אבל לא נתחיל שוב את הדיון הזה

אבל ירושלים היא עיר הקודש, ושלוש האחרות לא קדושות יותר מכל עיר אחרת בארץ.

קדושות באותה מידה.

אבל גם מרכז תורה /חשיבות היא קדושה

משמעות הקדושה היא: ייעוד. ככל שהייעוד של מקום מסוים (או אדם, או חפץ) הוא נעלה יותר - כך גם הקדושה שלו גדולה יותר. לכן, להר סיני אין שום קדושה אע"פ שעליו ניתנה תורה - הוא סיים את הייעוד שלו, ועכשיו הוא כמו כל שאר ההרים. כנ"ל מקום המשכן - כשהמשכן היה שם היה לו ייעוד, וכשהוא גלה - הייעוד הסתיים. ירושלים לעומת זאת, קדושה קדושת עולמים - כי הייעוד שלה (להיות מקום השראת שכינה) לא נגמר אף פעם. וגם כשהוא לא מתממש בפועל - חלה עלינו המצווה לממש אותו, ולכן יש קדושה.

הגויים לקחו את הביטוי "קדושה" והפכו אותו לסוג של נוסטלגיה. במקום להסתכל אל העתיד, מסתכלים אל העבר. וכך לדוגמה כל מיני דברים שהיו קשורים לחייו של אותו האיש הופכים ל"קדושים" אע"פ שאין להם שום מטרה כיום.

הייעוד של כל הערים בארץ שווה - להיות מקום של יהודים יראי שמים ועובדי ה', בתורה, בתפילה, בלימוד ובמלאכה (ולירושלים יש ייעוד נוסף - להיות מרכז רוחני, ולכן היא קדושה יותר). גם אם בפועל הוא התממש בעיקר בארבע ערים. כי המימוש בפועל לא מעלה ולא מוריד לגבי הקדושה, שעניינה הוא הייעוד והמטרה.

אז אפשר לקרוא להן "ערים חשובות". אבל הביטוי "קדושה" כבר תפוס. נא לא להתבלבל.

ובא לי שגם @נפש חיה. תקרא את זה.
והייתי רוצה גם לשמוע מה יש ל@ימ''ל להגיד על זה.

החידוד.





"קדוש" הוא גם נבדל.


מה שמבדיל אותן משאר הערים למרות שאתה צודק לגבי ירושלים
כעיר ה קודש והמקדש. שבה שורה שכינה.

השאלה היחידה היא מי נתן להן את הכינוי ...

לארגן את כספי החלוקה לשלוח לארץ, ובערים אלה היה את עיקר היישוב היהודי (טבריה נוספה 100 שנה אחר כך.)

נאמר על ה'- המון פעמים שהוא 'קדוש'.

הנה כמה דוגמאות:
כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי (ויקרא יא, מה) "אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּידוָ֖ד" (שמואל א ב, ב)
"וְהָאֵל֙ הַקָּד֔וֹשׁ נִקְדָּ֖שׁ בִּצְדָקָֽה" (ישעיהו ה, טז)
"קד֧וֹשׁ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְדוָ֣ד צְבָא֑וֹת" (ישעיהו ו, ג)

הערים שבארץ ישראל קדושות, כי "ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות" (כלים א, ו). אמנם ירושלים מקודשת מהם, כמו שמבואר בהמשך המשנה.

כמו שהוא ברוך, ושהוא חנון ורחום.

באופן כללי, א"א לתת תיאורים עצמיים על הקב"ה ולכן הכל על דרך משל והעברה (כמו שכותב הרמב"ם איפשהו)

שהוא נבדל וגבוה מאתנו.

נגיד הפסוק:
"פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע" (דברים כ"ב ט'), מראה שברגע שדבר נהפך לכלאיים, הוא הופך להיות קדוש ונבדל ואסור לנו לאכול את זה.
וכך גם:
"לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבי ישראל".(דברים כג,יח)

"וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ" (דברים כג, טו), זה מחנה ארעי בלי ייעוד.

ולא בטוח שאזכור הכל.

אפשר סיכום של מה זה קדוש?

בחתונות כשקוראים את הכתובה אומרים (וכנראה גם כותבים) את זה על כל עיר.

בנויה ומכוננת, בלי קשר לקדושה שלה (המקור לביטוי הוא לגבי חשבון).

אמור מעתה: חשבון תובב"א

והשאילו אותה לגבי הבניין המלא של ימות המשיח

 

עריכה: אני רואה עכשיו את חוסר ההיגיון במה שכתבתי, לא מרגיש מאה.

 

התכוונתי להגיד שתבנה זה על עיר שחברה.

ותכונן אני מסכים עם דברי הבאים למטה.

בנויה = לא חריבה,
מכוננת = על מכונה (ביציבות ובבטחה).

כך לענ''ד.

ויכוננוני", עיין מלבי"ם שם.

סובר שיש סיבה להגיד את זה על כל עיר בארץ?

 

במקור מיועד לירושלים, ערים שנחרבו

להגיד על עיר של בני נוח בחו"ל.
[על עיר של עכו"ם, אומרים 'בית גאים יסח ה' ']

מה שמתחיל זה שבחופות הנקראת כתובה פתאום שומעים
'פה בעיר הקודש רמת גן' או 'עיר הקודש אשקלון' וכה'ג. זה בדיחה עצובה.

עיר בישראל ללא חשש... זה בניה של א"י שהיא בוודאי מצווה

ועידוד מכל הלב
יהיה טוב תני חיוך הכל יסתדר לטובה
לכל אחד יש רגעים שקשה גם לי יש קשיים ולחצים בעבודה ולפעמים מתפרקים ובוכים אבל צריך להאמין שהכל לטובה ויהיה טוב

בס"ד

 

תודה לך!!

צריך להאמין שהכל לטובה אבל לפעמים לא מצליחים מכתחילה להרגיש את זה ולהתחבר לזה....

אני שקשה לי אני חושבת על אנשים אחרים שקשה להם יותר ואז אני מתעודדת שאני בריאה ב"ה ושאת הקשיים נעבור בעזרת שמחה ואמונה 

זה שהמצב שלך מפריע לך ואת באמת מחפשת איך לצאת ממנו ולא סתם מרימה ידיים,

זה כבר הפתח לצאת לדרך חדשה!

 

"הירידה היא תכלית העליה, כי כשאדם עולה מדרגא לדרגא, הוא נעשה בריאה חדשה, כי נתחדש ממש בבחינת תתחדש כנשר נעורייכי, ונעשה בריה חדשה בבחינת אני היום ילידתך, ועל כן קודם שזוכה לזה לעלות מדרגא לדרגא, צריך שיהא ירידה והיא תכלית העליה"

 

 

כולנו בני אדם, ולכולנו יש ירידות בחיים ומצבים קשים,

העיקר זה להאמין שהכל משמיים מאבא שאוהב אותנו ורוצה רק בטובתנו!

 

 

ולי אישית השיר הזה מאוד עוזר במצבים כאלה..

בס"ד

 

זה כבר משמח!

אז אולי בכלל הפתרון הוא להעלות עוד שירים

אהובה, חשוב שתשחררי לעצמך מקום, לעצמך, לנפש שלך. יש זמנים בהם הלימודים והמטלות צריכים להידחק לצד. עשי מה שטוב לך.

כאן בשבילך.. עם תפילות, חיבוק גדול ו-

בס"ד

 

יש מטלות שאי אפשר לדחוק אותם לצד....

 

בס"ד

 

 

באמת קשה וכואב ואת ממש צודקת זה לא פשוט.

קודם כל זה בסדר להרגיש רע.תרשי לעצמך, מותר לך..

 

לא יודע אם אצליח לנחם אותך אבל אכתוב משהו שאני מרגיש מנקודת המבט שלי.

לפעמים מגיעים לקומה האחרונה בבניין שלנו וה' חפץ שנעלה עוד קומה.

אבל מה - אין עוד קומה, אנחנו כבר בקומה האחרונה...!

אז אנחנו מועלים גם אם בעל כורחנו לגג , ושם אומנם יש רוח וקור /שמש וחום / סופות וגשמים ללא מכסה, אומנם זה נראה שהכל נהרס וששום דבר לא הולך  ,אבל אז לאט לאט אנחנו בונים עוד קומה ולאט לאט מתקדמים.ואחרי הקושי והשבר ואחרי שאנחנו בקומה החדשה פתאום יש זמן לעצור ולגלות שהנוף בקומה החדשה עוצר נשימה.

 

זה לא קל אבל אז תשכחי שתמיד אבל תמיד ה' איתנו וסוכך עלינו. " כנשר יעיר קינו, על-גוזליו ירחף ".

 

שלא תדעו עוד צער.

 

מוסיף לך שיעורים שאני חושב שיעזרו:

ד"ר מיכאל אבולעפיה -

משבירה לתיקון - התמודדות עם משבר

 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=56724&cat_id=4260

בס"ד

 

הדברים שכתבת מאוד יפים! חיזקת וריגשת אותי!

תודה!!

 

הקטע הוא- שאני מרגישה עכשיו שאני בונה גורד שחקים ענק....

אך יחד עם זאת- פתאום אני חושבת שבאמת כדי להסתכל על הקומה הנוכחית עכשיו ולא על כל הבניין בכללותו...

 

 

החיים מלאים בעליות וירידות

 

זה בסדר לשחרר ותהיי את כמו שאת צריכה עכשיו לבכות ולפרוק.

 

תזכרי

שהקב"ה אוהב אותך!

 

 

 

בס"ד

 

מחזירה לך

אולי רגע תעשי סטופ?
אולי את מעמיסה על עצמך מידיי?
אולי הנפש שלך צריכה יום אחד חופש? יום אחד להבריז מהלימודים, לא לעשות מטלות ולא כלום, ללכת לטיול ולהירגע?
אולי תתני רגע ללב ולנפש שלך מקום? למה רק לחומריות יש מקום? מה איתך, עצמך?

ממליצה לך בחום. קחי יום אחד להתנתק מכל הלימודים וכל המטלות. כן, ממש עכשיו. כי עוד מעט תהיה תקופת מבחנים. ועדיף עכשיו, שהנפש שלך תהיה בנויה גם לקראת התקופה הזו.

ואת לא צריכה להיות עצובה מזה שאת לא אופטימית עכשיו.
להיפך, את לא צריכה להיות אופטימית עכשיו.
תני ללב שלך רגע להכיל ולהבין. תתני לו מקום. תני לו גם לדבר ולהתרפא. ואז, האופטימיות תכנס באמת ובשמחה כי הלב שלך יהיה קל יותר ויהיה בו מקום. ואח"כ תמשיכי עם הפנים קדימה והרבה אמונה.

תבחרי אדם שאת אוהבת וקחי איתו חופש.
או גם לבד. מה שעושה לך טוב. אני מחייבת אותך.


תתחזקי ותרפי ❤

בס"ד

 

איך אני אוהבת את התגובות שלך- תגובות ארוכות ואכפתיות ממש!

ואת כותבת פנינים...

 

האמת מקודם דברתי עם חברה שלי עדן (זו שאמרתי לך עליה...) והיא אמרה לי שחייבים אני והיא לעשות איזה משהו כייף ביחד כדי להירגע מכל העומס שיש לנו...

ואפשר שגם ניפגש ונעשה משהו כייף...

אני מחייבת אותך.
מחכה לשמוע שעשית את זה

בהצלחה רבה!

אין לי ממש מילים. רק זה שקראתי.

שזה יעבור

נראה לי נורמלי לגמרי להרגיש ככה.

פרידה מדמות קרובה זה לא דבר קל.

מצרפת לך משהו שעשיתי בלימודים כשסבתא שלי נפטרה.אולי יועיל איכשהו.

יש לי קשר עם מישהו שעובד איפשהו, שאולי יסכים לעזור בזה בחינם

תוכלי לזהות? או אולי לראות תמונה מהפייסבוק יחד עם הצמצום הנ"ל ולזהות

בעברית ובאנגלית?

מדובר במישהי שהיום היא בערך בת 20-23.

לא זוכר איך קוראים לה, איך היא נראית, ומה דעתה על אלאור עזריה,

אבל,
מדובר על מפגש לפני 15 שנים בערך,

זו הייתה שבת אירוח מאורגנת (סביב איזה משהו. לא יודע. הייתי צעיר מדי).
בגוש קטיף, במעין בקתות עץ אפרקאיות או משהו כזה.
היינו בין הצעירים היחידים בשבת הזו, דיברנו בלילה, קבענו להפגש בבוקר (כנראה שהיא לא קמה בזמן.. סיפור לפעם אחרת),  נפגשנו בסוף בצהריים-ערב, ובהבדלה ניסיתי לכתוב לה את מספר הטלפון שלי (כן. טלפון. ) אבל לאף אחד מהמבוגרים לא היה עט (או עצבים. או גם וגם) להביא לי.

 

ויש מצב שאז היא הייתה גרה במצפה רמון או משהו כזה.

 

נראה אתכם

 

אפילו בלש פרטי לא יצליח חח

החלטנו שנהיה חברים, אבל עכשיו אני צריך להודיע לה שהתחתנתי, ושלא תבנה על הקשר הזה...

היה בסיס לחשד שלי, אחרת כנראה לא הייתי טורחת לחשב גילאי נעדרים בתקופה הביזאנטית

זה היה ברצינות גמורה.
ההימור היחיד לזיהוי שהיא פה בפורום..
מה הסיכוי? כמעט כמו הגיל שלה דאז למיליון...

תצטרך להנמיך ציפיות.

(מתחילה לחשוב על דמויות אבודות וחסרות שם מהעבר שלי...)

שהתארח איתנו אצל חמי וחמותי בחור חוזר בתשובה ועולה חדש, שבת אחת.
אחרי זמן פגשנו אותו בשבת במקום מגורינו, מאורס היה קטע לזהות אותו פתאום...

בס"ד

אבל אני מסיימת רק בשבע וחצי בעיקרון..

ממש בא לי
אבל בשבוש

סתם, תקבעו ונפגש

אומנם אני גבר אבל אני מוכן להסתכן וולהגעד שגם לאישה לא יהיה עד כדי כך קר היום בערב בירושלים. מניסיון כמובן...

והסתובבתי בלי מעיל.

מי יגיע?

מוחלטים. קשה לי להאמין שמישהו לא ירושלמי ייגיע בשעה כזאת (אפילו אם יש לו רכב עם דלקן )

 

אבל שיהיה ב"הצלחה!

אני מוצאת את עצמי במפגש מול עצמי... סוף סוף

אכן מתכון לאסון.

 

אבל אין שום דבר רע, כמובן, במפגש עם עצמך - ככה עושים רק מה שבא לך!

עירנות אנשים, שינוי מקום

הפעם במקום 4 וחצי נתתי לעצמי לקום בעשרה ל4...

לפחות פיתחתי מיומנות חדשה עקב השעת עוררות החדשה- איפור ברכבת...( ובזכות זה הרשיתי לעצמי לקום 20 דק׳ מאוחר יותר...)

חסד גדול






ברוך ה.

הבקרים מגיעים מהר מידי בזמן האחרון!!

והתעוררתי להודעה עצבנית מאמא אחת בגן
אני לגמרי מבינה את האמא ואין לי איך לעזור לה
ב"ה היא לפחות מבינה שזה לא בשליטתי ושאני עושה את המקסימום בשביל הילד שלה


שיהיה יום טוב!
ושיעבור מהר מהר

אבל אם אני זוכר נכון- מי שישן שנת לילה- לא צריך להמתין עד סוף שש השעות.


אנסה לבדוק בהמשך היום

הוא אמר שיש לו מקור, לא התעמקתי

ה׳ מסדר לי את המערכת. ממש.

א. כן כמובן

ב. אנשים דוסים טרור הולכים לחינוך

ג. אינטרחטא וסדרות פרוצות

ד. מי שלא עושה הרחקה מסכנות

ה. לימוד תורה וחסידות

א. כן
ב. חסידות, קירוב יהודים לתורה ולא ההפך
ג. חוסר מנהיגות רבנית, ציונות
ד. כולם באופן שווה
ה. לימוד חסידות, הפצת תורה ומצוות והשפעה על הסביבה, העמקות בגדולת השם, עבודת התפילה, התרחקות מהרעיון הציוני

בהצלחה

ב. חקירות אמוניות בליווי רב ואידאליזם.

ג. חקירות אמוניות ללא רב ויצר הרע.

ד. ש"סניקים (מאז פטירת הרב עובדיה יוסף).

ה. תלוי מי הרב שלך, יש הנהגות שונות לרועים שונים.

בס"ד

 

1.יש התקטבות כלומר יש יותר מכל זרם קיצוני ופחות בביניים

2. נדמה לי שככל שהחיים טובים יותר יש יותר זמן לשאול שאלות וכששואלים אפשר להתחזק

3.מערכת חינוך שלא מכילה מורכבות ושלא מתאימה את עצמה לנוער של היום או במקומות אחרים מערכת חינוך שלא נותנת חינוך

4 -

5 -   

אז אני אוותר וזהו

א. האם אתה סבור שיש בציבור שלנו מגמת התחזקות דתית או להיפך?
להפך..

ב. מה משפיע להתחזקות בדורנו?
הריקנות של הדור. אנשים מחפשים תוכן לחיים שלהם.

ג. מה משפיעה להחלשה דתית? מה משפיע להיחלשות דתית?
הספק. מסגרות חינוכיות לא נותנות תשובות מספיק טובות. גם הורים. נראה שצריך להיות ברור מאליו שה' קיים ושצריך לשמור מצוות.

ד. מי האוכלוסייה שיותר מאוימת להיחלשות דתית?
- סביבה שמסתגרת מאד בתוך עצמה. הסקרנות לראות את העולם הרבה יותר גדולה מאשר בחברה מעורבת (דתיים וחילונים). אנשים גם לא מורגלים מגיל קטן לשמור על מצוות, כשיש לידם הרבה אנשים שלא...

ה. מה יכול לחזק את החוסן האמוני?
- שיח מאהבה ולא מכעס, אשמה והפחדה.
- דיבור יותר רציונאלי.
- הרבה דברים מוצגים כאיסור, במקום להסביר פשוט שלכל דבר יש זמן ועת...

בסיעתא דשמיא!

 

בתנאי שאתה עונה גם אלא אם כן אתה ממש לא רוצה..

 

א. האם אתה סבור שיש בציבור שלנו מגמת התחזקות דתית או להיפך?

התחזקות.

ב. מה משפיע להתחזקות בדורנו?

אידיאליסטיות, חוכמה, סקרנות, רצון להעמיק..

ג. מה משפיעה להחלשה דתית? מה משפיע להיחלשות דתית?

ההפך מהנ''ל, ראיה מצומצמת, חוסר בתחושת סיפוק, חוסר סימפטיה לחברה ולתרבות הדתית, מחוייבות רבה מדי למערכת מוסרית שאיננה התורה.

ד. מי האוכלוסייה שיותר מאוימת להיחלשות דתית?

אוכלוסיות עם פרנויות משאלות אמוניות, אוכלוסיות עם אופי בורגני שאין בהן מוכנות להקרבה.

ה. מה יכול לחזק את החוסן האמוני?

לא לפחד לא לדעת, לבנות אמונה מהבסיס, לקבל החלטה כנה ואמיתית אם אני מאמינה. על גבי זה- ללכת עם זה עד הסוף, לדעת את התורה כמה שיותר, לחיות חיים של של תורה, לחיות בגדול- אידיאלים וכולי.



(התחרטתי בעניין הניצלוש, אין לי זמן וכוח לדיון, אבל כבר כתבתי תשובה אז שוין..)

בסיעתא דשמיא!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נ.ב

 

זה לא היה איום כתבתי אם את ממש לא רוצה את לא חייבת :-/

לא מאוד ,וחייב להגיד שיש מגמה גם מאוד גדולה של התחזקות. ב. מודעות, שיחות, שיעורים, מאורעות בחיים. ג. דרך חיים לא נכונה. קלות דעת. ד. רפורמים? ה. מוסר

דיון על הכתבה על הדתלשי"ם - בית המדרש

לענ''ד אי אפשר לתת בזה כלל - זה משתנה מאדם לאדם ובד''כ מורכב משני הדברים במינונים שונים.

סתירה חזקה בין התאוות שלהם לבין השכל

או במילים של התורה "הכסף יענה את הכל".

 

ולדיוק- מה שהרב קוק כתב, לא אמר בו שכופרים בגלל אידאלים גבוהיים שכליים.

יסוד העזיבה בעיני הרב קוק הוא גדולת עצם הנשמה המבקשת תורה גדולה יותר- אבל באופן ההופעה,

זה תמיד מופיע כמהלך של בקשה חומרית מסויימת. 

כלומר- אין אידאלים גבוהים ללא מציאות חומרית- הבקשה של אנשים מסויימים למדינה, שנראתה סותרת

את התורה בתקופתם גרמה להם לכפור- הם רצו רווח חומרי(מדינה).

הוא גם על תינוק שנשבה ברוח התקופה.
כלומר - מי שמנעמי החיים קרצו לו או שהיה לו קשה - ונראה לו להיות 'כמו כולם' הוא עדיין תינוק שנשבה.

שנה ופירש זה גדר חמור מאד למי שלמד ממש - ועבר לצד השני מתוך אידאל .- זה בודדי בודדים.

אני מכיר כמה מבתים דתיים וחרדים שהיום לא דתיים. בוא נגיד ככה שהם לא באמת היו בגדר של "שנה"

ה'אלישע בן אבויה' של הדור, אותו שופט ראה את זה כתואר של כבוד.

מי אומר לי על איזה אדם זה נאמר?

גם השופט שניאור זלמן חשין (אבא של מישאל חשין) גדל בבית חסידי ולמד בישיבה. הוא גם היה צאצא של בעל התניא.

קצת רצון להפר את הכללים

אח..
עוד לילה.

מקווה שאני לא גונב למישהו הפעם
@ארוון

אבל אני בכלל אמור לישון כבר