פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2127)

אם אני מספרת משו כאילו, אז כל שניה כאילו אני אומרת כאילו...

מזל שבכתיבה אני מצליחה לרסן את עצמי כאילו...

אבל מאז שהכרתי את הערוץ זה אט אט חודר ללכסיקון שלי

בגלל שכאן אנחנו כותבים, אז זה יוצא פחות. בהרבה.... כמו שאושר אמרה!

בכתיבה זה פחות יוצא... אבל זה נכנס לי קצת לדיבור. מכאן.

כמו עוד כל מיני דברים שנכנסו לי לדיבור...

סבבה - נכנס.

אשכרה - בתהליכים. ()

|גאה על הנחלת מורשתי|

סבבה? סבבה!!

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

סבבה?? סבבה!!

אתה מרוקאי???????

ברור

אבל זה לא רק בישראל

בארה"ב זה like

זה לא בכאילו!

אני משתמש רק באמת


תגידו יוצא לכם לשים לב לאיך אתם מסיימים שיחה בפלא? שכאתם אומרים שלום או בי?

אם יוצא לי לומר שלום (כנראה אני לחוצה או משהו), אז זה רק בתחילת השיחה....

בסוף זה: "יאללה, נדבר, ביי".

חברים>בי

שיחות חשובות>שלום

סבא שלי טוען שאחיות שלי ועוד כל מיני בני דודות מסיימות את השיחה ב: " מממממ ביי"




בקטע הוא שלאחרונה אני שם לב שגם לי זה קורה

ממ בי

זה מהקליפ ההוא! 

פרודיה של ארץ נהדרת אאל"ט... (וטוב שאתם לא יודעים על מה אני מדברת!)

אני חותמת לך שזה משם...

כמו טרנד של "ואז- האישה התפצלה לשתיים"- אז כל פעם שאומרים "ואז" ומתמהמהים קצת- ישר מישהו אומר "האישה התפצלה לשניים!!!"

נראה לכם?

אני מסיימת ב- ביי ביי...

וחוזר חלילה,עד שהשיחה באמת נגמרת וזה..

"כל טוב, שלום שלום"

מה זה דייט?

פשוט יש קצת ניגוד אינטרסים בין הבית שלי לשלהם..

סבתא שלי היא פדנטית ברמה בין לאומית ובבית שלנו חיים מידי פעם..

ככה שלפני כל ביקור שלהם הבית עובר סדר פסח ויש פחד מתמיד שהיא תערוך בדיקת ציוד מקיפה ותחליט לקנות לנו בית חדש.

הכל בהומור ובהקצנה נוראית.. אבל זה יכול להיות לא כיף..

אני לא הייתי מתנגדת ל"לקנות לנו בית חדש"... 

זה מתחיל להיות לא נעים

ובכל מקרה זה היה הומוריסטי, קצת חיוך לא יזיק

לפחות אוכל להרוויח מליונים

הוא בן דוד של אהרון קרוב.

איזה עוצמות יש לאנשים האלה!!

תודה שהבאת קישור!

שמעתי על השטות הזאת היום לראשונה, בסביבה של אנשים שממש האמינו בזה...

בעזהי"ת

[ישנתי]

מי שילמד מעט על שבט המאיה

יבין שהם לא התכוונו לסוף העולם

אלא למשהו מיוחד להם תרבותית

שלא נוגע לשאר

אבל התקשורת אוהבת להפחיד

כי הפחד מגיע מאי מודעות

ואנשים צמאים לדעתם 

ולכן צורכים עוד תקשורת

אחלה פטנט שיוווקי

תפרסם בפורום נשואים טריים או הורות

אל תפרסם שם בבקשה

לא קורה בארץ דברים כאלו (נכון?)

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=52125

מאתר של קשקושי תג מחיר הם הגיעו לעופות דורסים בקנדה...

כנראה נגמר להם על מה לכתוב...

אחרת תצטרך להשתמש בכיסא מפלט שלך!!!

ודווקא הקול היהודי מתפתחים מקסים, ובקרוב כל העיצוב והאתר עצמו הולך להשתנות.

אתה יכול לומר שאתה לא אוהב, אבל תיזהר ללכלך!

לא לכלכתי, הצגתי את המציאות כפי שהיא.

ומכיון שאין לו שום סמכות תורנית או תקציב רציני - הוא יחסית לא פעיל.

(ועדיין הפורומים שלו פעילים יופי והוא גם מתעדכן מדי פעם - בצורה מעוררת כבוד לחבר'ה הצעירים הללו)

בניגוד ללמעש - הקול היהודי מנוהל על ידי אנשים בוגרים

מנוהל תקציבית והולך להשתדרג בקרוב.

אתה סתם אדם בעל עין צרה, שחושב שהוא יודע הכל.

שיהיה לך לבריאות.

ממליצה למנהלים לחסום אותך.

http://rotter.net/forum/scoops1/22190.shtml

חשבנו שזה קריטי.... אז חשבנו...

אולי תלך לעשות לציפי ליבני משהוא קצת יצירתי?

אני פשוט לא עומדת בקצב!

מה זה ריצה?

"נא לנשום"!

הקוד הקודם של תזכורות גרם לצרות

עד שהפסקתי אותו כי הוא שיגע לי את המוח.

(עכשיו אפשר, אני גם ככה משוגעת.)

האחד בישב"צ

ישיבה?

הליכה

אז גם לי נפל אסימון היום.

אני רוצה דמי שדכנות בסוף!

הוא עדיין לא ניצל את זה...

לק"י

זה אמור לעזור לך במקרה שתשכחי לנשום

1.מטרת התרגיל היא לשחרר אנרגיה לצבירת כוחות ולהתעוררות. התרגיל לקוח מתורת היוגה ומומלץ לבצע אותו בבוקר. 

- שאפו ונשפו במהירות דרך האף, שמרו על הפה סגור, אך במצב רפוי ורגוע. הנשימות צריכות להיות קצרות ובקצב אחיד.
- נשמו שניים-שלושה מחזורים בשניה. נוצרת תזוזה מהירה של הסרעפת המותחת ומעירה את שרירי הגוף.
- התחילו מתרגול של 15 שניות, כשכל כמה ימים אפשר להוסיף כ- 5 שניות, עד שתגיעו לתרגול של דקה שלמה.
- בין כל שני מחזורים נישמו נשימה אחת רגילה.
כשהתרגיל מבוצע נכון, הוא ממריץ את מחזור הדם, מעורר את הגוף ומכין אותנו ליום חדש.

2.מטרתו של התרגיל היא להרגיע את מערכות הגוף.

- שבו בישיבה זקופה ומקמו את קצה הלשון על החך העליון, ממש מאחורי השיניים הקדמיות.
- הוציאו את כל האוויר מהריאות, תוך כדי השמעת קול.
- סגרו את הפה ושאפו דרך האף תוך כדי ספירה איטית עד ארבע.
- עצרו את הנשימה והחזיקו את האוויר בריאות עד ספירה של שבע.
- הוציאו לאט את האוויר, נשפו את כולו בספירה של עד שמונה.
- חזרו על התרגיל במשך ארבעה מחזורים.
התרגיל מצוין להרגעה של מערכת העצבים. הוא יעיל לזמן ארוך יותר ככל שמתרגלים אותו יותר פעמים

3.התרגיל מתמקד במרכוז הגוף והתודעה, חזרה לפוקוס.

- שבו בתנוחה נוחה כשעמוד השדרה ישר וזקוף והראש מוטה מעט קדימה.
- נשמו נשימות רגילות, ללא מאמץ. לאחר זמן מה הנשימות יהפכו לעמוקות יותר.
- ספרו כל נשיפה בקול רם וציינו את מספרה. סיימו מחזור של חמש נשימות והתחילו שוב.

זהו תרגיל שמשאיר אתכם ערניים ומרוכזים. שימו לב שלא עברתם את המספר 5 בזמן התרגול. תדעו שמחשבתך נדדה ויצאה מפוקוס, ברגע שתמצאו את עצמכם סופרים יותר

אם לא הגעתי לכאן, סימן באמת שהמצב קשה...

נותרה שנה וחצי להיות חוקי...

ולמגיהה הלשונית שלו - אפילו יותר...

מחפש עובדה נורמלית דחוווווף

בע"ה נמשיך מחר ושבוע הבא.

אגב אחרי שמקליט לוקח לו 20 דקות לסגור את הקובץ...

זמן פנוי=לא מנוצל במלואו, לשבת רגל על רגל בעבודה זה לא ניצול נכון טכנית ונפשית.

זה סך הכל אחיך


ד"א מזל טוב ותהנו בשבת

אחיך/אחותך התחתנו?

וגם... האחות של החתן לוקחת חלק עיקרי בעזרה להורים!

כשאני אוהב מישהו בגלל שהוא יהודי - אני כנראה גזען.

שהרי אני אוהב מישהו על רקע גזעו.

(ואל תגידו לי "יש גרים אז זה לא גזענות".

זה אמנם נחלץ מהשאלה מבחינה הגדרתית, אבל מהותית זה לא משנה כמעט,

אין ציפיה מגויים להתגייר.)

"ח“כ אריה אלדד אמר היום כי "הטענות נגדנו שאנחנו גזענים, מפני שאנחנו רוצים

להחיל את החוק הישראלי על כל שטחי ארץ ישראל - נכונות.

טענו נגדנו שאנחנו גזענים, כי אנו רוצים להפוך את השפה העברית לשפה רשמית

יחידה. זה נכון, וגם הגשנו בנושא הצעת חוק שכתבה פרופ' רות גביזון.

טענו נגדנו שאנחנו גזענים משום שאנחנו פועלים לפינוי שוהים ומסתננים בלתי חוקיים.

זה נכון. אנחנו מאמינים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

נדמה לי שגם דוד בן גוריון הרבה לכתוב על כך"."

http://www.kipa.co.il/now//50337.html

היהודים הם גזע עליון.

סלחו לי שזה נשמע מצמרר, אבל בהחלט אנחנו לא סתם אנשים, יש דרגות בבריאה-

דומם.

צומח.

חי.

מדבר.

יהודי.

(זה שאנחנו גזע עליון, זה לא אומר ש"יותר כייף לנו", או משהו כזה.

להיפך, יותר קשה להיות יהודי, אתה צריך לתקן את העולם.

זה אמנם זכות, אבל זאת בהחלט משימה.)

עכשיו כבר ערב...

לא מגיע להם לילה טוב?

אז לילה טוב לכל עמ"י.

אחרי שסיימתי לגהץ את כל הערימה המשוגעת שהייתה פה

לילה טוב!!

ונוהג כמו שצריך עם הרימונים.

שאני מסתירה אותם אפילו מעצמי.

או שאולי אתה מעל זה.

http://www.inn.co.il/My/IM/History.aspx?act=all

סשן ההוא??

אבל עם שלס היה לצרכי תיכנות

לק"י

ולא שהתכתבתי עם כ"כ הרבה אנשים..

אם התכוונת למספר הודעות בשיחה אישית- אז 235.

אבל זה עם מישי שאני מכירה במציאות, אז זה לא אומר

מעניין כמה ספרות יש למשה?

בכללי - 299119

עם הכינוי שהתכתבתי הכי הרבה - 60323

ויש שם משהו קצת מוזר אבל עם קצת חפירה בזיכרון הוא כנראה כן הגיוני, המחשב מן הסתם צודק ממני

בעזהי"ת

32641


סה"כ 317092

עם 553 משתמשים.

אבל זה לא חכמה, את החברות הבאמת טובות שלי אני מעבירה ללתקשר בצא'ט של ג'ימייל בעיקרון, זה יותר נח לי

סך הכל-  45258

עם הניק שהכי הרבה 9557

בעזהי"ת

ראיתי בראשון 45000.. 

הוותי ל32000 שלי, ולא הבנתי- מה, אני עד כדי כך לא מתכתבת הרבה?!

עד שהבנתי שזה הסה"כ שלך מול האחד עם ההכי הרבה שלי

כי אני לא מתפלספת כזה הרבה....

בעזהי"ת

[למרות שבחצי מהם הש"א בכלל לא הייתה קיימת, אבל]

|ממציאה|

בעזהי"ת

לפחות מאז 

י"ד בטבת תשס"ח

כי יש לי היסטוריה מאז

והרשימה

שניים מהכותבים ברשימה הזו - הם פצל"שים של אותו אדם.

יהיה היום בשעה 11:11.

מי שלא מאמין בכך הוא כופר ואפיקורוס ואני מוקיע אותו מעל גבי פורום זה

ולמה את צוחקת? קדימה לביצוע! למעש!

או שבעצם העולם יחרב בהדרגה...

ששינה היא אחת משישים במיתה - אז מיתה היא ממש כיף..

יש לי תמיהה שבני המאיה לא סיפקו תירוץ מספיק טוב

אם העולם הוא עגול יש לו סוף?

ואכן, העולם לא נחרב,

לא בינתיים, כנראה..

<ש>

עוד יתקרר

לפחות ככה הירושלמים מקווים

רוצים שלג גם השנה

שווה במיוחד!

שם עצוב לי אם אני רואה את השלג יורד, זה אומר שבהרבה יותר קשה לגלוש

אבל מתי שזה קורה

קפוא בחוץ 

מה שיש עכשיו בחוץ, זה חם לעומת מתי שיורד שלג

אבל שווה לסבול את הקור ההוא

תמיד השלג בורח ממני!

שנה שעברה, שבוע אחרי שחזרתי מתשרי אצל הרבי - התחיל לרדת שם שלג!

וכשירד בירושלים - בדיוק יומיים לפני כן הייתי שם... 

הוא ממש לא חברותי כלפיי!

והם דיברו על מחר ב  11:11...

אם כן,

כתבתי בגוגל "סרטון על התמכרות לפייסבוק"

איך עושים אתזה? אין לי מושג...

http://<iframe width="560" height="315" src="http://www.youtube.com/embed/ZgfovjibY4Q?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

אולי תחכימוני, איך אפשר להעלות סרטון, ולא קישור?

http://www.inn.co.il/TV/Cat.ashx/19

צמים למרות שלא היה חורבם בפועל, עצם זה שהקיפו את ירושלים זה היה צריך לעורר לתשובה שהיא היתה מבטלת את החורבן.

א. "בחודש העשירי בעשור לחודש... סמך מלך בבל אל ירושלים"¹, ובלשון הרמב"ם², "עשירי בטבת שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק" – המאורע הראשון שהביא להשתלשלות מאורעות שאר הצומות הקשורים עם החורבן והגלות (י"ז תמוז – שבו הובקעה העיר, ותשעה באב – שבו נחרב בית-המקדש, וצום גדליה – שבו נהרג גדליה ונכבה גחלת ישראל הנשארת כו'), ולכן יש בו חומר לגבי שאר התעניות, ש"אפילו³ היה חל בשבת לא היו יכולין לדחותו ליום אחר, מפני שנאמר בו¹ בעצם היום הזה"⁴.

וצריך להבין:

למה נאמר בכתוב זה⁵ (והועתק ברמב"ם⁶) "סמך" מלך בבל אל ירושלים", "סמך" דייקא, שהוא מלשון "עזר וסיוע", כמו "סומך נופלים" – בה בשעה שמדובר אודות המצור על ירושלים, התחלת (שכולל כל ההמשך ד)החורבן והגלות?!

ויש לומר הביאור בזה:

בפסוק זה (ביחזקאל) – שעיקרו (לא סיפור המאורע, שכבר סופר לפני-זה, במלכים וירמיהו, אלא) כתיבת המאורע לדורות, "כתב לך את שם היום הזה את עצם היום הזה" – נתבאר התוכן (הפנימי) דכללות עניין החורבן והגלות, שאינו (עונש לשם נקמה חס-ושלום) אלא בשביל עלייה גדולה יותר, שזהו התוכן ד"סמך... אל ירושלים", מלשון "סומך נופלים" –שיתוסף בירושלים (שרומז גם על בני-ישראל) עילוי גדול יותר ויותר שלא בערך לגבי המעמד ומצב שלפני-זה.

וזהו גם הפירוש ורמז ב"סמך מלך בבל אל ירושלים"⁷ – שגם הפעולה דמלך בבל, נבוכדנאצר הרשע, שעשה מצור על ירושלים ("הביאה במצור ובמצוק"), היא עזר וסיוע ("סומך נופלים") לישראל, כי, מלך בבל [נוסף לכך שמצד עצמו אינו יכול לעשות מאומה כיוון שאינו אלא "כגרזן ביד החוצב"⁸] אינו יכול לעשות מצור על ירושלים. ירושלים היא עירו שלהקב"ה, "עיר אלוקינו"⁹, "קריית מלך רב"¹⁰, ועיר הבירה של בני-ישראל, "קריית חנה דוד"¹¹, בניו של הקב"ה, ומובן וגם פשוט, שמלך בבל אינו יכול לפגוע חס-ושלום אפילו בחומת ירושלים, ועל-אחת-כמה-וכמה בירושלים עצמה, ובבית-המקדש. ובהכרח לומר שפעולתו של מלך בבל היא עזר וסיוע לבני-ישראל.

אלא שבימים ההם היה העזר והסיוע באופן שבגלוי ובחיצוניות היה מצור, עד לחורבן וגלות, כדי לתקן החטא וכו', אבל בימינו אלה, שמאז כילה חמתו בבית-המקדש, ולאחרי "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"¹², ולאחרי כל הגזירות והשמדות רחמנא ליצלן ורחמנא ליצלן שסבלו בני-ישראל באריכות וקושי הגלות האחרון. ובפרט גזירת השואה בדור האחרון, בוודאי נעשה הצירוף והזיכוך בשלימות, "די והותר" – נעשה העניין ד"סמך מלך בבל" אך ורק באופן של טוב הנראה ונגלה לעיני בשר, ובלשון חז"ל¹³ שהקב"ה אומר לישראל "בני אל תתייראו, כל מה שעשיתי¹⁴ לא עשיתי אלא בשבילכם...הגיע זמן גאולתכם"!

ובדורנו זה (ובפרט בשנה זו "הי' תהא שנת נפלאות אראנו") צריכה להיות עיקר ההדגשה בתענית דעשרה בטבת –שעניינו (ככל התעניות) "לעורר הלבבות לפתוח דרכי תשובה"¹⁵ – בעניין "סומך נופלים", לחזק ולעודד את רוחם של בני-ישראל על-ידי הדגשת מעלתו של כל-אחד-ואחד מישראל, ואהבת הקב"ה אליו באיזה מעמד ומצב שהוא, שלכן, מבלי הבט על מעמדו ומצבו עד עתה, יכול וצריך לקיים תורה ומצוות בשלימות, כולל ובמיוחד – החיזוק והעידוד על-ידי האמונה בביאת המשיח וביטחון גמור ש"הנה זה (משיח צדקנו) בא"¹⁶, וההוספה בהכנה לביאתו על-ידי התשובה וקיום התורה ומצוות, ובלשון הכרזת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו: "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"¹⁷, "שובה ישראל עד ה' אלוקיך, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש"¹⁸.

ב. ועניין זה (הדגשת מעלתם של ישראל ואהבת הקב"ה אליהם, והאמונה בביאת המשיח) מודגש בכללות הנהגת יום התענית (כולל ובמיוחד עשרה בטבת, שהוא הראשון (בסדר המאורעות) לד' התעניות) – בקריאת התורה, בהפטרה ובתפילה:

בקריאת התורה:

ביום התענית קורין בתורה¹⁹ (בשחרית ובמנחה) י"ג מדות הרחמים, שעל זה ביארו ופירשו חז"ל²⁰ "מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה, אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה²¹ ואני מוחל להם", "ברית כרותה לי"ג מדות (אם יזכירום ישראל בתפילת תעניתם) שאינן חוזרות ריקם, שנאמר²² (בהמשך קריאת התורה דיום התענית) הנה אנוכי כורת ברית".

וסיום וחותם הקריאה: "נגד כל עמך אעשה נפלאות²³ אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים וראה כל העם וגו'"²² –"נפלאות אראנו".

בהפטרה:

בתחילת הפטרת יום התענית נאמר²⁴ "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", שהקב"ה "מצוי" ו"קרוב"לכל-אחד-ואחד מישראל, כולל זה שאומרים לו "יעזוב (לשון עתיד) רשע דרכו גו'"²⁵, וביודעו שהקב"ה "מצוי" ו"קרוב" (גם) אליו, אזי יעזוב רשע דרכו גו' וישוב אל ה' וירחמהו כי ירבה לסלוח".

וממשיך בכתוב²⁶ "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה'":

אם יבוא בשר ודם ויאמר שצריכים לומר לרשע דברים קשים, לעשות את חשבון העוונות ולהסיק שהעונש על זה הוא כך וכך – אומר הנביא בשמו של הקב"ה "לא מחשבותי מחשבותיכם", "אין שוקלין (חשבון העוונות) אלא בדעתו של א-ל דעות והוא היודע כו'", ולא על-פי דעתו ומחשבתו של בשר ודם: "ולא דרכיכם דרכי", דרכיו של הקב"ה, "אב הרחמים", הם "דרכי נועם ודרכי שלום", בסבר פנים יפות, שמחה וטוב לבב²⁷.

והמשך ההפטרה – "כה²⁸ אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות":

דבריו של הקב"ה ("כה אמר ה'") לעורר את ישראל לקיום התורה ומצוות ("שמרו משפט ועשו צדקה") אינם על-ידי איומים רחמנא ליצלן ורחמנא ליצלן של עונש, אלא, "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות", כלומר, כיוון שתיכף ומיד באה הגאולה האמיתית והשלימה, צריכים להתכונן אליה על-ידי זה ש"שמרו משפט ועשו צדקה", ולכן, "אשרי אנוש יעשה זאת גו' שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע"²⁹ – שגם הדרך ל"סור מרע" היא על-ידי הדגשת הטוב והחיוב שבדבר, "אשרי אנוש יעשה זאת וגו'".

וסיום ההפטרה בעניין הגאולה – "והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"³⁰, לא רק באופן ד"ונשלמה פרים שפתינו"³¹, אלא גם (ובעיקר) הקרבת הקורבנות כפשוטם, וחותם: "נאום אד' ה' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו"³², שגם אלה שהם "נדחי ישראל" (ברוחניות) מקבצם הקב"ה, ולא רק בתור חלק מכלל ישראל ("נדחי ישראל"), אלא גם הקיבוץ דכל יחיד ויחיד ("עוד אקבץ עליו לנקבציו"³³), וכמו שכתוב³⁴"ואתם תלוקטו לאחד אחד בני-ישראל".

ובתפילה:

לכל לראש – בתפילה המיוחדת שמוסיפים ביום התענית – אמירת הסליחות (וכן ברכת עננו³⁵), שבהתחלת סליחות עשרה בטבת אומרים הפסוקים "כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות"³⁶ "פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו"³⁷, "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו"³⁸.

והביאור בסדר הפסוקים כפי שנקבעו בסליחות בסדר זה דווקא – שב' הפסוקים "כי עם ה' החסד גו' והוא יפדה את ישראל גו'" אינם נאמרים בסמיכות זה לזה, כסדרם בספר תהילים, אלא מפסיקים ביניהם בפסוק "פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו" – שמבקשים מהקב"ה (ובטוחים שהקב"ה שהוא "שומע תפילה" ימלא הבקשה) שתחילה יפדה את ישראל מ"כל צרותיו"³⁹, ולכל לראש מהצרה הכי גדולה של הגלות, ואחר-כך "והוא⁴⁰ יפדה את ישראל מכל עוונותיו", היינו, שיגאל את ישראל (אפילו) לפני שיעשו תשובה⁴¹, "גם העוון לא יעכב הגאולה כי הוא יפדה את ישראל מן העוונות"⁴².

ובלשון הכתוב בפסוקי "מי א-ל כמוך"⁴³ (שמכוונים כנגד י"ג מדה"ר⁴⁴) – "מי א-ל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא": "לשארית נחלתו", "אותם שישארו מחבלי המשיח"⁴⁵ (ובסגנון שלעיל: "אוד מוצל מאש") – "אינו עומד על הפשע להשגיח בו לשלם עליו גמול, אלא עובר על הפשע והולך להלאה כאילו לא יראנה"⁴⁵ "אותם שיישארו בבוא הגואל ... אף-על-פי שיהיו חייבים שלא יצאו מהגלות לרוע מעשיהם שעשו, לא יפנה לעד אל מעשיהם, כי חפץ חסד הוא... וחסדו יגבר על חטאיהם כשיגיע זמן הגאולה"⁴⁶.

ועל-אחת-כמה-וכמה לאחרי ש"כלו כל הקיצין", וגם עשו תשובה, הרי בוודאי שתיכף ומיד צריך-להיות קיום בקשת בני-ישראל "פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו"⁴⁷.

ונוסף לזה, גם בתפילה שמתפללים בכל יום (שביום התענית, "יום רצון לה'"⁴⁸, מיתוסף בה עילוי גדול יותר⁴⁹) – הנה:

תפילת העמידה (עיקר התפילה) היא באופן של סמיכת גאולה לתפילה⁵⁰ (על-דרך עניין "סומך נופלים"),

והתחלתה במעלתם של ישראל – החל מההקדמה "אד'⁵¹ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"⁵², שהקב"ה הוא הפותח שפתיו של האדם, ועד "שה'⁵³ מדבר בו ממש על-ידי פיו של האדם... (ש)הפה הוא רק הכלי שיומשך על-ידו ויתגלה ("ופי יגיד", "יגיד הוא לשון המשכה") דיבורו יתברך"⁵⁴.

ולאחרי הקדמה זו מתחילים התפילה ב"אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", ה"אבות"דכל-אחד-ואחד מישראל, ולכן, ו"מביא גואל לבני בניהם",

וגם בהמשך התפילה מבקשים כמה פעמים על הגאולה – "ברוך אתה ה' גואל ישראל"⁵⁵, "ברוך אתה ה' בונה ירושלים", ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה", "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון".

ולאחרי התפילה אומרים בנפילת אפיים "לדוד⁵⁶ אליך ה' נפשי אשא"⁵⁷, ומסיימים בפסוק "פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו", ולאחרי-זה מוסיפים הפסוק "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו"⁵⁸, ובסדר זה דווקא, "פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו", ואחר-כך "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו", כנ"ל.

ג. ויהי-רצון – והוא העיקר – שמהדיבור, התפילה והבקשה על הגאולה נבוא לקיום במעשה בפועל באופן של סמיכת גאולה לתפילה סמיכות ממש ללא הפסק כלל.

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת ויחי – ועשרה בטבת ייהפך לשמחה – ה'תנש"א – מוגה.

התוועדויות תנש"א, כרך ב, עמ' 121-126)

____________________________

השכלתי!

3 ימים לפני...

להכין שיעורים, לשתות הרבה מיים...

ומה זה אומר לא כשאנחנו בצום ולא חושבים על כלום חוץ מעל השעה...

ההיכרות הראשונה שלי עם הפורום היתה בצום... לא זוכר איזה...

לפנות בוקר, היה דיון על גלידות, פילים, ומה שביניהם.

(עם יוסלה קמצן (קדוש?), ועוד כמה עליזים...)

בעזהי"ת.

זה שבוע לפני החתונה!!!!!

ככה בטוח לא תשכחי את התאריך 

בעזהי"ת.

לא אני ולא הוא.

אומרים אותו כ"כ הרבה פעמים, לכ"כ הרבה אנשים

לק"י

צום קצר, קל יחסית, תקווה שהשנה לא יהיה צום כי המשיח כבר יבוא.

השנה אני עובדת בצום בשעות אחה"צ, נקווה שיהיה בסדר בעז"ה..

אני כנראה אשבור את הצום באוטובוס בחזרה הביתה.

פעם עבדתי תשעה באב... ואז את הצום פותחים אחרי נסיעה... ואחרי שמגיעים הביתה מנסיעה ארוכה.. ואחרי אחרי...

לק"י

כי יש ימים שאני צריכה ממש לריב איתם, ואז זה מוציא אנרגיות.

בד"כ עשרה בטבת בשבילי הוא יותר בכיוון של יום הקדיש הכללי

לימוד וקריאה על השואה

פעם הלכתי ליד ושם

לגמור את ספר התהילים, ואולי גם קצת לימוד מספריו של הראי"ה... מה שלא הספקתי כבר הרבה הרבה זמן...

זה יום של סיוט

בבית ספר מדגישים אותו כיום הקדיש הכללי לזכר נרצחי השואה הי"ד

טקס\ הצגה\ תמונות\ סיפורים\ עדות

דברים חזקים מידי לנפש רגישה כמו שיש לי... דברים כואבים מידי בשביל לשים לפני ילדה קטנה

אחרי בת מצווה זה יום של סיוט

לצום

להתגבר על אינסטינקט הטבעי הבסיסי כאדם- לאכול, לשתות

להכניס את עצמי במודע למצב שמוגדר אצלי במערך המחשבות כ"סכנה"

כי יש מצוה

מי שציווני על הצום- גם ציווני על האכילה - זה דבר שלמדתי עם הזמן, פתח לגדול מהיום הזה

יהי רצון שמיעוט חלבי ודמי בצום הזה ייחש בקרבן ויכפר (ע"ע תפילה זכה)

זה יום של מרד

למה לנו להתאבל על חורבן ומצור?

קומו!

נעלה ציון!

אל ירושלים שבידינו!

כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת: שִׂימוּ לְבַבְכֶם, עַל-דַּרְכֵיכֶם. ח ע לוּ הָהָר וַה בֵאתֶם עֵץ, וּבְנוּ הַבָּיִת; וְאֶרְצֶה-בּוֹ ואכבד (וְאֶכָּבְדָה), אָמַר יְהוָה.

(חגי)

השנה לי

זהו יום של מעין- חג

שזכיתי לעלות קומה בעבודת השם

אחראית לגידול דור הבא של מצפי-ישועה

הוספת א' (צאדיקה).

וזה ממש באסה כי אני אוהב לאכול.

לא רק, זה אבל לאומי וכל זה, אבל את הבטן אני מרגיש הכי.

אם כי זה רק פחד לפני הצום , ביום עצמו אני פחות חושב על זה

צריך ללמוד בו משהו, לפחות השנה.

בעצם.. ינסו לזרוק אותך לפורום בראש יהודי

אז...

אז תגיד להם "צאדיקה מרשה לי"

עד שהוא מתחיל הוא כבר נגמר

אני מניח שלפעמים זה כך ולפעמים אחרת.

יש את הבחינה הזאת ויש את הבחינה הזאת.

איך אפשר לשאול שאלה כללית כל כך?

מה זתומרת, לפעמים כך ולפעמים כך?.

אצל הקב"ה. הצלחה נמדדת בהשתדלות, ברצון, במטרה...

"הבט בארץ, הצבת סולמך, ראשו עתב, בוקע השחקים. שלביו אולי קטונו בעיניך, אך לא כן בעיני הא-לוקים."

(מכיר?)

אצל בני אדם, לא. תחשוב, כל פעם כשאנשים רוצים לבדוק הצלחה- בודקים ביופי, בכבוד, בהד החברתי,

לא בערכים, במטרה, וכו.

וזה לא נכון.

-רוצה לדעת מה אומרים על זה... אולי כן נכון להמשיך כך, רק במבחן התוצאה...

הבנתוס?

ז"א.. אם נניח רוצים לבדוק הצלחה של שיטות להיכרות, להשוות בין "שידוכים" ל"דייטים", אפשר לומר "במבחן התוצאה השיטה הזאת מובילה ליותר נישואין מוצלחים אז כדאי לבחור בה". הגיוני, לא?

אמרת שדיברת על זה עם חברה שלך, לא?

אבל השאלה באמת איזו שיטה, השידוכים, או הדייתים...

את השמשה, תחפשי אחד יעיל ולא אחד שבאמת באמת משתדל.

אבל אם את מחפשת מישהו שראוי להערכה -

זה מי שלוקח את מה שהשי"ת נתן לו ועושה איתו את המקסימום.

יש על זה נועם אלימלך מקסים (אפילו שאני מסנוגד קשה )

בריש פרשת קדושים.

היה צריך לזרז ולהזהיר את הכהנים שמיוחסים לבית אבותם יותר מהשאר.

מדוע?

כי אדם שיודע שזכות אבות עומדת לו, יש לו עתודה של נכסים, של כשרון ומתת א-ל -

עשויה לזוח דעתו, ואז גם את הקצת הוא לא יעשה.

אבל מי שיודע שהכל תלוי בעמל שלו נטו, ובלאו הכי אין לו כלום -

הוא לא זקוק לזירוז ולמוטיבציה. הוא נותן את כולו.

לשלוח קישור?...

טעיתי! תחילת פרשת "אמור אל הכהנים" כמובן -

סוף עמ' 6 כאן.

(סליחה על הכתב רש"י, מחר אוכל למצוא משהו יותר נוח)

כמו שידוכים, או דייטים, שזה כן, נראה לי נבחן בתוצאה...

ועוד כהנה, וכהנה, אבל בכללי- לדוגמא, דרך חינוך, או הישג כזה או אחר, הקב"ה, בוחן בדרך, במטרה שהיצבנו, בכלים , בהתמודדות, 

ובעיקר-

בוחרים שיטת בחינה לפי אופי התוצאה שאנחנו רוצים לקבל

יש לי קושיה על החתימה שלך -פייגליניסטית

(כן זה ניצלוש קשה אני יודעת...)

אם- "אין עוד"- איך יכול להיות "וגם"?

(שאלה בלוגיקה יותר מאשר בדעות )

התעקשתי על ה"פייגליניזית", בגלל מה שנתניהו אמר, (פעם..)

שישנה תופעה חדשה: "פייגליניזם."

אני- חלק מזה, מן ה'תופעה', הזו...

ואני גאה, ומודה לקדוש ברוך הוא..

לא הבנתי את ההתפלספות על "אין עוד" "וגם". תסבירי.

אני מנסה להסביר את השאלה-

בביטוי "אין עוד" כלומר זה יחידי ואין נוסף לו כלום

סותר את הביטוי "וגם" שמורה על צמידות של נוסף כלשהוא למשפט הראשון

זו סתירה לוגית בסיסית בחתימה שלך

לו אני הייתי מנסחת,

הייתו כותבת משהוא כמו-

אין עוד ....

ולכן- ...

לכל מסקנה יש מספר דברים להגיע - כל אחד בדרכו שלו, הבדיקה היא האם המטרה נעשתה או שלא