פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1929)

לק"י

 

אני אנסה לחפש.

לק"י

 

הפה מהשאריות.

 

אין רב לשאול בשעה כזאת?

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=6141
 

כאן מדובר על שמותר להסיר לכלוך

ורחיצה פה במקרה של צער גדול מותרת
 

אני מניח שאת עומדת שני הסעיפים האלה

 

אבל אני לא רב פוסק, ולכן זאת דעתי ולא פסיקה

לק"י

 

שטיפת פה בט' באב:
אסור לשטוף את הפה בתשעה באב. ומי שיצטער מאוד אם לא ישטוף את פיו, יכול אף בתשעה באב לשטוף את פיו ולצחצח את שיניו בלא משחה. אבל ביום הכיפורים, שחיוב הצום מהתורה, אין להקל בזה.

לכתוב בעמידה נשמע ממש לא נוח
.

מרגישה בריכוז של הגננת חדווה

פעם ראשונה שיוצא לי לראות..

 

אני לא מאמינה שזה שלהם עכשיו..

אי אפשר לראות את זה.

עצוב.

http://www.inn.co.il/TV/Cat.ashx/3

חבר'ה, אם אפשר להעלות שיחות של רבנים... תודה

מותר להסתכל בספר של מכון המקדש?

הפסוקים גם נכללים בגדר לימוד תורה?

לק"י

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=408

קוראים לזה תענית מלשון עינוי

האיחול המוזר הזה שהופץ בקהילות ישראל לא נכון ולא מקובל

צריך לעשות תשובה ולככן שהתמעטות הדם שנגרמת מאי האכילה היא תהיה במקום דם הקרבן.

 

 

אין עניין דווקא לסבול, העינוי צריך להיות מהעוונת לא מאי האכילה

את הנציגים "שלנו" שתיאמו הכל והכשילו כל מאבק אפקטיבי.

 

פרופסור איינשטיין ואשתו יצאו לכמה ימי קמפינג. בנו אוהל וישבו לאכול לאחר ארוחה דשנה איחלו זה לזה לילה טוב ופרשו לשינה. כעבור כמה שעות גב' איינשטיין מתעוררת ומעירה את הפרופסור. "בעלי היקר, הבט לשמיים ואמור לי, מה אתה רואה? ""מליוני כוכבים", ענה לה הפרופסור המכובד."ומה זה אומר לך?" - שאלה אישתו,איינשטיין חשב רגע ובמאמץ להרשים את אשתו אמר :"מבחינה אסטרונומית זה אומר שקיימים מליוני גלקסיות ופוטנציאלית - ביליוני כוכבי לכת.מבחינה כרונולוגית אני משער שאנו מתקרבים לשעה 3.15 אחר חצות,מבחינה תיאולוגית אני רואה שהקב"ה הוא כל יכול ואנחנו יצורים קטנטנים חסרי כל חשיבות,מבחינה מטאורולוגית אני משער שמחר נועד לנו יום יפה ושמש נפלאה!ומה זה אומר לך אשתי היקרה? "המתינה ואמרה:"בעלי היקר, כל יום אתה הופך ליותר ויותר אידיוט -גנבו לנו את האוהל !!!"מורי ורבותי, "גנבו לנו את האוהל"! זה אלפיים שנה אנו בלי בית המקדש ואנו שוכחים על קיומו ונחיצותו. אנו עסוקים בכל הבלי העולם הזה, אנו מנסים לשפר את איכות חיינו ושוכחים את העיקר.כל החיים שלנו היו נראים אחרת אילו בית המקדש כבר היה עומד על תילו. לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות!

אתה לא רוצה לצום בתשעה באב? לא מרגיש חיבור ליום הזה?.. ...... סיפור יפה עם מסר מאוד גדול! היה זוג אחד...שהיה קשה להם להביא ילדים לעולם ניסו וניסו והנה יום אחד אישה גילתה שהיא בהריון איזה שמחה היה לבעלה ולה... והנה מגיע הזמן של הלידה.... והלידה מסתבכת... הרופאים אומרים לה או את חיה.. או העובר... היא התחילה לבכות ואמרה אל תהרגו את העובר.. אני מעדיפה למות! עיקר שהילד שלי יחיה! 
הרי חיכיתי לו המון שנים ...התחילה לבכות.. והאב בוכה יחד איתה.. אמרה לו בקשתי האחרונה לפני שאני נפרדת מהעולם הזה שתשמור על הילד.. ובבקשה תספר לו איך הקרבתי את חיי למענו.. ותבקש ממנו בשמי רק דבר אחד.. שבחיים לא ישכח אותי וידע שאני האמא שלו שנתתי לו את החיים.. ושיגיע לגיל 13 יגיד עלי קדיש...... התינוק נולד... והאמא נפטרה........
והנה הילד הזה גדל וגדל.. האבא המשפחה כולם אמרו לו אמא שלך וותרה על החיים שלה למענך! והיא בקשה מימך להגיד קדיש עליה בגיל 13 וכ'ו..... והנה מגיע היום של הבר מצווה והילד? מתחיל לצעוק בקור רוח "ייאלה כבר.. אני לא מכיר את אמא הזאת.. בעיה שלה שהיא מתה.. את מי זה מעניין..." 
ככה... זה בתשעה באב....... עם ישראל הוא היה צריך ליהרג ביום תשעה באב! אבל מה? השכינה הקדושה בכתה לה' יתברך.. שיחריב את בית המקדש.. השכינה הקדושה וותרה על הבית שלה.. על בית המקדש.. וכל זה למה? כדי שעם ישראל ימשיך להתקיים......
והשכינה הקדושה מה מבקשת מאיתנו? שביום הזה.. יום תשעה באב.. נ-ז-כ-ו-ר אותה.. נצטער בצער שלה.. נזכור איך ביום הזה השכינה הקדושה ויתרה על בית המקדש.. למה? כדי שעם ישראל ימשיך להתקיים... 
אז אל תשכחו את השכינה הקדושה.. אל תזלזלו ביום הזה... תקפידו תשמור.. תראו לשכינה הקדושה הינה אנחנו משתתפים בצערך..

אם אני ממש עסוק אני מסמס

אלא אם זה מספר שאני כבר מכירה שהוא סתם פרסומת...

 

אבל זה לא מטריד אותי מדיי (אם לא יענו לי למשל)

אם זה משהו חשוב- יחזרו אליי.

יש יותר מידי אזהרות על מספרים שאם אתה חוזר אליהם אתה משלם יותר.

לפעמים 4.

כי פרסמתי את הרכב למכירה ואין לי סבלנות לאנשים.

בדרך כלל 4

אם זה עד 18:00 חוזרת בוודאות..

כי זה  יכול מאוד להיות מישהו מהעבודה / לקוחות..

 

אחרי..

תלוי במצב הצבירה שלי

לעיתים ארבע, תלוי במצב הרוח.

אך אם זה יום נדיר ומשעמם במיוחד-אז 4

מי שצריך אותי יידע למצוא אותי גם אם לא עניתי מיד.

 

אה, ולאחרונה לשיחות מחסוי אני לא עונה כעיקרון 

 

 

אם אני לא יכול לדבר אשלח הודעה אם הוא מתקשר מס' פעמים מה שנראה כדחוף אני יענה לו

קטע ישראלי....

וגם לחסוך את שיח מרגלי העל,

מי זה,

מה ז"א אתה התקשרת אלי

אבל אני חזרתי אליך

מי אתה

מי אתה

מי אתה * 9

יוסי,

אה יוסי מה קורה

או 441 או גוגל.

ואם אין מידע- אז חוזרת אליהם.

כי יש סיכוי שזה לקוח שרוצה עבודה ($, ואם אני לא אחזור אילו אז הוא יחפש מישהו אחר..

ואם אין לי אינטרנט באיזור- לרוב חוזרת.

וזה נובע משכחה בדר"כ

מה לעשות מאכר שכמותי

מושג על מה את המדבר,

אבל ישר כח.

 

 

 

בקבוק חצי ליטר בצהריים ולפעמים כוס של משהו בערב.

 

 

רגע... הכוונה ללפני צום?

ביום-יום אני מנצחת בטוח

 

אבל דיברתי על היום, חברים.

לא יודע עדיין, בנתיים שתיתי שתי ליטר וקצת, אין תיכנונים מיוחדים.

יום רגיל- גג 2 כוסות..

בקבוק של חצי ליטר שורד אצלי שבוע בערך..
היום ספציפית אני ממש מנסה לשתות בקבוק שלם של ליטר וחצי, אני לא מצליחה..אני מרגישה כבר בחילה מכל המים האלה!!

היום הצלחתי רבע בקבוק קטן.. זה לא נכנס לי לגוף נו מה אני אעשה

ואף יותר.

אבל בעבודתי כרגע אני לא דוגמא...

את מחזירה לגוף את הנוזלים אבל לא את המלחים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%9D

 

לדבי המ"כ שהעביר לי את הטירונות זאת הסיבה שהכניסו בוטנים למנות קרב, לוחמים היו רק שותים ולא אוכלים וחוטפים הרעלות מים.

לק"י

 

נראה לי ששתיתי איזה ליטר+

בגלל הצינון קשה לי לשתות מים- או שמגעיל לי או שאין לי צמא כ"כ.

וזה הישג!!

 

מה אתם באמת שותים 5 ליטרים ביום??!!

זה אומר להיות ברדיוס של חצי מטר מהשירותים למשך יומיים..

נראה לי שבנתיים רק 2 ליטר

לא טוב...

 

 

ביום יום יוצא לי לשתות הרבה יותר

 

בעזהי"ת

 

ברגיל? חצי כוס-כוס..

ביום רגיל אני שותה כ2 ליטר

 

ביום רגיל שותה בין 2 ל3 ליטר

לדוג' לבדוק שוב ושוב שאכן שמת את הדפים בתיק מחשש שתשכחי אותם

אבל זה בהחלט מחשבות כפייתיות בעיקר על העתיד.לדוג-לחשב מלא חישובים בראש על מקצוע מסויים ולטחון אותם עד דק כל יום וזה יכול להיות ככה במשך חודש עד שימאס לי ואני אעבור לחשוב על מקצוע אחר..

את נמצאת בשלב של מעבר בחיים? מתלבטת אם בחרת נכון?

 

לדעתי זה נפוץ יותר אצל אנשים שהם גם מפותחים רגשית ברמה גבוהה יחסית, וגם הדימיון אצלם די חזק, כלומר כוח הדימיון.

 

במקרה כזה הרבה פעמים על כל צעד ושעל אתה חושב לעצמך "הי, ואם אני אבחר את הבחירה האחרת,מה יקרה אז?" ואז אתה אולי גם ממשיך לפתח תיאוריות על גבי תיאוריות של השתלשלות אירועים אחרת ואתה מדמיין בצורה חזקה מה יקרה במקרה של בחירה אחרת. זה אפילו לא חייבת להיות בחירה גורלית מידי.

משהו שפחות או יותר מבוסס על אפקט הפרפר. 

 

מה לעשות כדי שזה יפסיק לשגע, או כדי להפסיק את זה לגמרי?

אני מניח שהתשובה משתנה מאדם לאדם, כמו תמיד, אבל בעיקרון כדאי לתקוף את זה מכמה צדדים - צד אחד, זה כן קצת לדכא את הדימיון לפעמים, לא לתת לו מקום, להגיד לו עכשיו אתה יושב בצד...

 

צד שני זה גם לאט לאט להתחיל להרגיל את עצמך להיות יותר שלם עם הבחירות שלך. ברגע שאתה יותר ויותר שלם עם מה שאתה מחליט, כנראה שגם המחשבות לגבי בחירה אחרת אפשרית ותוצאותיה, פחות יגיעו...

 

ב"הצלחה!!!

תודה על התגובה!

 

תחפשי אם תוכלי לשמוע את ההרצאה של הרב חן חלמיש.

 

בקצרה: כל דילמה היא הזדמנות לחיפוש עצמי, לבירור עצמי.

דוגמא קלאסית, מעבר דירה, מבית קטןמאוד לגדול או הגדלת הבית... יש כאן כמה מישורים שמצריכים בירור:

-מהי גודלה של מסירות הנפש שלי למען סביבת ילדי(שכונה שומרת תומ"צ למול שכונה חילונית) או גרעין תורני...

-מהי גודלה של מסירות הנפש שלי למען ארץ ישראל (התיישבות מול עיר)

-מהי גודלה של מידת החומרנות שלי

-איך אגדל את ילדי בבית הזה, הסיטואציות. הבלאגן. הרעש. המהומה. למול המשפחתיות וההכלה, והמקום האישי...

 

 

מקווה שהבנת. כל הדילמות, אפילו הקטנות ביותר מובילות לתוצאה. גם שתיית מים מובילה לתוצאה של חוסר צימאון.

דילמות יותר משמעותיות הן מנוף לחיפוש עצמי. ואז ממילא מנוף לעליה. 

/אני אישית מורגלת לכך מאז ומעולם, ולדעתי זה רק רע וסבל, הוא (הרב חלמיש) ראה זאת בתור מעלה ונקודת זכות./

כל פעם שמתחילה לחשוב על דברים רחוקים תגידי לעצמך רגע מי אמר מה יהיה אז אני יכולה להשתנות עוד מלא פעמים תנסי לחשוב רק על מה שרלוונטי להרגע

אבל לא מובן. רוצה להסביר ולפרט יותר?

ישנה יותר, חושבת יותר.

פשוט יש בי יותר ערנות ולכן מרחב האופציות גדל..

אני ינסה לתת דוגמא למה התכוונתי אדם ניגש למבחן פיסכומטרי לדוגמא הוא יכול כל הזמן לחשוב מה אני רוצה ללמוד אולי מקצוע כזה אולי אחר ואם הציון לא יספיק מה לעשות לעשות שוב מבחן לשפר בגרויות אולי ללכת למכללה ועוד על זה הדרך (מה שיוצא שכל הזמן שקוע במחשבות באוויר במקום ללמוד) מצד שני אפשר להחליט בגדול אני רוצה ללמוד מקצוע בשביל להתקבל למקום טוב אני צריך ציון טוב אז עכשיו הדבר היחיד שמעניין אותי זה ללמוד למבחן להוציא את המירב אחכ נראה מה עושים עם זה קודם כל עכשיו הריכוז רק במבחן לא משנה מה אני ילמד מסיימים את השלב מגיע השלב לבחור מקצוע חושבים קצת יותר לעמוק מה האפשרויות שיש ליי ללמוד מה הכי מתאים לי /רווחי/ נוח/ כל שיקוול שעולה בראש.... מקבילים החלטה אני הולך ללמוד זה וזה!!! אחרי שקיבלנו את ההחלטה אין מבט לאחור!!!! יש מטרה חדשה לקבל את התואר/הסמכה בהצטיינות וכן על זה הדרך לחשוב בגדול ממש בכללי מה רוצים בעתיד להגדיר מה השלב הקרוב בדרך לשם להתרכז רק בו! ואין דבר כזה להסתכל אחורה(במקרים חרגים ממש אולי כן....פעם פעמיים בחיים)

כלומר- הבנתי שאני ככה- חופרת לעצמי (ולפעמים גם לאחרים) על נושא מסויים.

זה יכול להיות חפירה למוות, מנתחת מכל היבט אפשרי, חוזרת שוב ושוב על אותו דבר בראש, מרפה לחמש דקות ושוב חוזרת...

 

אז קודם כל הפנמתי שאני כזו, וזה חלק מהאופי שלי.

ואחרי שאני מזכירה את זה לעצמי כל פעם- אני משתדלת להזכיר לעצמי שזה לא כיף לי ושזה בשליטתי, ולנסות לעבור נושא בראש.

 

מישהי הציעה לי ממש לאחרונה לכתוב, מתוך הבנה שמתישהו אני אתעייף מזה ואעבור נושא בכח

 

 

תנסי לחשוב על הנושא, להגיע למסקנה (אם צריך גם לכתוב בעד ונגד) ואז להרפות.

וכל פעם שהראש שלך חוזר לשם- תזכירי לעצמך שיש מסקנה... ותשתדלי לעבור נושא.

אפילו תייצרי לעצמך נושא.

"אהבתי", לא?

לייק .

"כאילו"

אבל זה באידיש

זה קיצור של ישר כוח

נהנתי

רוצה שיבנה כבר!!!!

(כי מישהו חייב להיות בתפקיד החנון..)