פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1380)

לפחות לחלק

כשנכנסתי דרך המחשב שמתי לב לפורום החדש. לא הבנתי למה הוא לא פורום סגור.

(זה צריך היה להיו תברשימה, אבל בסוף)

 

איזה פורום?

איך נפלו גיבורים?
שמו להם רגל...

חח..זה קרה לי אתמול

וחשבתי שמשהו אצלי נדפק

הפסיק אחרי כמה דקות, האדמה יבשה לגמרי

לא רק "כמה דקות" אלא היה לפחות ברבע שעה- עשרים דקות עד שעזבנו את קצרין (היינו במהלך טיול וזה בדיוק התנגש עם סופו, אז כבר נסענו משם).

 

מה שכן, זה היה ממש מקומי - נסענו ולדעתי פחות מקילומטר אחרי קצרין פתאום אין גשם בכלל, אדמה באמת יבשה כמו שאמרת...
אחרי זה כאשר התרחקנו מהאיזור מעט, הסתכלנו לאחור ופשוט ראינו את ענני הגשם ואת הגשם שיורד רק באיזור שם...ולא זז. כאילו כמו בסרטים המצויירים הוא נתקע על מקום אחד

לפי דיווח אחד ירדו בקצרין היום: 20 מ"מ!

http://www.seasonet.co.il/seasonet/Forum-pic/radaraimage9%20(4).gif

ובוודאות, מזרחית לקצרין בקושי ירד

הייתי באמת ליד קצרין, ירד כאן גשם חזק לכמה דקות וחשבתי שזה מה שהיה גם בקצרין עצמה, עכשיו בדקתי והסתבר שטעיתי

או שמה

"אחטא ואשוב" או "אשוב ואחטא"...

א. מצבו של האדם נקבע לפי ההווה (ר"ה טז: ) וכיוון שהזמן הזה גורלי ומשמעותי,

יש להשתדל להיות בו במיטבנו.

ב. תקיעת דגל בפיסגה כזאת גבוהה, גם אם אחריה תבוא הידרדות נוראה, יש בכוחה

להזכיר לעצמנו בעיקר כי היינו שם, אנחנו ולא אחרים, וזה אומר שאפשר להתנער מאבק

הירידה ולעלות, גם אם לא נגיע לפיסגה ההיא. כשאדם נמצא בחושך, מאוד ייקל עליו הזיכרון

שפעם הוא נהנה מהאור.

ג. באופן קצת דומה - כשעולים גבוה אז הירידה קצת מתמתנת כיוון שהיא נמדדת יחסית למקום

הקודם. ההתמתנות יכולה להיות בין בעומק הירידה הבאה ובין במשך הזמן, והיה שווה לעלות

בשביל שתי תועלות אלו.

ד. בימים האלו וביום הזה הזה בד"כ מוכשרים התנאים החיצוניים לתשובה: פחות התעסקות עם מסיחים,

אווירה יותר נייטרלית, נתינית הדעת על מצבנו הרוחני וכו'. מה שלא זוכים לו כל השנה. לערך העצמי

האמיתי שלנו יש סיכוי להתגלות עם תנאים שכאלו. במשך כל ימות השנה המשחק קצת מוטה לצד 

האחר בגלל כל מיני סערות שאופפות אותנו, חיצוניות, רגשיות, נפשיות. בעצם אנו מצהירים בפני הקב"ה

שאם יוכשרו כל התנאים - ככה ניראה. לתשומת ליבו למשך ימות השנה.

ואכן למרות שהרמבם מביא במצוות התשובה "קבלה לעתיד" הרי שבנוסח התפילה שלו זה לא מופיעה ביוה"כ כי אי אפשר לקבל על הכל

 

יוה"כ זה אנחנו מתעצמים עם הרצון להיות עם ה' והוא סולח לנו על ההתרחקות 

במידה מסוימת נכון לומר שכל עוד יש לך 'רשימו' של יוה"כ - הטענה שלך שהוא לא משמעותי היא לא נכונה ולכן גם ההרגשה שלך בנוגע ל'חוסר תועלת' שבו גם כן

אנחנו כמו ילד קטן ששואל כל הזמן "כבר הגענו?" כשהמטרה היא בכלל לא ההגעה, אלא הדרך.

אנחנו לא צריכים להתעסק בלהגיע, אלא בללכת, כל השנה. יום כיפור הוא כמו עלייה על ההר- פתאום השביל גלוי,

פתאום הדרך נראית בבירור, האופק בהיר ואנחנו רואים למה אנחנו הולכים ולאן. זה דבר חשוב, כי זה נותן לנו

כוחות להמשיך- נכון, הדרך עוד יורדת מההר ומסתבכת, והאור נחלש, ואנחנו שוחכים לאן רצינו להגיע וטועים בדרך

ומתבלבלים, אבל השאלה היא לא אם אנחנו טועים- השאלה היא אם אנחנו ממשיכים לנסות ללכת.

אם אנחנו מתקנים טעויות, משפרים וממשיכים ללכת אל היעד- זו המטרה, ויו"כ הוא רק זמן שבו ברור לנו השביל,

כדי לתת לנו כוח להמשיך להתקדם.

העניין הוא תנועת ספירלה
מחזוריות שעולה ועולה עם כל סיבוב

בס"ד

 

שאומרים בתפילת יום כיפור

'כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון'.

ושואלים למה כתוב סלחן ומחלן ולא סולח ומוחל?

 

 "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו... עזוב תעזוב עמו"

כתוב רובץ ולא 'רבצן'

ורש"י מפרש שמדובר בחמור שבאופן חריג חורג ולא רבצן שמרמז על כך שרגיל ברביצה

 

לפי הפירוש הזה אנחנו לומדים שהתבנית של סיום Xן מרמזת על רגילות

ה' הוא סלחן ומחלן זאת אומרת שהוא רגיל בסליחה ומחילה

 

אז בקטע הזה תרגיעי ותשאירי את זה לה'

הוא מוכן לקבל את התשובה שלך פעם אחר פעם

 

ובנוגע לעצמך

את לא מבטיחה ביום כיפור להיות מלאך

ה' לא מצפה מאיתנו להיות מלאכים לדעתי

ה' מצפה מאיתנו להיות הכי טובים שאנחנו יכולים

ביום כיפור את מבקשת כפרה על העוונות שלך

ומבטיחה להשתדל בכל מאודך לעמוד בנסיונות שיעמדו בפניך השנה

 

ונדמה לי שנחנו צריכים לקוות שתשובה שלנו בשנה הבאה תבוא ממקום גבוה יותר

ילד בן 5 יכול לעשות תשובה על גנבת ענבים בשוק

ילד בן 10 על כיבוד הורים

ואיש בן עשרים ידקדק יותר במעשיו ויעשה תשובה על כך שלא ידעהו בכל דרכיו

 

זו דעתי

אז בעצם במקום מסויים באנו לעולם גם כדי לחטוא - במיוחד אם אנחנו בתנועת ספירלה, ובהתחשב בזה שאנחנו כל הזמן רק בדרך. כי אם לא ככה - היינו דורכים במקום.

אז מקווה שזה לא ישמע כמו שאלת כפירה - אבל בשביל מה אני צריכה להרגיש צער וחרטה ובושה מהקב"ה כל יום כיפור כשאני מתוודה על חטאיי?
הרי ברור לו שאחטא. זה חלק מהדרך שהוא סולל בשבילי.
זה יכול להיות "שלום הקב"ה, אכן חטאתי השנה כמו ששנינו חשבנו שיקרה, סליחה, נתראה בשנה הבאה".

 

 

אם תתייחסי למשל שלי על הליכה בדרך- אז הקב"ה יודע שתטעי- אבל השאלה היא האם את רוצה להגיע,

מוכנה לתקן את הדרך, או שאת פשוט עושה מה שבא לך- ואז את הולכת ומתרחקת.

השאלה היא אם את מתקרבת- עזיבת החטא, הבושה בו,היא נכונה וטבעית ונצרכת, כדי להתקרב אליו שוב,

גם אם זה ידוע מראש שאת עלולה לחטוא- את לא חייבת לחטוא- את בוחרת בזה. יש סבירות גבוה למדי שזה 

אכן יקרה, אבל זה עדיין לא יכול לקרוא ללא בחירתך.

אבל אני אזכיר שוב- "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
אז נראה שיש כאן משהו שהוא מעבר לבחירה,לא?

יש פה היכרות של העולם הזה- העולם הזה הוא עולם ה"לאחר החטא", עולם שטעם טעם חטא מיסודו,

על כן- לא ניתן לחיות את החיים בעולם הזה ללא חטא- השאלה היא אם אנחנו מתקנים את החטא הזה,

הבסיסי, או שאנחנו ממשיכים להוסיף חטא על פשע.

ושוב אנחנו חוזרים לנק' המוצא- עיקר העבודה היא ההשתלמות.

לא נוכל להגיע אף פעם לשלימות, אבל נוכל לנצל כל רגע על מנת להתקרב אליה, שלם יש רק אחד- רבש"ע,

אנחנו רק מנסים להתקרב, להתחבר- ואנחנו יכולים, להיות יותר שלמים ממה שאנחנו עכשיו.

השאלה שלנו היא לא אם הגענו, אלא האם היינו ערים לדרך, האם בחרנו להתקרב.

ביו"כ אני מתקרב, דרך ההיבדלות שלי מהחטא- אני אומר "אני לא רוצה את הדברים הללו, אני רוצה אותך, בלי חטאים",

יום אחד בשנה אני מתרכז רק בדבר אחד- כמה אני רחוק, וכמה אני אשם בריחוק הזה, כמה אני לא באמת רציתי להיות

קרוב, נתתי לעצמי להחליק ככה הצידה. הבושה היא שהתרחקתי- נכון, הייתי מתרחק וטועה בכל מקרה, השאלה היא כמה,

והשאלה היא איך- אני מרגיש אשם על הריחוק שיצרתי בעצמי, בגללי, בידיים, והריחוק הזה הוא פי כמה מאשר הריחוק שהיה

לי מצד ה"אין צדיק...", הלוואי שהיינו קרובים כמו אלו שהם ממש במדריגת "אין צדיק..." - היו רק שלושה כאלו בהיסטוריה.

 

מלאך וכל מה שהוא לא אדם

ממלאים את תפקידם בשלמות לפי התוכנית הא-לוקית.

בני אנוש או עולים או יורדים או אדישים (גם ירידה). 

בחירה חופשית: נחשים ( חטא הנחש) וסולמות (יעקב)

טוב ורע. 

"נדפקנו". אנחנו מטפסי הרים יומיומיים. עד יום אחרון.

וזה לאו דווקא לגנוב או לרצוח. זה גם דק יותר. 

 

 

 

שלא יובן שהרב אמר את זה. 

 

בס"ד

 

נדמה לי שזה קשור ביחס שלך לה'

את לא מרגישה צער ובושה בשביל לעשות וי ולהרגיש עובדת ה' מצטיינת

את מרגישה ככה כי את אוהבת את ה' ועשית בניגוד לציווי שלו

כל פעם שתעברי על ציווי שלו זה יכאב לך מחדש

כי את באמת אוהבת אותו

ובאמת רוצה לעשות לו נחת 

ואת תמשיכי להתחרט 

וכל פעם כשישכאב לך מחדש זה יתביע בך רושם

וזה יעזור לך להתמיד בהימנעות מהחטא

כי תזכרי את הכאב בקודם

 

את לא תפסיקי לחטא

אבל אם תבואי בגישה כזו יכול להיות שהתדירות תהיה שונה וככה גם התשובה וסוג החטאים

עבודת ה' שלי לא בשביללסמן וי... ומה שכתבתי זה לא שבאמת ככה אגיד לקב"ה ח"ו!

הקצנתי מאוד את הסיטואציה בשביל שאצליח להבהיר את עצמי. ..

בכלמקרה העלית לי נקודה למחשבה, תודה

הוא מרחיק בין האדם לבוראו.

זוהי התוצאה הראשונה של החטא.

 

בחודש אלול יש לנו הזדמנות להתחיל להתקרב אל ה'. להתחיל עבודת ה' שונה משנה שעברה.

אפילו אם מדובר בשינוי מינורי. זב שינוי. והוא שווה משהו.

הז חלק אחד ממצוות התשובה. (זה בעצם החלק העיקרי של תשובה- לשוב אל ה').

 

החלק השני- הוא מתנה אדירה מאת ה'- כפרת העוונות.

במבחינה מציאותית- זה לא קיים. עובדה:  שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרו להם חטאים תרדף רעה שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן הנפש החוטאת היא תמות. 

ז"א- מבחינה הגיונית החכמה והנבואה לא ראו דרך אחרת להתפטר מהעבירות. עפ"י המציאות- לעבירות אין כפרה. בודאי שלא ע"י תשובה. 

אבל אח"כ: שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו.  היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך יורה לחטאים דרך לעשות תשובה.

הקב"ה החליט חד וחלק שיש אפשרות להתפטר מאותם עבירות בדרך קלה ובהירה- יעשה תשובה ויתכפר לו.

זה לגבי העבר.

 

לגבי העתיד- יהודי צריך לדעת שאין מושג של "מושלם" בעוה"ז.

אם המטרה שלנו להיות מושלמים ולא לחטוא כלל בכדי להגיע ליו"כ ללא עבירות- חלאס- זה לא יקרה.

מה שכן- יש לנו אפשרות כל שנה לכפר על העבר ולהתחיל דף חלק.

 

ולסיכום:

חזרה בתשובה וכפרת עוונות אלו 2 נושאים שונים.

חזרה בתשובה אכן נותנת לנו להגיע לכפרה. אבל לא בהכרח מביאה אותו.

לא כל מי שחזר בתשובה נקי מעבירות וחטאים.

מי שרוצה להיות נקי מעבירות צריך לעבור את יו"כ.

 

אבל אם נפלת, וחטאת מבלי משים, והתחרטת בלב שלם ה' יקבל את התשובה
אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, נאמר על מציאות אפשרית לא וודאית ומוחלטת. וזה גם מוסר השכל עבורנו..

אין צדיק וכו'- הפשט של זה אומר: אין אף אדם שלא חוטא. ככה אני מבינה את זה.
ומכאן נובע- אני, הקטנה, אחטא גם.

יש פה אמירה שאפשרית: גם צדיק יכול לחטוא. זה עדיין לא אומר שאין צדיקים
וזה בוודאי לא אומר שמותר אם כך לחטוא לכתחילה
זה רק אומר שזה קורה, אפילו לצדיקים.

"...אפשר שהתשובה אותה אנו מקבלים מהנבואה היא,

   שאם האדם מגלה רצון לחזור גם אם אינו יכול להבטיח שזהו רצון שלם,

   די בזה בשביל לתת לו ארכת חיים. אפשר יצליח להתקדם צעד נוסף.

   הלוא זו אחת המחשבות המופיעות לא פעם אצלנו.

   הלוא אנחנו מכירים את עצמנו, ואת חולשותינו והבטחותינו.

   כלל לא בטוח שכל מה שאנחנו מבטיחים ביוהכ"פ אכן יחזיק מעמד.

   אם כן, אין תשובתנו אמתית, יש בה איזו שהיא אחיזת עינים, ומחשבה זו מחלישה אותנו מאד.

    באה נבואת יונה ומסבירה,

    שכל צעד שהאדם מצליח להתקדם, נותן לו כחות חיים חדשים,

   טווח התקדמות נוסף.

    כל עליה קלה מביאה בעקבותיה אופק חדש של יכולת להתרומם.

 

נחזור למהלכו של יונה על פי הנבואה.

האם יברח יונה שוב אל ה'דג'? האם יטוש את הקשר הגלוי עם ד'? התברר שלא!

הפעם הוא עמד מול ד' ודבר עמו. הוא לא חזר לחפש ספינה, גם לא אל הדג.

יונה הגיע למצב של ברור עם הקב"ה. יונה מנסה לברר דברים שעדיין לא מצא להם פתרון. פי' הדבר שגם אם יונה מתקשה לעמוד בנסיון של השליחות הא-לקית, אין הוא חוזר להסתתר מן הקשר הגלוי. הועילה תפלתו, שעלה למצב של ודאות הקשר עם ד', המאפשרת לאדם להמשיך את הברור על מצבם הרוחני המסובך גם כשלא מצאו את הפתח ואת האור.

פעמים אדם עושה תשובה ואינו מצליח, ואז יש המתיאשים וחוזרים ל'בטן הדג' או ל'ספינה'.

ערוץ הקשר עם הקב"ה שוב נסתם מהם, והם חוזרים לריק וליאוש רוחניים. לעומתם יש כאלה שלעלות אינם יכולים,

אך גם אינם חוזרים לרדת. היכן עמד אז יונה? יש לו ברור עם ד', כי הוא אינו יכול לעשות את השליחות בנפש חפצה, אבל הפעם לא ברח יונה, הקשר הגלוי עם ד' לא התנתק, אם כי לא השלים עם רצון ד'. 

למדנו מכאן למוד חשוב. הברור עם ד' זו כבר מדרגה גדולה בתשובה גם אם אינה יודעת לתת לאדם פתרון שלם לסבלו

קיבלתי את הקטע במייל. זה תקציר מחוברת של הרב אלחנן בן נון - רב הישוב שילה binyanhauma@gmail.com   כתוב שזה 20 ש"ח כולל משלוח. 

אגב זה שאת שואלת 'זה לא כפירה' זה ההפך הגמור. זה עמידה מול ד' ובירור אמיתי. ד' רוצה דבר תורה? ציטוטים? שכוייח? הוא רוצה את חלבנו ודמנו. את הנקודה הפנימית. נקודת אמת. יש הבדל בין "שלום, חטאתי והתייאשתי,נתראה בשנה הבאה" לבין "חטאתי, ויתכן שאחטא גם השנה אבל לא אתייאש כי אתה עמדי בכל מצב, ונתראה בשנה הבאה כשאני מנסה תמיד לשמור עיניים לפתח של האור. והאור תמיד שם. בכל מצב. גם כשאני לא רואה אותו כי אני שם ידיים על העיניים שלי ומסרב להאמין שד' עדיין איתי ולכן אמשיך להתפלל גם אם ליבי מת בקרבי וגם אם אני לא מרגיש כלום חודשים ושנים, עד שיחננו ויפתח לנו פתח" גם דוד המלך בתהילים גם הוא מתפלל אותו הדבר. לשוב ולהרגיש שד' לא עזבו. ואם לא יתן הרגשה - לא ארפה.

בורא עולם יודע את כל זה ולמרות זה הוא נתן לנו את יום כיפור אין שום עניין בלהיות מושלם בעבודת השם שהרי לא חסר להשם מלאכים

הפוך!!  הוא שם אותנו במקום כזה עם נסיונות כאלה כדי שניפול ושוב נקום.

פעם גוי בא לשמאי וביקש להתגייר ובתנאי שתלמדני את כל התורה על רגל אחת

דחפו שמאי באמת הבניין לרמז לו שהעולם לא בנוי כך אלא הוא בנוי מעליות וירידות ואין מצב של רגל אחת =רק עליות.

הלך להלל הזקן ואמר לו מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך הרי איך התעוררת לדעתך להתגייר? יהודי נפל ממדרגתו והגיע עד למדרגתך ושהוא עלה הוא העלה אותך איתו ולכן יש לך הרהורי תשובה. האם היית רוצה להישאר באותו מקום נמוך? בודאי שלא! אז למה אתה רוצה כך להישאר באותו מדרגה בלי עליות וירידות? מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך!

 

תעשי טובה תחפשי ביוטיוב ארז משה דורון הוא ייתן לך הבנה אחרת של המציאות

המציאות הרבה יותר וורודה ממה שנראה לנו

זה בעצם 'אשוב ואחטא'..

 

והשאלה הגדולה היא, 

מה קדם למה.

מאיפה אני בא.

 

האם אני מגיע ליום כיפור מתוך זה

שאני שב בתשובה, אבל לפני כן

ניצלתי את ההזדמנות וחטאתי פה ושם,

כי אפשר. כי אחר כך אוכל לשוב.

וזה באמת לא מתקבל.

 

או שאני מגיע ליום כיפור כי רציתי לשוב

אבל פה ושם נפלתי וחטאתי בכל זאת.

זה 'אשוב ואחטא'.

או 'אשוב אע"פ שאחטא עוד'

ויהי רצון שלא אחטא עוד.

הרי ככה אנחנו מסיימים כל תפילה ביום כיפור.

שלא אחטא עוד.

אבל אדם אין צדיק בארץ

ויכול להיות שאחטא עוד חס ושלום.

אבל זה לא יפריע לי לשוב עכשיו מפני

החשש העתידי הזה.

 

זה בכלל לא 'אחטא ואשוב'.

זה ממש דבר והיפוכו.

 

ועוד דבר:

 

התשובה קדמה לעולם

אבל החטא לא.

החטא הוא בעולם הזה ותלוי בזמן

אבל התשובה היא מעל הזמן.

אלף שנים בעיניך כיום אתמול.

אז כשאני מהרהר בתשובה

אני קודם לעולם.

אני לפני החטא ומעליו.

אני מעל לזמן שבו עשיתי את העברה.

אבל

כשאני אומר 'אחטא ואשוב'

אני בעצם מתכחש לנצחיותה של התשובה

ולעובדה שהיא לא תלויה בזמן.

כי אני תולה אותה בזמן.

בזמן שלאחר החטא.

ואז אני לא יכול להרהר בתשובה ולחזור לרגע

שלפני העולם ולפני החטא.

אבל אם אני לא תולה את התשובה בחטא -

אני תמיד יכול בהרהור אחד לחזור לרגע הזה שלפני היות הזמן -

במקום שבו היתה תשובה ועוד לא היה עולם - 

ולמחוק את החטא כאילו לא עשיתי אותו כלל.

 

ודבר אחרון - 

תמיד הרגשתי שהאומר 'אחטא ואשוב' - 

זה מצב נפשי.

זה לא שאם אשוב אז חס ושלום תשובתי לא תתקבל.

אלא שפשוט אחרי שאחטא על מנת לשוב -

כבר לא ארצה לשוב.

כבר אהיה כל כך עמוק בחטא,

שמצד עצמי כבר לא יתחשק לי

ולא אראה דרך מוצא כיצד לשוב אליו באמת.

כיון שעבר אדם עברה ושנה בה -

נעשית לו כהרגל ומלפפתו עד יום המיתה.

אבל מי שמתנער מעמקי החטא ורוצה לשוב באמת -

ודאי שמקבלים אותו אפילו אם אמר אחטא ואשוב.

 

בקיצור - 

אחר כוונת הלב הן הן הדברים,

והאדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב.

אני בטוח שרק מרצון לתשובה אמיתית ולא שבלונית

עלו בך ההרהורים האלו.

אז תדעי -

ה' רוצה בתשובה.

ומי יודע ישוב וניחם - הוא יודע אם לתשובה נתכוונת או לחטא.

והתשובה היא כל כך קלה -

רק לעצום את העיניים ולחזור לרגע הזה המתוק שלפני החטא -

ואת כבר שם.

וכמו שכתוב באורות התשובה -

רוב הנפילות באות מפני שאין מאמינים בקלותה של תשובה.

(מי היה מאמין שזה הרב קוק ולא רבי נחמן )

וכל המחשבות האלה על זה שהתשובה שלי בטח לא אמיתית - 

אינם אלא עצת היצר, שיודע עד כמה קלה היא התשובה

ועושה כל שביכולתו למנוע אותה מאיתנו.

 

התשובה שלך אמיתית. ורצויה. ואהובה.

גם בי"א ובי"ב תשרי

גם אם אתמול ושלשום היה לך כבד - 

עכשיו זה יותר קל.

התשובה של סוכות היא גבוהה הרבה יותר משל יום הכיפורים -

תשובה של שמחה ושל הסתופפות בצילא דמהימנותא.

(לא באתי לקצר תהליכים ולדלג על יום כיפור,

רק לומר שכשעולים במדרגות - 

בהכרח המדרגה המוקדמת יותר תהיה נמוכה יותר )

אז פשוט תגידי לעצמך - זה כן אמיתי.

הרי באמת אני כן רוצה להיות שם.

וזה שעושים את זה כל שנה 

זה ממש ממש לא סותר את זה 

שאנחנו תמיד תמיד רוצים להיות שם.

כל הזמן.

לפני החטא ולאחר החטא

ואפילו - יהודי אף על פי שחטא - תוך כדי החטא.

תמיד בעמקי לבנו אנחנו רוצים להיות שם באמת.

 

אז

רק לרצות - אבל לרצות באמת! - להיות שם,

ואת כבר שם.

זה הכל.

 

יצא קצת ארוך

ואין הנחתום מעיד

אבל חשבתי על הדברים האלה הרבה בזמן האחרון

אז ככה זה יצא...

כתב הרמב"ם "יודע תעלומות" ולא יודע עתידות. [הדיוק לא שלי...].

 

הקב"ה יודע שבכל לבי אני שונא את החטא, אני לא רוצה אותו, הלוואי שלא הייתי חוזר אליו.

במהלך היום אמרתי לקב"ה: אם לא תתן לי ניסיונות - אני מבטיח לא לחטוא...

 

הרמב"ם אומר: "ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים"

יום הכיפורים הוא המכפר, והתשובה היא רק תנאי לכפרה.

 

והוא, בחסדו, נתן לנו את היום הגדול והקדוש להתחיל מחדש!!

ועוד נתן לנו שבעה ימים שאנחנו צריכים לשמוח בהם, אחרי שקצת התעצבנו על חטאינו!!

 

צריך לקבל כמה דברים, לפי סדר עדיפויות של חומרה, אפשרות ביצוע וכו', כמבואר בספרים שמבארים,

ולהתקדם.

 

יש חוברת של הרב יהושע שפירא על כל השאלות האלה. מומלץ מאוד!!

שהאומר אשוב ואחטא מספקין בידו לעשות תשובה.

זה אומר שמי שמתכנן לחטוא ולחזור בתשובה וחוזר חלילה ובעצם רוצה לחטוא והתשובה היא הבריחה מהעונשאז אין מספקין בידו לשוב. אבל מי שרוצה לשוב אבל הסטטיסטיקה אומרת שיחטא-שלא יפסיק לשוב בגלל אחוזים וסיכויים.

 

אמן

תמצאי לך (/ תמצאנה לכן) מקום, ותרקדי. זה נהדר.

ב'חורבה' עוד לא הייתי אף פעם. צריך להשלים את זה בדחיפות.

וכן, ממש מומלץ! לכו בהמוניכם!

אז כן... (שזה לכשעצמו מצחיק כאשר נזכרים שעומר אדם בעצמו הודח מכוכב נולד בגלל ששיקר בנוגע לגילו והיה צעיר יותר ממה שמותר באותו זמן... "גדול" )

 

(אצלנו כשמתרגמים את השיר לדוסית, זה כמובן: "אין מה לעשות איתה היא רק רוצה ללמוד..." ).

 

 

 

 

ותן טל, תמיד הדוסים חייבים להרוס ולגייר בכפייה את המילים החלולות ביותר! מה קרה, גם לריקנות יש מקום בעולמו יתברך... (איפה שרים "רק רוצה ללמוד"? קו-ר-ע. ומה הפרויקט הבא?..)

בדייט עם ביינישית

 

המקום של הריקנות זה בעומקה של באר, אלא אם היא באר מרים ואז תגידי לי מהר איפה היא למה יש לנו כאן כמה חולים שהיא מאוד תעזור להם...

 

באופן כללי אני לא תמיד בעד לגייר שירים ויש הרבה שירים שהייתי מעדיף מראש להימנע מלהכיר. אבל שירים שכבר מה לעשות חדרו את מחסום האוזן שלי (ולא, זה לא כי אני שומע גלגל"צ או רשת ג' - אני לא. ובכל זאת, יש בני אדם בעולם. יש חברים בעולם. יש תחבורה ציבורית בעולם עם רדיו של הנהג. יש הופעות בעולם שמתרחשות במרחק מאה מטר מהבית שלך וחודרות לך את עור התוף ).

 

אגב, את הפרויקט הבא נועם יעקובסון כבר תירגם לדוסית. את שיר השנה באיזה שהוא מצעד (שמפתיע שעקף את דרך השלום, אגב) הוא כבר גייר:

 

מתוק כשמרלי, בגירסה הדוסית:

 

נקרעתי מכל מילה...

(אבל הסרטון באמת חמוד ומעורר געגועים אל השר לענייני זעם בלתי נשלט...)

בכללי, האתר של משרד התחבורה ממש יעיל
www.bus.gov.il

בתור מישהי שזכתה ב"ה לעשות שירות שם, אני יכולה לומר שבעיקרון הכי מהר- טרמפים מגילה/מהגוש.
או באמת לקחת 160 מהמרכזית. (בעיקרון בד"כ לא כל אוטובוס יורד לחברון. אבל עכשיו בגלל כל ההופעות וכו'- מן הסתם הרוב יגיעו..)
ב"הצלחה!

לרדת מהאוטובוס ליד היציאה מהקריה לחברון. יש טרמפים כל הזמן.

לחצות את הכביש, לימור במעבר חצייה שליד הבנק-שם עוצרים הטרמפים לחברון.

יש גם הסעות של המועצה בחינם..טרנזיטים כאלה.

אבל כשיש את ההסעות מהמרכזית וכו'- אז מן הסתם אם פחות מכירים את המקום- הייתי מציעה שיסע איתם ישר עד לחברון, כדי למנוע סיבוכים..אבל בחירה שלך.
ב"הצלחה !

במאה שערים.חזק ביותר!!

לא מצליח להרדם בסוכה...

הייתי בשמחת בית השואבה ברמת השרון.

כשאשן, בעז"ה, אשן בסוכה.

תכף אלך לישון - כן, בסוכה. לילה טוב!

בס"ד

 

מצטער פטור מהסוכה

מצטערת בועטת אותו לשם בכוח

אין סיכוי לישון במקום-שורץ-יתושים ששמו "סוכה"...

מקווה לישון במטוס...

שמחה שאת בדרך

תהני מלאמלא

 

ולשאלתו של אדר- הלילה אשן בסוכה איזה כיף לי!

החלפת מקרר תקול מתבצעת בשעות אלו.

 

ההובלה הגיעה.... עכשיו !

הטמפ' בסוכה בערך 3 מעלות מתחת לטמפ' בחוץ, ואין לחות.

מה שיותר משמעותי זה שאם חם אפשר לעמוד ליד המזגן, לנשום קצת, ולחזור חזרה.

הגלגלים נעולים היטב, והסטנד עשוי מברזל.

בנוסף, המזגן עצמו מושען בכוונה על עמוד בטון של הבניין, זה צריך להיות קצת יותר יציב.

 

 

ילדים קטנים זה בעיה, והם אכן צריכים השגחה בכל מקרה שלא ינסו להתחשמל בדרכים אחרות.

אבל גם נשואים יכולים פה להעניק מעצותיהם ותובנותיהם...

כולל בני 40 אם זה מה שבא להם.
באופן טבעי מתרכזים פה בעיקר גילאי 20-35 חדעתי (ועוד מסתננים בני 18 עד רגע לפני 20 אבל אל תגלו לאף אחד )
וזה לא קשור לנשואים או לא. זה לא פורום לרווקים בניגוד לנשו"ט שהוא פורום שמיועד בעיקר לנשואים...

ב"ה
אנחנו מדירים נשואים
סתאאאם איזה.. בואו בהמונכם!!

ומאוייש על ידי 3% שעונים להגדרה ועוד 97% מסתננים קטקטים

ורק אחת רווקה.

 

נראה לי זה עונה על שאלתך

 

(אם כי בלנו זה גם ככה ושם במפורש הפורום מיועד יותר לרווקים, אבל גם נשואים נכנסים אליו לשתף מניסיונם, לעודד וכו'...