אדם שלא אוהב את עצמו, זה אדם שלא מעריך את עצמו,

הוא לא מודע לדברים הטובים שבו או שלא מייחס להם חשיבות כלל

ומה שהוא כן רואה זה מה הוא לא עושה ובמה הוא לא טוב.

כדי להשתחרר מהראייה הזו שמשפיעה גם על הביטחון העצמי שלו

ומכאן גם יש השלכות לא טובות על עוד דברים

כדאי לעזור לו לחפש בעצמו מעלות,

במה הוא טוב,

מה הוא מסוגל לעשות?

מה הוא יודע לעשות

דברים טובים שהוא עשה, עושה ומתכוון לעשות.

אפילו לרשום את זה,

ואף לנסות לעשות דברים משמעותיים לחיזוק 'האני' שלו

כמו ללכת לתרום דם, להשתתף בחלוקת מזון לשבת למשפחות נזקקות, גמ"ח ועוד.

זה יעלה לו את רמת הביטחון העצמי שלו

ומזה אף את תחושת ההערכה עצמית שעם התגברותה יכולה להגיע לכדי כך שיאהב את עצמו

וגם כדאי לנו לחשוב תמיד שאנו הילדים של הקב"ה,

והקב"ה כ"כ אוהב אותנו כמו אב אל בנו,

אז אם ה' אוהב אותי,

מי אני שלא אוהב את עצמי?

ב"ה שזכינו!

שיהיה בהצלחה!

להיות קשוב מאוד לרגשות שלו ולראות מה גורם לו שמחה - ולעשות את זה. 

באופן כללי, לבלות ולהנות בחברת עצמו. 

עוד דבר חשוב זה להציף את מה שגורם לו לא לאהוב את עצמו ולהתמודד עם זה.

שיעשה דברים שהוא טוב בהם.

להחמיא לו על נק' טובות בו.

להוכיח לו שיש בו דברים טובים ולהדגיש את זה שוב ושוב עד שהוא יאמין בהם בעצמו..

לחייך לעצמו.

למצוא דבר שהוא אוהב בעצמו.

דבר שהוא אוהב במראה שלו.

להעצים את הדבר הזה.

להראות לו שיש שתי צדדים למטבע.

וגם אם הוא עשה משו גרוע זה לא אומר שכו-לו גרוע.

ותמיד אפשר להתחיל מחדש (מאמינה בזה בכל מאודי!!!)

והכי חשוב- לאהוב אותו!!!!!! כמו שהוא!!!

בהצלחה!

ללמוד על המעלה שלו -וכמה שהוא חביב

בלי תלות במעשיו

אהבת חינם- אהבה רק מפני שהוא ישראל- מתחילה בעצמך- לא בזולתך

ולשמוח מלגלות הישגים והצלחות חדשות.

זה קשה! קשה מאוד!!!

אבל המפתח הוא להבין שזה מה שצריך להיעשות -

ושפשוט צריך לסתום את האף ולעשות את זה,

ולפתוח את העיניים ולגלות שעשית, והצלחת.

כרובי לא ממש ירדתי לסוף דעתך...

צריך להזכיר לעצמינו תמיד את המעלות שלנו, 

נכון, יש חסרונות, אבל בשביל זה אנחנו כאן- כדי לעבוד עליהם! 

וגם ליצור לעצמנו הצלחות ע"י התנסות גם בדברים קטנים!

חווית הצלחה זה אחד הדברים שהכי מעלים את הביטחון והאהבה העצמיים.

או כדברי רבי נחמן שיחפש בעצמו "נקודות טובות".

בכל בן אדם יש הרבה טוב,

אך משום רע הרבה אנשים נתפסים לתכונות השליליות ונותנים להם הרבה יותר ממשקלם האמתי.

צריך לזכור שמידה טובה מרובה ממידת פורענות פי חמש מאות, כלומר המשקל בין הרע לטוב הוא ביחס של 1:500

"נקודה טובה ועוד נקודה טובה..."

לכתוב על עצמך 10 דברים טובים.

כל לילה!

לא 5 ולא 8! 10 עגול!

וכל לילה דברים שונים.

תוך שבועיים תרגישי בהבדל.

לעזור לו למצוא את הדברים הטובים שטמונים בו.

כי מן הסתם הוא עצמו לא רואה זאת. ולכל בנאדם יש משו מיוחד שאין לאחרים

כדאי אפילו לכתוב בדף ולשנן לעצמו עד שזה יכנס לו לראש.

דבר שני שיעשה דברים שאוהב שיגרמו לו לסיפוק

                                                                   בהצלחה 

לא מרגישים כלום

לק"י

רוצה לשתף בהתלבטות?

אני יכולה לנסות לעזור לך לסדר את המחשבות בראש..

סוג של צהלול אשכנזי

באמת תודה!!!

ממנו יראו וכן יעשו!

תעשו

חוץ ממשתמשי IE שככל הנראה לא עובד, בגלל שילוב בין מגבלה של הערוץ עם מגבלה של IE

application/octet-stream

ו..

כנראה שטוב לך שם אז  מבחינתך חבל לא להגיע..

שנזכה לאהוב את העבודה כמוך..

בעצם זה יהיה לא נורמאלי ונפתח שרשור כזה גם, לא?

א ז עזוב..

רפואה שלימה!

אקמול ואופטלגין....

אקמול ודומיו רק אם אין ברירה..

יחד!

למרות שהמחשבה על אקמול ואופטלין יחד היא חכמה

זה פחות מזיק מאשר לקחת שתי מנות של פרצטמול שנמצא באקמול (מינון גבוה מזיק לכבד)

כן... לא אני חשבתי על זה...

אא"כ אתה עובר את ה39- שאז החום עצמו הוא סכנה.

באמת חבל להכניס את כל החומרים הכימים המיותרים האלה

מסיבת התינוקות שפה  

אבל אמרו לי שמוסיפים מעלה לבית השחי

אומרת "חצי הכוס המלאה"

אך השאלה גרמה לי לחשוב שחצי זה בעצם זכר ומכאן....

צריך לומר "חצי כוס מלא"???

זה נראה ככה:

יש כוס מלאה, ואתה מתמקד בחצי שלה...

אגב,

גם אני שמן עד החצי

סתם שתראו אינטלגנטים לידנו....

החצי מלא..

כי מסתכלים על>>>> על מה?

על החצי של הכוס.

איזה חצי? של הכוס המלאה!

מממ..... אבל יש מצב שאת צודקת

מה זה????? |נסה על נפשי|

זה מה זה

היא לא צבעונית כמו שלך!

כשעוד הייתי צעירה...

[נראה לי ננשמה! הכינה לי משהו.. אבל אינלי מושג איפה הוא היום...]

לפי כללי דקדוק התנכיים- כוס מלאה.

לפי כללי הדקדוק של המשנה- כוס מלא (בלשון המשנה כוס=זכר).

מענין לציין שבשיר "צור משלו אכלנו" אומרים "על כוס יין מלא כברכת ה'".

תודה לא-ל זה מאחוריי!!

איזה מוזר, ברפואה את בחיים לא תשמעי את המושג "אין הרבה חומר" ו"אנטומיה" באותו משפט

שיהיה המון בהצלחה!

אני לומדת סטטיסטיקה להנאתי

סתם, נו, לא.

אמנם זה המקצוע הכי קל אצלנו אבל הנאה זה מוגזם

סתם נו, העיקר שהגרוע מכל מאחורייך ;)

איזה מוזר זה שאתם לומדים אנטומיה סיסטמתית!

זה בטח הרבה יותר כיף מללמוד אנטומיה טופוגרפית...

ואצלנו סמסטר א' היה ראש צוואר וגף עליון.

סמסטר ב'-> כל האיברים הפנימיים וגף תחתון.

שנה ג'-> מוח.

ורק שתביני שהקורס על המוח שווה 12 נקודות! כמו כל שאר הגוף ביחד :O

לפחות לא תתעלפי ויאשימו את התרומה המסכנה הזאת...

ולא יודע אם פורים או מחבל

ששמעת פיצוץ וחשבת שזה רעם... [ביום חורפי למדיי]

וזה היה פיצוץ...

ואתה קם, ומתחיל לרוץ על נפשך ממש,

לא מסתכל מסביב, לא חושב פעמיים,

מדלג על ספסלים, מפלס דרכך בין שולחנות,

מרגיש ממש כמו חיה במובן הכי פשוט של המילה,

שנסה על נפשה, בלי חשבונות.

אתה אפילו חוטף מכה פה ושם מהשפיץ של הרהיטים.

וכשאתה בחוץ כבר, מספרים לך שזה סה"כ היה נפץ...

לק"י

אני בתרומת טרומבוציטים גיליתי שיש לי המוגלובין טיפה נמוך (11.6), אז לא ברור לי מתי הוא יעלה ואני אוכל לתרום דם..

האמת שאצלי הוא עולה, בלי שאני מתאמצת יותר מידי ב"ה..

שבו פתוחים לך 10-20 כרטסיות ואתה מחליט לדלל...

(אני במצב טוב יחסית לאדם אחר שאני מכיר )

ליהודים היתה אורה ושמחה כמובן

ה-סוף!

כל הכסף הלך לקניית קישוטים לסוכה

לדוגמה ציפי לבני מופיעה בפרק האחרון בדקה 88:32

וואי אני גם ממש גאה במנהל במה שמה

((מאיר אריאל שם, שם.)

פשוט כואב הלב על התכניות האלה.. מידי פעם כשמזדמן לי לצפות באיזו תכנית* טלויזיה ישראלית... איזו רמה אפס.

מתייחסים לצופים כאל מטומטמים סניליים גמורים.

ובמיוחד הדברים המבחילים האלה, והילדים האומללים, אוי.. לבכות...

(*תכניות בידור)

שיהיה בהצלחה במועד ב'

יעודד אותך שאת לא לבד?

אני בטוחה שהצלחת מעבר לניחושים בפסיכו...

לק"י

לפגוש מישו אהוב..

לצאת לקניות ולבזבז כסף (אפילו קצת).

לשמוע מוזיקה.

עוד משו?

משחקים "קוף" עם הברנש?

קוף זה אומר להסתכל בעיניים ולחייך שעות ולקבל חיוך בחזרה...

(כלומר אמא היא הקוף= מכשיר חיוכים )

בס"ד

הברנשון נשמע בונבון אמיתי 

בס"ד

או מי הקוף אצלנו...

ניחוש: אבא--?

בעזהי"ת

אני- רואה תוכניות שעושות לי להרגיש ילדה קטנה ומדברת לדמויות תוכדי נגיד אליפים, או בית ספר למוזיקה

או מבשלת שטויות [מתפרעת במטבח יענו.]

או עושה שטויות באמיתי: מפריחה בועות באמצע הרחוב, משחקת עם עצמי בכדור-יד קטן כזה,

או מדברת בטון כזה של ילד קטן [אבל לא יותר מידי ומעצבן כזה, נו.. טון חמוד כזה]

או מדברת עם אנשים חמודים שאני אוהבת [ואם אפשר להפגש איתם אז הכי טוב!]

או משחקת עם ילדים קטנים, זה הדבר הכי חמוד בעולםםםםםםםםםםםם

ועכשיו נגיד אז אני שומעת שירים שמחים שמחים של פורים אז זה משמח ממש [מי שרוצה- ישלי את פורים אין ירושלים על המייל]

חודש אדר יאללה לשמוח

ר' נחמן דיבר הרבה על כמה חשוב לשמח את עצמך! אז כל הכבוד לך

*לשיר לעצמך שירים שנותנים שמחה

*לחייך-גם אם ממש לא הולך-להכריח את עצמך..

*להתנהג כאילו את במעיין הרקדה-לזוז ולנוע..

כל הפעולות האלו נשמעות מאוד מלאכותיות, אבל מתברר שהן באמת מביאות לשמחה פנימית..

מזכירה לעצמי שהכל עובר בסוף ובכלל הכל טוב בעצם ומה זה לעומת ה*** שעברתי בחיי
וגם ה' אוהב אותי ככה המון, והעולם הזה הוא חתכת מסדרון ארוך אבל לא החיים האמיתיים
ואז אני מריצה את כל הדברים הטובים שב"ה יש לי.

אחרי שיצאתי משם ואני רוצה לעשות לי טוב אז:

-מריצה זכרונות שמחים
-מתקשרת לחבר/ה שאוהבת
-יוצאת לריצה
-נוסעת לעיר לקנות בגד חדש
-שמה מוזיקה קופצנית בפוווול ווליום ומתפרעת
-מוצאת מישהו לשמח (כגון לבקר את סבתא)
-יוצאת לגינה לנגן
-אממ... לפעמים דופקת קצת אלכוהול
-הולכת לשמוע שיעור תורה
-לוקחת גואש ודף ענק לעשות צבעי ידיים
-בקיץ הולכת לשחות
 

יש עוד הרבה, אלו החיים שלי בעצם 

מה האופציות האחרות שיש לך?

או שלא תקומי עד הערב

לסיים את המטלות כמו גדולה ולספר כמה כיף היה בערב

סבתות זה אתגר

את המחשב וללמד אותה

להשתמש בפורום

סתם,התלבטתי אם לקחת אותו,

אבל אם אני אקח אותו אני לא אתרכז

בה...

סבתא שלי תמיד מתלוננת עלי שאני כל היום על המחשב, היא גם די צודקת.

אבל במשך היום יש אחרות שהתפקיד שלהם זה לדאוג לה...

שאני הולכת זה בשביל להיות

איתה נטו,בתור נכדה,

בשביל ההרגשה שלה,שהיא תדע שאנחנו איתה

אפילו שיש לנו חיים של עצמנו.

כי אני שם כל יום, אז נשחקתי

(מדי פעם אני דואג להיות איתה ולא עם המשב)

תהנו!

בס"ד ובהשתדלותי

לי יש רק פוסט-פרופסורה במריחת זמן, אז אני לא יכולה לייעץ לך איך לא למרוח את הזמן. בד"כ מה שמזיז אותי לעשות דברים, זה או שעמום נוראי או לחץ מפני הבאות, או שכבר כ"כ נמאס לי מזה שאני מורחת את הזמן, אז אני מנסה לדחוק בעצמי "נו, בועית, אמרת שעכשיו תעשי את זה...." וכו'......

החדר שלי כבר מבריק כול כך שאני רואה את עצמי ברצפה...

ועדיין אני לא מצליח לשבת וללמוד

רק מהלחץ שהמבחן מתקרב אני מצליח לשבת קצת וללמוד

לי ממש אין טיפים

איך להכריח את עצמך לעשות משהו

ולא לדחות אותו...

הפסד שלה

בגללך כולנו הפסדנו 

עכשיו לא צדקת - כשהבנת שאני טוען שאינך צודקת

אז לא צדקתי. לא?

|תיזהר,אתה במילכוד|

מכחישה כל קשר |קול סבתאי מקרקר בניחוח זאב|

לא אני

הן נושכות אותו דבר. ואותו כואב.

ואזרוק אותם לים

 .

בס"ד

בס"ד

לק"י

חובב רחוב סומסום..

אחרי חתונה חסידית משעשעת 

יכלתי להישאר למצווה טאנץ, אילו רציתי, אבל בכ"מ לא הייתי מבינה כלום...

ואחרי זה הם רוקדים- יענו החתן והכלה יחד.

(ושלא תדמיינו שזה רומנטי כשלא יודעת כמה אנשים מסתכלים עליכם )

רוקדים- נותנים ידיים ומתנועיים. 

והחבל- זה הגאערטל של החליפה.

לק"י

ובאיזה צד החתן והכלה רוקדים?

של הגברים או של הנשים?

ועוד כל מיני אנשים נוספים..ממש חאפלה.חסידית

אחרי אחד ה- משחקים!!

וגם הפרשת חלה..

פשוט ערב עמוס וגדוש בדברים טובים ומשמחים

אפשר להגיד שכיף לי? (אחרי תקופה ארוכה של דיכי!!)

אתמול היה לי ממש כיף. (ואנשים חמודים)

היום טיילתי עם חברה, כפרה עליה.

מחר אני עולה לצפון לאחותי ולאחיינים

אפגש עם חברה

ונטייל עם עוד אחת.

ואני שמחה!!!!!

וגם בשביל החברה כפרה עליה שנהינתן

תמשיכי להנות!!!!

ואת בכלל!

די עם הנשיקי-נשיקי כל רגע....

חי-בוקי!!!!  |טלטאביז|

אני מציע שאנחנו הגברים נשתמש במקבילה הגברית:

                 למה תכה רעך?!?>>>

ישבתי במשרד של דודי, שעומד להפוך למשרד שלי בערבים (משו כזה)

וכתבתי בפורומים שלוש שעות....

בשלב מסויים כל כך הפריע לי המצפון על התפוח שלקחתי בלי להביא בתמורה תועלת אפילו של גלעין - שברחתי משם

לק"י

והשעות האחרונות זה ארוחת ארבע והתארגנות הביתה, כשהתלמידים נושרים לי לאט לאט (הביתה..)

ערה?

אוי לא.

לילה טוב

אני מזה עייפה,

אבל יהיה טוב בעז"ה ונצליח לעבור את היום בשלום

יומקסים ופורה לכולנ"ו

אופס...לכולם

תפסנו אותך, עצרי בצד!!!

היא בטח נלכדה איפושהוא

ואף פעם לא עצרת אותי.

לידי האינטרפול

בס"ד

מי ער ב7 וחצי ? 

אנחנו משכימי קום ב5

נמשיך לישון בהמשך, בנסיעה הארוכה הצפויה היום...

רצון כ"כ מוכר.

קצת רקע - סבתא שלי חולת לב, כל הזמן תרופות, לפעמים אפילו הנשמות וכאלה - בעקבות זה שהבן שלה מת (ונכד שלה מסרטן קצת אחריו)
סבא שלי גם אחרי חלה בסכרת.
שניהם ממש מקפידים על הבריאות וזה...
קיצור אתמול ביקרתי אותה והיא היתה בדכאון כי אח שלה בעלה של הנכדה שלה בדיוק נהרג, ומה היא מספרת לי?
זקן וזקנה שכל החיים היו חולים ושמרו על דיאטת בריאות - מתים.
הם מגיעים למעלה,  מלאך ואומר להם "כאן אתם יכולים לאכול הכל - מה שבא לכם"
הזקנה "מה, ולא נהיה חולים?" "מה פתאום! לא רק שלא תחלו, אתם תהיו בריאים כמו שבחיים לא הייתם!!"
הזקנה דופקת מרפק לזקן "שמעת?! לולא הדיאטות שלך כבר מזמן היינו מגיעים !

הייתי בהלם מכדי לצחוק אני חושבת.

הרי בשניהם (או שלושתם) תוקפים ללא סיבה הגיונית ומוצדקת.

אלא אם כן בתקיפה גזענית מדובר בערבים  (כמו אוהדי בית"ר) אז ניחא..

<צ>

יש עוד מוטיב בעייתי בתקיפה, חוץ מהאלימות, וגם הוא דורש טיפול.

אדם שאנס הוא גם אלים ובמקרים רבים גם בעל סטיה או עיוותי חשיבה בתחום המיני.

אדם שתקף תקיפה גזענית, למעט העובדה שהוא אלים- הוא מחזיק בדעות שיקשו עליו לטפל באלימות ויש צורך לפרק גם את הסוגיה הזו ולטפל בה.

וגם מבחינת הנתקף, אם התוצאה היא אותה תוצאה אלימה אין הבדל פיזי (למעט תקיפה מינית) אבל הטראומה הנפשית יכולה להיות שונה.

כמה שהם אוכלים טוב...