פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2117)

אבל לחברה מהגוש נמאס לענות על שאלונים כאלה..

(ק"ו לכתוב בפירוט). בהצלחה בכלופן!

אבל אני לא מכירה אדם שפוי שיסכים לחטט בפצע הזה רק כדי לעשות "מצווה גדולה" -

לעזור ללסטודנטית  אלמונית בכתיבת עבודה ללימודים

אם היית מינימום פסיכולוגית סוציולוגית מקצועית שחוקרת את הנושא באופן איכותני ומתעתדת להוציא ספר משמעותי

אולי הייתי עושה את המאמץ

וגם זה- לא בטוח שהייתי נכנסת לפירוט רב

ככה שאו שתמצאי משיהוא נדיב במיוחד, או שרוצה במיוחד שתצליחי במחקר שלך בנושא הכואב-מידי-חרוש מידי

או שתלכי לאנשים שכבר עשו מחקרים בנושא ותקחי מהם חומרים (אני ממליצה עלמוזיאון גוש קטיף בתור קצה חוט להתחיל לחקור ממנו. אבל גם אתר מלמ"ד יכול להועיל לך מן הסתם)

ותעברי לפורום סטודנטים

אה, והייתי בזמנו "רק" שב"חית בגוש, לא תושבת.

ותארי כמה אמוציות שליליות הצלחת להוציא ממני....

אבל אולי אני תמימה שמאמינה שגם בשביל סמינריון אנשים טובי לב יסכימו לעזור לי, ואכן שפויים.

נו באמת, אני חיה בעידן שאין כבר היום עזרה לזולת?! סתם מתוך טוב לב?!

בבקשה! מי שלא גר בגוש בזמנו, וצדיקה אחותך בפרט, אין צורך לענות לי בצורה כזאת מתנשאת במקומם של אחרים, קל וחומר שבכל אופן לא היית יכולה לענות לי.

גם אני מאוד כואבת את כל הנושא- איך כינית אותו? "כואב מידי חרוש מידי" ואכן נעשו המון מחקרים בנושא, אבל דווקא בגלל שאני כל כך כואבת אותו אני רוצה לחקור אותו. 

מי שמך לשפוט אותי?

שלמיטב הבנתי מתוך דבריה של מילקי, כמה חבר'ה מהגוש כבר ענו לשאלון שלה (היא כתבה: "חסרים לי במיוחד בנים", כלומר כמה כבר ענו לה, במיוחד בנות). מילקי אני צודק?

חוץ מזה, היא ביקשה עזרה מציבור מסויים. אם הייתם שייכים לציבור הזה עוד הייתם מבין למה אתם מייבשים אותה או נכנסים בה. כיוון שאתם לא, לא מובן לי למה אתם צריכים להתערב ולפגוע בה או לייאש אותה.

שכן, יש כאן אנשים טובי לב,  שאוהבים לעזור לזולת..

קחו למשל את כמו צמח בר שהקלידה לי כמה עמודים, כך סתם. כי יהודי ביקש חסד.

כפיים!!!!!

תמשיכי..

[הרבה כאן היו עוזרים לך.. בכללי יש פה אנשים מקסימים!!]

זה די נכון, אבל למה בכזו התעללות...?

חברה פה ממש עצבניים. וחבל, כי אני בעיקרון מסכימה עם זה שזה כבר

כואב לפתוח בכל פעם מחדש את הפלסטר על הפצע שעוד בכלל לא הגליד, 

אבל לא לכתוב בכזו צור בוטה..

לא נשמה, אף אחד לא התכוון להתעלל, וגם לא לכעוס.

אני הסברתי לה גם באישי-

מבחינתי זה ממש לא קשור ללפתוח את הפצעים, אתה גם ככה חי את זה כל הזמן, לא מאמינה שזה יגרום לי לבכות או להיכנס לבאסה. ואמרתי לה גם שאני מוכנה לנסות לעזור..

זה פשוט מעניין כ"כ הרבה אנשים שזה כבר מגיע לרמה של חפירה בנושא.. וזה נמאס..

להיכנס לורידים ולענות שוב ושוב על אותם שאלות- מה היחס שלך לצבא, ולמדינה, ולרבנים ולדת, והאם את רגישה היום יותר או פחות, וזה חיזק את הקשר שלך למשפחה, והרס את האמון בבני אדם?.... ועוד ועוד..

[לצורך העניין, דיברתי עכשיו עם חברה ושאלתי אותה אם היתה מוכנה לענות על שאלון כזה והיא ישר אמרה: נו מה, לא נמאס לאנשים לחקור את הנושא הזה??.. ממש לא.]

אז זהו, בכ"מ זו החלטה שלה, רק כדי שלא תהיה מופתעת/ מבואסת אח"כ מחוסר שיתוף פעולה. סבבה?

סתם כך- נראה לך שהאפשרות של, פשוט לתת לאנשים לדבר שבלי כל השאלות החופרות שציינית...

זה לענין? או שבכללי כלל לא לדבר על זה, כי אולי היא יכולה שמישהי סתם תספר על עצמה, מה שהיא כן -כן, והמ שלא לא, אולי זה יקל על החפירות

יכול להיות, לא יודעת, נראה לי שזה מאוד אישי. 

כמו כל דבר את יכולה לראות שיש כאלה שאוהבים לדבר על זה, יש כאלה שמדחיקים, יש כאלה שצוחקים, ויש כאלה שהכל ביחד.. ויש פה מלא חבר'ה מהגוש, אולי הם יוכלו להגיד, אני דעת יחיד

(אם סתם מישהו שאני לא מכירה יגיד לי לספר על זה- אני יבהה בו בחוסר הבנה..
בשירות מורה אחת שאלה אותי אם ביום גוש קטיף אני יכולה לספר על הגירוש 'שלי' לילדים בכיתה ה',

אז לא.. אבל לחברות- חופשי.. קיצור- תלוי! בהחלט נוסטלגיות, לטוב ולרע..)

ובזאת סיימנו

לילה טוב!

מי שלא היה לא יבין את הכאב שבזה

אבל לא ברור לי מי המרצה ה~~~ שאישר לך לעשות את העבודה הזו

זה לא נושא למחקר לסמניריונית של סטודנטית לתואר ראשון

זה נושא לעבודה רגישה של פסיכולוגים מנוסים

והתשובה שלך פה הראתה כמה את לא מבינה בכלל מאיפה מתחיל בכלל היחס הנפשי של האנשים שאת כאבם שמת לך לחקור

אולי אני אתן לך משל כדי לעזור לך להבין

בחורה שעברה אונס- לא עלינו

תבוא אליה איזה סטודנטית צעירה ותגיד לה- היי- את מסכימה לספר לי את הסיפור של האונס שעשו לך? כי אני צריכה קצת עזרה לעבודה הסמינריונית שלי... מה את לא מסכימה? קצת טוב לב אין לך? רק תעני לי על שאלון קטן על האונס שעברת...

זה מזעזע- נכון?

עכשיו תביני שמה שאת מבקשת מאנשים זה -טוב נאי לא מתיימרת לומר "בדיוק אותו דבר" כי אי אפשר להשוות כאב ועושק הכבוד האנושי- אבל זה יושב על אותה סקלה...

יש מנגנון טבעי בנפש שנקרא "הדחקה"

מאפשר לנו לא לזכור כל הזמן דברים קשים, מאפשר לשכוח

מאפשר להשאר שפוי גם אחרי חוויות קשות

(וכן- יש מגורשי הגוש שאיבדו א השפיות שלהם מהטראומה... לצערנו ולכאבנו)

כשאת מבקשת ממגורשים למלא שאלון מבחינתך "תמים"- את פורצת את המנגנון הדחקה הטבעי והבריא שלהם

את עושה להם סלט עצום בחיים

אז אני מאחלת לאנשים טובי לב- שידעו למקם את הטוב לב שלהם במקום שלא מפרק להם את החיים בטעות....

אני חושבת שיצאה לך טעות בעיבוד הכאב שלך-

כואב לך- אז את הולכת להציק לאנשים אחרים ולהכאיב להם...

במקום לעשות את מה שכל סטודנטית אחרת עושה בעבודה סמינריונית- וככה הסדר הטוב של העולם- עושה עבודה משנית עם חומרי מחקר ראשוניים שעשו קודמים לה

(אני שבה ומפנה אותך לבירור אצל מוזיאון גוש קטיף בירושלים. לא עולה לי כרגע שמות של חוקרים אחרים כדי להמליץ לך)

אמנם לא גרתי בגוש ולכן אולי יש לך טענה של "מה אכפת לך?" -אז כן- אכפת לי. אכפת לי היום מהאנשים האלו כמו שהיה לי אכפת מהם כשהייתי... אי אז קיצר.

קוריוז-

אתמול בערב בעלי עזר לי לסדר את הבגדי חורף\קיץ\הכל בארון

מצא למעלה למעלה מאחורה בפינה חולצה כתומה- מה זה? הוא שואל אותי, -זה שלי או שלך?

אמרתי לו- תסתכל מקדימה של החולצה, ואז תחזיר אותה למקום שמצאת.

(החולצה קרוע מקדימה, אם לא ניחשתם...)

שיהיה לך בהצלחה במה שתעשי

ואם את עדיין הולכת על זה- הלוואי שתצליחי והעולם יפיק תועלת מהמחקר שלך

ואשרייך שהתמימות שלך על הטוב לב של אנשים לא נסדקה בעקבות המגרשים.

כולל חומר שגורם למבוגרים שבינינו להצטמרר מכל רגע  - דבר שלצעירים נראה סתם היסטוריה...

גם לטעמים הם חופרים, אבל מה לעשות? זו דרישה של הקורס, וכך או כך אני רוצה להצליח בו. 

כשתהיי/היית/את עכשיו סטודנטית תביני למה אני מתכוונת.

צדיקה אחותך- קצת פרספקטיבה. הרי ברור לך שהגירוש ובחורה שעברה אונס זה לא אותו דבר. מבלי לזלזל באף אחד מהצדדים ומבלי לומר מה יותר/פחות חמור.

את המנגנון הדחקה אני מכירה ונבחנתי עליו טו מאץ', ואני רוצה להסביר משהו: אם כואב לי אני לא הולכת להציק לאנשים אחרים בכאבם. אני לא מכריחה אף אחד להשתתף בשאלון ולעזור לי- מי שרוצה יותר ממוזמן ומי שלא וכואב לו באמת לא מוזמן כי זו לא המטרה שלי.

ואם כבר- לכל עבודה סמינריונית דרושה שיטת מחקר. זה הסדר הטוב של העולם. עבודה משנית עם חומרי מחקר ראשונים זו רק ההתחלה..

ובסה"כ השורה התחתונה של מה שהפריע לי יותר מכל- אין לך עניין בשאלון? מצויין. אבל בבקשה לא לפנות אלי ולהאשים אותי בדברים לא שייכים. עם כל התחשבותך בנוער הגוש, יוצא שלבסוף את כן פוגעת, לא בהם.

תודה.

צדיקה אחותך לא התכוונה לתקוף אותך לשם התקיפה.

היא התכוונה להאיר לך (כן,עם א') נק' שאולי לא חשבת עליה.

"זו דרישה של הקורס,וכך או כך אני רוצה להצליח בו"

כל הכבוד לך על השאפתנות והחתירה למטרה!! הלוואי על כולנו..

אבל אולי באמת, לפני שניגשים לנושא כ''כ טעון ומורכב כדי לחשוב פעמיים מה יעבור על הבנאדם שיענה על השאלון..

נכון, הגירוש זה לא כמו אונס. אבל יש לזה הרבה צדדים דומים.

בשניהם פוגעים בדברים יקרים לך ונכנסים לך לפרטיות.

"את המנגנון הדחקה אני מכירה ונבחנתי עליו טו מאטץ"

אם את מכירה,על אחת כמה וכמה שאת צריכה להיזהר בזה.

המנגנון הזה לא נבנה סתם. הוא נועד להגן על הנפש של האדם ולשמור אותו מאוזן ובתפקוד.

את לא צריכה א-ו-ת-י בשביל לדעת על זה. נבחנת על זה.

החוכמה היא שהידע לא ישאר בתיאוריה אלא יעבור למעשי.

"עם כל התחשבותך בנוער הגוש יוצא שאת כ-ן פוגעת. לא בהם."

כמו שאמרתי קודם. הדברים שכולם פה כתבו לך לא נועדו לפגוע בך. וחבל שאת לוקחת את זה ככה.

הם נועדו להאיר את עינך. אם הייתי מישהי מהגוש, לא הייתי רוצה לפתוח ככה את כאבי בסתם שאלון.. תאמיני לי, מנסיון רב שנים עם חברות טובות שלי. עם הרבה מהן לא דיברתי על זה בכלל ועם חלק אולי פעם אחת. וגם היא היתה כואבת וקשה. ואנחנו חברות טובות.

אני יודעת שכבר התחלת ומבאס להפסיק באמצע. אבל רק תשקלי את כל מה שאמרו פה. גם אם בגלל זה תצטרכי להגיש את העבודה מאוחר יותר,אולי שווה לך לעשות את בשביל שעוד מישהו לא יחשוב על הכאב שלו..או יבכה ויפתח פצעים ישנים בגלל עבודה סמינריונית.

כאב של יהודי זה לא דבר פשוט..

שיהיה בהצלחה בכל אופן.

ושוב- לא התכוונו לתקוף אותך פה..

כולם לשם שמיים..

כמה אפשר לחשוב שאתם מחנכים אותי? כל הידע שצברתי במסגרת קורסי פסיכולוגיה ב"ה נשארו גם במעשי.

וכמו שאמרתי אחזור על עצמי שוב- אני יודעת שזה קשה! אני ממש לא מכריחה אף אחד! מי שרוצה מוזמן מי שלא מה טוב.

כמו שאמרת "יבכה ויפתח פצעים ישנים בגלל עבודה סמינריונית" זה נשמע כאילו אני לוקחת בחורה ומאיימת עליה בסכין.

אני מאמינה שאם למישהו קשה הוא לא יתנדב ואני לא מכריחה.

לסיכומו של יום- אני את השרשור הזה סיימתי בזאת. אין לי כוונה לעזוב את הנושא כיוון שב"ה כבר יש לי מס' מתנדבים, מה שמראה שכן יש כאלו שמתנדבים ואפילו בשמחה, ודווקא טוב להם לשתף. אם למישהו קשה לא בהכרח אומר שלכולם קשה, זה מאוד אינדיווידואלי ואת זה כן צריך לזכור.

הלוואי ויהיו כל מעשינו לשם שמיים.

!

רוצים, תעזרו...

לא רוצים, לא חייבים....

לפחות יהיהל יחצי מזמן חורף שאני כן אלמד בו משהוא... |מתנחמת|

|חוזרת לעשות דברים חשובים יותר|

היום עוד לא נגמר. או לפחות הלילה.

עוד לא הגיע מחר.

והשבת- רק קרובה!

ו...כן. הזמן טס.

מלחיץ ביותר.

(עוד 2 וחצי סמסטרים לסיום התואר!!!)

ופעם ראשונה שאני צריכה לכתוב הערכה לתעודות..

בהתחלה חשבתי שאין מצב ואז באמת ספרתי ואז ראיתי שאתה צודק ו.... אושר!!! שימחת אותי באמת. מפליא לגלות שהזמן זז.

הכל זה לטובה

אז אל תבכי ילדה!

אוף סליחה

השעה גמרה אותי..

בכ"א,

ישר כוח!

הלכתי לישון גמני.

לק"י

ארבע שעות בעבודה, קניות בירושלים והביתה..

ואפילו הספקתי לבשל אוכל לליל שבת ולהכין סלט חצילים.

ועכשיו אני עייפה..

10 שעות בעבודה

פקק ארוך בדרך הביתה בעקבות ת"ד

קניות בקרית ארבע

עוד רגע אני מסיים את כל הבישולים לשבת ומחר שוב לעבודה....

מזל שלפחות הייתה מישהי שניקתה היום את הבית. ב"ה היא עשתה עבודה מצויינת אז לפחות לא צריך גם לנקות. תודה

התקדמות יפה הלילה

ישמצב שאני רוצה.

בעצם ברור שאני רוצה, השאלה אם אני פנויה ועדיין אין לי תשובה.

בכ"מ שיתקבלו התפילות ברצון!!

אבל יש לי בעיה
יש לסבא רבה שלי יארצאייט

(והיא נקבה)

יכולה להישאר לישון אצלי..

תפסיק לדחוף את האף שלך לכל מקום, ותתעסק ביראת שמים שלך(אם יש)

מהפורום, טרול טמבל!!

אבל את המלחמות שלכם בבקשה לא בשירשור שלי!!!!

מומלץ.

יודעת מה, תבדקי טוב טוב את התגובות, ואחר כך תחליטי בעצמך למי לפנות............

היא פתחה כאן שירשור, זה לא נקרא להתערב.

ואם אתה דווקא רוצה בדרך שלך- אז, אם כסא מפלט התערב, אתה- דוגמא חיה ללהתערב...

:p

ובקשר לשירשור- גם לי זה נשמע ממממממממממממממממ

אבל זה לא אומר שזה אסור. יש הלכה וספרים כדי לבדוק.

סך הכל מציעה טרמפ..

כדי שיהיו לי שותפים לדרך, יש לי בעיה לנהוג כל הדרך הלוך ושוב לבד לצפון..

כל אחד וענייניו ותפילותיו הוא.. 

לא מחפשת חברות/ים להשתתפות במאורע..

ובזה תם הדיון!!

גם אני יכול לבוא?

לארח לך חברה..

כל השאר- באישי.

ותודה על העלאת הרעיון לעין כל

שולי ורפאל רנד 

שולי רנד / "רפאל"

אל תשכחי להתפלל עלינו

איזה מבאס זה...

לא נורא תרגישי טוב, העיקר הבריאות! (נשמעת כמו סבתא זקנה)

זה?

/Forum/Forum.aspx/t500975#5707192

אם כן,

תסתכלי מתי איחלתי לך את הנסיעה טובה

ומתי פתחת אותו

תרגישי טוב בעז"ה

ואל תתבאסי, מה' קרה הדבר

ויש לך את השכר כאילו נסעת!

"מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" (קידושין מ.)

מהפלאפון ולא ראיתי שעה..

והחום גם הוא משפיע בעעעעעעעעעעע

שהקב"ה ישלח לך בריאות איתנה במהרה

משנה ג' 

בית שמאי אומרים, בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז ).

ובית הלל אומרים, כל אדם קורא כדרכו, שנאמר "ובלכתך בדרך" (שם).

אם כן, למה נאמר ובשכבך ובקומך, בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים .

אמר רבי טרפון, אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים.

אמרו לו, כדי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל. (בעיקר על הסיפא)

פרק תשיעי

משנה ה'

חיב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, שנאמר (דברים ו) ואהבת את יי אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך.

בכל לבבך, בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע.

ובכל נפשך, אפלו הוא נוטל את נפשך.

ובכל מאדך, בכל ממונך.

דבר אחר בכל מאדך, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד.

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכון כנגד בית קדשי הקדשים.

לא יכנס להר הבית במקלו, ובמנעלו, ובפנדתו, ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחמר.

כל חותמי ברכות שהיו במקדש, היו אומרים מן העולם.

משקלקלו המינין, ואמרו, אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים, מן העולם ועד העולם.

והתקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב) והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים יי עמכם, ויאמרו לו, יברכך יי.

ואומר (שופטים ו) יי עמך גבור החיל.

ואומר (משלי כג) אל תבוז כי זקנה אמך.

ואומר (תהלים קיט) עת לעשות ליי הפרו תורתך.

רבי נתן אומר, הפרו תורתך עת לעשות ליי:

הייתי בוחר כל אחת מהבאים:

א,ט  [ה] מזכירין יציאת מצריים בלילות.  אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצריים בלילות, עד שדרשה בן זומא:  שנאמר "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצריים, כול ימי חייך" (דברים טז,ג)--"ימי חייך", הימים; "כול ימי חייך", הלילות.  וחכמים אומרים, "ימי חייך", העולם הזה; "כול ימי חייך", להביא את ימות המשיח. 

ד,ב  רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפילה קצרה.  אמרו לו, מה מקום לתפילה זו.  אמר להם, בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.

ד,ד  רבי אליעזר אומר, העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים.  רבי יהושוע אומר, המהלך במקום סכנה, מתפלל תפילה קצרה ואומר, הושע ה' את עמך את שארית ישראל, כל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך; ברוך אתה ה', שומע תפילה.

ה,א  אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.  חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו את ליבם למקום.  אפילו המלך שואל בשלומו, לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק.

ה,ג  האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך, ועל טוב ייזכר שמך, מודים מודים--משתקין אותו.  העובר לפני התיבה וטעה, יעבור אחר תחתיו; לא יהא סרבן באותה שעה.  מניין הוא מתחיל, מתחילת הברכה שטעה זה.

ה,ה  המתפלל וטעה, סימן רע לו; אם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו, ששלוחו של אדם כמותו.  אמרו עליו על רבי חנינה בן דוסא, שהיה מתפלל על החולין ואומר, זה חיה וזה מת.  אמרו לו, מניין אתה יודע.  אמר להם, אם שגרה תפילתו בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף. 

וכמעט כל פרק תשיעי.

אמר רבי לוי ברכת <הצדוקים> {המינים} ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד אל הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה:  ת"ר שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת <הצדוקים> {המינים} עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה אחרת שכחה  והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת <הצדוקים> {המינים} מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא ולא והכתיב (יחזקאל יח) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה..
 

(רצוי לראות את ביאור הרב קוק בעין אי"ה על הסוגיא)

ברכות י ע"א, עין אי"ה ובן יהוידע על הסוגיא, הבדלים מרתקים בין הפירושים שלהם.

אמר רב המנונא מאי דכתיב (קוהלת ח) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר?

מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו.

חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב,

<שנאמר (מלכים א יח) וילך אליהו להראות אל אחאב>.

ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע.

מה עשה הקב"ה?

הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה,

שנאמר (מלכים ב כ; ישעיהו לח) בימים ההם חלה חזקיהו למות,

ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' <צבאות>

צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו'

מאי כי מת אתה ולא תחיה?

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא

אמר ליה מאי כולי האי?

אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה.

א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו!

א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך?

מאי דמפקדת איבעי לך למעבד! ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא - לעביד.

אמר ליה השתא הב לי ברתך!  

אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו.

א"ל כבר נגזרה עליך גזירה.

א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וצא!

כך מקובלני מבית אבי אבא:

אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. 

אתמר נמי רבי יוחנן ורבי <אליעזר> [אלעזר] דאמרי תרוייהו:

אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים,

שנא' (איוב יג) הן יקטלני לו איחל:

צריך נושא שפשוט מושפרץ ממך מבפנים....

רעיון

אולי הלכות תפילה שנלמדות מחנה בדף ל"א  

הלכתי אחרי ההמלצה לפרק תשיעי

נראה לי אני אקח את ס:

כל הסדר ברכות של השכמת הבוקר

עוד נשגע אתכם על מתודות... יש זמן ב"ה לחשוב על הכל

כשהוא יבוא, לא יפרצו שריפות?

ואם אתם רוצים להכנס לזה, בנועם בבקשה

לדברים כאן (תודה! לא הכרתי...).

העניין כולו מתחיל שני עמודים לפני כן.

מה זה שיעבוד מלכויות. צריך לברר.

וזה התירוץ של המחלוקת.

למה אנשים לא פותחים שרשורים כשכל יום נהרגים בכבישים אנשים?? זה לא אסון??

אז אין עניין לעורר על זה כל פעם, הדברים מיטשטשים (לצערנו, כדרכו של עולם),

אלא בצורה יותר כללית.

כשיש אסון יותר מסויים, יש יותר מקום לעצור ולהתבונן.

יש עניין להגביר יותר את המודעות, הסכנה של תאונות הדרכים גדולה ומאיימת בהרבה מסכנת שריפה...

זה שזה מיטשטש, זה רק אומר כמה צריך יותר לאזכר את זה, ולא להתרגל לזה כאילו זה דבר טבעי וחלק מהחיים...

אי אפשר לדבר על זה אחרי כל תאונה.

מדברים על זה מדי פעם, או כשלצערנו קורות תאונות קשות מהרגיל.

לא התכוון כאן להזהיר מסכנה....

אלא-

מזעזע, ה' ישמור, רק משיח יעזור.

(חרוז!

...

אדרבא, תוביל מהפך....

מחכה לראות אותך מפגין..

שריפות זה דבר יחסית נדיר

ולא קשה מידי להנהיג בבית ובמקומות הרגילים שאנחנו נמצאים בהם אמצעי ונוהלי בטיחות-אש

אבל תאונות זה דבר תדיר לצערינו

והגורם האנושי- כלומר- האחריות שלנו כבני אדם- גדולה מאוד- ויש לנו יכולת גדולה ועצומה לעשות דברים כדי להיות יותר בטוחים בדרך

אבל זה לוקח הרבה יותר שבירת המידות

ולוקח הרבה יותר עבודה לא להאמין לשקר של הדימיון של "לי זה לא יקרה"

לכן אנשים מתעסקים עם האסונות שלא באמת לוקחים מהם מוסר

ולא כנים מספיק כדי להתעסק עם האסונות שכל אחד מאיתנו צריך לעשות בדק בית אישי אחריהם

וממה שכבר ראיתי בידיעת חדשות- במקרה של השריפה- לא ננקטו הליכי הבטיחות הראויים

השכנים צעקו והתריעו מראש- ולא היה מי שיקשיב

אם כל אחד פה יתחזק בלא לעקוף בפס לבן לעולם ולא משנה כמה מעצבן להזדחל חצי שעה מאחורי משאית-

לעילוי נשמת מי שנהרגו באסונות של רשלנות אנושית

אז

אז יהיו יותר יהודים חיים ופחות אסונות

ולא נחפש משיח משמיים שיציל אותנו- ההצלה שלנו נמצאת כבר בידיים שלנו ואנחנו צריכים לראות אותה ולא לבוז לה

מה שבידי שמיים -באמת לא בשליטתנו

אבל משמיים נתנו לנו הרבה מאוד מה להזהר ולהקפיד- שזה רוב  הגורמים

ולא הייתי חופרת אם זה לא היה חיי אדם

שיטת ה"סמוך" "לי זה לא ייקרה" ,נו מה כבר יכול להיות?!" נפוצה מידי במחוזותינו ומזיקה בהתאמה

כל מיני אנשים שנוסעים לאט ו"בטיחותי", ומסכנים את הנוסעים סביבם ומולם בכך שאנשים עוקפים אותם.

שצריך בשביל אותם אנשים- זו עדיין לא סיבה מספקת ליסוע בפראות, לעקוף (או להרוג) אותם ואותנו כי "הם נוסעים לאט"..

כן, בעיה מוכרת. הגיע הזמן שנבין שהדבר הכי חשוב הוא סבלנות. יותר מהכל. בשביל ללמוד הכל (גם אמונה) צריך סבלנות.

ואופס- זה הדבר שהכי קשה לרכוש.

והכביש זה בית ספר קצת כואב (הרבה מאד כואב) בעניין.

אז המלצת היום והלילה- להתחיל לנהוג בזהירות ובסבלנות. זהירות- בנהיגה ובהתנהלות בכלל. בכל דרכנו, גם בכביש.

ממני- המומלצת הראשונה לעניין..  בע"ה. ונקודה טובה לכל מי שהצליח בקטן קטן אפילו...

אבל קחי לדוגמא נהיגה בשיכרות-

אנחנו מדמיינית חבורת בליינים שחוזרים ממסיבה בליל שישי אחרי כמה בירות (במקרה הטוב)

אבל- זה נוגע גם למי ששתה לחיים בחתונה יהודית קדושה

בודאי ה' ישמור

אבל לא רק משיח יעזור- אלא מי שעוזר לעצמו ושומר על עצמו...

אולי אפשר לערוך מגבית ציונית למען שדרות, לרשת גם אותה?

אבל לא יודעת כמה זה טוב

שיש רשת זמינה תמיד...

ארבע שעות ביממה אני לא מחובר - בתפילות ובנסיעות

מקדיש להם 8 שעות מינימום ביממה!

אז אני מכור לדברים שאינם עוגיות ואינם מחשב -

ומקדיש להם שש שעות ביממה

להיות מנותק מהעולם האמיתי עוד קצת זמן (שלא לא יהיה ביטול אינטרנט ר"ל)- כל אגורה שווה את זה!!!

אבל העולם האמיתי יותר

מעניין בד"כ...לא?

מה שחשוב זה לרצות את הסיפוק העכשווי....

<צ> (גם עבור התגובה הקודמת)

(משה, שמכור למכשיר היעיל הזה ב-7 שנים האחרונות)

או שרק הורידו תקציב וזה נשאר אצלך?

חלק מהאני מאמין שלהם זה חיבור לאינטרנט כזכות טבעית ...

השבוע ניסיתי להתחבר לאינטרנט ברכבת (רכבת ישראל, לא רכבתקלה..)

האינטרנט היה מחובר אבל ללא גישה לרשת, מה זה בדיוק אומר??

ממש בניתי על הנסיעה הזאת לעשות עבודות..

מענין אבל אם זה יחזיק מעמד או יקרוס.

אצלי באוניברסיטה ג"כ יש רשת אלחוטית, אבל בין 12-15 זה מת  מעומס יתר.

להגיב על הודעות מתסיסות שהן מניקים הידועים כבעייתיים או ניקים חדשים

לדוג'

ההודעה שאני משרשר אליה

(איזה יופי זה קרה, דוג' חיה)

אותם ניקים מעוניינים להתסיס את הפורום

לא מעניינת אותם התשובה שלכם

מעניין אותם להעכיר את האווירה כאן

להגיד, אנשים!

באמת.

אל תאכלו אותם!!!!!!

אולי הפעם אותם ידועים לכם, כמתכון מגעיל, יאירו לכם ויצאו טעימים....

בהצלוחייס

.

נשארו ועוד איך...

(טעמתי, באמת טעים...)

איך פיספסתי?...

לא מאמינה שפיספסת

אהה, בעצם אתה אוכל הרבה...

אולי את האוויר.

לק"י

עקב המחקר אני שוקלת לקנות גם סמארטפון

נהיה הרבה יותר חכם. 

לק"י

הסמארטפון מפתח את הזיכרון החזותי, אבל גורם להפרעות בתקשורת (הבינאישית לא הסלולרית..).

תמורת אימוץ של 500-600 ש"ח

וגם הם רוצים כסף

אני מאמץ סמארטפון בודד

ועוזר להם להגמל

ועוד רוצים על זה כסף

עולם הפוך ראיתי! 

הם ושים לך טובה, איפה תשים את הכסף הבודד שלך?

כסף לא צריך אימוץ?

(הרי ברור שאחרי שיהיה לך סמערטפואן הכסף יהיה ממש בודד )

לא מכיר את המושג

אני מוכן לאמץ גם אותו

אחחח, איזה לב רחב יש לי, זה משהו 

ואני גם ממש צנוע 

מאנשים עסוקים, ומגיבים גם...

הוא רומז שהוא משועמם?

ובמקום לדאוג לו לתעסוקה הולמת את מכבירה עליו שאלות?!

לק"י

היא רק מעסיקה אותו בשאלות..

סליחה

סלחתי

העיקר שהכרת בטעות

שערי תשובה לא ננעלו

הם סתם מכפישים את המחקר שלי

ואגב, איך הייתה החזרה לישיבה?

עם הרבה סוכר ולימון

משימות חדשות,

הצלחות חדשות,

תובנות חדשות.

אז שהיה יום מוצלח ושמח במיוחד לכולנו!

התעוררת משינה, נשמה חדשה...

שיהיה לנו יום מוצלח!

"תיק המרגלים" של נערי הגבעות קרס: פרקליטות המדינה הגיעה לעסקת טיעון עם חמישה פעילי ימין שנאשמו באיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי במטרה לסכל פינוי מאחזים.

ומאכזב שמאלנים וציונים

אשריך שנעצרת למען א"י..

וואו!!!

אין לי הרבה מילים...

שה' יברך אותך בשפע של אור וטוב.

לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

אשריך אחי תהנה בחוץ! שנזכה שהקב"ה ישיב שופטנו כבראשונה ויעביר ממשלת זדון מן הארץ עוד היום!

החתימה שלך מספרת לי איך שמרת על שפיות. זה לא קל בכלל.

בהצלחה בהמשך!

עכשיו מובן לי כמה דברים שכתבת

למרות שעם כל הסמיילים,

נשמע עצוב לעזוב ת'פורום...

שיהיה בהצלחה ותמיד בשמחה!

ואני בעד שאת השעות שירות לציבור תמשיך בדרכך לבניין הארץ

אני לא אמרתי שאני בורח לגמרי

רק שפחות יהיה לי אינטרנט...

|מכור|

שימחתם...

תודיעי לי שיש עוגה

ואני מגיע

איזה תמונה מרגשת

אתם נראים שטוב לכם..

ב''ה!!!!!

אוכל יותר

ואז תוכלי לאכול כמה שאת רוצה, הקלוריות על בעל העוגה

אני אחרי מרק עוף  

אמנם בחופשת מחלה כבר שבועיים, אבל יש ביקורת, פיקוח ויש הרבה עבודה 

עדכון: שנגמר.

יש סוף לפרוייקט הזה!!! ואני קרוב אליו! (אחרי יותר משנה)

(איזה מביניהם?)

כאילו שאת באמת צריכה את ההודעה הזאת שלי

בזמן האחרון אני יותר מדי כאן בשעות האלו.

מה שבהחלט מעיד על התמכרות,

ההתמכרות עצמה זה לא דבר רע,

רק השאלה האם זה שאני נמצא כאן במקום ללכת לישון זה דבר חיובי.

טוב חפרתי מספיק (זו השעה )

וואו!

איזה יום עמוס!!

ב"ה כל הלחץ הנפשי הזה מאחורי!

לילה טוב!

בררר

צריך להתרגל בחזרה לקור של השומרון

שנה וחצי לא הייתי פה...

אני כבר במיטה בזמנים כאלו

המצב- התמודדות מוכרת מאד...

אין הרבה מה לעשות, הפתרון שלי היה- מה שאני מסוגלת לעשות מייד, עשיתי,

ומה שלא... מתי שהייתה השראה. (ואם לא היתה? אני תקועה עד היום בלי התואר...)

לפעמים העבודות הן בריחה מהקשיים, ולפעמים להיפך...

הידיעה שיש מחר תמיד מנחמת

יתכן שמחר התחושה הזו תעבור כלא הייתה..

לתפיסתי, הנפש יותר חשובה מהלימודים.

ואם אלו תחושותייך- 

עשי כל שנראה לך מתאים, כדי שהנפש לא תידחק הצידה.

אפשר לצמצמם במכסת הלימודים,

בשעות,

בקורסים,

לקחת חוג, קורס שהוא פשוט עבור עצמך

או להחליט שלהפך: עושים הכל בצורה אינטנסיבית,

ומסיימים עם עניין הלימודים.

לימודים זה לא תכלית הכל.

כך לתפיסתי.

הצלחה רבה!

לנצל כל שנייה פנויה שיש בשעות היום (והלילה).

כל רגע של הפוגה - ניתן למלא בהכנת ש"ב, חזרה על החומר הנלמד או הכנת פרוייקט במידה ויש.

זה דבר שמאד מאד קשה לביצוע אבל אפשרי ביותר(!!) כשמתרגלים לנצל את הזמן, בצורה הזאת סיימתי את התואר ב"ה.

דבר שני, מומלץ לישון בשעות לא מאוחרות מדי כי אחרת כל היום שאחרי "נדפק" ואז המצב רוח נהיה ממש רע.

קשה ללמוד ולתפקד כשעייפים.

בהצלחה רבה רבה!! ושה' יהיה בעזרך תמיד!!!

עוד מילת עידוד, הזמן עובר מהר מאד כשלומדים! בקושי מספיקים להתחיל וכבר מסיימים.

רק צריך להשתדל מאד.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t491693#5631627

כשמחזיקים תה רותח

לא חשבתי על זה....

איך אומרים- אל תביאני ליידי ניסיון

כשאתה מחזיק חבית של שמן רותח ומבעבע,

כשאתה מנסה לעבור מעל אגם לבה לוהט על גבי חוט דנטלי שמתוח מעליו

ציור נאה

מלחיץ..

..

פיהוק של עייפים-גמורים

שנמשך כמה שניות  ומשאיר דמעות בעיניים- לוקח כמה זמן

עד שחוזרים לרראות מה הולך שם בכביש..

הפיהוק גוזל לי זמן שינה 

מה שנקרא: ביטול שינה!

אבל רגע... אז איך אתה בערוץ?

זה להרדם על הספה, ואז, אחרי שחתול התיישב עלייך, לעשות אפצ'י.

מניסיון.

זה קרה לי עם אחותי..