פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2061)

לא חושב שהרבה פה שמעו עליו, כי זה
היה לפני יותר מיובל שנים, אבל בכ״ז...

(למיטב ידיעתי...)

ונהפוך הוא, לא?...

 

סתם, איילת שקד עושה את הרושם, אבל במדויק זה בטח לא נכון...

נכנס לכנסת בשנת 59׳ מטעם ׳הציונים הכללים׳ ובהמשך במפלגה הליברלית ובליכוד כשר ועוד.

לא טיפה מוגזם?

בעצם למה לא.

אני עייפהההה, איך אעבוד היום???
עוד רגע פורים ואין לי תחפושת, אוף!
ומחר ראיון למקום עבודה יכול להיות קבוע סו סוף..!
מחזיקה אצבעות..

איתן התעורר לפניך

 

בעזהי"ת.

 

שונאת לקום מוקדם

את מכירה אותה?

בכל מקרה, קחי ממנה מס' טלפון + כתובת..

ותחזירי לה!

כל הזכויות שמורות לאנדרדוס!

 

לא ידעתי. ראיתי את הבדיחה בפייס.

לפתוח משלוח מנות ולגלות בו פתק לנמען אחר?

הנידון: פתיחת שירותי נכים בחוף החשמל

לכבוד עריית אילת שלום רב.

 

כמדומני שאין עדיין שירותים הנגישים לנכים בחוף החשמל, דבר זה כמובן גורם לאפליית הציבור החפץ בריקוד לאחר נטילת ידיים.

אנא טפלו בזה אחרת תהיו חשופים לתביעה יצוגית על עבירה על סעיף 12ג בחוק "תעזוב אותי באמאשך" תרל"ח.

 

 

בכבוד רב.

מוטיז, מנכל.

אריק, גמזת אותי!

מבנה המכתב
כל מכתב רשמי צריך להכיל את הפרטים הבאים: 
תאריך, מוען, נמען, נידון, גוף המכתב, ברכת סיום וחתימה.

בתחילת המכתב, בצד שמאל, נפרט את התאריך. לועזי, עברי או שניהם ביחד. בשורה הבאה נכתוב 'מוען' ונציין את שמנו ודרכי התקשרות כגון כתובת למשלוח דואר, טלפון או אימייל. המוען הוא בעצם האדם השולח את המכתב או את הפניה.
כעת, בצד ימין של הדף נכתוב 'לכבוד' ונציין עבור מי המכתב מיועד. השתמשו במילות תואר כגון 'מר' או 'אדון'.
שורה מתחת נציין את ה'נידון', כלומר את נושא ההודעה, ומיד, שורה מתחת את גוף ההודעה והפניה.
אל תשכחו לסיים את המכתב בסיום רשמי כגון: 'בכבוד רב' או 'בברכה'. נוסיף כעת את שמנו ומתחת את חתימתנו.

מועתק מתוך אתר כלשהו שהוקרץ מאנשהו

לא אחראית לאי דיוקים...

לכבוד מגיע לפני הנידון?

סבבה.

מגלים כישרונות (?)

זה צריך להישאר בינתיים למעלה!

בד"ה
בשורות טובות!

והוא נתן לו עצה טובה ומרגיעה למצב סבוך. עד אז לא ידענו שהוא חולה, ואע"פ שהיה במצב כ"כ סופני הוא הקשיב לבעלי היטב וענה לו. לפני כמה שנים הוא ענה לי תשובה שעד היום מלוה אותי. (צר לי שאיני יכולה לפרט). היה אדם ענק ובכל זאת ביקש שיקראו לו רק"סבא" והוא היה סבא ואבא אוהב לכולם.

לא הכרתי אישית אבל שמעתי שהיה רב גדול, וסופרו עליו נפלאות.
זה נכון שהיה ניצול שואה?

בד"ה

דיבר עליו הערב בשיעורו השבועי בלווין וביכה את לכתו

זה על הלב של הסבא  והוא שאל סבא  מאיפה משיגים כזה לב כזאת אהבת ישראל. והוא דיבר על זה שאנחנו לא מכרים רבי יוסף ולא שורץ אלא רק סבלא. זה בעיקרון מה שהוא דיבר יש לי חבר שהקליט את כל ההספדים בעיקרון אין לי מושג איך זה יצא.

 

יופי. הלא כך?.

היה מישהו מהמקורבים של הסבא שהספיד וסיפר שבימים האחונים הסבא לא היה נירדם. ואם הוא היה נירדם מיד הוא היה מתעורר והם חשבו שזה מרוב היסורים שהוא עובר, והם כל הזמן שאלו אותו מהם יכולים לעזור. באחד הפעמים שסבא התעורר הוא אמר להם אני לא יכול לישון איך שאני עוצם את הענים אני רואה הכל שחור הכל צרות ואין לי כח למתק.

|ובאווירה פורימית זו-אשתוק|

ממש בחלום...זה לא אמיתי!!!!
ובכלל לא הלכתי להלוויה.
לנחם אני חייבת ללכת אבל קשה לי ללכת לשם אוף

אחחח טעטע!!

בד"ה

הכרתי אותה וזה ממש הלם! פתאום אתה נזכר שאתה גם לא תישאר כאן לנצח

אירוע מוחי זה סרט רע..
יום אחד אתה מתפקד ביום השני כבר לא..
והחיים עם זה, זה לא ירח דבש..

אני, שאבא קיבל אירוע מוחי בפעם ה4 (לשמחתנו קל) לפני שבועיים וחצי =\

שיהיה בריא בקרוב!!!

|אנחה|

אחד היתרונות הבולטים של השירותים שניתן לרקוד בהם אחרי נטילת ידיים על פני אלו הרגילים-הוא שהם נגישים לנכים.

<צ>

אבל זה היה פ-ע-ם!

שזה קרה לעוד בנות.

יש מחיצות בחלק מבתי הכנסת (זה לא נפוץ) מזכוכית. החלק שהגברים רואים הוא אטום ואי אפשר לראות לצד השני ואצל הנשים אפשר לראות לתוך עזרת הגברים..
בגלל שזה אטום אצל הגברים, זה כמו מראה..
בקיצור, היה בחור אחד שעבר שם וראה את השתקפותו בזכוכית.. שכח שהצד השני זה עזרת נשים.. הוא התחיל להסתדר ולהתיפייף וכל הנשים מהעבר השני רואות אותו...

 

(אולי בברית? יכול להיות.)

אם הייתי יודע שיש המאחורי הזכוכית בנות

אפשר לחשוב שזה איזה פשע

אמרתי פשע?

 

שיסדר בכיף.

סתם לחשוב שהוא לא מודע לזה

הוא רגיל כל יום להשתמש בזכוכית הנ"ל לצורך סידור התפילין

בגלל פעם אחת בחודש שאולי יהיו שם נשים נרגיל אותו לא להשתמש?

 

בנוסף, הוא לא עושה משהו לא בסדר.

הוא מסדר את התפילין, שזה חלק ממצוות התפילין "והיו לטוטפות בין עיניך"

 

באמת כדאי שהוא יהיה מודע לזה?

צריך לשקול את העניין.

 

אין בצחוק הנ"ל שום כוונת פגיעה ח"ו.

(לפני מלא מלא זמן... היינו הולכות כל יום בדרך קיצור אחת, כדי להגיע לסמינר, והיו שם מלא מלא מכוניות, לכל אורך הדרך בת החמש עשרה דקות, אני זוכרת שהיינו עושות תחרות, מי תצליח להסתכל בכמה שפחות חלונות..אני תמיד הייתי מפסידה....)

האמת היא שאחרי חיפושים בכל אתרי הדרושים,

הלכתי מחוסר ברירה ובלי הרבה תקווה ללשכת התעסוקה,

ופשוט מצאתי משהו ממש מדהים (עבורי באותו מקום בחיים)...

עולה כמה מאות שקלים אבל שווה את זה.

צריך גם לזכור שמה שהם אומרים זה לא תורה מסיני אבל הם בדרך כלל מספיק מקצוענים כדי לתת כיוון כללי.

ממליץ על מכון אדם מלא בירושלים, אני חושב שזה עלה לי בערך 900 שקל אחרי ההנחה.

אחותי הלכה למכון כזה ואמרו לה, "את מתאימה ל--------"

והיא אמרה משהו כמו "איזה באסה, דווקא אחד החלומות שלי היה זה--------"

והם: "אה, בעצם את ממש מתאימה גם לזה, תצליחי שם וכו'...."

בקיצור נראלי מכונים כאלה רק מאשרים לך את הכיוון שכבר יש לך

ולא עוזרים בבסיס.

זה מה שידוע לי.... 

 

וכמו שכבר אמרתי, לא צריך לקבל את זה כמו תורה מסיני.

טוב, אני גם פייגליניזית במשרה מלאה,

()

אכן יש לי חלום לקיים את הציווי של "לתקן עולם במלכות ש-די," ואפשר לומר שאני עובדת למענו...)

וכן, גם מוסיקה, (מורה פרטית עלובה..,אהה, וגם מידי פעם כותבת שירים ומלחינה, בשביל בתי ספר/סמינרים (אולפנות עדיין לא...כלומר- בחיים לא ביקשו....)

אהה, וגם הבעה וספרות( כתיבת מאמרים+ מורה פרטית...)

 

עבודה מסודרת במקצוע האהוב- לא...

 

 

(רק על המוסיקה חלמתי מגיל אפס... (?), ואני עדיין חולמת להשלמת תואר..)

 

תמיד חלמתי להיות מורה, אבל לא בכיתה גדולה...

ובהמשך, אחרי כמה שנים ללמוד מקצוע טיפולי כלשהו לעבודה פרטנית.

כיום-שנתיים לאחר סיום הלימודים:

ואכן יש לי כיתה קטנה /5 תל'/ עם סייע בשטח (שמטפל לי בבעיות משמעת)

 

זה היה ממש מהשמיים, בטוח... לא היו לי הרבה אופציות בתנאים שהצבתי לעצמי...

 

היום אני רוצה דברים אחרים... אני רוצה להיות סגנית מנהל... אין לי עצבים להכנס לכיתה ללמד... 

הייתי יכולה לתרום המון לבית הספר אם לא הייתי צריכה להיות בכיתה...

 

יש לי תכניות לשנה הבאה... לבקש לרכז את כל הדברים (בטחון, טיולים, חברה וכו) בלי להיות מחנכת...

בהתחלה עבדתי בקונדיטוריות. העבודה עצמה כיפית אבל קשה מאוד ולא מתגמלת מספיק.

 

אח"כ החלטתי ללמוד לתואר ובמקביל עבדתי באבטחה.

 

לקראת סיום התואר העבודה באבטחה הופסקה וחיפשתי משהו שיהיה קשור לתואר שלמדתי (כלכלה וניהול) וככה הגעתי לבנק.

 

אני מאוד אוהב את העבודה שלי ובמיוחד את הסניף שבו אני עובד.

 

מכירים אנשים אחרים שהגשימו את החלום שלהם- ולומדים מהם איך לעשות את זה בעצמכם

 

אני כרגע עובדת ב-עבודה שתפורה לי, הישר מלמעלה  מקום בו אני עוסקת הן בתחום לימודיי, בהם אני רוצה להמשיך ולהתפתח (אולי תואר שני ואף הלאה)

 

איך זה קרה?

קודם כל מאז השביעית ידעתי שזה מה שאלך ללמוד, בוודאות טוטאלית. ואולי אף לפני, פשוט בשביעית הלכתי למגמה שבה התחדד לי שזה התחום שלי.

כך שלא היו דילמות בכלל.

 

את מקום עבודתי מצאתי כשעשו לנו סיור במקום, ושם הבנתי שצריכים ציירת לתחום, אז...

אז אני גם מציירת (יותר נכון רושמת, אבל גם זה מספק אותי) וגם זה בתחום לימודי, ואני לומדת המון ומתחככת עם גדולים וחכמים ממני, אני יכולה להתמקצע, להתקדם, ובעז"ה להשתקע שם.

[יתכן מאוד שאני יחידת סגולה, כמו שאמרת ]

 

- - -

 

ולגביך:

יש לך משהו חזק ביד, למשל בתחום האמנותי? הדידקטי? ראש טוב למתמטיקה? למחשבים? יש לך משיכה לתחום מסוים?

חשוב חשוב חשוב ללמוד מה שאוהבים. לאהוב את החומר הנלמד ולהיות צמאים לידע. אחרת- זה לא הולך.

אני מאמינה שלכל אחד יש משיכה למשהו, איזשהו תחום שהכי קוסם לו. ואת זה מגלים בהרהור ומחשבה בינך לבינך.

 

בהצלחה : )

 

לך מחר מבחן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נשמע שאתם משפחה מיוחדת.
מעניין להכיר אתכם.

שאנחנו משפחה מיוחדת
ואם מישהו דואג לשיחות שלנו אתם יכולים להיות רגועים, מבטיחה שאנחנו חופרים מספיק

רק שזה נראה קצת קשה

בשבת שאחרי חג השבועות, היום כשכבר ניתן להשיג כל גמרא עם ביאור, מה שנדרש זה קצת רצינות.

אני מחלק את הש"ס לשלוש דרגות קושי.

 

דרגת קושי 1: ערובין, יבמות ורוב סדר קודשין. צריך 3-5 חבר'ה שיסכימו ללמוד את המסכתות האלו, אני מתנדב להיות הראשון.

 

דרגת קושי 2: סדר נזיקין, חלק מסדר נשים כמו גיטין, קידושין ועוד... צריך בערך 5-8 חבר'ה שיסכימו ללמוד את המסכתות האלו.

 

דרגת קושי 3: תענית, מגילה, ראש השנה ועוד.. בשביל המסכתות האלו לא צריך לדאוג, הן ייחטפו ברגע שנתחיל להריץ את הלימוד הזה...

 

בנוסף לכך, מסכתות קלות אבל ארוכות כמו ברכות, שבת, קידושין ועוד ניתן לחלק לחצי, שליש ורביע כדי שגם מי שלא קל לו עם גמרא יוכל לקחת אותן ובעצם להוריד אותן מדרגת קושי 2 לדרגת קושי 3.

ממליצה שתברר באישי עם כה אנשים שיש להם יותר זמן ממני בחיים אם הם מוכנים- ואז כשיש את הגרעין של הרשימה סגור- תפרסם כדי שאנשים יוכלו לשבץ את עצמם

 

 

 

 

מי שמעוניין שייצור איתי קשר, אני לא יכול לרדוף אחרי כל באי הפורום ולשאול אם הם מעוניינים ואם כן באיזו דרגת קושי...זה גם לא נעים אם יתנו לי תשובות שליליות.

דבר ראשון, יש כבר 11 ולא שנה

בש"ס יש יותר מ2700 דפים.
הספק של 150 דפים ב11 חודשים לבחור שקובע עיתים אך לא נמצא בישיבה (בהנחה שהוא לא לומד רק גמרא אלא עוד דברים) זהו הספק יפה, לפחות למיטב הכרתי, זה יוצא בערך עמוד יומי.
משמע אתה צריך כאן 18 חבר'ה שמוכנים לקחת על עצמם לעשות עמוד יומי במשך 11 חודשים. (או 27 שילמדו 100 דפים, שזה גם לא מעט)

לא אמרתי שזה בלתי אפשרי, אמרתי שזה נשמע קשה.
הלוואי שיצליח!

דרך אגב, אני בעז"ה אקח על עצמי את מסכת עירובין, נכון, היא קשה, אבל היא מסתדרת יופי בסדר הלימוד בדף היומי

אצלינו בבית הכנסת רוב הש"ס מסתיים באיזור פסח ואז מכריזים על המסכתות הבודדות שעוד נשארו, ככה כבר כמה שנים.

דבר שני זה לא יעד קהילתי-מסורתי של מישהו, זה לעל"נ מישהי מה שאמור לתת עודף מוטיבציה.

דבר שלישי, בית הכנסת שלי מורכב בעיקר מבעלי בתים, לא חושב שיש בייניש/אברך אחד בגרעין הקשה של פרוייקט סיום הש"ס.

דבר רביעי, אם אתה חושב שתוך שנה אחת תוכל ללמוד רק מסכת אחת- גם ברוך תהייה, אני מציע שתתחיל באחת ותזרום הלאה.

דבר חמישי בגרעין הקשה הנ"ל בבית הכנסת שלי יש פחות ממניין.

ההודעה שלך חילקה את הש"ס למסכתות קלות וקשות

ולכן אמרתי שאקח על עצמי את המסכת הקשה.

 

חוץ מזה בכללי, אני חושב שכדאי שכל אחד יקח על עצמו מסכת, יסיים ויקח עוד

ולא יקח בתחילת שנה 10 מסכות ולא ידע מה ילד יום וכתוצאה מזה לא ידע כיצד יסיים אותם.

 

הלוואי שיצליח

 

אפשר קישור בבקשה למסמך של הש"ס משניות?

https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AkcsujiybVwmdG1fU2tXNTMxamVkeGM1MzNOUWYtWEE#gid=0

בואו נתחיל להריץ את זה-אם לא נצליח לסיים ש"ס בבלי שלם לפחות נלמד כמה מסכתות...

ליצור גוגל דוקס?

בזה אני לא מבין.

אצור מקסימום נשנה אח"כ

 

אז אני מוכן ומעוניין לקחת את זה.

לשמור את שבת למישהו10 ואת ערובין לנפשי, אני אקח את יבמות בעז"ה בתור התחלה.

אשמח שמישהו יוסיף את תאריך הסיום למעלה (יהיה הכנה לזה עוד כמה דקות)

 

תודה ללומדים.

 

https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AkcsujiybVwmdE82M0YtNTJRdmR5OXV5ZzdTbWYtTUE#gid=0

א השם שכתוב למסכת ברכות- "ברכות" זה טעות הקלדה או באמת ?

 

ב כדאי לעשות בצורת שירשור שנועצים בראש פורום זה

 

ג איך טכנית רושמים פיצול מסכת לכמה לומדים

 

ד אני מניחה שגם לומדות תתקבלנה בברכה?  (רצוי שעקיבא- ורק הוא- יענה לשאלה זו, ולא יתפתח פולמוס מיותר)

ב. אולי לתזכורת כדאי שם, להרשמה עדיף בדוכס

 

ג. נחשוב על משהו

 

ד. חותם על הסוגריים

לומדות ייתקבלו בברכה

 

אין להסיק מזה את עמדתי העקרונית על הסוגיות הקשורות אלא כמענה ספציפי לשאלה שנשאלה פה.

 

בכל מקרה חזק וברוך. שווה לבדוק האם ישנה התארגנות דומה בעוד מעגלים סביב עקיבא (משפחה, ישיבה, שכנים וכד') ואז נוכל להצטרף אליהמ

כי יש האומרים שכל המשתתף בסיום מסכת

כאילו למד את כולה

 

אבל תמוה,

כי אם כך

נלך רק לסיומי מסכת ולא נלמד כלל

 

 

(דיברתי כאן רק בעינין שכר לימוד תורה)

 

 

מכירים משהו נוח ללמוד דרכו מהאינטרנט?

הסבר ברור?

לדוג'

http://www.sinai.org.il/

בחיפוש אחר משהו שיאפשר להשתתף בלימוד

זה נוסה בכמה מקומות דיי בהצלחה....

יישר כח על היוזמה..

פה

זה ממש מחמם את הלב לראות את ההתארגנות פה.

 

כמובן שאעביר בעז"ה את הקישור גם למשפחה