים..

היה בסדר + כמה תובנות

עוד חודש

תרגישי טוב המטלות יחכו שתבריאי
רפואה שלמה מכל 💜

רפואה שלמה במהרה!!

רפואה שלימה נשמה!

תרפי קצת..
תדאגי לעצמך!

בהצלחה

בס"ד

 

בעז"ה יש לי אמונה שמחר אקום בסדר בעז"ה..

לשבת הזו אני נוסעת (בלנ"ד) בכל מצב...!

חשבתי שקרה כבר איזה אסון ח"ו.

מקווה שבבוקר כבר תרגישי יותר טוב שתוכלי לנסוע ולהנות בשבת!

בס"ד

בבוקר יום שישי התעוררתי והרגשתי כבר יותר טוב.. וכמובן החלטתי להתארגן ולנסוע לשבת.. אז התארגנתי בנחת ונסעתי ולאט לאט התחלתי להרגיש יותר טוב..
ב"ה הייתה לי שבת ככ מרוממת!! והשתדלתי קצת לנוח למרות שלא היה לי הרבה זמן..

תודה מתוקה!!!

בעוד תקופה קצרה תראי שהכל חולף והכל מתקדם

אהלן אנשים

או שזה בכלל משהו אחר...

סוף סוף!

 

היה יום משוגע בגן

לא עשה להם טוב הידיעה שאני הולכת

הרגשות סערו וההתנהגות בהתאם

 

אבל אני מאוהבת בהם!

וכבר מתגעגעת אליהם...

 

 

 

 

איזה כייף שמעריכים את מה שעשיתי

שיודעים לפרגן ולומר תודה 

שתצליחי בהמשך דרכך ❤

ושאמצא עבודה חדשה
בגן שפוי יותר בעז"ה

מצטרפת לברכות ולמחמאות... הרווח אותם ביושר...

מקוה שיהיה זמן לנשום.

תחילת שיעור. אני מנסה להזיז את המסך בכיתה
ולפתע הוא צונח לי על הגב...

פתיחה דרמטית משהו.

אני בסדר ב"ה.

חצי שיעור הלך עד שבאו לתקן.

את בסדר?

וב"ה שזה קרה לי

ולא לתלמידה...

לא נעים! את בסדר? אחלה פתיחת שיעור😜

מזל שהוא לא התנתק לגמרי

אלא רק צד אחד.

איך נופלים וקמים למרות זאת..

 

רק להזהר כשנופלים- לא לעשות את זה על אנשים.. ;)

וואוו כבר יום חמישי היום

השבוע הזה עבר מהר..

 

 

ובהמשך לאתמול..

• לקום שעה לפני הזמן ולהקדים לעבודה.
• לסיים שם את מה שהתחלתי לאפיין אתמול (נדיר יחסית שאני מצליח להתרכז בעבודה שלי בבוקר).
• להכין שם רשימה של מטלות חדשה, ולספר כאילו שעשיתי אותה (בפועל עשיתי אותה ערב קודם).
• לגלות ש@מאמע צאדיקה מתעכבת בעבודה שלה.
• לקחת את הילד מהגן לאוטובוס, להספיק את האוטובוס למרות שהילד מתעכב.
• להגיע לרכב, לגלות שכזה חם לי שאני מקליד קוד שגוי. אין סיכוי שאני מגיע בזמן לפגישה.
• לחכות 6 דקות או כמה שזה היה עד שהוא ישתחרר.
• לאסוף חיילים מהטרמפיאדה (מילואים, משוחררים) ולקצר להם את הדרך.
• להשאיר את הילד אצל סבא.
• להוריד את הטרמפיסטים.
• להגיע (כמעט) בזמן לפגישה
• להחליף את כל הבגדים שלי  (להעיף מכנסיים תרמיות וגופיה חמה וכל אלה) ולהשאיר את הבגדים באוטו.
• להגיע לפגישה.

תאחלו לי בהצלחה בלנהוג ביציאה מפה. פקקי גוש דן של יום חמישי ב-17:00.

הספק לא רע 

 

ההספק שלי להיום:

להיות בגן

 

 

 

 

לא הייתי שורד בה 5 דקות.

תודה על העידוד (:

אוי.

נוזפת בתלמידות על חוסר בגרות

ואז מגיעה הביתה

ומגלה שגם לי יש הרבה מה לשפר.

זרוק מורה בתלמידים

לא מצדיקה את המורה הזו לרגע, אבל גם לא שופטת
כי יכול מאוד שלדעתה תלמיד צריך לכבד את המורה ולא להפריע למהלך השיעור (הבעיתיות היא שהיא צורחת כשזה קורה) וגם לדעת לא לפגוע בחבר.

הוצאתם אותה משליטה?

לפעמים היא רוצה "לזעזע" ולכן צועקת.

לא בגלל שהיא רוצה לפגוע, בהכרח

ולפעמים זה באמת מרתיח ולא לעניין עד שיש שלא מצליחים להתאפק ולצעוק..

כמה הם היו רגישים אליה לפני שהיא יצאה משליטה?

מה זה הפריע?

מה זה צרחה? (לא רק הטון משנה, בגיל קטן, יותר בקול זה מפחיד. בגיל גדול יותר הטון מזלזל בעיקר בצועק אבל המילים יכולות להיות משמעותיות מאוד)

 

וכו....

 

 

לא הייתי שם כל השיעור, אז אני לא יודע כמה הם היו רגישים.
התלמיד קם מהמקום ודיבר (בשקט) עם חבר אחר.
זו הייתה פעם שלישית שהיא מעירה לו בשיעור הזה.

בהתחלה היא רק צעקה עליו, אבל אז הוא הגיב לה בזלזול (סוג של עקימת אף) ואז היא יצאה עליו לגמרי.

מורה אחת צרחה עלי בכיתה א או ב לא ממש זוכרת ובאמת בלי סיבה לא אפרט כאן אבל הייתי כלכך רגישה ולא הזקתי אז לאפחד.. ממש תות.
ומה שעבר לי בראש זה רגע זה לא הלבנת פנים מה הקטע שלה ממש הזדעזעתי שהיא מלבינה פנים..
חוצפנית היום הייתי מחזירה לה.

בכיתה ד' והייתי ילדה דובדבן! פשוט ריחפתי את העניין שהיא אמרה לא לזוז ולהיות בשקט.. כשהייתי בתיכון היא עברה לגור דלת מולנו... שקשקתי ממנה עד שאמא שלי הפדחנית הלשינה עליי שיש לי טראומה ממנה והיא באה אלינו להפשיר לי את הקרח

במחשבה שנייה, אכן, כנראה היה זה רגע מכונן בחייה של רחפת.

אני מקווה שלתלמידים שלי בחיים לא יהיה טראומה ממני

סה''כ היא הייתה אחלה מורה. אבל שואגת כארי כדי ליצור משמעת או אפילו ללמד. מי שקצת עדינה ובחייה לא קיבלה אף גערה חמורה או עונש.. תהיה לה טראומה אבל לא היסטרי..

בטוחה שאת מורה מעולה! ולפעמים פשוט צריך להפסיק לפחד על ה'נפש העדינה' של הילד, כדי לחנך. בכל פרויקט בנייה יהיו גם סיכונים.( ''סכנה כאן בונים'')

אבל יש ימים שהם בהחלט מוציאים אותי מדעתי

מניח שזה גם הבדל בין בנים לבנות וגם בין כיתה ד' לכיתה ח'

לא שבכיתה ח' אהבתי ששואגים עליי.. סה''כ הייתי טאטלה, בגלל זה אני כ''כ זוכרת את המקרה ההוא..

בכיתי הרבה בתקופה ההיא וממש ביקשתי מה' שישלם להם.

את המנהל תפסו על משהו לפני כמה שנים והוא ברח מהארץ ערירי ללא משפחתו.

ואותו מורה גם נעלם מהאופק (אין לי מושג לאן ולמה)

 

 

 

תזכיר לי לא להתעסק איתך.

עד כמה שהשתדלתי לסלוח כנראה שה' לא וויתר (הם לא התנצלו)

א. זה שהיא צעקה עליו, זה לא אומר שהיא רצתה לפגוע בו, אלא לחנך אותו, מותר מדי פעם להרים את הקול, זה לא פשע, כמובן יש כעס מהפה ולחוץ שזה בסדר מבחינה חינוכית.
ב. לא נכון לשפוט אותה כיוון שלא יודעים מי אותו תלמיד ומה הוא מעולל, קל לצקצק מהצד אבל יש תלמידים שיכולים להוציא מהדעת והמורה היא בת אדם אחרי הכל.

כעס שבא מהלב שהוא פסול וכעס מהפה ולחוץ כדי לחנך..

המורה טיפוס 'חם'.
מצד אחד מאוד מתלהבת, ומצד שני מתעצבנת בקלות.
התלמיד אכן לא קל.
זה עדיין לא מצדיק בעיני.
ועם כל לימוד הזכות שיש לי על המורה, זה עדיין צרם בעיני לראות אותה צורחת עליו ואז מדברת על פגיעה בחבר ואז את התלמיד פגוע בחוץ.

ולא אסרו על הוצאת תלמידים?

 

והפעם שירים באווירה יותר חסידית (מוזמנים לכתוב אם אהבתם, יש לי עוד הרבה כאלה..)

 

מנוחה ושמחה (ברסלב)

יפה!
ה-שיר של שבת אצלינו זה....👇

שבת שלום

רק מחשיש אותי למה הוא לא בונה על 8 שנים...

שמתי שעון מעורר בטעות ל17:45 במקום 05:45.

אוהבת את זה
במיחוד שהוא חופשי

איזה כיף יום שישי לא לעבוד אחרי שבועיים שעבדתי ביום שישי

גם אני

ברור שקינמון יותר טעים!

אין מה להתווכח.

לא טעמתי
אבל קינמון בוודאות אני לא אוהבת!

ויש תה ירוק עם לימונית ולואיזה שהוא טוב.

למה את מוצאת חן בעיניי

😍

ועם בבונג ומליסה זה נפלא

לימונית ולואיזה
ואין לכם טעם! קינמון זה טעים והכי בריא
אבל טבעי לא ויסוצקי

?

אבל בלי דבש.
לימונית לואיזה זה גם נחמד. תלוי במצב רוח.
לשבת אנחנו מכינים חליטה של מקלות קינמון

סוף סוף מישהו נורמלי
(פגעו לי בקינמון)

רופא בדם/ מאת אלישיב רייכנר

 

ביוגרפיה.

 

סיפורו של ד"ר שמואל גיליס.

אדם מדהים.

רופא אידיאליסט עם לב זהב.

 

החלק העצוב זה שהוא נרצח בפיגוע לפני כ15 שנה..

 

ספר מרגש ומרתק.

פנטזיה.

 

ספר קלאסיקה...

 

מעניין, מרתק ומקורי כדרכו של טולקין.

 

ספר הבסיס לשר הטבעות והרבה פחות מרוח ממנו..

(היו לי מספיק דרמות משל עצמי השנה...
אבל כשרציתי לברוח קראתי הארי פוטר.
סוף פריקה)

גרמת לי עכשיו לנסות להיזכר בשם של ספר

קראתי מזמן, לא זוכרת בדיוק אבל אהבתי

"מלך הגנבים"/ קורנליה פונקה

המליצו גם פה המלצה לספר: מלך הגנבים/קורנליה פונקה - סופרים וספרים

מממ... הרפתקאות? כנראה.

(וכדאי שאחזור לקרוא אם אני כנראה הולכת ללמד ספרות)

יפהפה.




הלל ממוצב המזח של מנחם מיכלסון. מאלף.

המנורה הייתה עשויה מזהב טהור- על כך אומרים חז"ל[ במסכת מנחות כ"ח, ע"א] 
"באה זהב באה כיכר, אינה באה זהב אינה באה כיכר וכו'- הכוונה כי משאר מתכות אין עושים גביעים וכפתורים ופרחים.
הרמב"ן אומר: הזהב – מצווה לדורות והמטרה: לרומם את בית אלוקינו והמנורה נוצרת מגוש אחד של זהב שמשקלו- כיכר,למרות שמשאר מתכות גם כן כשרה, אלא שאין בהם את התכונה:"לרומם"
רש"י מסביר: מקשה אחת- גוש אחד של זהב ובעזרת כלי שנקרא קורנס - הוא מכה בה עד שתראה מהודרת עם כל הפרטים שהתורה מתארת.
הרמב"ם אומר: [הלכות בית הבחירה פ"ג ,ה"ד]
כל המנורה- כולל הפרחים הכפתורים- חייבים לעשות ממקשה אחת.
מהסיבה: זה המראה שהראה ה' למשה-כפי שמתואר במדרש:
משה התקשה בעשיית המנורה- עד שה' הצביע על המנורה ואמר: "וזה מעשה המנורה"

 

אם מישהו רוצה קישור:

http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&catid=136%3Aahuvaklein&id=1368%3Amenora&Itemid=165

 

ובכללי למיטב ידיעתי הוא קישר את זה לילד שלו.

כמובן שיש דימוי למנורה...

המנורה היתה עושיה ממקשה אחת זהב אפילו מספרים שלא הצליחו להרוס אותה שממש היה קדושה ונבואה מתי שבנו אותה
חוץ מזה השתמשו בזהב כמו הזהב שהיה בגן עדן אני לא זוכרת מי הראה לי מקור אבל יש לזה רק צריך לחפש

וממילא תפסיק לחטוא כי החטא הזה לא מתאים לצדיק כמוך.

מבוסס על דברי אבי נחמן מברסלב.

קודם כל-

הרב שלי תמיד אומר שצריך לעשות חשבון נפש, רק אם יצא בסוף תוצאה חיובית.

 

ז"א שחשבון נפש זה מצויין אם זה מעודד ומצמיח את האדם,

אבל אם זה רק שובר ומייאש אותו, אז עדיף שלא יעשה.

 

 

אז איך עושים את זה (לענ"ד)?

 

אני חושב שהאדם צריך להכיר את הכוחות שלו- למה הוא מסוגל, ואת המצב שלו היום.

ופשוט להתקדם בצעדים קטנים, בלי לקבל על עצמו דברים שהוא כנראה לא יעמוד בהם.

וחשוב לפרגן לעצמו על הטוב שבו, ועל כל התקדמות קטנה.

 

והעיקר זה להאמין שה' נטע בו כוחות עצומים שהוא צריך רק לגלות אותם,

אבל מצד שני לא דורשים ממך להתקדם בצעדי ענק ולהפוך למשה רבינו בין לילה.

 

וכמובן שהחשבון נפש צריך לבוא עם אמונה שהכל מלמעלה, ובלי סייעתא דשמיא א"א לעשות כלום.

וצריך הרבה תפילות על כל דבר.