שני סיפורים ספורסמו היום, ואני מאמין שיש עוד המון כאלה, שלא מפורסמים...
צופיה שפריר
אהבת חינם שיש רק ליהודים.
אתמול, יום חמישי, היינו אמורים לחגוג לבני שהם בן השלוש יום הולדת יחד עם טקס החלאק'ה המסורתי. תכננו מסיבה גדולה בבית, במרכז שפירא, בדרום הארץ וכל בני המשפחה והחברים תכננו לחגוג איתנו. כמובן שהזמנו קייטרינג, ציוד, המון המון סידורים לטקס וכבר אפיתי יחד עם הבן שלי את העוגה המיוחדת שלו.
אלא שאז, הערבים בעזה החליטו לחגוג בעצמם ולהרוס לנו את התוכניות. התחלנו לקבל טלפונים של ביטולים, לא ידענו מה לעשות כי לא רצינו לבטל ולאכזב את שהם שכבר חיכה וציפה לחגיגה, אבל לא היה מוצא. אלא שאז חשבנו שאולי נברח קצת למרכז, נחפש מסעדה טובה ונגיד למי שיכול שיגיע לשם ונחגוג שם.
התקשרתי למסעדת "קפית" בקניון גנים בפתח תקווה, ענה לי אדם מדהים בשם שמעון, ביקשתי להזמין שולחן ל20 איש בדחיפות לאתמול בערב. נשאלתי למה הדחיפות וסיפרתי שיש לבן שלי יום הולדת ואנחנו חייבים לחגוג לו למרות המלחמה בבית אז אנחנו מחפשים מסעדה במרכז.
התחלנו לדבר על פרטים מדוייקים והיינו בשלבי סגירה. באותה שיחה דיברתי עם עוד מישהו מהמסעדה ואז שמעון ביקש לשוחח איתי שוב. פתאום הוא אומר לי: "בן כמה הילד?" עניתי: "שלוש", ואז הוא אומר לי: "תקשיבי, דיברתי עם השותף שלי דודו ואנחנו רוצים להזמין את כולכם לחגוג יום הולדת הכי שמחה שיש לבן שלך על חשבון המסעדה". אמרתי לו שאני בשוק ולא ידעתי איך להגיב ופשוט התחלתי לבכות לו בטלפון. הוא הוסיף ואמר: "אתם סופגים שם בשביל כולנו, יש לכם מספיק הוצאה כדי להגיע אלינו ואנחנו רוצים לפנק אתכם ולחגוג לכם יום הולדת כמו שצריך".
אין לנו מילים להודות על המחווה הכנה, המרגשת, הכל כך ישראלית. מיותר לציין שפינקו אותנו בשפע וכל טוב, קיבלו אותנו והתייחסו אלינו כמו מלכים ושהם המתוק היה מאושר עד הגג.
לא יכולנו לבקש יום הולדת יותר שמחה ומיוחדת מזו.
כאן המקום להודות לדודו ושמעון המדהימים שאפילו לא הסכימו לגלות לנו מי מאנשי הצוות הם בעלי המסעדה. אז שוב תודה לכם ולצוות המקסים ושנדע להחזיר לכם ולכל עם ישראל רק בשמחות.
בהערכה רבה מכל הלב,
משפחת שפריר, אהד, צופיה ושהם.
הסיפור השני
....
, האזעקה המעצבנת הזאת לפחות עושה את שלה!
