פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1460)

אגב, אנקדוטה מצחיקה,

יש לי אחיין תינוק קטנטנן בשם יהודה,
בטעות התחלתי יום אחד לקרוא לו יהודון, כי הוא יהודה קטן..

אז דודה שלי שמעה וצחקה שאם הטיטול שלו מלא או שהוא פולט, אז הוא יהודון מלוכלך..

אני לא מדבר על האנקדוטה שסיפרת עליה אלא על הספר.
יש חשיבות לכל מילה, בפרט למילה הכתובה.
אגב, בתחתיתה של הכריכה האחורית כותב המחבר (לא ציטוט מדויק) 'עד כמה מותר האדם מן הכלב, אם בכלל'.

זה גם מראה עוד קצת מהבעייתיות שדיברתי עליה.

לא חזק שואתית, אלא חזק מחשבתית, הוא מרגש.

באיזשהו מקום, הוא מחבר את הקורא לאימי השואה מנקודת מבט לא שגרתית

ואפילו די הפוכה, כי מה שקרה בד"כ הוא שהכלבים שוסו ביהודים (מה שמוזכר בחלק די משמעותי בספר).

 

בתור מי שהמילה הכתובה והנאמרת היא חלק מאוד משמעותי מחיי,

אני יכולה להגיד שבעיני בחירת השם מוצלחת מאוד והספר שווה קריאה לפחות פעם אחת.

זה לא ספר להנאה, זה ספר לקריאה, ניתוח ודיון.

אפשר להנות מהתחכום, מהרגישות, מהרעיון, אבל זה לא ספר להנאה.

 

יש גם הצגת יחיד שנעשתה על הספר הזה, גם אותה ראיתי וגם היא שווה צפייה ודיון.

 

אפשר לומר שזה ספר שממחיש לנו את "איפה היה האדם בשואה",

בתקופה בה האדם נעלם מאחורי מסיכת חייתיות, מגיע הסיפור הזה מנקודת מבטה של החיה הנאמנה לאדם

ומטלטלת קצת את המקום הבטוח שלנו כבני אדם, במיוחד כיהודים.

 

אני לא עצבני
סתם הלב מאיץ ובא לו להתפוצץ
למה?

יודעים לקחת את הקללות שמטילים עלינו,
ולהפוך אותן לצחוק וגיחוך על ידי שאנחנו משתמשים בהם בעצמנו.
דוגמא לכך הוא השיר "תקוף תעשה ביגועים"

(בעניין הספר הנ"ל -לא קראתיו)

רק עם שלם יכול לצחוק על עצמו.
מי שצוחק על העם שלו לא מייצג קבוצה שצוחקת על אלא יחיד שצוחק על העם שלו, ולכן המשפט לא נכון עובדתית.

אתה כלול בתוך העם עליו אתה צוחק, ואתה עושה זאת מאהבה, ומתוך רצון לעמעם את הארס שבצחוק שצחקו עליך.

גם בתערוכה בספיר השתמשו בתירוץ הזה אבל זה לא תירוץ שמלבין הכל.

לא שמעתי עליו, ממש סיקרנת אותי..

כולל שם הספר. עדיין לא ברורלי למה בכלל קראתי אותו.

לך לישון!
דחוף!

סתם לבזבז את החיים על מצב שכיבה ללא מודעות?

אז לא אכפת לי שתישאר

ומה החתימה שלך אמורה להביע..?

בשם כל המכוערים הנמוכים והתימנים

אחלה בדיחה אגב

בקצרה אל תאמין לה, היא לא תימניה! 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אה וטוב לראות אותך פה

איך זה יכול להיות שיותר זול להזמין מדפסת חדשה, מאשר לקנות לה ראשי דיו מתאימים!?!?

(מדפסת חדשה- כמעט 400 שקל, שני ראשי דיו- 202. זה לא שפוי הדבר הזה!!)

אני זוכר את הפעם הראשונה שאבא שלי הלך לקנות דיו למדפסת וחזר עם אחת חדשה.. מאז היו לנו כמה וכמה..

ואנחנו שם הרבה בשבתות.
הכבישים זורמים, כמובן לא כמו ביום חןל, כי אין עבודה ולימודים,
אבל בהחלט אי אפשר ללכת בכביש...

בכל הערים החילוניות זה ככה....
והפרטיות זה מילא,
מה תגיד על אוטובוסים של דן וקונקס. ....

ברור שעצוב.

ולא ענית על שאלתי. (אתה לא חייב כמובן, אבל זה מעניין)

ב. יצא לי להיות בכמה ערים שאולי נחשבות אצלך לחילוניות. לא נראה לי שמצב התנועה בשבתות בהם הוא כמו בתל אביב.
תל אביב היא עיר יותר חילונית מערים אחרות.

ג. בנוגע לדן וקונקס, אין לי מושג על מה את מדברת, אבל לתומי חשבתי שאין תחבורה ציבורית בשבתות בערי ישראל, אחרת לא היו דורשים זאת.

ולראות את קו 66 לדוגמא מעלה נוסעים בתחנות (בעיקר לא יהודיים) לחשוב שלמחרת אני צריכה לנסוע בו...
הם מתחילים בנסיעות רק כהשבת כבר "חלשה" ה' ישמור.. (כלומר, אחרי צהרים).
אבל די. אני לא רוצה לקטרג....
עדיף להסתכל על כל אלו ששומרים ולא נוסעים.

התח"צ מתחילה אחרי צהרים. בקיץ זה ממש באמצע השבת.

זוכרת שביחד עם חברה נתקענו באמצע הכביש כי לא היה מי שילחץ על הרמזור להולכי רגל, ולא היה מצב לחצות מרוב שהכביש סואן
עד שבא רוכב אופניים ולחץ על הרמזור

הרי הייתן יכולות ללחוץ בעצמכם, אלא מה, זה אסור, ואם זה אסור לכן, זה אסור גם לרוכב האופניים, וממילא אסור ליהנות מחילול השבת שלו במזיד, בוודאי תוך כדי השבת (אלא אם בוודאות מדובר בגוי, מה שלא ציינת).

 

לפי דבריך אם יש חושך למשל בחדר מדרגות, ומגיע שכן חילוני ומדליק את האור, אתה כדתי חייב לעצום עיניים ולעלות בחושך לדירה שלך.

 

זה לא ככה.

 

הוא כבר חילל שבת, אכן - אבל זה לא אומר שבגללזה הן לא יוכלו לעבור במעבר חצייה לאחר מכן, במיוחד כאשר הוא עשה את זה בשביל עצמו והן לא ביקשו ממנו לעשות להן את זה.

 

לא אמרתי שצריך לעצום עיניים אם מישהו מדליק אור.
אבל, כמו שביום חול מחכים לרמזור, כך גם בשבת, והרמזור היה מתחלף בכל מקרה.
לא מכיר רמזורים שנשארים שעות באותו מצב.

ממה ששמעתי יותר מפעם אחת מרבנים על מקרים די דומים, גם כשזה לא נעשה בשבילך, במקרה כזה זה יהיה אסור, בפרט שזה לכאורה היה גם בשבילם, כי הוא ראה שהם היו שם, ובכל מקרה הרמזור היה מתחלף לבד זמן קצר לאחר מכן.

ואותו רוכב חיכה טיתנו עד שקלט שאנחנו לא לחצנו, הוא אמר גם:
"את אמיתית? תחכי שעה וזה לא התחלף"
ונגיד שאתה צוקד, מה היינו אמורות לעשות?!

אני מדבר על מצב בו הרמזורים מתחלפים בקצב נורמלי.
מעולם לא יצא לי להמתין ברמזור חצי שעה (ולא בכל מקום יש את הלחצן הזה, שאגב שמעתי פעם שהוא לא באמת עוזר, אבל לא מבין בזה), אבל אם לא היה שם לחצן כזה, או שלא היה עובר שם מישהו (כפי שבמשך חצי השעה שלפני כן לא עבר) - מה הייתן עושות?

יש לחצן לעיברים שאומר לך האם אפשר לעבור ויש לחצן שבלעדיו זה לא מתחלף
ברוכים הבאים לעיר הגדולה..

מכיר את הלחצנים האלה מזמן, הם קיימים לא רק בתל אביב.

ואני לא סובל אותה..
אני ממש כפרי…

משהו באמת היה לי מוזר בהודעה הזאת...

זה גם תלוי בסוג הצומת - בצומת איקס, מה שאמרתי למעלה, אכן יקרה, אבל בצומת טי לא תמיד יש צורך לאחד הרמזורים להתחלף.

 

(בכל מקרה אמת שגם אם רק הרמזור של המכוניות מתחל ואתה רואה את זה אז תכל'ס אפשר לעבור גם אם הרמזור של הולכי הרגל לא התחלף - אבל לא תמיד קל לראות ולעיתים חוששים ומעדיפים לחכות שהרמזור שלך, הולך הרגל, יתחלף)

בעיקרון מניח שהיה מותר לעבור שניתן טכנית לעבור גם בלי זה.

מומלץ לעיין פה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/7741

ראשית, הוא אומר שכל דבר שהיה אפשר לעשות גם ללא עזרת המלאכה שנעשתה, ניתן לעשותו, ולכן בחדר מדרגות כאשר מישהו הדליק אור - מותר לעלות כי היה אפשר לעלות בחושך גם, אך אין לעלות במרוצה בכדי לא ליהנות מהאור.

במקרה שלפנינו, אי אפשר היה לעבור לולא הלחיצה.
מצד שני, ייתכן לומר שהלחיצה אינה דומה לפתיחת דלת למשל, כי בעצם לא הרמזור מפריע לעבור אלא המכוניות, והרמזור בעצם לא משנה כלום - פשוט הנהגים פועלים לפי הוראות הרמזור, כך שזה מאוד עקיף.

לא יודע אם אפשר לדמות מהמקרים הללו לפה:

"ואם פתחו דלת נעולה על ידי איסור, כגון בעזרת כרטיס מגנטי - יש אומרים שאסור להיכנס באותו פתח, הואיל ונפתח באיסור. ויש אומרים שמותר, מפני שפתיחת הדלת לא יצרה שום דבר חדש, אלא רק הסירה דבר שהפריע לכניסה. ובדיעבד, בשעת הצורך אפשר להקל.

"אם יהודי מחלל שבת התקרב לדלת חשמלית ועל ידי כך פתח אותה, אסור להיכנס דרכה. ורק בשעת הדחק אפשר להקל בזה".(עיין לעיל יז, יא)

בכל מקרה, אני דיברתי על מצב בו הרמזור מתחלף כל כמה דקות, אך במקרה שלפנינו נראה לענ"ד שאם באמת הרמזור לא מתחלף הרבה זמן אז זה כשעת הדחק ויהיה מותר.

(כמובן שאני לא פוסק ואי אפשר להסתמך על שום דבר מדבריי פה להלכה אלא יש לשאול רב מוסמך).

ושנייה לפני שאני בא לעבור מגיעה מכונית, אבל רואה שאני רוצה לעבור אז עצרה. 

 

למעשה, העצירה שלה היא גם חילול שבת, וזה נעשה בכוונה, ובשבילי - אז האם עכשיו אני צריך לא לעבור בכלל? ובכל מקרה אם לא אעבור היא גם תמשיך לנסוע וגם זה יהיה בגלל שאני עצמי לא אעבור לאחר שעצרה לי - אז בעצם בכל מקרה המכונית הזאת חיללה וגם תחלל שבת בגללי ככה או ככה.

 

מעניין מה תהיה תשובת הרב במקרה הזה.

 

בכל מקרה יתכן שעניין הרמזור יהיה דומה למה שהרב כתב לגבי "הפרעה שהוסרה" בעניין אור שכובה - גם כאן, בתכל'ס הייתה הפרעה שהרמזור לא התחלף והיא הוסרה, וגם ככה היה אפשר אולי איכשהו לעבור וכו'...

 

בכל מקרה, אני כמובן לא פוסק הלכה ושילכו וישאלו רב...

לא יודע לתת לך תשובה של לאחר מעשה, אבל אני בשבת תמיד מקפיד לעמוד בצורה כזו שלא יחשבו לעצור בגללי, ורק כשממילא אין מכוניות או שיש אור ירוק אני עובר.
למעשה, אחרי שכבר עצרו, אני לא יודע אם זה באמת משנה כי הפעולה כבר נעשתה, אז לא יודע אם פשוט לעבור או לחכות שהנהג ייסע (ואולי עדיף ישר לעבור, כי ברגע שאתה מחכה אתם בעצם מחכה שהנהג יחלל שבת).
בכל מקרה ברור כאמור שעדיף לנסות שלא לגרום למצב שהנהג ייאלץ לעצור בגללך, אבל אם כבר עצר נראה לי שאפשר לעבור ישר וזהו.

יוצא לי החיך מהמקום!

אני אגיד בומצש איך יצא

בעז״ה שבוע של הסתגלות נעימה ומוצלחת לשינויים חיוביים.

היה שבבה

חוזרים הביתה מערבית מוקדמת, הופס... הפסקת חשמל.

הלוואי ויהיה לי שבוע כייפי!

היה אחלה ב"ה...
הייתי בחברון היה סוף הדרך!!!

שבת מעולה, אורחים טובים

ב"ה עברה שבת טובה מאד

פעם אחרונה בלנ"ד שאני משאירה אור בלילה בחדר..סיוט

אבל היה מעולה ישתבח הבורא

שבת (וכל הסופ"ש בכלל) טובה
צפי לשבוע מצוין!

שבת נחמדת ביותר...

וטרמפ עד לדירה שזה אומר שמחר אני קמה בשעה סבירה ולא ב5... זה כבר הופך את השבוע למעולה

שבת נעימה!

עם טעמים (אשכנזיים)
לא יודע להסביר בדיוק, זה שזה משל ומרגישים את העומק בשילוב הלשון המיוחדת

מאד מרגש אותי. ביחוד פרק ה'.

התחלתי ללמוד אותו עם מלבי''ם.

העומק שבו פשוט מדהים ומרומם!

בס"ד


תמיד רלוונטי, אפשר לקרוא את אותו פרק ובכל פעם לראות ולהרגיש אותו בצורה אחרת והכול הכול כל הקשיים והתפילות והבקשות נמצאות

דין הפטרה].

אוהבת גם את מגילת אסתר.
עוצמה נשית ורכות וספר שכתוב כמו שירה.

סתם מעניין אותי, אתה לא חייב לי כלום...

ובלשון מרתקת

שמואל- נוסטלגיה כזו

משיעורים, חידונים וכדומה

 

ישעיהו- הנבואות על הגאולה וכל מיני רמזים מעניינים..

זה שיר חונק.

מתלבטת אם להראות לתלמידים שלי





נקודה
פעם ראשונה שאני לא מסכימה עם הרבנית ימימה |הסמיילי הכחול מבועת מהוואצאפ|

מחכה לשמוע את דעתך

הבנתי שהיא היתה בת 96.

 

איזו זכות!! איזו משפחה!

@די"מ

יש לי הצעת שדרוג: שהכלב יסחוב גם סוללה רזרבית.

 

 

 

 

זאת אחלה דרך לשמירת העיניים.!!!!

 

בלי ביצים ועם שמן קוקוס?

אם אפשר לפני שבת..

אומרים שהרב אשרוב הפך את זה לאופנה גם אצל דוסים..

את לא אוכלת ביצים ודברי חלב?

בחודשים האחרונים הפסקתי גם ביצים ומוצרי חלב..

אז כן, טוענים שזה טבעונות

עם דבש אין לי בעיה אבל בכללי אני לא אוכלת לעיתים קרובות..

בצמחונות אני מס' רב של שנים, מתביישת להגיד בפומבי כי זה יחשוף כמה אני זקנה...

 

כשניסיתי טבעונות אי שם לפני 10 שנים[כבר חושף חלק מכמה אני זקנה..] זה לא נגמר הכי טוב, לפעמים אני מנסה לחזור לזה, אולי יום אחד אצליח..

אבל מסתבר שיש הפתעות בחיים (מעניין אותי כמה צמחונים/ות וטבעונים/ות נסתרים/ות יש כאן בפורומים שאנחנו לא חושבים על זה שהם ככה

וזה עקב אילוצים.. ממש לא מאידיאולוציה..

ובכללי אני פשוט לא אוהבת..

נכון שלפני 10 שנים האופציות היו מצומצמות ביותר... ועדיין...

התחתית ביסקוויטים מרוסקים ומערבהים עם טיפה שמן וסוכר ומרפדים תבנית ללמעלה על סיר מכינים גנאש שוקולד ומחכים שיתקרר ומקציפים עם חבילת ריצ. ושמים על התחתית קירור לפחות 12 שעות טוב

ושוקולד זה לא טוב יש בו שמן וסוכר..

שיהיו מתכונים שהסילאן מחליף את הסוכר..

יש חיה כזו?

אולי אנסה..
השמרים יצא טוב גם אחותי אמרה

לק"י

והיא מכינה עוגיות עם סטיביה אני חושבת.

לא מראה מיוחד

נקודה טובה-ממש אהבתי את החתימה, זה ציטוט או מקורי שלך?

תודה שהארת את עיני שלא כתבתי שם

וכמה מפחדים
רוצה לשתף?

ואני רועד מפחד
ולא, לא בא לי לשתף..

אני די תקוע..

והתועלת גדולה מההפסד שעלול לצאת מהפירסום, הייתי משתדל להתגבר על הפחד

כנראה בסופו של דבר בוחרים באומץ.
ואחרכך מגלים שזה לא כזה נורא ופחד זה דבר שמוכרחים להשמיד.
בהצלחה,איש!

מניח שאת צודקת וזה באמת לא כ"כ נורא, אבל זה עדיין מפחיד...

אבל יהיה בסדר, אתה תצליח.

כי אחרי הכול מי שיחיה את החיים לך זה אתה ולא החברה

ב"ה

יש דברים שזה ראש בראש

יש דברים שזה ללכת בין הטיפות

ויש דברים שזה פשוט לא לעשות

יש פה שני צדדים: מצד אחד, ה"עצמאות של האדם", ולכן התשובה שנוטים לתת היא, שתעשה מה שאתה חושב בלי "להתחשב"..

 

אבל יש צד שני - של ה""חברה" של הכלל, ושל המקובל.

 

האם זה רק "יצר הרע" ופחד? לא בהכרח.

 

הרב קוק כותב, שהכח הזה בא, כדי לעצור את האדם מוסרית, כאשר זה נצרך.

 

יש דברים, שבהם ה"מקובל" הוא נכון - והכח המוטבע להתחשב בחברה, עוזר וגורם לא לעבור על ה"מקובל" הזה.

 

 

על כן, לכאורה, שיקול האמת צריך להיות האם הפחד מהחריגה הוא גם כי בחריגה יש משהו לא בסדר; יש צדק ב"מקובל בחברה" - 

אם זה כך, אז צריך לשמוח על ה"מחסום" הזה; מתוך שלא לשמה בא לשמה.

 

ואם האדם בעצם רוצה לעשות משהו טוב - והחשש הוא "פחד שווא", אז שם כמובן הכיוון הוא הפוך.

 

בהצלחה. בחירה טובה וישרה.

 

בקציר האומר ובראשי פרקים, אם נפרוט זאת לגורמים, אז יש כאן שלושה מסלולים שונים הצריכים להיבחן:

 

א. בדבר עצמו- בסוג התהליך: יש הבדל, למשל, בין אדם המעוניין לשנות את אורחות חייו מדת"ל לחרדי-ליטאי, לעומת אדם דתי המעוניין באורח חיים חילוני.

 

ב. בחברה בה אתה חי, וגם זה משתנה בין מעגלים שונים: משפחה קרובה, חברים קרובים, שכנים וכו'. כאן צריך לבחון איזה מעגלים חשובים יותר, איזה יקבלו אותך בכל מצב וכיוצב' (כמובן שהפרטים השונים בכל מעגל עשויים לנהוג אחרת אחד מהשני).

 

ג. הכוחות הנפשיים שלך לעמוד מול כל אלו-עוצמתם ועמידותם (אך בכל מקרה, לעולם אסור אדם להישאר בודד במערכה, תהיה אשר תהיה).

 

ברמה הפרקטית, יש לבחון האם ניתן ליצור תמהיל בין המסלולים ובכך למזער את מידת הפגיעה ככל הניתן.

 

"אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי"

 

בהצלחה

נרדמה שעה מוקדם מהרגיל התעוררה אחרי כמה זמן ומאז חוגגת... לפחות כרגע היא במיטה שלה קצת פחות ערנית ממקודם...

אולי הייתי צריכה לכתוב כאן קודם...

משבוע הבא בעז"ה ובלנ"ד- חוזרת |פיהוק| למשטר |פיהוק| שינה...

איזה מילה מוזרה זו 'פיהוק'

שגם יועד לציבור הדתי

 

הוא היה מאד מרגש וכואב כאחד

וללא שירת נשים...

 

מאז שהוא עבר לבריכת הסולטן הפך להיות להיות אירוע פחות מרגש וחזק

ועם שירת נשים

 

ברגע שזה במקום פתוח כל אחד מרשה לעצמו לדבר עם שכניו למקום

ולא היה כזה דממה חזקה

כשהיה בבנייני האומה היה שקט מופתי שהאדיר את האירוע!

יסלחו לי החברים, - צעירים מעל עשרים

אבל אחר כך יבכו בטקסים

כאילו זה לא אמיתי שבאמת איכפת להם

אבל עוד דברים. כמו לפנות את גוש קטיף משיקולים זרים כשאנשים מתו כדי לחיות שם

הקלה.

 

בכל פעם שאני מסתובבת בעיר אני נתקלת באנשים טובים ומעשים טובים,

אישה מבוגרת שממש מתעקשת שאישה בהריון תשב במקומה,

עזרה לחדשים בלהעביר כרטיס,

נהגים חמודים,

אנשים שאומרים תודה לנהגים,

סתם אנשים שמתחילים לדבר על כל מיני דברים

אנשים חייכנים.

 

מי כעמך ישראל.