אני מניח שהייתי בודק את זה... מבקש שנייה מהנהג... מסביר לו...

ישר מתעלף במקום

(תכל'ס - אני מסוגל לזה )

רצה לנהג, דורשת שיעצור, וקוראת לעבר הגנב/חף מפשע- "הי, נראה לי שהתבלבלת עם התיק שלי!"

פדיחות, או לא, קודם כל פוס משחק.

= = =

ולשם כך יש לי על התיק סימן זיהוי שלא משתמע לשתי פנים: "put it back, it's mine" שחור-לבן על גבי צהוב

זה היה סיוט!

מזל שהיה לי טפסים של מילגה בתיק..

הם מצאו ככה את השם של אחותי והתקשרו אליה ולמכון כדי להשיג אותי..

בתוך התיק היתה את הטיוטה לעבודת סוף סמסטר.. זה היה זוועה

אבל התיק חזר

אבל בד"כ יש סימן מזהה על התיק...

בצבא זה עוד יותר מלחיץ ששמים את הקיטבג בתא מיטען ויש עוד איזה 30 כאלה, וכל חייל שיורד צריך לבדוק שהוא לא לוקח את שלך בטעות...

אין לי מושג מה הייתי עושה בסיטואציה דומה......

אני גם מעדיפה לעלות למעלה כל עוד זה אפשרי...

ולגבי נהגים שלא מסכימים היה לי סיפור ארוך ומעצבן עם נהג כזה!

הוא לא הסכים לי לעלות את התיק שלא היה מאוד גדול (באיזור ה50 ליטר) ואח"כ כשירדתי נסע בלי לפתוח לי למרות שצעקתי לו שיפתח!

התקשרנו למוקד שלהם אמרו לי לסוע אחרי האוטובוס לתל אביב הגעתי לשם הפנו אותי למשטרה הלכתי עם השוטרים בכל רחבי התחנה מרכזית הגענו למודעין של החברה הנ"ל ואמרו ששלחו אותו חזרה לבאר שבע!

בסוף גיסי הלך למחרת לחלץ אותו שם מאבדות וגם שם לקח לו זמן...ואני נתקעתי בלי כל מה שהיה בו עוד איזה שבוע וחצי עד שהתיק הגיע אלי (או שבעצם אני הגעתי לתיק לא זוכרת מה היה בסוף)

זה היה יום כ"כ מעצבן!!!גם ככה לא הרגשתי טוב ורק רציתי להגיע הביתה...

אבל הוא יכול להגיד לך שאת לא חייבת לעלות לאוטובוס

מין הסתם זה מעוגן באיזה חוק בתקנון שאת לא יכולה לעלות עם תיק.

בהתחלה עופפתי לגמרי, ואמרתי שאין סיכוי שזה התיק שלי...

אבל אז הותקפתי בפאניקה ומצאתי ת'צמי קוראת לנהג לחכות שניה, הוא מיד פתח ת'דלת האחורית ושאלתי את החיילת הממהרת אם היא בטוחה שזה התיק שלה. היא בדקה באיזה תא משהו ואישרה שזה שלה.

אני, דווקא בדרך כלל לא חשדניסטית בכלל!

אבל כל הדרך לת.מ. דיימנתי ת'צמי מצלמת את קלסר-הסמסטר כל היום....

התיק שלי נשאר בתא מטען!!

ולאלו שהעלו את העניין של להעלות איתי את התיק- אני בדרך כלל עושה את זה... אבל יש לי קריזות.

לא יזיק לי לקשור סרט כתום לתיק!!

לק"י

ומסתבר שזה היה התיק שלה..

בד"כ אני נוסע רק עם תיקים יחסית קטנים אז אני מעלה איתי את התיק

אבל אם יש לי תיק ענק בד"כ אין אותו לאחרים אז אף אחד לא לוקח לי את התיק

ככה שלא קרה לי שהתחלפתי עם תיק של מישהו אחר

הולכת לישון...

לא התלהבתי. סגנון יפה- אין כל כך מבחר.

יש באיזור נכפי נשרים  (סמטה אחת מתחת ל"הובי") חנות שנקראת "כרמים"- בגדי מעצבות במבחר נאה.

יש חנות ברחוב "שץ"- המסתעף מקינג ג'ורג', ונקראת "שירה"- גם היא מעצבים, עדינה ויפה

בשתי החנויות יחס מיוחד וטוב, וזה אחד הדברים שהקסימו אותי.

עוד חנות מעצבים- "נעמה בצלאל"- על רחוב קינג ג'ורג'- וצריך קצת לחפש שם, אולי תמצאי..

והדובדבן שבקצפת (לפחות עבורי)- בגדי המעצבת "עליזה גינזבורג"- גם יפים ורעננים וגם יחס מעולה, היא אישיות בתור בנאדם. חפשי את המס' טל' שלה באינטרנט ודברי איתה, הבנתי שהיא בהפסקה כרגע אך תמיד כדאי לשאול.. היא מוכרת בביתה בי-ם, רח' מסילת ישרים (גם כן קרוב לקינג ג'ורג', והמשביר לצרכן)

והעיקר- בהצלחה!

יש חנות עודפים ורגילה משני צדדים של הרחוב...

אבל קחי בחשבון שהחצאיות שלהן ממש (אבל ממש) קצרות בד"כ..

בעלמא גם יש מבחר, יש להם גם תמיד מבצע של פריט שני ב50% הנחה (בד"כ על נגיעות).

ובמרכז כרמים יש דברים מהממים (שדה בר, הודיה לוביץ, צבעוני) אבל יקר..

והילה ממש לא בסגנון של בת עין וקמיליון אז קצת קשה לכוון אותך...

בפורום בנות 

מצד אחד לקחו את זה להפרזה שאף אחד לא באמת חשב עליה במציאות, (אני מקווה,) מה שמשעשע למדי.

יפה מבחינה אמנותית-קולנועית שהם הציגו את המצב הנפשי שלו כפינג-פונג. אבל זה מעלה אצלי חששות שאולי הצגת הנושא בשימוש (אפילו) בפינג-פונג (, עכ"כ,) היתה רצינית יותר משחשבתי.

רצינית יותר או פחות, נושא שיש מה להתייחס אליו, אבל זה לא שלא עושים את זה.

(כרגע בתקופה קשה בישיבה, בעז"ה לא אאכזב את עצמי.)

הסצנה הזאת נוגעת בכל התנגשות בין שני עולמות ערכים.

(איכשהו זה התפרש אצלי באופן מצומצם למדי... אתה צודק שזה לא מוכרח להיות ככה.)

(הנה אני רואה את הדאגות על צרוּת המחשבה שלי וחוסר הרגישות והערנות מתקרבות שוב. ואני חשבתי שאותן כבר עברתי...)

(יהיה בסדר. )

כמה אלמנטים בסרטון מכוונים אותי שוב להפרזה המחייכת, ההומור האנדרדוסי הידוע בתלבושת רצינית-לכאורה.

כלומר, האסוציאציה שלך מובנת, אבל אני לא חושב שכוונו לשם.

צחקתי מההקצנה המטורפת.

(עוד משפט של מישהי חכמה, אחרת..):

"בכל צחוק יש טיפת צחוק..."

השאלה היא איך אנחנו מתמודדים בהתנגשויות כאלה.

דוג'

מצד אחד, אנחנו רוצים ללמוד למבחן סוף סמסטר

מצד שני, אנחנו רוצים לצאת עם חברים בערב.

מצד אחד, חשוב להיות עם ההאישה בערב

מצד שני, רוצים להקדיש זמן ללימוד עצמי

מצד אחד, אנחנו רוצים להתלבש בסגנון מודרני

מצד שני, החידוש לא נתפס בדרך התורה (ראו ערך שירשור ג'ינס בפורום השני)

זה רק אני,

או שהסרט הזה מבקר קשות את השילוב.

אותו שילוב שאנו כ"כ דוגלים בו.

שדווקא בגלל שמשחק הפינג-פונג הוצג כאנלוגיה ל"חזרה בשאלה" ("בבית שלי לא ישחקו פינג-פונג!!!", "אני גם רוצה לשחק פינג-פונג כמו עשהאל!"), אז מובן שזה ציני וזה בדיוק הפוך....

כקפיצה בין עולמות שונים.

נכון שזה הוצג שחוזר בשאלה

אבל כמו שכבר אמרתי,

זה מתאים לכל התנגשות

אין בעיה שזה אנלוגיה לכל התנגשות...

אני אומרת שהיחס דווקא לא ביקורתי כלפי השילוב, אלא ההיפך.

לא כל דבר כזה נוראי ודווקא סבבה וניתן לשלב (הם הקצינו שזה נוראי מאוד....)

וזהו

גילוי נאות: אני מכיר אישית את מתן צור.

איך דווקא כשאתה מתאמץ ומקלף את עצמך וקם ומשתדל -

אתה מגלה שסתם! סתם התאמצת וסתם נלחצת וסתם סחבת את עצמך.

הבעיה היא, שכשתמיד אתה עושה את ההיפך -

אתה משלם על זה...

הנה, אני.

מאז שקניתי מטריה -

כשאני בחוץ, לא יורד גשם בחוץ.

(למעט שבתות כמובן, אלא מה )

כשאני מוציא את הנשמה למלא איזה מטלה, ולעשות אותה טוב -

המתרגל דוחה את הדד ליין של ההגשה, כי כל השאר לא...

אין ספק!

כל מטרת הקימה בבוקר, ובכלל היום כולו -

היא לחזור אל המיטה בלילה, שלווים (יחסית ).

עכשיו לפחות הבלתי-צפוי קצת יותר צפוי...

הזכרת לי רעיון משעשע ששמעתי:

אדם אופטימי - כל הזמן נוחל מפלות, כי הוא ציפה להכי טוב;

אדם פסימי - כל הזמן מופתע לטובה

(זה רעיון שטותי כמובן, אבל עדיין משעשע )

לק"י

תראו מה זה אדם חסר מזל, אבל בעל חוש הומור מקסים..

אבל מצבך טוב משלי....

צוללת נשמע טוב...

הון דה האוס

כמה היה לנו שם? ככה וככה

..............כמה?

אבל עייפים.

אחרי מוצ"ש......

חשבת לסיים לסרוג את הכיפה שלי? (של אבא.. לא ממש שלי...)

מה שבטוח, זה שאת עושה מעקב על כמות ההודעות היומית שלך יותר מעיד על התמכרות

ואולי גם על דיסוננס קוגנטיבי

מישהי חכמה אמרה פעם שההתמכרות לערוץ לא מתבטאת רק בזמן שהות/כמות תגובות...

ואכמ"ל.

*נראה לי שמצבך עוד טוב

אכן, חכמה.

ואם זה מנחם, סמיילית, אז יש מכורים קשים ממך.

אני יודעת שאני מכורה.

חשבתי שזה מספיק.

מה, כל הפורום צריך לדעת?

אפילו עכשיו בשעות הערב

להגיד שאת לא מרגישה טוב

וכנראה לא תוכלי להגיע מחר

עם מחליפ/ה, ולא להפתיע בבוקר....

אם זה משהו סביל, הולכים ומקסימום יוצאים מוקדם יותר...

או פשוט שולח SMS שאני לא מרגיש טוב ושאני עובד מהבית חלק מהיום.

לא זכורה לי פעם שממש הברזתי בגלל מחלה או סיבה אחרת, מקסימום עבדתי שעה-שעתיים והלכתי.

זה לא שהיא תתקשר ב4 לפנו"ב לחפש מחליף/ה.

תרגישי טוב!

שפתחת את השרשור בשעה מוקדמת יחסית...

שיזכה לגדול לחופה ומעשים טובים!

אנא התפללו והפיצו!!

תודה

וחישוב הסיכוי של זה- מול הסיכון שהמייל שלי יחטוף מהם ספאם לנצח

(למה עוד לא פתחתי מייל לספאם? למה? )

(תשובה: מכיוון שמבחינתי כל ה1000 מיילים מהלימודים זה "זבל")

לבין הסיכוי שתזכי אם לא תנסי - הוא אינסופי...

אצא רק שם לדייטים? 

כל פעם ליד כלוב אחר?

(ואסור לדבר כאן על דייטים אז אני לא אספר שאחד הדייטים הכי שווים שלי היו שם )

ואולי אם יהיה לי כוח אני אשלח להם,

זה בעיה שהם לא נותנים להצביע במקום, אלא רק דרך האתר..

הלמור הושיט בוטן ללמורה בקידה רומנטית?

שם יש הפרדה- בראשונה עברית, ואז הלוגו, ולמטה בערבית ואנגלית.

זו דרך קטנה להזכיר שלמי המדינה הזו... (רמז: לא של הערבים ולא של אובמה)

אישית, לא יודעת מתי אבקר שם שוב...

אחרי  שברחתי מהדרום וקיבלתי שם את האזעקה...

היא היתה הרבה יותר מפחידה!

(עם הילדים בידיים, בכלוב הממוגן של האריות/ נמרים... וכמעט התעלפתי. /מה שלא קרה בבית... /

"סמליל".

אח... תענוג.

רק בגלל זה בחרתי...

יישר כוח!

(קשה לי עם בחירות קשות בחיים... כמו לבחור סמליל.. או איזה ממרח לכריך... -אני נותנת לאחרים להכריע בשבילי בדברים שכאלו...)

חוצמזה לא הבנתי איך מצביעים להם- אם אין שם קליק ללחוץ

יש קישור אחר לתת לי?

(טמטמת אחרי- הריון.. משו.....)

עריכה: תודה

עריכה: ניקוי הסטוריית עריכות.

עריכה: עד כאן. מכות.

יש דברים חשובים יותר...

שולחים דוא"ל ל:

     yael@jerusalemzoo.org.il

עם מספר הסמליל, שם וטלפון. (מן הסתם להגרלה, לא יודעת אם חובה.)

יותרמ ידי מידע מבחינתי... לא תודה

חברים היה משעשע

אבל לא שווהל י את הספאם

(תוך שיטוט בלחפש איך חוסמים כתובת דוא"ל)

שיטות נחמדות לשימוש באותו דוא"ל ולסנן אותו.

זה מתבסס על 3 דברים שיש לגמייל

1. אפשר להוסיף לכתובתך כמה נקודות שרוצים וה עדיין מגיעה אליך
2. אפשר  בסוף הכתובת להוסיף + ואז מילה ועדיין יגיע אליך
3. אפשר לשנות ל @googlemail.com ועדיין יגיע אליך

בוחרים באחת הדרכים ואז יוצרים מסנן לכתובת שאליה נשלח

הודעה שקיבלתי מהם

הסמליל הנבחר הוא סמליל מס' 5.

תודה שבחרתם.

מה הם אשמים שאת עירה?

דביל שבדבילים.

תיכננתי לסדר אתמול בערב סדר יום קבוע למהלך השבוע... ולהיכנס רציני לעניין של השיעורי בית...

במקום זה... ראיתי בסוף סרט... וישנתי רק ב5:00 |פיהוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווק|

לק"י

יום טוב ושבוע טוב ומבורך!

לק"י

העבודה, את יודעת

ומה עם שאר היום?

אה,הפורום

איך מסדרים סדר יום?

תמיד אני מוצא לי את החבר'ה שגורמים לי לחשוב שלכולם יש אותה הבעיה... בישיבה.. במכינה... בכל נושא. 

ובתכל'ס, אחרי שכולם הזדהו איתך וגרמו לך להרגיש שכולם ככה... אתה מגלה שנשארת אחרון, כי כולם פתרו את הבעיות שלהם... ורק אתה לקחת אותן ברצינות...

אז..... אני לא יודע מה עם הסדר יום שלך... אבל אין לו שום קשר אלי

אני לא מתכוונת להפיל עלייך

לסדר את שלי...במילא לא תצליח....

תרגע,זה לא היה בכוונה רעה

נגיד אני יושב בהפסקה ומתלונן שלא עשיתי שיעורי בית... ושאני לא מספיק משקיע ("מה שנכון...", מאיר אריאל, שם, שם.)

ואז מיד יש עוד שניים שאומרים "כן, גם אני... ואני לא יודע איך אסתדר וכו'.."

ואז אני מרגיש בנוח.. כי "..כולם ככה...".

אבל בתכל'ס מה שקורה בסוף, כשמגיע הזמן להגיש את העבודה או את שיעורי הבית, מתברר שכולם דוקא הצליחו.. כי כולם דברו ודברו ודברו על זה שאין להם זמן ושהם לא עובדים.. אבל בתכל'ס הם השאירו אותי לבד, בסוף רק אני היחיד שנשאר בלי העבודה בגלל שבניתי על זה ש"כולם ככה..."  

(אפשר של שבועיים? כי לא כתבתי שבוע שעבר...)

• אחי התחתן. מרגש ושמח במיוחד.
• שבת שבע ברכות מדהימה.
• הצלחתי (איכשהו) לחזור ללימודים.
• קרה משהו טוב בקשר לכאן...
• הצלחתי לסדר לי בצורה טובה משהו שהייתי צריכה לשבוע זה.
• משהו שלא היה טוב שנה+ חזר לתקינותו.

• האוטו יצא מהמוסך בנזק קטן משחשבתי.
• הגשם ניקה את האוויר.
• הצלחנו לעשות טיול ליל שבת בעל מרחק משמעותי ולא להתעייף בכיכר של בית אל ב'.
• המחשב השולחני בסלון טופל וחדל לזחול, כך שבינתיים דוחים עוד קצת את החלפתו של הדינזאור הזקן הזה.
• יום שישי רגוע ונחמד, וכך גם במוצ"ש.

ב"ה עבר שבוע עמוס לעייפה, רצוף השגחה פרטית מרגשת, שככל שמתבוננים בה יותר מרגישים- איזה טוב השם!!

-התקדמתי בפרויקט הגדול שאני עושה בתקופה הזו, (משהו של זה"ב)

-שימשתי כאם לארבעה ילדים מתוקים מתוקים במשך כל השבוע וב"ה הצלחתי לקום כל יום ב6:00 שזה נס אמיתי!!

-לא ירד גשם השבוע וזה חסך לי את כל ההתארגנות הזו בבוקר של מעילים/כובעים/כפפות ושאר דברים מסרבלים,

-המון דברים קטנים שעזרו לי בשבוע המטורף הזה

-חברה טובה מאוד שלי יוצאת עם מישו וממש טוב להם ביחד. הלוואי וזה יגמר ב

-שבת רגועה, מלאת שינה איזה טוב זה היה!!

לק"י

1. הייתי השבוע בשתי חתונות- של בן דוד שלי ושל חברה מהשירות.

איזה כיף לפגוש אנשים!!

2. שבע ברכות של הבנדוד..

3. שבת חתן של הבנדוד-

סעודת ליל שבת של השבת חתן, דיבורים וצחוקים עם בני דודי החמודים אל תוך הלילה..

שבת בצהריים וסעודה שלישית עם חלק מהדודים (וגם הנכדודים המתוקים שלי).

שבוע טוב ומבורך!

הייתי השבוע בחתונה...

וגם חזרתי ללימודים...

והמטפלות שבמעון שהבן שלי יהיה כשאני לומדת- ממש נראות נחמדות ואכפתיות!

תראו לי גבר שאשתו רוצהל קנות לו מחשב חדש- והוא אומר- לא... עדיין לא... לא צריך....

הסיפור ההזוי שהיה לי עם האוטו- ב"ה נגמר בנזק קטן יחסית- ורק לאוטו, וב"ה הייתי במצב שהיה מי שיעזור לי...

(הפלדה\גומי נשבר ואנחנו נמלטנו... ברוך השם!)

ברוך השם שבונים את ירושלים וסוללים כבישים בה- גם אם יש מי שהאוטו שלהם מתפנצ'ר מהעבודות ...

נתקע לי בראש השיר "שיר געגוע לכאן" של דניאל זמיר כל השבת.

* שבת נחמדה אצל סבא וסבתא.

*טיול עם חברים השבוע, היה ממש כיף.

מקווים לישועות בכל התחומים.

שבוע טוב לכולנו.

בעזהי"ת

היה לי שבוע שעבר שבוע ממש כייפי עם מלאא חברות

הייתה החלטה שהתחילה להתגבש במחשבתי שלא היה סיכוי שהייתי מעז להוציאה לפועל- ובמקרה הבוקר יעץ לי אדם דגול לעשות את זה, ככה שהסיכוי שיעשה גדל.

הייתה שבת מדהימה, מוצ"ש נחמד.

חתונה של חבר, היה שמח.

או בקיצור איזה כיף לי שיש לי אבא שכל כך אוהב אותי!!!

כמה דברים טובים קרו השבוע שאני פשוט ממש ממש ממש ממש ממש מ-א-ו-ש-ר-ת 

בכל מקרה,

אליי זה לא רלוונטי 

כי אמרת שזה לא פועל 

ואיזה ניק חכם יש לה

היא אומרת שירה

ולא שרה אותה

אחרת היה אסור לה לשהות בפורומים מעורבים (שירת נשים וזה )

אומרת שירה,

הרבה בהצלחה

קטונתי מלהבין ברזי המחשב... אולי עכשיו יהיה יותר טוב:

20130103225526.doc

ולא ממליצה רק את אפשרות המייל.

יש אנשים שישמחו לשלוח לך כאנונימי...

(זה באמת לא מעניין אותי מי השולח. העיקר שאצליח למלא את הכמות המטורפת של השאלונים שהמרצה רוצה... באמת שאין לי שימוש בניק/ שם וכו')

גם בשנה השלישית אין (כמעט) הכשרה...

אגב, פרסמי גם בפורום סטונדטים.

https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fforumpics.a7.org%2F%3Ffile%3D20130103224728.docx

והערה לפותחת השרשור: דבר כזה כ"כ קל ונח לעשות בטפסים של גימייל- וככה גם יותר קל לענות וגם יותר קל להוציא את הנתונים 

בבקשה בבקשה בבקשה, מי שיכול לענות- אנא. השאלון לא לוקח יותר מ-10 דקות.

תשובות לשאלון ניתן לשלוח למייל/ למסר.

יום נעים ושבוע מבורך.

זכור לי תמונות שלו בעלונים, אז בפריימריז שהיו בתוך הבית היהודי.....

(חשבתי שהוא מוכר לי אבל לא ידעתי מאיפה,)

השאלה שלי- האם מותר לצאת נגדו בגלוי.

וגם- המקום הכמעט אחרון בבית היהודי, זה לא נקרא בעיטה אחורנית כל כך גדולה...

היה ראוי שיבעטו אותו החוצה לגמרי. פשוט מחוסר רלוונטיות.

מה שאני תוהה איך העורכים נתנו הסכמה, לכזה דבר?????

אחותי (ה'חרדית') הייתה אצלינו בשבת- ואמרה- 'אתם רואים, לא נאה להם לצנזר, חס וחלילה, כמו החרדים'.)

זה היה כואב, אבל, קצת מן הנכון...

או הוצאת שם רע. לא יודע.

מה זה הועיל שכתבת את השם שלו?

או שהבעת את דעתך על הרב הנ"ל (שגם אתה תסכים שהוא לא סתם עוד רב כויילל אלא רב משפיע בציונות הדתית) בצורה לא מכבדת.

מנהלים, בבקשה תמחקו את הודעותיו הקודמות!