זה לא נקרא לחלוק, הרי אף אחד לא ינהג כמוהו, הוא לא רב קהילה...

הוא מביע את דעתו, כמו שעושים בישיבה בוקר צהרים וערב, גם אם היו גדולים ורבים מאיתנו שסברו אחרת.

אדם שעשה מבחני רבנות לא יכול לחלוק מסברא על הרב ווזנר זצ"ל, למשל.

כאילו הוא יכול, אבל אף בנאדם רציני לא יתייחס לזה ברצינות.

הוא יכול לסמוך על דעות אחרות של גדולים שאמרו אחרת. 

כשמדובר על לימוד - בחורים צעירים יכולים להסביר את רש"י אחרת מהחת"ם סופר ומהנתיבות, אם יש להם מספיק ראיות.

וזה מה שהוא עשה, לא בא לפסוק לאף אחד הלכה, אלא להביע דעה.

זה לא החברותא שלך בישיבה.. זה רב גדול שבקיא בתורה וגם שימש תלמידי חכמים

אפשר לומר בענווה "לא הבנתי את הרב..."  לומר "זו טעות" זה ממש לא מכובד..

בטעם של תענית אסתר מובא, שמצינו שהיו מתענים בעת מלחמה.. ולכן מן הסתם התענו באותו יום שנלחמו בפעל באויביהם...

[ולהגיד, "אסור לגזור תעניץ על הציבור".. "חבל שאנחנו צריכים להתפלפל על דברים פשוטים" - מול הרה"ג הרב עמאר שליט"א, זה בעיני דבר שאינו ראוי להתייחסות. ובוודאי יחס כזה לת"ח, מחליש הרבה יותר מאשר לא לאכול קצת. בלי קשר לשאלה, האם נראה לענ"ד שדווקא צעד של תענית נצרך עכשיו, או אולי "יום זעם"... וב"ה שלא ענ"ד צריכה לפסוק בעייני ציבור]

בכל מקרה אני אקבל את דברי הרב בגלל גדלותו בתורה... לא אני (שלא מגיע לעשירית של העשירית מגדלותו) זה שאביא פסוקים כדי להוכיח שהוא צודק... זה רק יהיה זלזול בו..

סתם הערתי הערה שיש לזה תקדים

@אוריה,

כט וַיֹּאמֶר, יוֹנָתָן, עָכַר אָבִי, אֶת-הָאָרֶץ: 

רְאוּ-נָא, כִּי-אֹרוּ עֵינַי--כִּי טָעַמְתִּי, מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה. 

ל אַף, כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם, מִשְּׁלַל אֹיְבָיו, אֲשֶׁר מָצָא: 

כִּי עַתָּה לֹא-רָבְתָה מַכָּה, בַּפְּלִשְׁתִּים. 

וכאן-

מצודת דוד

"אף כי" - רצה לומר ומה מטעימה לבד אורו עיני כל שכן אם אכלו אכילה גמורה וכי עתה לא רבתה מכה בפלשתים כי הלא על ידי האכילה היה עוד כחם מתחזק

יכולת כרגע.

ונכון. יהונתן לא שמע על גזירת שאול  
וזה כתוב בפרק. כולל תגובת יהונתן לגזירה [מה שהבאתי הוא ציטוט חלקי מאד!] 
אבל בהחלט שווה וראוי לימוד!

ואני לא בטוחה שמחר המצב יהיה מוגדר :"פיקוח נפש" - ככה שיש איסור מוחלט לצום ולהתפלל להשם.
זו עת צרה. זה זמן קשה.

מי שלא- אין חובה
אבל
מי שיכול- למה לא?!
 

יכול להיות שאני בכלל טועה....

סליחה

יש מקום להיות "שותף עם ציבור" ולא להתחיל להתפלמס מה מותר ומה אסור.

לא מכיר את הרן שהבאת... הבנתי שהוא מדבר על לוחמים בפועל ואתה משליך את זה על ימינו

שהיום זה רק סיכון שתתקל במחבל לעומת שם שמדובר על מאה אחוז (כי אתה בתוך מלחמה)

צריך עיון האם הגזרה שווה שלך נכונה

בוודאי שלא.  והיה אומר להם שלא יחלישו עצמם, או יפדו בצדקה גם לשיטתו.

להגיד שכל מי שהולך ברחוב הוא "לוחם", כי שמא יעבור ערבי?....

מדבריו - שזה למי שיכול- כלל העם [גם מי שלא נלחם?]?
לא אמרנ ו פה לכל המגבניקים לצום.
ברור שמי שבתפקיד ולא יכול- אפשר להקל בזה.

/News/News.aspx/307473

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!