נכנסים ושותקים, מקשיבים לאבלים אם הם בכלל מעוניינים לדבר.

יש כאלה שיותר קל להם

ויש כאלה שיותר קשה להם לעכל

צריך להיות רגיש מאוד שלא להגיד בטעות דברים לא רצויים (או חסרי טאקט)

אפשר לנסות לתת להם להוביל את השיחה

ושב ואל תעשה עדיף

אם יש לך משהו שאתה מסתפק אם שייך להגיד או לא בד"כ עדיף שלא (זה תקף גם בכללי בחיים)

אין המנחמים רשאים לפתוח פיהם עד שיפתח האבל תחילה.

חידוד קטן-כמו שכתבתי אני מבוגר מהם,ובהרבה.הם סביב בר מצווה +-

יש ביננו איזה קשר של-קשה להגדיר-חבר מבוגר/בוגר.

מרגיש שיש לי תפקיד שם,שיכולה להיות לו משמעות רצינית.

אבל חושש מהסיטואציה.

גם אתם מרגישים שבזמן האחרון פורענויות מתרגשות?

יותר מידי בשורות רעות נופלות עלי בזמן האחרון..

ונראה לי אפילו שאולי שייך שתשבור את הכלל של לא לדבר ראשון -תלוי ממש מה אתה מוצא שם באנשים

תנסה לנתב את השיחה לשני כיוונים כלליים- או סיפורים או רגשות

או לספר על  הדמות של הנפטר

או לספר על הרגשות של האבל עצמו

יש משוהא בדיבור הזה שעוזר לאבל לקלוט מה עובר עליו, שעוזר לו לעבד את החוויה

אה, ויותר חשוב- אם אתה דמות שיש לך דיבור איתם

אחרי השבעה ואחרי השלושים

בעוד שלושה חודשיים ככה

אז תפתח איתם שיחה- אז כל העולם חזר לשיגרה ורק להם בוער בפנים...

שאתה חשוב להם עכשיו הרבה יותר

מהדודים או החברים בגיל שלהם...

מישהו שהוא חבר מבוגר ולא משפחה יכול לעשות הרבה.

אל תחשוב שאתה צריך להתנהג שונה.

תביא את מה שהבאת להם לפני שזה קרה.

אם זה באמת חסר להם - הם יוציאו את זה ממך

בלי שתגיד דברים ממש 'מתאימים'.

ובנוגע למה שצדיקה כתבה -

בעוד חודש או חודשיים תהיה אפילו יותר חשוב (כלומר, יכול להיות)

וגם אז - לא צריך לדבר על זה דוקא.

מספיק להיות מעין 'אח גדול' סתם.

זה חשוב מאין כמוהו.

לא רק בגלל שבוער להם בפנים.

סתם בגלל שיש אצלם חלל

ו(הרבה פעמים) אף אחד לא זוכר...

מצטרפת למה שאמרו צדיקה ועין הקורא.

מציעה שתלך,זה יכול לתת להם הרבה יותר ממה שאתה חושב.

אבל לא לשכוח לא לומר שלום!

זה מבלבל..

מגיעים, ומנסים רק להיות שם.

הרבה פעמים הקרובים הפחות קרובים אומרים שלום למנחמים (בתור אחת שהיתה כזו...).

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…