לק"י

1. לפעמים

2. לא יודעת..

3. 6

א. משתדל, בעיקר אם הוא יכול לשמוע מהיכן שאני יורד.

ב. כן. פשוט לי שאין משום "לא תחנם".

ג. 7.

א. באוטובוס עירוני כשאני יורדת בדלת האחורית- אני לא אומרת תודה, אבל בנסיעה בינעירונית- בד"כ כן.

אבל לאחר פרוצדורת התשלום, אני ממש משתדלת!

ב.לערבי? |נגעלת|

אולי אסנן תודה.. אבל...

ג.10.

ואני די קרובה לנהג- אז כן.
2. תלוי.אבל בד"כ, כמו סעיף 1.
3. 9

ומה עם השאלה  איך זה משפיע עלינו?

1. משתדל, אם אנ יורד מהדלת האחורית והוא לא ישמע, אז לא תמיד.

2. כן, אם זה היה עד כדי כך מפריע לי, לא הייתי אמור לעלות לנסיעה הנ"ל.

3. אני לא יודע, אני יודע שלי זה עושה ממש טוב על הלב.

א. משתדל.

ב. משתדל. (מה, שאני אשאר חייב לו טובה?! )

ג. מ1 עד 10.. מאיפה לי לדעת, איני נהג.

א. אם הנהג קרוב אלי אז כן.

ב. בשונה מנהג יהודי אני לא אעשה השתדלות גדולה לכך, אבל אם במילא ירדתי דרך הדלת הראשונה, אז כן..

ג.6-7

א. ברור.

ב. ממש לא!

ג. רואים שזה עושה לו טוב..

בגאווה רבה!

כל פעם שהולכים לגן ורואים את מנקי הרחובות אומרים להם תודה,

הפיצית בת שנתיים וחצי אומרת לו "אתה עושה לנו נקי?"

ואיך לדעתך מנקה רחוב (יהודי) יגיב אם אישה שהיא לא בת שנתיים תגיד לו תודה ?

א. אומרת אחרי שנאי משלמת. בד"כ כשאני יורדת לא יהיה אפשר לשמוע אותי, אם ירדתי מקדימה- אז כן

ב. לא. להיות נחמדה לאיש זר?

ג. תלוי בנהג וכמה נוסעים אחרים העלו לו את הפיוזים

א. תלוי, אם הוא היה נחמד אז כן.

ב. כמו א'.

ג. 5.

בכל אופן:

1.בדרך כלל.

2.מה זה משנה? כמו לכל נהג.

3.לא נראה לי שזה כל כך משפיע עליו, אבל לא אומרים בשביל להעלות את מצב הרוח של הנהג. אדם עושה לי טובה וחובתי להודות לו על כך

בעזהי"ת

1. כן [אא"כ אני יורדת מאחורה וממש צפוף שם], ואמת שהרבה פעמים גם יצא לי לשבת ממש מקדימה ואז אם אני נגיד מוציאה מסטיק אני אציע לנהג גם, בשביל לעשות לו שמח [לכן מעדיפה להסתובב עם מסטיקים כמו five שארוזים אחד אחד וקל להציע אותם]

2. כן

3. 9-10; אני טוענת גם בכללי שנהגי אוטובוס עושים לנו ממש שמח- נסעת עם נהג נחמד- עושה ת'יום, הנהג היה עצבני- זה מבאס. לכן אני רוצה ליות נהגת אוטובוס; בכ-כ-ה כלום- לעשות לאנשים את היוםם!

ואם זה נהג שחביב עלי כבר- אני ארד מקדימה. למרות שבד"כ אני לא אוהבת לעשות את זה.

ב. כן.

ג. 10. לדעתי זה גורם לו להרגיש שאני תופסת אותו כבנאדם עם רגשות, ולא כ"נהג".

א. אני מקפיד לומר תודה רבה כשאני עולה, ונסיעה טובה כשאני יורד

ב. כן. מפני דרכי שלום ואדיבות, וכהוקרת תודה אנושית בסיסית

ג. ממש תלוי בנהג. ישנם כאלה שאפילו לא מתייחסים..

עזרתי היום רבות למזכירתו של מנהל מוסד שהוא לקוח שלנו אח"כ מנהל המוסד התקשר במיוחד רק כדי להגיד תודה.

זה בהחלט חימם את הלב שמעריכים את המאמצים.

ולשאלותייך:

א. משתדל.

ב. תלוי.

ג. 8

ועוד משהו - הזכירו פה את מנקי הרחובות. בקרית ארבע התברכנו במנקי רחובות שגם מאירים פנים ומקדימים שלום לכל אדם. מעטים הפעמים שהצלחתי להגיד בוקר טוב לפני שהם בירכו אותי לשלום

כן 

כן

6 7

ברור. זה כיף וחשוב ומעולה.

 אם הוא ערבי- אומר, אבל בלי משים. בעיקרון- לא.

אמירת התודה יכולה להשפיע לפעמים אחד ולפעמים עשר. זה לא תלוי בי, אלא בו, או בקב"ה.

השתדלות, לומר תודה. נטו...

1. כן

2. כן

3. אני מקווה שהכי בעולם, בדיוק כמו שאת התודה איחלתי לו מכל הלב

א. בד"כ כן, ממש חשוב.

ב. לא. בשום אופן.כשאני מזהה שהוא ערבי)

ג. תלוי בנהג, נראלי שבאופן כללי משפיע לטובה- 8-9

א. כן

ב. אף פעם לא.  כמה שנותנים להם יותר הם רוצים עוד. אנחנו עושים להם טובה שאנחנו מפרנסים את הכלבים האלו... מבחינתי

זה חוצפה שהם בכלל בארץ ישראל שיעופו לירדן.

ג. נראה לי שלרוב הנהגים זה בכלל לא מעניין הם מעדיפים שאת כבר תהיי למטה וכשאת יורדת הם כבר ממתינים בקוצר רוח לסגירת הדלת. בכל אופן מצד הנוסע עכ''פ זה דבר יפה להגיד תודה. אבל לא מסוף האוטובוס כי את שאר הנוסעים זה בטח לא מעניין אותם כל הקרקורים שלך...

לכבוד הסקר הזה אני אגיב שוב. אז ככה:

א. כשאני יורדת מהדלת הקדמית אני משתדלת ממש להגיד תודה. בדר"כ 90% מהפעמים אני אומרת. וכנ"ל לגבי העליה, בדר"כ אחרי התשלום על הנסיעה אני אומרת תודה.

ב. כן, גם לנהג ערבי אני אומרת תודה. הוא עזר לי והביא אותי ליעדי אז מגיע לו.

ג. מבחינתי זה החלק החשוב ולכן אני מגיבה-

אני לא יודעת עד כמה זה משפיע, זה אופי של אדם. יש כאלה שזה עושה להם טוב לכמה דקות ויש כאלה שלא.

אבל בבקשה מכם, נהגים הם בני אדם!! תהיו נחמדים!!! אין לכם מושג באיזה שעות שהם קמים וכמה זמן הם כבר על ההגה. תחשבו מה זה לקום לפנות בוקר ולעבוד עד הלילה, וכל היום אתה רק נוסע ונוסע ולפעמים נתקע בפקקים ויש אנשים מגעילים לפעמים.

מכירים את הסרט "תעביר את זה הלאה"? אז בבקשה תשתדלו להיות קצת יותר נחמדים לנהגים.

א.משתדלת

ב.באותה מידה של א'

ג.7

א. כן

ב. כן - והאמת שהשאלה קצת עצבנה אותי

ג. 8

א. משתדלת אלא אם כן הוא היה מגעיל לי או לאנשים

ב. משתדלת אם הוא לא מפחיד (:

ג. 5

1. מאוד משתדל לפעמים יורד מהדלת הקדמית למרות שהאחורית יותר קרובה רק בשביל זה.

2.בהחלט כן אבל לא מתאמץ כ"כ בשביל זה (אם אני יורד מהדלת הקדמית אז אני אומר)

3. +10

א. משתדלת... לפעמים יורדת מאחורה (כשיש הרבה שעולים לאוטובוס-כי זה סתם מעצבן את הנהג...)

ב.כן.. והאמת שאני לא מבינה את השאלה בכלל...

ג.  לא יודעת, לפחות 2 וזה הרבה! גם אם שיפרתי במקצת את המצב רוח שלו-זה מעולה..

לפעמים אני אומרת לאחר שאני משלמת. לא משנה לי מה העדה/מגזר.. של הנהג

ובכלל זה כיף שמודים לך ומוסיף מוטיווציה לעבוד

א. כמעט תמיד

ב. כנ"ל

ג. 3

א.משתדל מאוד,וראוי לשים על זה דגש ביותר שצריך לדעת להוקיר תודה לאנשים שלפעמים מחמת זה שהם מקבלים תשלום על עבודתם,אנו לוקחים זאת כמובן מאליו שלא להוקיר תודה.

ב.אין שום שינוי. אז מה אם הוא ערבי?! הבחור מסיע אותי ונותן לי שרות אפילו אם ונניח שלא בא לו להסיע אותך מכייון שאתה יהודי וזה נניח,זה לא מונע מאיתנו להתנהג בדרך ארץ שזוהי דרכה של תורה ולהוקיר תודה על שירותו.אף, אחד לא דיבר על זה זעכשיו תכניס אותו לביתך תכין לו תה ותנהל איתו קשר אישי..מדובר בתודה פשוטה שבהחלט מגיעה לו על שירותו אפילו אם הוא שונא אותך.(וגם זה נניח,כל מקרה לגופו) וברוך ה' שהקב"ה הבדילנו מן הגויים ונתן לנו תורת אמת  ועשה אותנו לעם הבחירה! אך בואו לא נשכח שגם אותו ערבי שכרגע לא עשה לך שום רע הוא גם בריאה בצלם וגם לו מגיעה תודה! כדאי לחשוב על זה אחיי ואחיותי היקרים!

ג. תלוי במידת ההרגל של אותו נהג,אבל בהחלט אמירת תודה לאדם משפיעה בצורה עמוקה מאוד.

בוודאי שאני משתדל לומר תודה. גם אם הוא ערבי.

אני לא זוכר את הציטוט המדוייק של הרב צבי יהודה זצ"ל אבל הוא אמר משהו בסגנון "אין לנו דבר עם מוחמד ואחמד".

יש לנו מלחמה עם הערבים כעם[ואל תתפסו אותי בקטנות על ה"עם" הפלסטיני המומצא.. הכוונה אני מקווה שמובנת].

כל עוד הערבי הבודד לא יצא נגדנו, אין שום סיבה לשנוא אותו.

דרך ארץ קדמה לתורה והוא בן אדם וצריך להוקיר לו טובה על זה שהוא עבד בשבילנו.

מותר לא לחבב אותו, אבל התנהגות אנושית מינימלית מגיע לו. כבוד הבריות זה אחד הערכים הכי גדולים שיש בתורה.

אין לי שום כוונה לפגוע באף אחד, אבל ה'תיעוב' והשנאה שעולים פה מכמה אנשים ממש זעזעו אותי..

אתה לא חייב או צריך להתנהג אליו באנושיות. לא חושב שזה נכון. בסתר ליבו כנראה שהוא רוצה בהעלמותך מפה

זה מה שגורם לדרישה לתת להם שוויון זכויות פה.  וככה העם שלהם מ תחזק

א.כן

ב.כן!

ג.3

הוא עשה לכם משהו רע? למה ליהודי מגיע תודה ולערבי לא? ואת זה אני אומרת בתור אחת שאם תהיה לבד בלילה עם נהג ערבי תרד בתחנה הקרובה ותחכה לאוטובוס הבא - כי אני פוחדת. אז נכון שאנחנו מעדיפים להעסיק יהודים, אבל הערבי הזה כבר הועסק, אם תגיד לו תודה (לא חייב בחיוך גדול, נימוסיות מינימלית) לא יקרה שום דבר רע. להפך, אולי יעריכו אותנו יותר. (ולא, לא לכל ערבי צריך לחייך, בייחוד לא כשהוא בא אליך עם סכין. אני מדברת על המקרה הספציפי/דומה)

הזוי לי שהרוב כאן אמרו לא... פלא שיש לחילונים סטיגמות עלינו?

לכן אני לא רוצה להתייחס אליו בנחמדות

מה שאמרת עכשיו זה בגלל התייחסות הנהג, השאלה היתה בגלל דתו/לאומו.

(וע"פ מה שראיתי אולי הממוצע הכללי של הנהגים הערבים פחות טוב, אבל יש גם נהגים סימפטיים ערבים ויש נהגים לא סימפטיים יהודים)

וזה שראוי להגיד לו תודה לא קשור לעניין שאיני חושב שהיה צריך להעסיק אותו.

ועל חובה לא חייבים לומר תודה.

אם הוא תופס מקום בשטח ומקום עבודה בארץ היהודים - לא צריך עוד להודות לו על זה.

לא צריך לבזות אבל לא צריך לצאת מכלים בשבילו

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.