או הו מה שמתוכנן לי עכשיו. שבת אצל חמי וחמותי, בלי מזגן ובלי עיתונים!
![]()
פשוט אדיר!
ב"ה
ערבֵי השִׁירה האלו שרואים את כולם!
את כל העם שלנו! זקנים, זקנות, נערים ונערות ילדים וילדות מכל המגזרים וכולם פה שרים ביחד שירי עם ואז הזמר(התיש הגדול, משה להב) מתחיל לשיר פיוטים כמו אדון הסליחות וכולם פה שרים ביחד!
אין על עם ישראל
הפחדת אותי.
אני מתחילה לקרוא-
הערבי שירה (קמץ בי') ותוהה לעצמי איזה ערבי ירה בכל העם שלנו!!!!!
ערבי שירה מעורבים![]()
עין הקוראב"ה
כדי שנחסוך את ההתקף לב משאר הפורום פה?
תודה@@!
אבל טוב שזה קפץ.
עד שיש לי אישור לתקן משהו לשוני, לא אפספס זאת
| פרשת 'נצבים-וילך' | |
"כי המצוה הזאת ... לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא ... ולא מעבר לים היא ... כי קרוב אליך הדבר מאד ..." |
|
לעלות לקבר אביו או אימו ולהתענות ולהדליק נר בכל שנה ביום פטירתם. יום השנה שחל בשבת.
יש הנוהגים לעלות לקבר אביו או אמו בכל שנה ביום פטירתם[1]. ומצוה[2] להתענות[3] ביום פטירת אביו ואמו[4]. וכן[5] ידליק נר[6] לעילוי[7] נשמתם. וירבה[8] בצדקה ומעשים טובים ולימוד[9] תורה[10] ביום זה לע"נ אביו או אמו.ואם{C}[11] חל יום השנה לפטירת אביו או אמו נוהגים להקדים האזכרה ליום חמישי בערב, והוא יותר טוב מלדחותו ליום ראשון.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t574056#6346634
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] ופשוט שאם הדבר כרוך בביטול תורה יותר טוב שישב וילמד. וכ"כ בילק"י כבוד הורים עמ' תרלד' בשם הגר"ע יוסף שליט"א
[2] שו"ע או"ח סי' תקסח' סעי' ז'- ח'. רמ"א יו"ד סי' שעו' סעי' ד'. וצריך לקבל עליו התענית בתפילת המנחה שביום שלפניו ויאמר עננו במחנה בשומע תפלה. ובשו"ע שם סעי' ט' שאם ארע יום מיתת אביו בשבת או בר"ח ידחה התענית למחר, אולם הרמ"א שם כתב שמקרה כזה אין מתענין כלל, וכן בשאר ימים שאין בהם תחנון, אין מתענים כלל. וע' בערוה"ש יו"ד שם סעי' יג' שאם קשה עליו התענית יפדה בממון ויחלקו לעניים.
[3] ובס' קב הישר פל"ה ובס' נשמת חיים מאמר ב' פכ"ח שהתענית מועילה לע"נ הוריו.
[4] ובילק"י אבלות עמ' תריד' אם תענית זו תגרום לו לביטול תורה או שלא לילך לשיעור תורה, לא יתענה אלא ירבה בלימוד תורה ביום זה יותר מהרגיל. ובאגרות רעק"א זי"ע סי' קלג' אות ח' לבניו שלא יתענו ביום פטירתו אלא ילמדו תורה כל הלילה וכל היום בלא הפסק. אומנם בס' יקרא דחיי עמ' קסד' בשם הגר"ש דבליצקי שליט"א שיתענה תענית זו אף שיגרם לו ע"י כך ביטול תורה. ובכל אופן מלמדי תינוקות לא יתענו תענית זו אם יגרום להם שלא לעשות מלאכתם כראוי. בא"ח פר' כי תצא אות כג'. וע' בשו"ת יבי"א ח"א סי' לד' שחתן בתוך שבעת ימי משתה לא יתענה ביום פטירת הוריו. וע' במ"ב סי' תקסח' סקמ"ו שאם הוא בעל ברית אין צריך להתענות ביום פטירת הוריו, ואם ירצה יתענה עד זמן מנחה גדולה.
[5] כן מבואר משו"ת מהרש"ל סוס"י מו' ושכן המנהג. וברמ"א או"ח סי' תרי' סעי' ד' שיש הנוהגים להדליק נר לעילוי נשמת הוריו גם בערב יוה"כ. וע' בגשר החיים פל"ב אות ז' שלכתחילה ידליק בשמן זית. ועוד שם שנוהגים שלא לכבות הנר אף שכבר עבר היארצייט.
[6] ובשו"ת הר צבי יו"ד סי' קצח' ובהליכו"ע ח"ח עמ' קיט' שאם נפטרו אביו ואמו באותו היום, די בנר אחד לשניהם.
[7] ויאמר אני מדליק נר זה לעילוי נשמת פלוני בן פלוני.
[8] חיי"א כלל סז' אות ו' ס' דרך פקודיך מצוה לג'.
[9] ובס' ארחות רבנו ח"ג עמ' קט' שהחזו"א זצ"ל אמר שיעור ברבים בכל יארצייאט של אביו ושל אמו. ובילק"י אבלות עמ' תקח' שאם הבן הוא בן תורה טוב שיעשה סיום מסכת ביום פטירת אביו ואמו.
[10] ובערוה"ש יו"ד סי' שעו' סעי' יג' שנוהגים ללמוד משניות. וע' באלף למטה סוף דיני קדיש שנהגו ללמוד פרק ז' ממסכת מקוואות ופרק כד' ממסכת כלים. ובשו"ת שואל ומשיב קמא ח"ב סוס"י קפב' בשם אביו זי"ע שטוב ללמוד מסכת חגיגה.
[11] ילק"י כבוד הורים עמ' תריט' בשם פוסקים.
ביום ראשון הקרוב, כ"ו אלול.
מי בא?
שרבובאבא שלי מלא זמן ניסה לבקש מהם להסיר אותו
והם אמרו שיסירו אבל משהו שם לא הלך..
עד שהוא החליף מספר
אבל את יכולה לעשות אותם ברשימת הודעות ממסוכות וככה תקבלי הודעה בלי התראה
קרוב יותר לזמן אדע
כתר הרימון
כתר הרימון
כתר הרימוןאחרונהזה נהדר
ותודה על העדכון!!
פעם הייתי מכורה..

כתר הרימוןברור שזה חשוב. כיסופים למקדש
שם מכיתה ו' - השנה הראשונה של הסיבוב...
|הייתי מכורה ונשארתי מכורה|
המקדש שייך לכל גיל!!!
אפשר להכניס לבסיס אוכל לא סגור?
כלומר - לאסוף מאנשים אוכל של בית ולהביא לבסיס צה"ל?
מרוב חרדות אין מקום ליוזמות.
אם למישהו יש רעיון -
לאור העוצר יציאות שיש עכשיו, ולאור זה שאנחנו בעוטף אז מאוד מרגישים את המתח,
משהו שהנוער יכול לעשות?
(כי חשבתי לארגן אותם להביא אוכל טעים...)
לפניך אמרו שגם זה אסור.
מחר נחפש את המפקד...
תודה



אסור להכניס לחדר אוכל וכדומה.
אלא אם כן הוא צהוב או שהרס״ר בסביבה 
באופן פרטי לפחות. בחדרי אוכל שהייתי לא ראיתי אף פעם מישהו מכניס אוכל ביתי. בדר״כ משפחות שבאות לבקר נשארים בחוץ לבסיס והחייל מקבל אישור (או שזה ביום שבת והמשפחה חילונית) לצאת ושם עושים מה שבא להם. כשהייתי במתקנים בחברון היינו מקבלים ים אוכל מהתושבים הנחמדים (ומהרץ-חב״ד
) והמפקדים לא אמרו מילה. יש חוקים שאף פעם לא נאכפים כי אין מטרה. זה כמו לתת דו״ח על אדם שחצה ברמזור אדום. בזבוז זמן לאכוף את זה.
והפסיקו. אזרחים התלוננו שהמדינה עושה עליהם קופה של כסף במקום לפתור בעיות אמיתיות במדינה.
-משה ר-ב"ה
אני לא יודע איפה שירתתם, זה גם לא משנה.
אבל הפעם הראשונה ששמעתי שאסור להכניס אוכל לא סגור לבסיס זה עכשיו.
באמת מוזר, כי אצלינו זה כבר דבר שבשגרה.
חייל שכרגע חילוני יוצא לביבקור בשבת וחוזר עם אוכל גם סגור וגם פתוח ואז היופי שהם כבר מכירים אותי אז הם אומרים לי האוכל הזה חילל שבת מצטערים(אחח איזה עם ישראל)
פעם אחרת שזכורה לי היטב זה באימון ברמת הגולן הגיע יום שישי ואחד החברה יצא לביקור לפני שבת וכשהוא חזה הוא חזר עם פריסה מטורפת של בשר וכולם אכלו, הקצינים והמפקדים. זה בהחלט שיפר את ארוחת צהרים שהיתה בלשון עדינה לא מי יודע מה..
אז אולי יש חוק כזה אבל ב90% מהמקומות הוא לא עקיף.
הולגרמה יכול להיות שעשו לכם בעיות כי היתה שם בקורס? אנ ייודע שעל חברה מקורסים נוהגים להקפיד יותר.
אני הייתי בקורס וכשהחברה שלי רצו להזמין מגש פיצה הם ביקשו מחבר אחר שלהם ששירת באותו הבסיס ש"יקנה להם את המגש"
לסיכום, אין לי מושג מה זה החוק הזה, או מה המקור שלו, למרות שאני מבין אותו היטב.
אני הייתי מביא כל יום ראשון אוכל מהבית ואפילו מכניס בשרי למקרר ! אתם אומרים מה כולה בשרי אבל זה אסור ע"פ פקודות מותר רק חלבי אבל זה תלוי במפקד ובבסיס..
ב"ה
ולא רק זה, ובחיים לא ראיתי את זה נעקף!
ב"ה
אני לא יודע איפה שירתת אבל כניראה בכל מקום זה שונה.
לצערי מערך הרבנות הוא אחד המערכים החלשים בצהל.
ואפחד לא היה חותם על הטפסים במקרר אצלנו פעם מישהו הכניס שרימפס למקרר וכעסו עליו כולם אבל ברור שהוא לא עלה למשפט בכל זאת שיררתי בחיל חינוך זה כפיה דתית וגו' ..
שהחיים שלהם קשים, והם תמיד עוברים דברים
ומזעזע להם ומגעיל להם
והחיים שלהם מלאי עליות וירידות
ויש אנשים שהם ככה רגילים ומתמודדים כמובן גם עם דברים.. זה לא שהחיים שלהם תותים
אבל, אבל זה אחרת..

?
ה' יעזור לנו
יש אנשים שבאים ממשפחות קשות יום, שההורים, או מישהו אחר ממשפחתם, או הם חולים, ואין פרנסה, ועוד בעיות... (ח"ו ולא עלינו) ויש אנשים שבסה"כ הכל בסדר - משפחה, בריאים, יש כסף... אין בעיות "רציניות".
כי רוצה לחיות בטוב
למה למחוק?
זה שירשור שלי!
וערכה- אז בקשה שימחקו את ההודעה שלה.
ולגבי מה שכתבת-
נראה לי שזה תלוי באיך אותו אדם מסתכל ומקבל את הדברים-
יש טיפוסים שיותר מאמינים ומקבלים ביותר קלות ניסיונות ואתגרים,
ויש את אלו שנדרשת להם עבודה קשה כדי לעבור כל מכשול.
בכל מקרה, צריך הרבה תפילה לה' שיעזור לנו להתמודד עם הניסיונות שנותן לנו.
בהצלחה מותק!![]()
שירשרתי פשוט לא נכון. ההודעה שהגבתי לשמואל - בהתחלה הגבתי בטעות להודעה הראשית. אז העתקתי, ואת ההודעה השגויה ערכתי.
בעיקר שוברת עם התגובה שלה
ותן טלטעות משעשעת וקטנה... לא נורא 
וזה חלק מאיך שהוא ברא את העולם שלו- שיש סוגים שונים של מסעות בעולם ...
קשיים בתחום בלימודי,יש נשמות שהקב"ה נותן יותר ייסורים במשפחה,יש הרבה...
וגם לא בהכרח רע שהוא נראה 'גיהנום' אמיתי,יותר קל עבור אחר.
רצח במשפחה למשל זה דבר קשה לכולם,אבל זה לא אומר שמישי אחרת שנאבקת מול היפרקטביות חריפה לא בהכרח עוברת חיים קלים יותר.
הקב"ה שולח לכל אחד ואחת בדיוק את מה שמתאים ומכוון אליו,ואני כותבת את זה בתור אחת שמכירה מאוד מקרוב
(אם את רוצה אפשר לדבר בפרטי,יש מלא מה להעמיק ולדבר בנושא
)
כי לכל אחד יש תפקיד משלו בעולם.
זה מה שנראה לי.
שנזכה ללמוד לעשות את התפקיד שלנו על הצד הטוב ביותר, אמן!
יש כאלה שאת יודעת מה מזעזע ומגעיל ובעייתי אצלם, ויש כאלה שנראים נורמליים אבל יש להם בעיה שאת לא מכירה אותה ולכן לא יודעת עליה.
או שהם עמלים טוב יותר כדי להסתיר אותה...
אין חיים מושלמים.
27 הודעות ביום אחד שבו היתה לי גם משמרת של שש שעות, אני כבר מכור?
אין ברירה
3 תרגילים יגיעו אל קיצם ואז אוכל לשלוח את עצמי לישון..
צפורה
אה, ערה.

לק"י
המשכתי להכין עבודה רק בשעה 11 וחצי בלילה וב"ה אני על סף סיום.
ותוך כדי ההכנה נכנסתי לפורומים בקושי (הישג!).
היה ערב כיפי ב"ה- זה כיף לשבת עם חבורת בנות מגיל חמישה שבועות עד 24+ ולאכול גלידה 
עבודה מחר ![]()
ותקוע לי שיר מציק בראש 
אחרי שציירתי - אולי באמת הגיע הזמן ללכת לישון?... ![]()
בקטנהאחרונהלפני זמן-מה נפגעתי קשות מאדם כלשהו - מישהו שעשה מעשה פוגע מאחורי גבי.
הייתה לי השערה מיהו אותו אדם. שאלתי אותו משהו בעקיפין, הוא הכחיש וזהו.
כעת התברר לי שזה בוודאות האדם הזה.
מדובר בפגיעה קשה מאד-מאד (
) ופגיעה שבנס לא גרמה לעוד אדם לאבד את חייו האישיים והכלכליים.
זו פגיעה גדולה באמון שלי באותו אדם.
זו פגיעה צורבת.

וכאן מתחילה הדילמה:
להגיד לו שאני יודעת שזה הוא ולמה הוא עשה לי את זה?
לומר לו שהוא פגע בי מאד?
לא לספר:
מדובר באדם קרוב. לא רצוי "לשבור את הכלים" איתו - כי אין מצב לנתק איתו קשרים.
(ולכן גם שבירת האמון כה כואבת.)
כרגע מערכת היחסים שלנו טובה מאד ואני חוששת מאד להפר אותה.
לספר:
אני פגועה מאד.
זו פגיעה שאני עלולה להיגרר איתה גם הלאה - לא בטוח שאצליח להשתחרר ממנה (אבל אולי כן).
עוד נקודה: אני מאמינה שעם כל הכאב הוא עשה את זה מדאגה...
זהו.
פגועה וכואבת,
פצל"ש.
הכול קורה בהשגחה פרטית והלקח צריך להלמד - להזהר מאנשים מסוימים
צריבהוהלקח נלמד באמת, בצורה כואבת...
תודה.
לחכות עם זה.
ואם אני רואה שאני לא מצליחה להשתחרר מזה - לפתוח/לטפל בזה?
(הבאסה זה הזמן - ימים נוראים...)
זה ימים מסוגלים לזה..
צריבהאחרונהנראה לי שכשלב ראשוני, ממש יכול לעזור לך אם תכתבי את הדברים לעצמך, על דף. פשוט תכתבי כל מה שאת חושבת ומרגישה, ובעוצמה שאת מרגישה את זה. (לפעמים זה מפחיד לכתוב בעוצמה שמרגישים- כי זה נראה לנו מוגזם, ומפחדים שמישהו יראה את זה, ומה הוא יחשוב, אך תזכרי שאת כותבת את זה רק לעצמך. את יכולה אפילו אח"כ לקרוע את הדף ולזרוק לפח). (ואפילו את יכולה גם לכתוב חלק מהדברים כאילו את אומרת אותם לאותו אדם. ותרשי לעצמך להטיח בו את כל הכעסים שלך עליו.. הרי את כותבת זו רק לעצמך..)
ההבאה של המחשבות והרגשות על דף,עשויה לעשות לך סדר בראש וסדר בלב... וכך זה יכול מאוד להקל עלייך. עוד לפני שאת בכלל חושבת האם לפנות לאדם עצמו או לא. זה פשוט קודם כל ישחרר אותך.
האם לשתף את האדם ממנו נפגעת? אני מאמינה שאם זה אדם קרוב, שאין לך דרך להתנתק ממנו (אני מניחה שזה קרוב משפחה או משהו בסגנון) - אני מאמינה שהגיוני שזה תמיד ילווה אותך ויעיק במידה כלשהיא, אפילו אם זה ממש פחות יציק לך. ולכן נראה לי שכן חשוב באיזשהו שלב לפתוח את זה מולו.
כשלב ביניים נראה לי שכן חשוב לשוחח עם אדם חיצוני מקצועי, שיעזור לך קודם כל לשחרר את הדברים מול עצמך, ואח"כ עם האדם שפגע בך- בגלל שזה אדם שבסך הכל חשוב לך הקשר איתו (אם הבנתי נכון ממה שכתבת) וכנראה גם בגלל זה כ"כ נפגעת.. ולכן כדאי שליבון הדברים מולו ייעשה בצורה שיש מאחוריה מחשבה, בשביל שבאמת הדברים יבואו על מקומם ויסתדרו בעז"ה על הצד הטוב ביותר...ואדם מקצועי חיצוני- שלא מעורב בסיטואציה, יכול לסייע בכך.
זו דעתי ... זו רק הצעה... אני לא יודעת באמת מה נכון,והאם זו הדרך הנכונה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאני לא מכירה אותך ואותו ואת מערכת היחסים ביניכם..
בהצלחה רבה!!! ובשורות טובות בלבד בעז"ה!!
יאללה ללמוד!!
<מתי הבחינה?>
המשקפיים שלך הם משקפי קריאה? ![]()
וגם לי יש משקפי ראיה, וגם לי הם יכולים ללכת לאיבוד לעתים, כי בבית אני לא כל-כך מרכיבה אותם. העניין הוא (
), אם הם לא משקפי קריאה, מה פתאום אובדנם הוא תירוץ לא ללמוד לפסיכומטרי??!#
דינה ל.
יטבתהאנחנו עוד מתאוששים מתחילת שנה,
עד ראש השנה אלוקים גדול 
השחרור לחץ מתחילת השנה בשבילי זה התרפייה וכמה שיותר מסובך ככה יותר טוב ! 
יטבתהיאללה, יום ראשון!
![]()
מאמע צאדיקהאחרונההזבוב הזה מציק!
אני הולכת לי ברחוב, ליד בית ספר, ורואה רכב בלי בעל הרכב, מותנע (!) ועם ילדים בפנים.
אז חוץ מזה שזה מסוכן! ולכן התעכבתי לידו. עוד יותר - אחת הבנות ישבה במושב הנהג.
(לבקשתי היא עברה אחורה).
לענייננו -
עברו שם ילדים בכיתה ו' ונעצרו ליד הרכב.
הם נלחצו!
הם ידעו מה זה ילדים ברכב סגור לבד
הילד בדק שהרכב פתוח.
הוא דאג!
ואמר לי: כבר חשבתי שצריך לשבור את החלון.
מדהים איך שזה היה במודעות שלו.
עצוב שאנשים עוד לא הפנימו את החומרה שבדבר.
רע שיש הורים כאלה
וטוב שיש אנשים שאכפת להם ורצו לעזור
מזגן דולק=אין סכנה של מכת חום.
כל הטרגדיות הנובעות מהשארת ילדים באוטו הוא השארה של ילדים בטעות במקום לא ממוזג, וכך כתוצאה מהחום הכבד והמתכת של הרכב נוצרת טמפרטורה גבוהה מאוד-מאוד שלא ניתן לחיות בה.
הורה שהשאיר את הילד לכמה דקות באוטו ממוזג (ועל כן ממונע) - זה אולי לא אחראי, ואולי מפחיד שאיזה מטורף יגנוב את הרכב ויעשה דברים מזעזעים לילדים -- אבל, זה לא אותו דבר בכלל.
אכן - הבנו שזה ממוזג.
הילד בכיתה ו' פחד מזה - כי על זה הוא שמע.
ולהשאיר רכב מותנע זה דבר מסוכן!
רק של ילד שעלול לשחק בידיות המעניינות כמו אבא ולגרום לתאונה.
(סטיקר של מד"א)
לאור הטרגדיות באמת יש היום יותר מודעות לזה.
וכל הכבוד על הערנות!!!
יעל מהדרום