פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1280)

נהוג שבזמן שמוכרים את החמץ, שזה כאמור מכירה לכל דבר ועניין, לא משלמים על זה, נהגו לתת כסף צדקה לעניים לקראת החג- קמחא דפסחא 

הרב הוא השליח למכור, והיה נהוג [ואולי הנוהג הזה ממשיך], שהוא עושה את השליחות הזו בתשלום.

או שבמקרה הזה זה היה באמת קמחא דפסחא.

וכדאמרי אינשי: "מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שהוא קם עם פשפשים"...  <ח"צ>

אם אתה מחפש תשובה מניחה את הדעת: בפשטות - "הכסף יענה את הכל".

ואני עוד יותר אני מתפלא שאתם כן מוכרים, כנראה אני צריך לתפוס מישהו לשיחה...

(מישהו שלא עונה לטלפון כבר שבועיים, אהממ)

את הרב בורשטיין אומר בפה מלא.
שוודאי וודאי שהמכירה תקפה לחלוטין לחלוטין.

ואין בזה צל של ספק.

כמו כן- כשההלכה מאפשרת דבר אין זה הערמה.
 

וכן היתר עסקא

והיתר מכירה (שם רבו המחלוקות יותר)

מסכים שצריך להקפיד על תנאי מקח וממכר- ציון כתובת לפחות עם עדיפות למיקום.

ומה הפתרון שלך לחברות ענק שיפסידו מליונים??

 

עם זה שיש חברות גדולות שחייבות את המכירה.

וגם אני בתור אדם פרטי, לא משאיר אצלי חמץ גמור, אבל יש כל מיני דברים שמופיעים ברשימות כדברים שאולי יש בהם חומרים שקשורים לחמץ, אז אותם אני מוכר.

http://www.harav.org/Torato/ArticleDetail.asp?ID=3169

ע"פ הטבלה הזו, כיוון שאיני מתכוון לרוקן את כל הארונות, אז מה שבספק משאיר ומוכר.
 

(האמת שהסיפור עצמו דווקא עוסק בהיפטרות מהמצות, אחרי פסח)

אתה מוכר את החמץ, בזמן של ירידה דרסטית בביקוש, כשכולם מנסים להפטר מהחמץ שברשותם, וקונה אותו מחדש אח"כ בזמן של ביקוש מטורף לחמץ.

אם לזה שמבין פחות צריך להסביר יותר אז לזה שמבין לאט צריך להסביר מהר ?

מילא להגיד שאת לא מסכימה להוכחה (ולנמק!),

אבל להגיד שלא הוכחתי כלום??

פוגענות זדונית 

את הכשל הלוגי במשפט "מי שמאמין לא מפחד" וכו',

אם יש לך הפרכה להוכחה אנא פרטי נמקי והסבירי...

נ"ב

הפוגענות היא שלך,

הפגיעות (הפולנית) היא שלי.

מש"ל

וכדי לסתור את הסתירה צריך לתת הסבר אחר למשפט ולהוכיח אותו לוגית.

(לא שזאת טענה עניינית אבל במקרה למדתי לא מזמן קורס בלוגיקה וזה בדיוק היה החומר)

אבל הי!

לקחנו קצת ברצינות מדי את הבדיחה הזאת..

נו נו נו  לנו  |נוזף בעצמי|

ואם כבר מדברים על כשל לוגי:

המשפט "היחיד מכולם שיכול בכלל לפחד את האמונה לאבד- זה מי שמאמין" הוא סתירה למשפט:

"מי שלא מאמין כן מפחד את האמונה לאבד",

אבל המשפט הזה לא נובע מהמשפט "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד" ולכן הסתירה שלך לא מוכיחה על כשל לוגי במשפט המקורי. ולכן היא עצמה כשל לוגי.

מש"ל

נ"ב

'מפחד' ו'לאבד' זה לא חרוז בכלל 

בלוגיקה יש רק הוכחות או סתירות (הפרכות).

לא 'הסבר',

לא 'מגוחך לחלוטין',

לא 'שגוי'

ובטח שלא 'טוענת בתוקף'.

נראה לי שמיצינו את ההיסחפות והגיע הזמן להחזיר את הדוגית לחוף, 

אז בבקשה - את מוזמנת לתת את המילה האחרונה (עכשיו בגלל שכתבתי את זה את דווקא לא תגיבי, אבל בעצם בגלל שאמרתי שלא תגיבי אז את כן. אבל עכשיו.....).

אפשר להוכיח / לסתור לוגית הנחה.

ההנחה היא משפט מסוים, שהוא יכול להיות גם הסבר / טענה (נכון, או שגוי כמו ההסבר שסתרתי לעייל). ההנחה היא נתון ואינה לוגית, ההוכחה / הסתירה שלה - כן.

כן, שמתי לב שאת יודעת...   (חצוף שכמוני! )

"אם לא יעורו כל מלחיה - איכה תגיע הדוגית לחוף?"  

א. מצא/י את הכשל הלוגי בטענה והוכח/י אותו לוגית.

ב. החזר / החזירי את הדוגית לחוף.

אמנם אין פה יאוש בעלים כמו שכתבת,

אבל בהחלט יש כאן יאוש שלא מדעת כי את השכל הוא זרק מזמן. 

אם

אמונה = חיים (הרצי"ה),

חיים = זמן,

זמן = כסף

      ||

      V

אמונה = כסף...

"אם התעוררה עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת שירים ומיני נגינות, ובטיול בגנות ובבניינים נאים, ובישיבה עם צורות נאות, וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש, ויסיר דאגת המרה השחורה ממנה" [שמונה פרקים]

לא, לא ולא (בהתאמה)

נזיפה, נזיפה ונזיפה (בהתאמה) 

א. 'לא' זאת לא תשובה, כשל לוגי יש להוכיח (ראה דוגמא כאן - דווקא לכשל הלוגי הזה יש לי הסבר)

ב. "תשובות רציניות ייענו בנזיפה". 

ג. "על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון" - אתה עוד חייב לי תשובה על זה, שלא תחשוב ששכחתי... 

אולי הסטנדרטים שלנו לרצינות שונים. 

ובחייאת, אני בחפירה ארכאולוגית כל יום בשבוע הזה. ממש אין בכוונתי לחפור גם בלילה... 

אני חושב שזה יהיה נורא והיום (אלא אם זה יהי סימן לכך שכולם במדינה דתיים...)

זה יכול לפגוע בהזדהות של העם עם הצבא

שבכוחינו לכפות עליו, אנחנו כופים. 

אבל זו לא תשובה בשבילו. 

שיש הרבה דברים בצה"ל, גם מנהגים וגם כללים, שמכעיסים, ולמרות זאת הוא עושה אותם, אע"פ שאינו 'מאמין' בהם (כולל כמה דברים שהם אך ורק מסורות יבשות ומטופשות, כמו תס"חים). 

ושככל הנראה אם זה היה בשביל חיילים דרוזים אז זה לא היה מכעיס אותו והוא היה שמח לעזור, אז שינסה לחשוב למה דווקא כשזה למען חיילים דתיים זה כ"כ מרגיז אותו. 

האחד, שזה התחשבות בחברים. שהרי אם לא ינקו בכל הצבא, חיילים דתיים לא יוכלו לאכול שם. והצבא צריך לדאוג שיהיה משהו שמתאים לכולם.

דבר שני, להסביר לו קצת על המשמעות של פסח, ולומר שהצבא הוא אחרי הכל צבא יהודי, של המדינה. אז יש ענין שרשות הרבים של הצבא תשמור על מה ששייך למורשת ישראל. ה"כפיה" הפרטית לא באה כדי לכפות עליו אישית, אלא כי הצבא לא יכול הלשגיח שלא יתגלגל מאחד לכל השטח. וגם פוגע באלה שאיכפת להם.

וכן אצלך.. 

בנתיים זה קל היה פורים. (מתנות לאביונים..)

פסח.. ( קמחא דפסחא..)

(: 

שתמיד ישפיעו לך משמים עוד ועוד

אני יודעת על מה אני חושבת כשאני שומעת אותו...

א.משתדל לעיין או לומר הסבר עיוני על כל  קטע.

ב.בוודאי - חרות, מאכל אמונה רפואה וכו

כשאני כבר סמרטוט. ממש ככה. וגם בדרך כלל אני לא מספיק לעבור על איזה משו כהכנה לליל הסדר אז יוצא שחוץ מלוודא שקיימתי את כל המצוות ללילה הזה, אני לא עושה כלום.. וזה ממש באסה כי גם בישיבה אין מתי ללמוד על פסח. מיד אחרי פורים- הופ! בין הזמנים .. מקוה שהשנה אמצא זמן ללמוד משו 

יש שם שיעורי תורה בכל נושא בערך,

חוץ מהרב קוק, כי זה קצת הרבה מאוד חרדי מדי...

מומלץ: הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בהלכה,

זה הראשון בשלוחה של ההלכה.

מתוק מדבש, וקטנתי מלדבר אודות רבנו שליט"א...

(מה זה התיוג הזה?  מבקש... מבקש מהההה??? )

הספקתי יפה. איזה כיף...

האמת שאני הכי תקועה עם הרבנית....

כמו שאמרת את המשפחה אני מכירה.. אבל משהו מכובד לרבנית ולמשפחתה זה כבר קשה יותר..

אגב זה לא טו מאצ' השקעה?

סורי בא לי פשוט לקבל הכל על מגש של זהב.

קני לה תכשיט... 

וזהב אמיתי.. 

(: 

מה לקנות לבנות בעבודה?

תכלס... עדיין אפשר חמץ וזה

רעיונות מישו?