אבל מצב גדול שזה יעזור לכם להרדם
קריאה מהנה!
השינה במקרא ובחז"ל
השינה הראשונה המתוארת במקרא היתה שנתו של אדם הראשון[37].
השינה הארוכה ביותר המתוארת בתלמוד היא שנתו של חוני המעגל, שישן שבעים שנה[38].
מעלות השינה 'וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'[39], זו שינה, וכי שינה טובה מאד, אלא מתוך שאדם ישן קימעא, הוא עומד ויגע בתורה הרבה[40]. ואף שהשינה היא הפסקה בפעילות השכלית, הרי היא נחוצה לבריאות הגוף, ולפיכך אם שם על ליבו שיהא גופו שלם וחזק, כדי שתהא נפשו ישרה לדעת את ה', והוא ישן כדי שתנוח דעתו עליו, וינוח גופו כדי שלא יחלה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא[41].
אדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו[42].
שלוש תרדמות הן: תרדמת שינה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמוטה[43], ויש מוסיפים אף תרדמה של שטות[44].
כמות השינה די לו לאדם לישון שליש מעת לעת, שהוא שמונה שעות[45]. וסימנך - 'ישנתי אז ינוח לי'[46], היינו שינה בגימטריה 'אז' מביאה מנוחה. אכן, זמן השינה הנאות משתנה בין בני אדם שונים[47].
אי אפשר לאדם לעמוד שלושה ימים בלא שינה[48]. וכאשר האדם עייף מאד חוטפתו שינה, והוא בבחינת אונס[49]. ומצינו לאמוראים שונים שהיו מנמנמים אפילו בזמן דרשות[50].
כמות שינה במידה נחוצה ומתאימה היא ברכה[51], ושינה הבאה מתוך עמל ועבודה היא מתוקה[52]. הפועל הזה עושה מלאכה כל היום, ונפשו יגעה עליו ושחוקה, וכשהוא ישן - לשחרית היא חוזרת בגופו בריאה חדשה, שנאמר[53] 'חדשים לבקרים'[54].
לעומת זאת, עודף שינה הוא ביטוי לעצלות[55], והוא גורם לאיבוד ממון ולאיבוד חכמה[56]. שינה היא אחת משמונה דברים שרובן קשה, ומיעוטן יפה[57].
טעם שינה שינה מסודרת וקבועה יש בה טעם, אבל נמנום חטוף אין בו טעם שינה[58].
שינת לילה יש מהאמוראים שסבור שלא נברא הלילה אלא לשינה, ויש מהאמוראים שסבור שלא נברא הלילה אלא לתלמוד תורה[59]. הניעור בלילה מתחייב בנפשו[60].
זמנים ואישים שאינם ישנים היו ימים והיו אנשים שלא ישנו בלילות מסויימים, כגון כהן גדול שלא הניחו לו לישון בערב יום-הכיפורים[61]; בשמחת בית השואבה היו מחז"ל שלא ישנו, אלא רק נמנמו מעט[62]; נהגו כל ישראל שלא לישון בליל שבועות[63], ויש הנוהגים להיות ערים בליל הושענא רבה[64]. משה רבנו לא ישן כל הימים שהיה בהר וקיבל את התורה[65].
אין שינה אצל הקב"ה[66].
בעולם הבא, שאין בו גוף וגוויה, אלא נפשות הצדיקים בלבד, אין בו שינה[67].
הנפש אינה ישנה בגוף[68]. בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות[69].
הזקן ישן שינה קלה, ומתעורר בקלות[70].
עבדים ישנים הרבה[71].
חולה אחד הדברים היפים לחולה הוא שינה[72]. לפיכך מותר לכבות את הנר בשבת בשביל החולה שיישן[73].
הודאה בעת התעוררות בשינה נפרדת הנשמה מן הגוף באופן זמני, ולכן כשמתעורר אדם בבוקר הוא צריך להודות לה' על החזרת נשמתו, שהוא כעין תחיית המתים[74]. שינה היא אחד מששים ממיתה[75]. והיינו, בשניהם נפסקות הפעילויות הרגילות של החיים המודעים, וההבדל ביניהם הוא בעוצמה ובמשך הזמן.
שינה ולימוד תורה אחד ממ"ח דרכי הקניין של תורה הוא מיעוט שינה[76], שאין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהם, אלא במי שממית עצמו עליה ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו[77], ומי שרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה, באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם, אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה, כי אין האדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה[78]. תלמידי החכמים המדירים שינה מעיניהם בעולם הזה יזכו למנוחה בעולם הבא[79], וכן נשותיהם הממתינות לבואם עד שעות מאוחרות בלילה[80].
שינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, כי כל זמן שישנים אינם חוטאים ומריעים לבריות, ולצדיקים רע להם ורע לעולם, שאין עוסקים בתורה[81].
שינה ביום יש מי שכתב, שלא ישן אדם ביום[82]. ומכל מקום מגדולי ישראל הקפידו שלא לישון ביום יותר מששים נשימות, שהיא משך השינה הרצופה של סוס[83].
שינה של שחרית היא אחד מהדברים המוציאים את האדם מן העולם[84]. יש מי שכתב, שהוא משום שעובר זמן קריאת שמע[85]; ויש מי שכתב, שהוא ביטוי לעצלות יתירה[86]. עשירים ואנשי שררה, שאינם עמלים למחייתם, מאריכים בשינה עד שעה מאוחרת בבוקר[87].
אכן שינה בעמוד השחר מועילה כמו הפיכת ברזל לפלדה[88], והיינו ששינה בשחרית היא נעימה מאד, ולכן אל יעשה זאת האדם כי זה מוציא אותו מן העולם, אבל בעמוד השחר עדיין מותר לישון וליהנות[89].
כמו כן יש שנהגו לישון בצהרים[90].
שינה ואכילה הקיבה משמשת את הנפש לשינה[91]. והיינו משום שמאכל מביא את השינה, שכל מי שהוא רעב או אכל קימעא - שנתו מתנודדת ממנו; אכל הרבה - שנתו מתוקה, שכל מי שהוא שבע, המאכל מביאהו לידי שינה[92]. מבחינה מדעית ההנחה היא, שלאחר האוכל יש פעילות-יתר של הקיבה ומערכת העיכול, ועקב כך יש הצטברות רבה של דם במערכת זו על חשבון חלק מזרימת הדם למוח, ולכן יש תחושה של עייפות אחרי האוכל. אך עודף אוכל גורם להפרעות שינה[93], ולכן עשיר לא ישן טוב[94].
לאחר האוכל ילך הרבה לפני השינה, ולא ישן מיד לאחר הארוחה[95], אלא ימתין אחר האכילה כמו שלוש או ארבע שעות[96].
צרות או מחשבות רעות במשך היום גורמות לנדודי שינה[97]. יושב ודואג נגזלה שנתו, ותנומה אין בעפעפי דואג[98].
צורות שינה כשאדם ישן הוא נוהג לשים את ידו על פדחתו[99].
אי אפשר לאדם לישון מעומד[100]. מי שישן ועמד הוא אחד מהדברים הקרובים למיתה יותר מן החיים[101].
שינה על גבי קרקע הוא אחד מהדברים שהעושה אותם (יחד עם הדברים האחרים) גורם למוות[102]. שינה על גבי קרקע הוא אחד מהדברים הממעטים את הזרע[102]. ובכלל אין לשכב על הקרקע[103].
שינה בנעלים אין לישון כשהוא נועל את נעליו, משום שבדרך זו הוא טועם טעם המוות[104]. יש מי שכתב, שהוא דווקא בשינת קבע, אבל בשינת ארעי - מותר[105]. יש מי שכתבו, שבצבא אין להחמיר בדין זה כלל, ובוודאי אם מדובר בכוננות, מותר לישון בנעליים, אלא אפילו אם לא מדובר בחשש פיקוח נפש, אלא כשרוצה להיות מוכן מוקדם בבקר, גם כן מותר לישון בנעליו[106].
שינה בבגדים אין לישון כשהבגדים מתחת למראשותיו, כי דבר זה משכיח את הלימוד[107]. יש הסבורים, שהוא גדר של איסור, ויש הסבורים שהוא רק עצה טובה[108]. עוד יש מי שכתב, שדווקא בגדים השייכים לו - אסור, אבל בגדי כהונה שהם קודש, אינם נחשבים כליו, ולכן אין בהם איסור[109].
מקומות שינה אין לישון בצל דקל יחידי ובצל לבנה, משום חשש שדים ומזיקים[110].
אין לישון בבית יחידי, משום חשש שדים ומזיקים[111]. יש מי שכתב, שאין זה איסור גמור, אלא הנהגה טובה שכדאי לנהוג כך[112]. ועוד יש מי שכתב, שדין זה תלוי בטבעו של האדם, ואם אינו מפחד, אין לו לחשוש לישון יחידי בלילה[113]. וביחס לשינה בסוכה - דעת רוב הפוסקים, שאין איסור לישון יחידי בסוכה בחג הסוכות[114], ויש מי שאסר[115].
אין לישון על עור שאיננו מעובד[116].
סגולה שן של שועל חי הוא סגולה להעיר מי ששנתו ארוכה מידי, ושן של שועל מת הוא סגולה לשינה למי שקשה לו להירדם[117].
שינה ושכרות השינה מפיגה את השפעת השכרות של יין[118].
הסוס מואס את השינה[119], ואיננו ישן יותר מששים נשימות רצופות[120]. יש לציין, שמבחינה זואולוגית ידוע שהסוס מיוחד מכל היונקים בדרך השינה שלו בעובדה שהוא ישן בעמידה, בגלל מבנה מיוחד של פיקת הברך[121].