יש לי מחברת של דברים אישיים שכתבתי(שירים וכו.....) בבית במגירה שמורה,ואת כל דפי המקור שמתחילים להתבלות אני מקפל יפה ושומר בנילונית מקופלת.
חום אחד אמא שלי ראתה את זה מבחוץ ושאלה אותי למה אני שומר את הניירות האלה?עניתי לה שזה דברים חשובים(בנימה שמביעה שאני לא רוצה שיפתחו את זה [יכול להיות שביקשתי שלא תפתח]).
בקיצור אנחנו ב"ה עושים שיפוצים וראיתי שהמגירה הזאתי מפורקת וריקה.נבהלתי ורצתי לחפש את זה,ומצאת את זה במגירה אחרת כשזה סגור בניילונית ומבולגן בפנים.כלומר היא פתחה את זה.
אני מאוד פגוע מזה.אני לא רוצה שהיא תקרא את הדברים האלה.לא מגיע להיות בקשר כזה איתי.
הצורה שאני נדפקתי בגלל החוסר הקשבה שלה גרמה לריחוק הזה.ואני לא מוחל.
מה אני עושה עם העובדה הזאת?להגיד לה שאני פגוע מהחדירה לפרטיות שלי?(מהצורה בה זה היה מקופל אפשר להבין שזה לא אמור להיפתח).
לשמור את זה בלב ולהעמיק את הקרע?
|מלאך| 
) 
עבודת חלומות..
נראה לי לכנפי נשרים או משו כזה 
