ואז זה נרגע

כל השנים הייתי עם שיער ארוך אסוף (ובשירות הייתי בעיקר עם צמה) ועדשות...

שבועיים לפני תחילת הלימודים עשיתי 'מהפך': הסתפרתי קצר והתחלתי ללכת עם משקפיים (מהגדולות ומלאות הנוכחות שבהן)

הכי מצחיק ששכנים שלי לא זיהו אותי ;)

ואצלנו אסור

(אולי תגלה לי באיזה משרד אתה עובד?)

אני במשרד קטן וחביב שעוסק בעיקר בביקורת 

מותר רק בימי חמישי אם אין פגישות עם לקוחות (זה לא תמיד קורה)..

תתחדש על העבודה החדשה המון המון הצלחה!!

אווי מה שהמשרד עושה לאנשים

בעזהי"ת

הייתי הולכת תמיד עם שביל באמצע וצמה [מכיתה ח' עד כיתה יב'..]

עד שהם החליטו שצריך 'להוריד לי את הלוק החנני' [בשירות לאומי]

וסיפרו אותי מדורג כזה שהמקדימה לא נכנס לשום קוקו שהוא לא הכי גבוה שאפשר בערך, שלא נדבר על צמה.. =\

אז מה את לי?

שכחת?

יא הורסת שמחות

הורדתי את הפאות וקיצצתי את הזקן.

לא כולם מבינים למה אתה מתכוון...

נראה לי שהשתמשתי בשפה העברית.

הוחלף כליל. (בכיוון ההפוך ממה שהגיוני שישתנה)

ואז החולצות המכופתרות-מבוגרות-ביינישים-של שבת..............................

הוחלפו בנורמליות!!!

צודקת?!

אבל עוד יותר כיף לשנות אופי והתנהגות. (מניסיון- עשיתי את שניהם. )

קיצרתי זקן ופיאות

אבל גמני חושבת ש+1 אומר שזה כנ"ל.. לעומת 'לייק'- שזה "אהבתי"...

שיער מדובלל על הפנים זה דבר מיותר להפליא.

וכן אנטנות שיוצאות מאחורי האזניים.

לק"י

<צ>

בס"ד

לנשואה 

לק"י

אני עדיין דומה לעצמי בתור ילדה קטנה..

מה שכן- בשלב מסויים ביסודי הארכתי את הפוני שליווה אותי מגיל קטן.

רוב החיים הייתי עם שיער ארוך ובכיתה י' גזרתי אותו, ומאז הארכתי וגזרתי כמה פעמים.

ושלא נדבר על אופנת המשקפיים: כשהתחלתי להרכיב משקפיים בכיתה ג' היו לי משקפי ענק..

אח"כ עברתי למשו קצת יותר קטן

ספר הוריד לי את הפאות ומאז השארתי את המצב ככה.

למשל לצבוע שיער, לעשות פירסינג/קעקוע  -תמיד מותיר חשק לעוד.

בס"ד

אבל מהשינויים האלה שכולם כמעט עוברים...

טבעות...משקפיים...

והיום ב"ה אין כלום!

התחלתי לגדל זקן קצת אחרי הגיוס לצה"ל. לקח לי הרבה זמן להתרגל אבל לסביבה דווקא לא (מדים + זקן).

אחרי ש-3 שנים הרגלתי את כל העולם שאני תמיד על ירוק בכל מצב - לקחו לי את התחפושת ופשוט גיליתי שהצאדיקה וחמותה דאגו למלא ארון בגדים שלם.

ועכשיו אני חושב להעיף את הזקן כי הוא מציק, אבל אין לי באמת כח להתגלח כל יום. בינתיים מסתפקים בזקן קצרצר.

בעזהי"ת.

למה לעזאזל זה גדל כ"כ מהר?!

כנראה זה העונש של הגברים... מידה כנגד מידה

בס"ד

בעלי מתחנן להשאיר לפחות זיפים ! 

אבל אני אין סיכוי !

חלק חלק!

לא סובלת זקן 

מהרגע שנולדתי אני נראה אותו דבר

מהגיוס ועד היום אני משאיר זיפים..

וגם משקפיים שהיו לי במשך שנים, הורדתי, ושוב החזרתי..

אבל בסוף רק הסתפרתי, חוררתי 3 חורים באזניים, קיצרתי חצאיות, הארכתי מגפיים ועוד...

(אני ממש רוצה לעשות נזם, אבל עלולים לנשל אותי מהירושה...גם ככה החורים עשו טראומה לאמא שלי..)

את הבעיה עם החורים...

זה שינוי תדמית 

ואל תצבעי לסגול! זה לא מתאים תצבעי לירוק! יותר משתלב עם הצבע המהמם של שערך השופע

ואני משנה כל יומיים בערך, או פעמיים ביום לפעמים..

והכי מצחיק- לא מזמן הייתי בשבת באיזה מקום, ובלילה הייתי עם שמלה מעוצבת וכובע פנסי משהו, ובבוקר עם משהו הרבה יותר "מתנחלי" ומישי באה אלי ואמרה לי שזה מוזר איך אני נראת שונה פתאום, אתמול הייתי נראת "סנובית" והיום "סבבה" 

לק"י

וגם הוא לא מטורף..

לק"י

ואני את הפוני הארכתי מסביבות כיתה ד'..

בס"ד

אני לא עשיתי שום שינוי מרחיק לכת .

סגנון לבוש אולי קצת ..

מאז ומתמיד הייתי עם קוקו\פזור חלק וארוך וארוך ארוך.. 

השינוי היחיד שעשיתי בשיער שלי זה לשים כיסוי ראש.

עכשיו אני מתלבטת אם לעשות גוונים 

חח. והמבין יבין

רבקה למשל

אבל אתה לא הכרת אותי בתקופה של הלפני ושל האחרי

רק אחרי אחרי

ומצטערת שנדחפתי..פשוט זה ממש קרע אותי מצחוק,אז היית חייבת...

זה לא סינית

זה קיגחכהנלנית

אלא קיגחכהנלנית ספרותית דבוּרה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש