אני מתאר לעצמי שתמצאי אותו בקלות

לא מתקרב כמובן לשר הטבעות, אבל חביב בהחלט.

(ויש כמה אנשים שלא שוכחים  לי איזה קפיצה מבוהלת בסוף הפרק באחד הקטעים המלחיצים)

בעזהי"ת

'בטוח לא יקרה להם שומדבר, אחרת על מה ידברו בהמשך הסרט?'

כי כל הזמן הרגשתי שעוד לא הגענו לפאנץ' ליין של העלילה אז בטח נשאר עוד מלאא זמן-

ואז פתאום זה נגמר באמצע!

האמת שאני מחלקת את הסרט לשלוש:

בשעה הראשונה נרדמתי

בשעה השניה היה מעניין ואקשן במידה שהשאירה אותי ערה אבל לא הלחיצה אותי למוות

בשעה השלישית רוב הזמן פשוט מתתי מפחד :-/

תלכי לחנויות שמתמחות בהדפסה על מוצרים  (אם תגידי לי באיזה אזור בירושלים אנסה להכווין לחנות ספציפית)

בחלקם יש כבר סינרים ואת רק צריכה להחליט מה את רוצה שידפיסו וחלקם ערוכים לכך שתקני סינר חלק והם ידפיסו עליו.

לפני שאת יוצאת לקניות כדאי שתכיני על קובץ בדיוק מה שאת רוצה שידפיסו

עיצוב שכבר קיים.

מסתמא קיים בכל קניון שמכבד את עצמו - התחנה המרכזית, מלחה...

בעזהי"ת

עשתה מישהי סינרים ממש חמודים, תנסי לבדוק אותה.

אני רוצה לבוא איתך!


(אני צריכה משהו לחתונה... )

אבל בסימטה הקטנה שמחברת בין בית העם לשמואל הנגיד.

יש שם בפינה מכיוון בית העם 'קפה קפה' וכד.

החנות עצמה היא יותר לכיוון שמואל הנגיד..

ולוידעת לגבי המחירים, ראיתי את החנות הזאת פעם במקרה כך שלא התעמקתי...

|מנסה ביאוש לגרור אותך איתי מחר|

אני לא בי-ם עכשיו...

ו. זה יכול להיות אחלה דייט!!!

(מקס' תלכי לבד! יש בזה משהו מיוחד...)

"דרוש מלווה. רצוי עם רשיון לנשק וחובש".

היא לא רוצה גבר

היא צריכה גברת

גברת עם רשיון לנשק? 

פחחח...

זה כ"כ כבד.. וכששמעתי יריות קרובות אליי- התחלתי לבכות!!

ו.. די לניצלו"ש

בעזהי"ת

[בוקר של ראשון, כאילו]

עם חברה. אבל בכיוון ההפוך, מהכותל חזרה.. היה מצחיק.

בעז"ה שתפילותיך תתקבלנה 

11.30 אצא מביתי ברגל 

חכי לי... אולי בבוקר אגיע 

לא ניסיתי אפעם, לא יודעת כמה יקח

(50 דק ברכב מביתי עד הכניסה לירושלים- כמה זה ברגל?

אני רצינית

אל תתיאשי

ולחנות בחניה של הכותל?





ירושלים 19 אתם נוסעים לכותל להתפלל קצת על החולים שאין היום

אבל אתה מוזמן לארח לי חברה

בעזזהי"ת

לפתיחה; 

מראים להם דברים שווים ו'מה אתם מוכנים לעשות בשביל זה', מי שעושה את הדבר הכי גדול מקבל.

מביאים נגיד במבה, סוכריה, כאלה..

ואז מביאים כוס עם אדמה. ו'מה אתם מוכנים לעשות בשביל זה'. 

והם יציעו דברים יותר קטנים, ואז הפואנטה..

לק"י

בגן בדר"כ מספרים  סיפור ומדברים עליו, מלמדים שיר.

לא נואמים להם..

21

21א

102

105

106

בעיקרון את צריכה להגיע לאיזור תעשיה בתלפיות

http://mslworld.egged.co.il/eggedtimetable/WebForms/wfrmLuz.aspx?SugTransfer=3&RovaSrc=1783&RovaDest=3580&DateTokef=30/12/2012&LineNo=21&DayOrder=2&FromYeshuv=%u05D9%u05E8%u05D5%u05E9%u05DC%u05D9%u05DD&FromRova=%u05EA%u05D7%u05E0%u05D4%20%u05DE%u05E8%u05DB%u05D6%u05D9%u05EA%20&ToYeshuv=%u05D9%u05E8%u05D5%u05E9%u05DC%u05D9%u05DD&ToRova=%u05D7%u05E0%u05D9%u05D5%u05DF%20%u05EA%u05DC%u05E4%u05D9%u05D5%u05EA&width=1920&title=30/12/2012%20-%20%u05D9%u05D5%u05DD%20%u05D0&hour=&language=he&company=1

זה קווי לילה..

אז רק

21

21א

לק"י

השעה 11 בלילה, כדי להספיק את האוטובוס הביתה..

פחות מ100 מ' הליכה

קו 67. התחנה האחרונה או זו שלפניה בצד של המרכזית!

אם את נתקעת דברי איתי...

ו..כן ירבו שמחות!

וגם 64 בלילה (מירמיהו, מול סנטר 1)

או 74, 75, 60 ולרדת מכנפי נשרים ברגל (שלוש דקות הליכה)

לרדת בתחנה איפה שתמנון (בקיצר המרכז מסחרי)

לשלשל את עצמך לתוך התיבה עם בול וכתובת - אולמי גוטניק גבעת שאול רח' בית הדפוס 11
לחכות לדוור שיוציא אותך מהתיבה וישלח אותך לדואר המרכזי ומשם לתיבה בגוטניק

עם כל ההסברים פה- את חייבת להגיע בלי סיבוכים בכלל!

לק"י

ככה שהיא לא מהאזור שלי בכלל...

אני באופן אישי ממליצה על האולמות אצלינו- גם טובים וגם קרובים!! ("יצא לך חרוז- צהל שמגר" )

לק"י

למזלי האוטובוס הביתה מגיעה עד הבית ממש..

כי באחת בלילה אני לא מתכוונת להסתובב ברחובות

כמה זמן נסיעה?

באיזה תדירות אתם עושים אתזה?

סתם, אני פשוט נמרחת... אין לי כח לקום מהמחשב...

אולי אחרי זה השנינה תבוא לבד..

לראות מהצד את כל המחשבות עד שלא נשאר בראש כלום ונשכבים, עוצמים עיניים ו- (כלומר נהיים צהובים וזדים יוצאים מהפה. ווואאא אני מדברת שטויות מעייפות יאללה הולכת לישון! לילה טוב!)

לפחות תעשו תורות.. לצבירת שעות..

בס"ד

אני במינוס מטורף של שעות שינה ומחר יום לימודים ארוך מ10 בבוקר עד 9 וחצי בלילה...

ה' תעזור לי!!!

ומזל טוב!

זה מה שלי עלה לראש

ישר כשראיתי את הכינוי

וח"ח על החשבון נפש....

של פייגלין ב"מלחמת החלומות"...

...מזל טוב,אילן רמי.

גיליתי גם שזה היה יום ההולדת של הרב קרליבך זצ"ל

סיימתי עבודה בתחילת שבוע, סיימתי עוד אחת בסופ"ש.

הייתה שבת מדהימה.

לק"י

1. יום חופש מלא שהיה בשבוע החולף!

2. נסיעה לירושלים עם בת דודה לקניות..

3. חתונה של בן דוד השבוע!!

בס"ד

ב"ה שרדתי בשלום את השבוע העמוס שכלל בתוכו גם כמה דברים ממש נחמדים...

אלו שהייתי צריכה לעבור אותם זה - אזכרה של סבא, אספת הורים

ואלו שגם היה כיף לעבור אותם - טקס חלוקת תארים, חתונה ובת מצווה, ב"ה

בחתונה - פגשתי את החברות מהכיתה

ובבת-מצווה - את המשפחה. ב"ה

מקווה לשבוע קצת פחות עמוס בע"ה

ביום שלישי יהיה איזה ערב נחמד שאני רוצה להשתתף בו אי"ה

ולצערי יש גם ניחום אבלים שצריך ללכת - כנראה ביום שני הבעל"ט

ואני מקווה שבכל השאר יהיה לי מספיק זמן להכין שיעורים..

שבוע טוב ומבורך

ורק טובות וישועות!!

אילה

זאת אזעקת אמת, אם לא, זאת אזעקת שוא/תרגול...

אבל בכ"ז אני מבין את ההרגשה והלחץ, באמת לא פשוט...

באזור צפת למשל שומעים אזעקות כל זשמן מכל הבסיסים באזור, כך שזה לא כ"כ מבהיל

חוויתי הרבה אזעקות פיצוצים ונפילות...

בגלל זה הלחץ והטראומה.

זה היה לפני שעה(!!) ועדיין לא נרגעתי לגמרי

שדרותי- מה אתה אומר על זה? גם שם זה אמיתי?

או הקפצה של כוחות, (תלוי באירוע)..

אם זה היה אמיתי היית יודעת..

למה צריך לעשות עולה ויורדת בבסיסים קרובים לאזרחים אומללים נפגעי חרדה וטראומה ממלחמה.

אני לא רוצה לחשוב על אלו שנהרג להם מישהו מהערבים האלו ימח שמם.

אני בשיא הרצינות רוצה לעשות עם זה משהו!

איך כדאי להתחיל?

את לגמרי צודקת

מה שאת מתארת זאת באמת בעיה

וראוי להתלונן עליה

אבל את מתעסקת עם הצבא

שידוע שההגיון לא להתגייס

הוא קיבל פטור נפשי

לגרום לצבא לעשות משהו בצורה אחרת ממה שהוא עושה

זה על גבול הבלתי אפשרי

למדתי את זה על בשרי

על הנזקים?

או... אולי מפסיכיאטר? יש לנו בעבודה פסיכיאטרית...

אולי היא תסכים?

אולי אם תצליחי לשכנע את האחת ממהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה להתייחס לעניין 

אולי רק אז תהיה התייחסות רצינית לנושא

וגם זה אולי

בהצלחה!

נראה ששבעת ניסיונות עם הצבא...

הם מעצבנים אם לא חשבו על זה לבד! 

מטומטמים. חסרי רגישות.

זהו נמאס.

אבל זה רעיון מעולה, יש פה כמה חבריה שיכולים לעשות את העבודה בתקשורת...

(אולי אנסה לדבר קצת עם משפחות שנפגעו ממש,

ואז אדבר עם אנשים שקשורים לתקשורת ואשלח אליהם...

תודה נפשי!

כי אם זה משהו בטחוני, סביר להניח שהצבא לא ישנה את זה..
זה כמו מטוסים של חיה"א שטסים בגובה נמוך, ומרעישים ועושים בומים על קוליים, אפשר לומר לצבא שלא יעשה את זה?? הם חייבים להתאמן, ויש להם מסלולים מסויימים..
או תותחים שיורים באימונים בבסיסים ליד יישובים..
מה אפשר לעשות, אם כל הקושי, צה"ל חייב לעשות את שלו ולהתאמן.. 
ואם יש אזעקות בתדירות כזאת, כנראה שזה חובה..
    

מטוסים מבהילים, אבל התרגלנו.

מטוסים לא מריתים אותך לחדר מדרגות!

אני מעדיפה לחשוב שזה לא אמיתי, אחרת...

זה פשוט מידי קרוב...

וחוץ מזה שאחרי זה לא שומעים שום "בום"

המזל שלי שזה כשהילדים ישנו, אחרת...

אם תצליחי לשכנע באבחון שאת סובלת מהפרעות חרדה אולי תצליחי לקבל 2-3 אחוזי נכות..

בכל מקרה זה לא המדינה שיורה עלינו טילים. ובכל מקרה חיבוק גדול.

לק"י

כי למרבה ההזיה, זה קורה לפעמים..

כל שיקול אחר זניח

איך בוחרים מתוכם את מה להתמקד בו.?

ומרגישה שיש לך פוטנציאל להעמיק ולהצליח בו!

וגם אם אני אוהבת לצייר לדוג'-

מה אני אעשה עם זה?

תבדקי אפשרויות, בדקי באינט', שאלי אנשים שאת מכירה שנמצאים בתחום...

אם כן, דבר ראשון בהצלחה

לאחר שיהיו לך (ומין הסתם כבר יש) כמה רעיונות בראש 

אני ממליץ לצאת לשטח

לשאול אנשים שלומדים את הדברים הנ"ל

להתעניין, לדבר קצת על מה כמה ולמה

אפילו להכנס לשיעור במקום שבו את חושבת ללמוד (אל תפחדי אם את לא מבינה כלום)

תבדקי איך את מרגישה שם?

זה מעניין אותך?

האווירה טובה?

ושוב אאחל בהצלחה

וכמובן,

ברוכה באה 

מה התחומים שאת מתעניינת בהם?

ארץ ישראל(טיולים וכד'), גרפיקה, תנ"ך, אנשים בכללי, חקלאות

וגם שם - אני מכיר רק את העולם הצר של-Web.

אז אני לא יכול לכוון.

שתלכי על חינוך ותשאפי להמשיך לטיפול באומנות/מוזיקה/בע"ח/תנועה.

אבל יכול להיות שלא...

איך את רואה את עצמך?

יושבת במשרד? (גרפיקה)

הולכת להדריך טיולים, או לפחות מתפתחת לכיוון הזה? (ארץ)

חוקרת? (ביולוגיה)

עובדת עם אנשים?

איזה סוג עבודה עם אנשים - טיפולי? הוראה? ניהול?

עצמאית? 

איך את רואה את עצמך ב'?

הולכת להשקיע הרבה שנים בלימודים?

משקיעה הרבה בבית?

עבודה רגועה, בנחת, משהו מסודר וקבוע?

או שאת מוכנה לעבוד קשה, מסביב לשעון, עם הרבה יוזמה ויצירתיות?

תחשבי על כל מקצוע שעולה לך - איך את רואה את עצמך מתפתחת איתו, ואם זה כיף לך לחשוב על זה.

אצלי אישית, זה היה מבחן המחץ.

כיוון אחד עניין אותי מאוד - אבל לא התחשק לי לראות את עצמי עם דוקטורט בו. 

ותחום אחר כן...

ולא לשכוח - מקצוע זה לא כל כולנו.

יש תחביבים, יש שעות פנאי, יש עיסוקים אחרים מעבר למקצוע שלנו, שבהם יש מקום להתפתחות עם שאר התכונות שלנו.

(בכל מקרה, אם מה שכתבתי בהתחלה כן יהיה הכיוון שלך - מציעה לך ללמוד עבודה סוציאלית, שזה הרבה יותר מקצועי מחינוך לצורך הטיפול)

אפשר ללכת ליעוץ תעסוקתי.

זה לא זול, אבל שווה מאוד כשמבולבלים.

בהצלחה!

ותודה לכולם!!!!

שיהיה שבוע טוב ומבורך, ושכולם ישמחו ויהנו במה שהם עושים...

ביקושים בעולם העבודה

לא חסרים בארץ מורות לתנך-תושבע (גם לא כאלו שעשו אחכ הסבה להוראה מתקנת... ) אבל הבנתי שיש חוסר למורות לאנגלית

לא חסרות גרפיקאיות- אבל מטפלות בבעלי חיים אולי יש יותר ביקוש...

לחנ"מ!

לצערינו תחום החינוך מיוחד הולך ומתרחב...

ויש ה-מ-ו-ן עבודה!

בשבועיים האחרונים שיוועתי לממלאת מקום עד לייאש- שתוצאותיו:

סייע, ומורה- מישהי שכלל לא למדה הוראה... בשביל הפרוטוקול שתהיה מיהשהי,

ובהמשך...

2 סייעים! הקבוע שהחליף אותי והמחליף...

על איזה חוסר את מדברת?

מי שמחפש עבודה שווה בתנאים מעולים בתחום החנמ שייפנה אלי!

ואני לא גרה בבני ברק או ירושלים...

כידוע- איפשהו בדרום-  לכיוון המרכז

לק"י

למרות שאני לא יודעת אם מסתדרת עם החבר'ה שלך

לק"י

אבל מאחר ולקחתי הלוואה מותנית שנתיים- אני אהיה חייבת לעבוד לפחות שנתיים

וזהו, די לניצלושים!! (אני אומרת גם לעצמי.. )

אם זה שני נושאים שמעניינים אותך זה שילוב מצויין..

מה מהם את יכולה להפוך למקצוע ומה מהם סתם תחביב...
אם את ממש אוהבת לרקוד יש אחלה מגמה לזה באורות...   

לצער מסוג שכול.

בכ"מ ברור שהרבה יותר יהודי לומר "מן השמים תנוחמו" או "המקום ינחם אתכם.."

בעיני זה כמו האיחול בימי הולדת "תישארי מקסימה כמו שאת"

ע"פ מה שאני זוכר יש הקפדה לא להגיד את זה למי שיש לו הורים (מפאת דרך העולם..).

מישהו אמר לי שאמר את זה כי בע"ה, לא אאלץ לחוות זאת שוב
[ למרות שזאת דרך הטבע, עד אז בע"ה כבר תהיה תחיית המתים],
אבל זה לא תופס לגבי אלה שאיבדו את שני הוריהם ביחד,למשל.
לקחתי לי נק' לבירור.תודה

א. הייתי רוצה שלא תדע עוד צער. אתה פשוט מספר לו על כך שאתה מרגיש כלפיו אהדה, והיית רוצה שהוא לעולם לא יצטער עוד, זו הבעת השתתפות בכאב וקירבה. זה נעים לשמוע ומנחם. 

ב. הייתי רוצה שלא תדע עוד צער גדול כמו שהיה לך עכשיו. זה כבר איחול והוא הגיוני. 

וואו. מה שכתבת, מה זה "מרשים"

אולי תואיל בטובך הרב לפרט קצת? ולא סתם לשגר סיסמאות...

(הרה"ג) אברי גלעד ב'מילה האחרונה',

כשהוא חזר מלשבת שבעה על  לא זוכר מי

והוא אמר שהאיחול שהכי הרגיז אותו היה

'שלא תדעו עוד צער'.

הוא אמר:

זאת אומרת, שהצער הבא יהיה אני!!!

וד"ל.

הוא קרא לעיתון הארץ 'עמלק'.

יורם שפטל מזכיר זאת בכל הזדמנות, ובצדק.

כך באמת ראוי לכנות את העיתון הלזה.

בשבעה האבל (גם אם מנסה במידה מסויימת) לא באמת שומע כל מילה כמו שהיא נאמרת. 

בדרך כלל הוא מבין את ההקשר של חיוך+מילים חמות+נסיון להיות שם איתו. זה מה שחשוב לו.

לכן, ניסוח יהודי או לא, זה ממש לא משנה. מפני שהעניין המרכזי כאן הוא האבל (או המת עצמו...) ולא המנחם. 

כמובן, טוב מאד לנסות לנחם בצורה יהודית, כמה שיותר. אבל אם יצא לך משפט מתורגם (...) - זה ממש לא משנה. העיקר הכוונה והדרך בה היא מבוצעת. 

דרך. לא מילים, דרך. 

שכמו שיש לנו שאיפה לשמור מצוות ואף פעם לא באמת נצליח לשמור הכל, ככה השאיפה שלא יהיה לנו עוד צער בכלל... אולי באמת צריך לשנות את הנוסח "שלא תדעו הרבה צער" |מהרהרת| אבל בהרהור שני, אם היו אומרים לי את זה הייתי מעיפה שם כמה כאפות...

שהיתה מלא במעוז אסתר.. אבל לפני כמה שנים טובות...

אם יש שאלה, אז בכיף..

אבל היא לא בת 20 

ואתה יודע למה אני מתכוונת.

אני גם הייתי באנגליה, ובהודו יש גם אנשים מהבית היהודי.

זה ממש לא לשון הרע.

לא לדבר פה בפורום על אנשים ומעשיהם.

תודה.

זה אמור להיות שירשור היכרות , או מה?

(ובקשר לשאלה- כבר הוכיחו  את זה מליון פעם בכל מיני הקשרים כל מיני אנשים, שאי אפשר להגשים את -כ-ל- החלומות ).

(ישנם חלומות שחובה להגשים, אך זה לא נשמע שלכך התכוונת...)

_"מלחמת החלומות," ----פייגלין ......(

טוב, אפשר להתפלסף על זה עד עולם...

אז,...

נעים להכיר! "לחלום...."

בעזהי"ת

[ואם היה מובטח לי שכל החלומות שלי יתגשמו ברגע שאני אחלום אותם עד שייגמר לי מה לחלום- בטח אני אשקע בדיכאון.]

בעזהי"ת

מעוניינת בהגשמה.

ואז בלהגשים הלאה.

ואז בלהגשים עוד.

ובקיצור, חושבת שהדרך מביאה אותנו מיעד ליעד; אבל שאין 'יעד סופי'. יש המוווווווווווון יעדים קטנים בדרך, חזרה בתשובה מטוב לטוב, להצטער כל יום על המצוות שעשיתי אתמול- שלא עשיתי אותם מהדרגה שבה אני היום.

ה-חלום שלי הוא להגיע לסוף ימיי ולהרגיש שהצלחתי, אז השאלות לא רלוונטיות

שאנחנו לא באמת רוצים להגשים את החלומות שלנו, לא?

כי בעומק, החלום האמיתי שנמצא בתוך כל החלומות

זה להיות קרובים אל ה', אהבת ה'... 

ולזה אין סוף

ולכן זה בלתי אפשרי שהוא יתגשם וזהו, כי זו התקרבות אין סופית

לכן המטרה היא לא בדרך, המטרה היא הדבר עצמו, אבל הדבר עצמו הוא אינסופי

אז מה יהיה מקומנו בעולם הזה?

תהליך ההשתלמות של האדם אינו סופי ולא יתכן להיות מוגדר בצורה סופית. כיוון שעל זה דיברו הרבה לפני לא ארחיב.

דבר מעניין קשור, הוא שאכן יש לבני אדם שמתעסקים הרבה בעניין מסויים, רתיעה פסיכולוגית (פתטית, כמו הרבה נטיות אנושיות. ואני אומר את זה בעיקר על שלי  ) מלסיים אותו. רתיעה נפוצה שצריך להתגבר עליה על ידי התבוננות נכונה - על כל עיסוק כמטרת ביניים בלבד.

(מקור הרתיעה הזאת למעשה, הוא לא אי הרצון למלא את המשימות, אלא הידיעה האמיתית שבן אדם צריך תמיד לשאוף להתקדם - כי באמת יש לו לאן! - ולפיכך פחד לאבד את השאיפה היחידה המוכרת, שבאופן מוטעה נראית בשלב זה ככל העולם כולו.)

אני לפחות. מבקשת. תודה...

:")

חיפשתי אותו והצטרתי לראות שהוא לא קיים..

חינוך ופעילות לגיל הרך

שעת חינוך

פורום מורים 

אולי לגיל מתקדם יותר (חט"ב ותיכון)

זה היה ניחוש גמור

למורים/סטודנטים לחינוך.

למה לא באמת?

לק"י

כדי לשאול אותו..

מקסימום, נשתלט לו על הפורום ונעשה בו כרצוננו!

לק"י

עכשיו אפשר להפיל את זה על מישו, שלא נמצא פה כדי להתנגד

הוא אחראי על זה.

(מוכנה לתווך)

לא אכפת לי לנהל את הפורום, אבל עם עוד משהו...

(והניהול שלי הוא ניהול טכני,

אין לי יותר מידי מה לעזור,

אני מחפשת עזרה בעצמי)

נקשר לו, אבל בכל זאת...

אני מטיילת הרבה כי אני בח. מחלה, ככה... אין לי זמן...

והוא שאל אם יהיה ביקוש ואם     אני רוצה לעשות משהו בנידיון... אז הנה

אני רואה שביקוש יש... אעביר אתזה הלאה...

תודה!

ולהרים.

אם מישהו מעוניין  - בהצלחה.

משה

תלמיד לא מחונך

ונשארת רק עם ה"לא מחונך".

זו גם הסיבה שבחיים לא יהיה לי תואר אקדמאי חרף הלחץ המטורף מהסביבה. זה פשוט לא בשבילי.

אפילו שבגדול הדעות שלנו דומות, אני לא אומרת אותם בצורה המחפירה שבה אתה מתבטא ופוגע באחרים.

ובעיקרון - אני פשוט אחשוף את פרטיך הידועים לי על גבי הפורומים השונים, כולל את הפלאפון שלך

אם תמשיך לעשות את מה שאתה עושה, לפתוח ניקים ולהטריד!..

אתה מוזמן לתבוע אותי.

בלשון המעטה - מסיבות כלכליות. כתבתי את זה לא אחת - ש"ל הוא דבר שהתכנון שלו עקום מהיסוד, והוא חלק מהבזבוז הצבאי העצום שמתעלק עלינו מבחינה כלכלית ואנושית.

לגיטימי בעיניי להגיד כן או לא בתוך המחנה, אבל ההתערבות של חומרים מסיתים ומזלזלים מסוג האתר של אברהם חזן ימ"ש ("יואל אלחנן") - היא לא לגיטימית בשום צורה.

בדיוק כמו שהברית החדשה (קראתי 3 פרקים פעם באינטרנט, משעמם, אני לא אהיה נוצרי לעולם רק בגלל זה) לא תקושר מכאן . זה הכל.

מדובר בתשובה שנכתבה ע"י הרב אליהו זצ"ל לרב נבנצל יבדל"א,

ומה לעשות שהמכתב הנ"ל מופיע ברשת כנראה רק באותו אתר?

זה כמו לקחת סקר של 'מאגר מוחות' שמשום מה התפרסם למשל

דוקא בערוץ שבע.

אין קשר ולו קלוש בין הרב אליהו/הרב נבנצל לאתר הזה.

מעצבן אותי כל אלה שמרשים לעצמם להיות, בפרהסיה נגד  מישהו מסוים, כאילו עלו לשמים וראו מי צודק ומי לא. 

עצוב.,

(ולכל .... לא  מדובר על רפורמים וכו

(אם יש צורך בהסברים פרטניים אשמח )

המקור בהלכות דעות (פרק א' הלכות ג'-ד'):

שתי הקצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה אינן דרך טובה,

ואין ראוי לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו, ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן -

יחזיר עצמו למוטב...

הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה...

רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה.

ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שָׁם דעותיו תמיד ומשער אותם,

ומכוין אותם בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם בגופו...

ודרך זו היא דרך החכמים, כל אדם שדעותיו בינונית נקרא חכם.

המקור בשמונה פרקים (פרק ד'):

...והרבה פעמים יטעו בני אדם באלו הפעולות, ויחשבו אחד מהקצוות כמעלה ממעלות הנפש,

כמו שיחשבו המסירה לסכנות מעלה, ויקראו את המוסרים עצמם גבורים, אפילו שמוסר עצמו

למיתה בכוונה, ופעמים ינצל במקרה. ופעמים יחשבו הקצה השני טוב, ויאמרו על פחות הנפש

שהוא סבלן, ועל העצל שהוא שמח בחלקו, ועל נעדר הרגש ההנאות מפני עובי טבעו שהוא נזהר,

כלומר ירא חטא. ועל זה המין יחשבו גם כן הפיזור ויתרון טוב הלב מן הפעולות הטובות,

וזה כולו טעות.

ואמנם ישובח הממוצע, ואליו צריך האדם לכוון וישקול פעולותיו תמיד עד שתתמצענה.

דע שאלו המעלות והפחיתויות אשר למדות, לא תתיישבנה בנפש רק בכפל הפעולות הבאות

מן המדה פעמים רבות ובזמן ארוך, והרגילו בהם.

ומפני שאין האדם בטבעו מתחילת ענינו בעל מעלה או חסרון, כדלקמן בפרק ח', והוא יתרגל בלי

ספק מקטנותו בפעולות כפי מנהג קרוביו ואנשי ארצו, ואפשר שתהיינה פעולות אלו מיותרות

או חסרות, ותהיה נפשו חולה, וראוי שירפאוה בדרך רפואות הגופים. כמו שהגוף אם יצא משויו,

נראה על איזה צד נטה, ונעמוד כנגדו בהיפך עד שישוב אל השווי, וכשישתוה נסלק ידינו מן ההיפוך,

ונשוב לעשות מה שיעמידהו על שויו, כן נעשה במדות... 

כמה קישורים:

- מקורות בעניין עבודת המידות
- מקורות ופסוקים הקשורים לנושא

- הערך בויקיפדיה

חיפוש שם לפי מילות מפתח

אין לך שום היתר לקרוא לו מפלצת.

אגב,

 הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש 'מכון המקדש' קרא לו:

'טמא' ומנע ממנו את הגישה לכותל.

מעניין אם גם לו היית מטיפה מוסר ואומרת שאין לו זכות לקרוא לו כך.

(מתוך ויקיפדיה):

בשנת 2005, שבועות מספר לאחר ביצוע ההתנתקות, חסם את דרכו של האלוף אלעזר שטרן אל הכותל המערבי, וקרא לעברו "טמא, טמא, לא תלך לכותל". בעקבות זאת הועמד לדין, הורשע בהתנהגות פרועה ובהעלבת עובד ציבור, ונגזר עליו עונש של קנס בסך 7,500 ש"ח וחודשיים מאסר על תנאי‏^[6].

אולי תנסי להדליק אותו עוד מעט..

אפשרי?

נכון שאי אפשר להגיש את זה בכתב (או שכן??)
זה יראה למרצה שבאמת הייתה בעיה ולא סתם לא היה לך כוח

ואולי יזכה אותך בהארכה

אין מחשב אחר בסביבה?

וחומר גלם,

מותר להתבסס על גומר גלם של חברה?

אוקי

תגידי לאחותך שאת צריכה את המחשב ל5 דק' כדי להדפיס ממנו חומרים ללימודים שלך

ושתזכה למצוות על העזרה שהיא נותנת לך

תשלחי להדפסה את כל החומרי גלם

אחותך תראה כמה יש לך לעשות- ותרחם עלייך ותתן לך להתקליד את התוצר שאת צריכה להגיש

בהצלחה

ואם הבעיה היא החומר שבתוכו - אפשר בקלות יחסית לחבר HDD של מחשב (גם נייד!) תקול למחשב אחר.