למסקנה תמיד עדיף טיסות בשעות הצהריים או הערב המוקדמות.
טיסה נעימה....
אשמח אם יעזרו לי לנסח את זה נכון:
"יה"ר מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתאיר עיננו בתורתך,ושתזכנו ללמוד את התורה הק' לשמה, לשם התורה הק', ושתזכינו ללמוד מתוך עמל ויגיעה, ושנזכה להבין דברי רבותינו הק' על בוריים, ושנזכה לרדת לסוף דעתם, וזכנו ללמוד מתוך שמחה ולא מתוך קנאה ותחרות, ויה"ר שנזכה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא,ולאוקומי גירסא, ויה"ר שהתורה הק' תאיר ותזכך את נשמתנו וגופנו, תקדשנו ותחיינו, ושנזכה להמית עצמנו באהלה של תורה מתוך יישוב הדעת, ויה"ר שזכות לימוד תורתינו הק' יהיה לרפואת כל חולי עמך ישראל, ולהצלחתו בכל העניינים."
תודה רבה מראש..
אך כרגע היא לא נמצאת
אני מאמין שהיא תשמח לעשות את זה שהיא תתחבר
והיה מזה כיף לראות איך הוא מתפעל מציפורים ופרפרים ואני כולי כזה מתפלל שהלוואי והתמימות והחום שיש לו כרגע ישמרו לו כל ימי חייו ... איזה גיל יפה זה שנה !
אחותי בת 3 והיא גם ככה, וזה כזה יפה!!!
הלוואי עלי.
אבל זה יפה להתלהב מכאלה דברים שביומיום אנחנו ממש לא מתייחסים אליהם.
נפשי תערוג"העולם מחזר אחרי חכמות, הבנות וידיעות מחודדות, וסוף כל סוף עקר נקודת החיים סובבת על העתיד, על החנוך של הדור, והחנוך הוא הטפול בילדים, בקטנים, ואופק שכלם הלא הוא כל כך כהה, עד שכל המון הרחבות של המדעים ושל ההתעמקות שלנו אליהם לא יגש. אולי צריכים אנו לדעת מזה, שבאמת לא חכמה וידיעה רבה היא המאשרת אותנו, אלא התום של הילדות. וזהו אשרנו, שאנו מקושרים אל החנוך הילדותי בצורת תרבותנו. הקשר הזה לבדו הוא כבר עושה בנו הרושם של התקשרות עם הילדות, עם תמימותה, ואיזה זרם של תמימות עובר גם כן עלינו ומזדלף בקרבנו, להפיג על ידו את זוהמת הערמימות שנמסכה בנו מבגרותנו. אשרי מי שיונק מלשד הילדות גם בהיותו איש, גם בזקנותו. אשרי מי שנעשה כבן שנה בלא חטא, בהיותו כבר עמוס במשא של שנים רבות מימי חיי הבלו." (קובץ ז,רה)
"את כל המעלות היותר עליונות, בין המחשבתיות בין ההרגשיות, וגם המעשיות, צריך לקשרן בקשר של האמונה הפשוטה הקודמת בתמותה בלב נימי הילדות, שבתמציתה הפנימית היא יותר נשגבה מכל מה שנלמד ונהגה." (מידות ראיה, אמונה, כג)
נקנה בקבוק נסטי ובקפקוק פיוזטי, נוריד את הנייר סביב הבקבוקים של הנסטי והפיוזטי, נדביק את המדבקה של הנסטי על הבקבוק של הפיוזטי וזהו, הבעיה נפתרה.
לרוויה.
כה חדה,כה קשה,כה מכה היא,ההשפלה, חבר לכיתה,חבר מהמחלקה,או חבר\ה
צועדת היא איתך לכל מקום,בלילה וביום ללא מעצור מושכת אותך לתהום
חרישית שני צעדים,ושוב החיצים מכוונים,הלב נמס הפצע נפתח,ואתה מעדיף להעלם ברוח
קבוצת ילדים ,יום כה יפה והשמיים בהירים,אך את נ' הם רק מטרידים,נ' החליט לעשות מעשה
ליבו נשבר רוחו נסערה והחליט להפסיק את ההשפלה,החברים טיפפסו במקום גבוה
אך הוא אמר אני אשאר טיפה מאחורה,אחרי זמן קצר החברים צעקו,המורים נאלמו
נ' הרים את עינייו למרומים ונשא תפילה חרישית,טיפס על צוק יפיפיה
שממנו נפל ונחת ישירות אצל הבורא
{מבוסס על סיפור אמיתי..יהיה זכרו ברוך}
לק"י
אני פורשת..
שיהיה יום מקסים מחר בעז"ה!
מנסה לכתוב...אחרי סערת רגשות קצת....
לילה שקט
ממש בקרוב הולכת לישון
קו"ץיש קשר לאיש השקים?
שייטתאת לא רוצה לעבור את הקורס הזה שוב, נכון?
אפילו רק ללמוד למבחן במיקרוביולוגיה זה סיוט לא קטן!!
אז נכון יש את הקבצן הזה בתחנה מרכזית בירושלים שכל הזמן שר?
[ותמיד תהיתם לקנקנו]
אז מסתבר שהוא בנאדם נורמלי, [ומדהים בעיניי] שיש לו שמחת חיים מטורפת!!
הלוואי ונזכה ללמוד ממנו קצת...
איך שדברים שונים ממה שרואים...
תודה!
(מי שמפריע לו המוזיקה בסרט בתקופה זו, אין דיבורים ומוזיקה יחד בסרט)
המעשה-העיקר
מאמע צאדיקההניסיון חיים שלו שונה משלנו קשה יותר עצוב יותר ברוב המקרים ושהמזל לא שפר עליו בתחום הפיננסי אבל הוא יכול להיות חכם ורגיש ועשיר פנימית כמונו הוא אדם ...
נ"ב מקווה שהובנתי כמו שצריך !
יש כמה קבצנים- שדי ברור שמה שחסר להם זה לא רק כמה שקלים.. אלא משו עמוק יותר בנפש
ע"ע סיפור בספר שקופים של הרב אנגלמן
~א.ל
דינה ל.
|מחפש|
[מתה על הסמיילי הזה! ^
]
חושב על ניק חדש שבו הוא יצליח
להיות אלמוני שוב למשך כמה הודעות 
הרגשתי שאכלנו יותר מדי עוגיות בשבת


בנדא מצוי!!אחרונהאם אינני טועה,
הוא ניצח
היו לי חברותות יותר טובות...
תנסה לשאול אותו.
אבל פגעתי בו חזרה על המקום. מה אני פראייר? מתחיל לגרור אותו לבית מדרש בשביל לריב שם?
אבל אולי תוכל לעזור לי. הוא מלך, וזקן, ונראה קצת כסיל. והיה לו גם איזה כלי עבודה ביד. מין מקל שמחובר אליו במאונך סכין מוזר.
מכיר?
בדיחות של ביינישים... לפחות תסבירו לאלו שלא מבינים... (לא אני, כן? אני אולי לא בייניש אבל עם השכלה מתאימה לבדיחות מסוג כזה
).
אתם תעליבו את הבנות...
הרבה פעמים גם עיצבנו אותו וזה היה נחמד 

כתר? 
א. אני אתך באותה סירה.
ב. לאן נעלם ה"אישור"?
העיקר בידור קטן.
ולראות איך הגיבו על זה, זה בכלל...



נפשי תערוג
לא שידוע לי...
ושוב חזרנו לכתר (ע"ע החתימה שלה!) 
כתר הרימוןאחח...
טעות!
הנה זה קרה.
|שטן|

התגובה הזאת הוגבה במקור להודעה הזאת:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t534011#5998798
וכנראה פוצלה על ידי אחד ממנהלים בטעות (או שיש איזה באג? 
ד"א, הגבתי שם שוב
"הצ'קים שלנו אף פעם לא חוזרים!" 
אוף כבר!
אייכה!
שיזהרו הם מתחילים עם כל תושבי הפורום!
איש השקים
אייכה!
או ריבונו של עולם אין כוח 
מחר יהיה יותר כוח
יטבתהתרגיש טוב...
ובהצלחה עם העיעור- אם זה מה שמוציא לך את כל החשק מהיום הזה בכלל..
כתר הרימון


ג'נדסאוף עם זה.
כ"כ מתסכל. וזה לא נגמר אף פעם. זה רודף עוד ועוד....
ולא קורה שום דבר שנראה זה הולך להשתנות איכשהו.
אבל מה אומר לך.
כנראה שזה כן ישתנה. זה חייב להתסדר איכשהו. תאמיני בזה.
אה, וה' שומע את הצעקות והזעקות...

באיזו שנה את?
ס"ד בעבודות!!
כתר הרימון

אבל זה אומר שב"ה את לקראת הסוף! בע"ה תצליחי בעבודות והקשיים ייעלמו, כ-לא היו כלל!!
(אם את צריכה עזרה במשהו- ממש בשמחה..)
למה להתעקש למרר לעצמנו את החיים?
מי אמר שהכל מקדש את התואר הזה? או איזשהו תואר?
השלווה הנפשית חשובה יותר לדעתי.
מותר לעשות פוס.
[כאן באישי כמו-בן!!]

זה קשה כל כך.
תודה לכולכם על העידודים!
עשיתי משהו שכבר המון זמן אני מתכננת ולא יצא.
מתברר שכל החששות היו לשווא!
היה מצויין ב"ה. נקווה שיוביל לדברים טובים.



יוסף6
המשך הצלחה!כתר הרימוןחודשים אני מחפשת עבודה
באה חברה, יומיים מחפשת ו- אופס התקבלה.
לאותו סוג עבודה בלי תעודת מקצוע. 
הכל עניין של פרוטקציה.
מייכאחרונהאין קשר הרבה פעמים בין מאמץ להצלחה...
גם את תמצאי דונט וורי!!!!
אם מישהו מכיר בתי ספר המוגדרים "חרד"לים" באיזור נחלאות או בכלל בירושלים ויוכל לתת לי שמות או כתובות - אודה לו ממש.
זה דחוף
אבל רשת נועם היא יחסית כזאת
יש לך הגדרה טובה יותר?
בעזהי"ת.
לפחות לא בהגדרה.. אולי יש סניפים שיותר דוסים וסניפים שפחות, אבל בגדול הם דת"לים לכל דבר ועניין.
כנראה אני לא מכיר.
תלמוד תורה מורשה בקרית משה/גבעת שאול
תלמוד תורה נח"ל בגבעת שאול כנפי נשרים
תלמוד תורה מוריה ברובע היהודי
השאר זה רק חיקויים
חיהלב(יש שתי כאלה,, אחת מסונפת עם אוולינה דה רוטשילד.. ואחת חרדל,,
לא מצאתי את הכתובת.. נראה לי ליד מד"א..
ב"הצלחה!!
מעבר לקישורים באינט'..
לק"י
תפסיקו להיות כאלו קיצוניים..
טוב, טוב, תורידו את האבנים (אני לא מכילה מיידי אבנים)- זה היה בציניות כמובן!
ועם דיבורים כאלה0 צה הפלא שזה המצב אצלינו?!
טיפשים מטופשים!
מידה כנגד מידה..
אם רוצים לא לחמם את הגזרה עדיף להכיל את האירועים הקטנים.
הבעיה היא לא בהוראות,
ב"ה צה"ל יודע לתת הוראות ולפקד בצורה טובה
הבעיה היא בהגדרת המטרות
וככה הגזרה לא מתחממת.
אם המטרה היתה למגר את האירועים הנ"ל
ההוראות היו שונות
שלא יובן לא נכון,
אני לא מסכים עם הגדרת המטרות הנ"ל
אבל אני אומר שהבעיה היא לא בהוראות אלא במטרות
מה זה השטויות האלה?
שדרותי -בגלל זה עושים מה שאני עשיתי עם המילואים
מזל שאני לא צריכה לעמוד בנסיון הזה, לשמוע כאלו דיבורים ממ"פ, ולא לקום עליו.
מדיניות ההבלגה הזאת.
בושה גדולה. ופשע חמור.
לעצום את העיניים אל מול ההתרחשויות בשטח, ולחוש שאנחנו נאורים וחכמים ומאופקים ונוהגים כיאות... ובמקביל המרצחים המנוולים ופרעי האדם האלה מריחים את הדרור, ואת אוזלת היד שאנו כופים על עצמנו...
והכי מטריף שנראה שלא מספיק אסון כמו התינוקת האומללה שנפצעה אנוש (ושה' שימור אותנו מעוד מקרים כאלו!), כדי ללמוד לקח ולשנות. להודות שיידוי אבנים הוא נסיום לרצח.
מרתיח.
מה שכתבת זו אמירה/תפיסה.
מה הנגזרת של זה בפועל?
לא להבליג על יידוי אבנים.
על פגיעה מכוונת באזרחים.
מה לא ברור?!
[מאחורי של הוראת פעולה עומדת "אמירה/תפיסה". אבל בוא תסכים שיידוי אבן זה נסיון לרצח?!]
[ולא נותן לי לערוך את ההודעה.]
ומה מדיניות ההכלה שלו על זריקות אבנים על אזרחים- אם יורשה לי לשאול?
ואם כבר נהיה מכילים - מה מדיניות ההכלה שלו באופן שיוויוני- אם יהודי זורק אבן על פלסטיני -הוא גם יכיל את זה?
ולא שונה ממדיניות צה"ל באיו"ש מאז שאני זוכר את עצמי..
ומה תענו למי ששואל, כשרואה דברים כאלה
למה להתגייס?!?
א. למה מתפקידו של צה"ל לבצע מעצרים? רעיונית ומעשית, צה"ל אמור להיות צבא לוחם, ולכן כל המשרתים בו, ממלאים אחרי המשימה הזו.. וזו דווקא
ב. הגנה על יישובים- אני בהחלט בהחלט בספק.. לטעמי הציבור מגן על עצמו, בעוד שצה"ל רק לא משלהב יותר את הרוחות.
השאלה היא האם זו הדרך
ואני ממש לא בטוחה שהתשובה כזו ברורה..
כי המעצרים נעשים מחוץ לתחום המדינה,והנעצרים לא אזרחיה,ולכן כל העניין
שייך לצבא ולא ומשטרה..
ואם את בספק אם הצבא מגן על היישובים-הסירי הספק מליבך,הוא מגן,כל הזמן.
גם עכשיו,כמו בכל זמן נתון מאות אם לא אלפי חיילים פרוסים בכל המקומות,בסיורים,
מארבים ועמדות כדי להגן על היישובים.
אם את חושבת שהש"ג שעומד בשער של היישוב הוא זה שמגן על היישוב,
את טועה,זה המעגל הקטן ביותר.
וכן: דרך ההגנה של צה"ל - היא בצורה של לא להלהיט את הרוחות,
והדרך הזו יכולה בהחלט להטיל עלינו אסון כבד
המדיניות כרגע היא מדיניות של הבלגה. האם כך מגינים? אני ממש לא בטוחה.
כמובן שאני לא מאשימה את החיילים, אלא את מקבלי ההחלטות.. אבל מאידך: כיצד חייל מסכים ללכת כצאן לטבח?
אני חושבת שהשאלות הללו (מבלי לדבר רעה על צה"ל) הן פשוט שאלות אמיתיות, שנדרשת להן תשובה אמיתית
)
כתר הרימוןאחרונה
)
אנשים הולכים,אנשים נולדים,ובני אדם פוסעים בשביל החיים
אחד צוחק אחד בוכה,והשני כ"כ לא רוצה,מתי יגיע השלב שנצליח
לרוקן את ליבנו,האם זה היה לשווא?
ושוב אני מנסה בהליכתי הדקה,לתת את אשר בליבי לאותה נערה
מעז,מנסה, וצועק,אך שוב נשאר רק הקול הזועק
חנוק בדמעותי מותיר מאחורי שובל, אשר אפילו אויבי יפחדו מהנותר
ולבסוף,מוצא את שלוותי מנתק את מחשבותי ממוחי,ונופל שדוד לעברה
ופורק את אשר בליבי כבר 20 שנה.