מחוויות יום אתמול.
תפאורה: חנות א. משתתפים: לקוחה ושני ילדיה - אחד כבן חמש והאחר כבן שבע(?).
ילד בן חמש: "אמא, תקני לי ארטיק"
אמא: (מודדת שמלה)
ילד בן חמש: " אמא, תקני לי ארטיק"
אמא: (ממשיכה בשלה בלי להגיב)
ילד בן חמש: "אמא, תקני לי ארטיק"
.
.
.
ילד בן חמש: (מתחנן-מנדנד) "נו, אמא, מה הבעיה שלך?"
אמא: (שותקת)
ילד בן חמש: (מתחנן-מנדנד) "נו, אמא, תקני לי ארטיק, אוף, מה הבעיההה שלך?"
אמא: (מודדת שמלה)
ילד בן חמש: "אבל אמא, מה הבעיה שלך?"
ילד בן חמש: "את לא חייבת לקנות מהכסף שלך"
ילד בן שבע: "אמא, אפשר לקנות לו ארטיק מהכסף שלו?"
אמא: "מהכסף שלו, תשאל את אבא"
ילד בן חמש: (הכל בטון מנדנד (אל תתפתו לדמיין טון כועס)) "לא לשאול את אבא ולא בטיח! נו, מה הבעיה שלך, אני לא יכווול כבר ככהה"
ילד בן חמש: "נו, אמא, אני רעעעב. תקני לי ארטיייק".
~~~
המשך (ילד מצחיק שני, בחנות אחרת) בהודעה הבאה...






