שלפחות בקיץ שעבר המציאו את המחאה החברתית עם הקמפינג בעיר- בשביל משועממי קיץ...

חבל שהשנה לא מצאו איפה להמשיך את החינגות (וחבל שיש אנרכיסטים בעולם... בטח ה' ברא אותם עם סיבה כלשהיא) (כמו שהוא ברא עכבישים)

גן עדן זה כאן!

כתר,זכית!!!!!!

וואו!!!

|כולי מלאת קנאה עכשיו|

תתחדשי,צדקת

בתקופתי גם הפלאפונים לא הורשו להצטרף לעמדה

תפזם לעצמך שירים כמו - הש.ג. בן תורה אמא שלו רבנית....

במילואים אנחנו מעלים גם לפטופים לעמדות, ככה שפנס זה לא ממש בעייה...

למשל- מכון ממרא, או מארג ספרי קודש אחר?

(לחברה שלי יש רמב"ם בפלאפון תחת ההגדרה "משחקים" )

להוסיף עוד שעות לשמירה אתם מנצלים אותה טוב!!

לעמדות, פשוט אני רואה שבשמירה לומדים יותר

איזה כיף זה לפרגן לכם עוד שעות שם

מנסיון

אבל יפה שאת זוכרת איפה זה שמור

חוץ מזה שזה לא יפה להגיב, אחר כך הוא לא יכול לערוך!

למי שלא הבין:

שדות כתב בתחילה בטעות "צבא" במקום "צבע".

יבין את מה שכתבת.

כאילו אתה ממלא מקום של מישהי /מישו שלא נמצאת /נמצא כאן לאחרונה(הלשון זכר נכתב מטעמי כבוד בלבד)

(וזו בעצם הסיבה שהיא ברירת המחדל)

.

אני לא מבינה איך משעמם לאנשים, יש כל כך הרבה מה לעשות!

מה עוד השתנה כאן כשלא הייתי?

נוספה כיתת יורים לפורום?

למה לא מספרים לי שום דבר בפורום הזה?

מרשעת, מרשעת, 

אבל לא לעשות אותי רוצחת! 

מי אמר עליך דבר כזה מרושע אני יפוצץ'תו!!

זהו, עברת עכשיו את טבילת האש ואת ההשבעה 

אז

ברוך בואך! 

המלצה- תשים לב שאתה לא נהיה כ"כ מכור לפורום..

המלצה: תתמכר בטירוף!!!

עדיף להתמכר לדברים הטובים בחיים..

זה כבר יקרה לבד.

מזל טוב וברוכה הבאה בצל פורומינו

שתשתלבי ויהיה לך טוב וכיף

ואל תשימי לב למלעיזים.. גם כמעט 20 זה נחשב!!

תצליחי

רוצי מהר מהר לאכול גומיות.. שתאכלי קצת  ותתמתחי ותהיי גדולה

אחח כמה שזה קשה..

ובדיוק לכן, אני מורה קשוחה! אבל מזה קשוחה!!!!

משמעת. כללים. אצלי מותר ואסור ככה.

ואחרי שזה נכנס, התלמידים זוכים לראות את הצדדים הנחמדים שלי, ותאמין לי שאני רק משחקת אותה קשוחה כי 

אני לא מסוגלת להיות כזאת לאורך הרבה זמן.. (הרבה זמן= לא יום אחד..)

יוו אני חייבת לעוף.. אולי אח"כ אמשיך..

על ניבול פה- למנהל לדעתי

ענישה של בושה הכי אפקטיבית

מה שאני זוכר מהבית ספר כתבתי כך שאל תסמוך עלי כ"כ

אולי תנסה להזכר גם אלו רגשות היו בך לאחר 'ענישה של בושה'..

זה רק מוביל לרגשות שנאה, התנגדות, נקמה, ומתכון בטוח לבטחון עצמי נמוך. כל ילד לפי אופיו.

ח"ו לא לבייש את הילד אלה יותר בקטע של לשדר אתה ילד טוב זה לא לרמה שלך

זה באמת לא פשוט בכלל!!

מזדהה ממש... זה מתיש ומעצבן. יש רגעים שאתה אומר לעצמך שבחיים לא תעשה את זה יותר ולא משנה כמה ישלמו לך...

אז ב"ה יש גם טוב בכך שתחושות נחלשות ואח"כ בעז"ה תחזור עם הרבה מרץ לעבודה הקדושה הזו.

טיפים שעולים לי כרגע:

1. כשיש רעש - מתחילים למחוא כפיים בקצב מסוים. הילדים צריכים לחזור אחריך. אח"כ אפשר לשנות לקצב מעט יותר מסובך.

מנסיון, זה דבר סוחף...

אחרי שכולם מצטרפים בדר"כ יש שקט ואפשר להמשיך בשיעור.

2. לרשום את השמות של הילדים בשני טורים - סמיילי שמח וסמיילי עצוב. זה עובד עליהם גם אם אתה לא עושה עם זה כלום אח"כ...

3. להגיד ולעמוד בזה! שיהיה תלמיד מצטיין בסוף היום או בסוף השבוע.

4. להגיד להם שאתה מעביר את השמות הלאה - גם את הטובים!

לפנות בתחילת השיעור לתלמיד ספציפי ולומר לו שבשיעור שעבר הוא התנהג יפה ואמרת את זה למורה.

5. להסביר ולעמוד על כך שאצלך - לא מדברים כך! אתה לא מקבל את זה בשום פנים ואופן!

בהצלחה!!

אבל כשהלקוחות שלי מעצבנים אותי אני מוציא אותם לטיפול משפטי

תעשה את ההשלכות למקרה שלך

בעזרת ה יתברך!

תמיד אפשר להוציא מהכיתה את הגורם המתסיס, הילד שמשגע את כולם, שפשוט ישאר בחוץ. גם אם יש כמה כאלה... במיוחד שזה מילוי מקום זמני...

לדעתי עדיף להתעלם מכל מיני הערות, כי הם רוצים את התגובה, הם נהנים מהויכוח...

ובמקום לשדר קשיחות, אם זה לא נראה מספיק אמיתי, והם לא קונים את זה, עדיף לזרום איתם...

בהצלחה רבה!

בגלל שבית הספר אחראי על הילד וכשהוא מטייל בחוץ לא יודעים מה איתו.

בעיקרון אומרים שהפתרון הוא לשים אותו בכיתה אחרת - אבל לא נמוכה יותר כי זה מבייש אותו...

אז זהו, שהיא כן פותרת... 

שיהנה בחוץ... אז מה אם הוא עצבן אותך, העיקר שהוא לא ימשיך להפריע....

א. מיד כשנכנסים לשיעור להתחיל בתוכן עצמו, לא להתעכב על קריאת השמות וכו', כי כך הם מאבדים ריכוז..

ב. להכין מדבקות עם רשימת הילדים עליהם, וכל ילד שנכנס לכיתה צריך להדביק את השם שלו על החולצה

כך הילדים גם מרגישים יחס יותר אישי

וגם- כשמישהו מאחר, ניכר לעיני כל שהוא עשה כך.. והוא מבין את הרמז להבא

כך שהשגת סוג של ענישה, אך בצורה יפה ומתאימה

ג. לשלב בשיעור דברים מעניינים, כל פעם מחדש: שמיעת שיר, משחק, פעילות

ד. נסה לשנות מיקום, במהלך השיעור, כך שגם הילדים המפריעים..(בד"כ הם יושבים בסוף) יצטרכו להקשיב

בהצלחה..

בס"ד

כמה טיפים..

צריך לדעת שאתה בא רק בתור מילוי מקום, להעסיק אותם, להעביר חומר, לא לחנך! אי אפשר לחנך דרך מילוי מקום.

תבין שילדים בכתה א' זה גיל שעד לפני שנייה היה בגן, הם לא אוהבים קשיחות, זה מפחיד אותם.

לבביות לעומת זאת - מדברת אליהם. כשאתה דמות סמכותית אבל לבבית הם מרגישים הרבה יותר בטוחים והסבירות לחוצפה יורדת.

כניסה לכיתה בחיוך "מה שלומכם ילדים??" הרבה יותר יעילה מעמידה קשוחה בכניסה.

כיתה א' זה יותר קבוצת ילדים מאשר כיתה. אתה חייב חייב לזכור שאלו ילדים בני 6 שעד לפני שנייה היו בגן.

הם אוהבים משחקים. מכיר את המשחק "מי ששומע אותי שימחא כף" ? זאת דוגמא טובה (אבל כבר קצת נדושה..). צריך לדעת לסקרן אותם, למשוך את תשומת ליבם, הם כולה בני 6 - כמה כבר אפשר להתרכז?! צריך שיהיה מרתק (לדוגמא שיעור תורה מספרים בעזרת סיפורים, שיהיה מתח וכו'). אוהבים שירים, הצגות, דברים שמפעילים את הגוף וכד'.

ומאד חשוב: הם אוהבים בחירה. להרגיש שסומכים עליהם. חשוב שאבהיר את כוונתי, אי אפשר באמת לסמוך על ילד בכתה א' ! אפשר להעניק לו את התחושה שסומכים עליו. לדוגמא אתה קולט מופרע עיקרי, אתה שואל אותו לשמו, מחייך אליו ומציע לו לעזור לך באיזה משו שמעניק לו סוג של "חשיבות".

חשוב מאד מאד לא להראות בשום רגע בהלה, אבל לא הקשיחות היא שמובילה לזה, ברגע שאתה לא נבהל בפנים ואתה עדין איתם, הם קולטים את זה. (בכללי ילדים קולטים בקלות מבוגרים "טובים או רעים" לא לזלזל )

דיברתי בכלליות, אם רוצה יותר דוגמאות מוזמן בכיף לאישי, בהצלחה רבה מאד!! 

לעבוד בשיטת ה"תקליט שבור"

-מספיק, עכשיו אתה סוגר את הקישקושים ומשלב ידיים

-אבל המורה!

-אמרתי לך לסגור את הדברים לשלב ידיים

-המורה! זה לא פייר הוא... השני.. אני רק...

-אמרתי לך להכניס את הדברים ולשלב ידיים, אם יש לך שאלות- נדבר אחרי השיעור

וכן הלאה...

אחרי השיעור- הוא באמת יוכל לגשת אליך לבירור

ניהול כיתה- חשוב לעשות דברים של סדרים רגילים

כל הילדים עומדים כשהמורה נכנס, על השולחן יש לכולם מחברת ספר וקלמר

יושבים בידיים שלובות (ואם יש קצת בלגאן- מייד- לעזור "כולם לשלב ידיים! גב זקוף בכיסא!" )

לא לתת להם משימות של דברים לקום להסתובב לעשות- יותר דברים של לשבת

לגבי דברים מאוד חמורים שאתה לא יודע להתמודד איתם- כמו ניבולי פה קשים

אתה יכול לומר מייד נזיפה חמורה-

ככה לא מדברים בכיתה שלנו, עכשיו אתה יושב בפינה על כיסא המחשבות עד סוף השיעור, בהפסקה אני אדבר עם המנהל\היועץ\הסגן\המחנך\\ ונחליט איזה עונש מגיע לך

ובאמת בהפסקה ללכת לברר איזה תגובה אתה צריך לעשות

תהיה חזק

זה טוב אולי לכיתות יותר גבוהות (אולי כי זה טוב למורה, לא לתלמיד, לדעתי..) בכל מקרה לכיתה א' זה קיצוני. (ל-ד-ע-ת-י.)

אל תתחילו פה דיון כמו שהיה על הורים וילדים...

(אבל כן עם סוכר...)

מה שעבד יופי לד' בנים אחרי שיעור ספורט בשעת צהריים חמה-

למה שלא יעבוד על כיתה א'?

או שנמציא שיטות אחרות להיות קשוחה... אני לא דואגת זה אחת ההתמחויות שלי

אני חושבת שהייתי מגדירה להם חוקים, והייתי מסבירה ועומדת על כך  שזה מוכרח להתבצע,

אבל מנגד זה היה מלווה כל הזמן במחמאות ובחיזוקים חיוביים.

ברגע שילד רואה שמקשיבים לו ומעריכים את מה הוא עושה- הוא מאושר ורק רוצה להוכיח יותר ויותר שהוא מסוגל לעוד.

בהצלחה!

שאפילו לא יודעים מה הם אומרים (הקללות)....

תיקח חבילת עדשים, ילד שאתה רואה יושב יפה ומקשים, תן לו עדש תוך כדי שאתה מלמד.

השאיפה שלך זה שעד סוף השיעור כולם קבלו עדש.

שמעתי את זה פעם... (בהרצאה ביוטיוב של האסימונים... לא זוכרת איך קרואים לו- יש לו עוד כמה הרצאות שם.. מישי מכירה וזוכרת???)

להסב את התחרות- במקום תחרות-מורה כיתה

לעשות תחרות מורה וכיתה- מול רשימת מטלות שחייבים להספיק בשיעור

צדיקה, איזה הרצאה? דווקא מעניין אותי

"כשהאסימונים נגמרים"

הנה לינק http://video.google.com/videoplay?docid=8959233021670235795#

תחפשו ביוטיוב גם את שאר ההרצאות שלו- רובם באנגלית (בלי כיתוביות.. אולי זה מאתגר מישהוא?) אבל שווה-שווה!

ורואה בגישות המודרניות היום ששוללות זאת לחלוטין גישות מסוכנות וחסרות הבנה בחינוך.

אני עובד עם ילדים בחינוך מיוחד, והיה לי כמה וכמה פעמים נסיון עם ילדים "אלימים". מה שאצלי עבד ובהחלט בהצלחה, זה שריתקתי אותם לרצפה ואחזתי בהם עד שהם נרגעו. אדגיש שהמטרה היא לא להכאיב, אלא לגרום להם לשחרר אנרגיה (תוך כדי הנסיון להשתחרר) ולהראות להם שגם לכוח שלהם יש גבולות.  ויש בזה גם מימד של עונש בכך שאני שולל מהם לפרק זמן מסויים את החופש שלהם.

אני יודע שזה אולי לא נשמע טוב, אבל זה עובד ובשימוש נכון זה בהחלט יעיל ואפקטיבי. כל הילדים שעשיתי להם את  זה בסופו של דבר התקרבו אלי וזה השפיע לטובה.

לילדים בחינוך רגיל לא בטוח שהייתי עושה את זה, למרות שאני מאמין שגם שם זה אפקטיבי. אבל מלכתחילה לא חושב שהייתי מתלהב כל כך להתעסק עם ילדים בחינוך רגיל.

אני לא אתפלא אם כל התאוריות שלימדו אותך נגוזות כשזה מגיע למישור המעשי, פשוט כי הן נמנעות ושוללות את המימד של הענישה הגופנית לחלוטין.

גם מי שחינך לפני 20 שנה- מקבל היום ילדים ששונים מהילדים שקיבל בתחילת הקריירה...

מישהו10 הגישה שאתה מביא היא באמת מאוד מאוד מורכבת, קשה אפילו

בהתנהלות מול אלימות- חשוב שלא להכנס ל"מאזן אימה" -אני שולט בך כי אני יותר חזק ממך.. ואז הילד מבין- אני יכול לשלוט בכל מי שאני חזק ממנו... שלילי בהחלט

חשוב גם לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לילד- ושהילד ירגיש את זה היטב, וירגיש חופשי להיענות לימין מקרבת- גם אחרי ששמאל עשה לו גבולות

לך- יש את זה ב"ה -לא הייתי סומכת על כל איש חינוך ליכולות האלו

מלבד זה יש בעיות פראקטיות כמו-

נהלי משרד החינוך- האין-זכויות של מורים לאומת "זכויות התלמידים"

בעיה פיזית- לא לכל מורה (או מורה -בקמץ) יש את הכיולת לזה... ולא את הפנאי לעשות את זה מול התמודדות עם כיתה שלמה משתוללת...

מישהו10- שאלה לבירור-

איך אתה מציע להתמודד עם אלימות מילולית (קללות וכולי)?

ראשית אבהיר שאמנם עשיתי זאת הרבה יותר מפעם אחת, אבל ביחס לכל ילד שעשיתי זאת עשיתי זאת פעמים בודדות בלבד, לרוב פעם אחת ודי, ככה שאני לא חושש שהילד יבין את זה שבדומה לי גם הוא יכול לגבור על חלשים ממנו. במיוחד שאני משתדל לא להכאיב.

"מלבד זה יש בעיות פראקטיות כמו-

נהלי משרד החינוך- האין-זכויות של מורים לאומת "זכויות התלמידים"

בעיה פיזית- לא לכל מורה (או מורה -בקמץ) יש את הכיולת לזה... ולא את הפנאי לעשות את זה מול התמודדות עם כיתה שלמה משתוללת"

את צודקת., אלה אכן בעיות. במקרה שלי פעם אחת המנהלת של בית הספר "תפסה אותי על חם" והיא די רתחה גם אם לא אמרה לי מילה, בסופו של דבר זה הגיע למפקחת וקיבלתי "אישור". אם הייתי חושש להסתבך לא הייתי עושה את זה, ובחינוך רגיל אני חושב שהייתי חושש להגיע לסיטואציות כאלה...

"חשוב גם לעשות את זה מתוך אהבה אמיתית לילד- ושהילד ירגיש את זה היטב, וירגיש חופשי להיענות לימין מקרבת- גם אחרי ששמאל עשה לו גבולות".

בהחלט!!! בניגוד למה שאולי אפשר להבין זה כלי שהשתמשתי ואני משתמש בו לעתים רחוקות עם לא מעט הגבלות ולא ביחס לכל אחד, ואם אני רואה דרך להמנע מזה אני בהחלט מעדיף. אבל כשאני נתקל למשל בילד שמשתולל ומנסה לבעוט בחבר שלו "למטה" בלי שהוא הציק לו, אז אני מעדיף שיבואו אלי בטענות על מה שעשיתי מאשר שהוא יצליח לפגוע בילד אחר.

 "איך אתה מציע להתמודד עם אלימות מילולית (קללות וכולי)?".

ת'אמת שזה לא משהו שנתקלתי בו כל כך, וגם כשנתקלתי אז לא בצורה שייחסתי לה יותר מדי חשיבות.

מה שכן, עיקר המאמצים שלי במקרים כאלה זה כלפי הצד המוקנט ללמד אותו להתעלם ולהתגבר ולא להגיב בחזרה.

אחיזה טיפולית שמשתמשים בחינוך המיוחד, בהמלצת משרד החינוך. זה מזכיר קצת את התיאור שלך.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%AA

השיטה שנויה במחלוקת.

המון בהצלחה

יש לי ללמוד בשעות הקרובות יותר מדי חומר למחר!!!!

חייבים קצת משמעת עצמית..

תחלקי כאן למי שאין מבחן

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t428170#5066362

בסייעתא!

דבר ראשון- תתחנני לה' שייתן לך להתרכז,

דבר שני- כבי הרגע את המחשב!!!

דבר שלישי- נשנשי משהו טעים, או כוס קפה מעורר...

דבר רביעי-כנסי לחדר סגור, ושבי שם, רק את והחומר, תזיזי את כל הגורמים שמסיטים את הריכוז שלך...

ותאמרי לעצמך שאת חייבת ממש ללמוד!!!

שה' ישמח אותך ותצליחי ללמוד אפילו יותר טוב משתכננת........!

(שימו לב: כולל לבבות ביו"ש!..)

בס"ד בר"ה

אם אני אצל חברים\ישיבות וכו'...מדליק סיגריה

אין זמן שמשועמים יש זמן שלא רוצים ללמוד למבחן לדוגמא או לעבוד על עבודה להגשה עוד דוגמא..ואז כמובן נמצאים כאן

או קוראים.

לקרוא, לדבר עם סבתא.

או הולכים לטייל, או סתםיושבים ולא עושים כלום, או מכינים אוכל, או מתקשרים לאנשיים..

או שיושבים ומקשקשים שטויות בפורומים...

או

או שאני קורא ספר או מחפש למי להתקשר

והכי חשוב ללכת לטיייל עם חברים סתם או סנוקר וכו'

סתם...

וכשמשעמם לי אני בפייסבוק/פורומים פה/רואה סדרות באינטרנט.

בדבריו של פלוני מופיע ש...

לפי פלוני...

פלוני סובר ש...

אם יהיה לי עוד, אומר, אכתוב, אטען, אסבור

אולי את עורכת לי את העבודה

חסד בהצלחה רבה!!

יודעת שלא הכל היינו-אך אבל אולי זה יעזור

סבר, חשב , ביאר, למד, הסביר, הרצה, 

בטוח יש עוד אבל זה מה שעלה

אפשר גם תמונות של רבנים - להתאבק בעפר רגליהם

תודה רבה!

אם ישעמם לי אני יעשה בל"נ

ולא פייסבוק.

איזה אתר או משהו...

זה דווקא נחמד כך, טיפין טיפין.

שרשור קבוע

פשוט,

מצווה לפרסם את הנס!

וזה נס ועוד איך!

הרבה בשורות טובות בעז"ה

בקרוב אצל כולם....

אבל עדיף מזל"ט מאוחר מאשר כלום

תשאלי את צה"ל

אני רואה שההודעה ההיא עשתה לך משהו 

משבע לפנות בוקר!

תבדקי מי ער בבוקר

כי עוד לא גיליתי איך אני יכולה לעשות את זה תוך כדי שינה.

כן בטח, לקום בשביל לפתוח שרשור 

הם מכורים גם ככה 

הוא צודק

אפשר לפתוח פורום של סדנת גמילה מהפורום אבל אז יצטרכו לפתוח גמילה מהגמילה וככו' ואכמ"ל

ביישוב שלו לפעמים הקליטה נופלת...

כמו אתמול בלילה

הוא היה ער..!!

קולטים?

הוא אפילו לא קיבל שיחות ממני...

ימ"ש סלקום

והאנטנות הדפוקות שהם מואילים בטובם לשים באיזור שכם...

ישן

הטלפון על שקט

יש בעיות קליטה

נגמרה הבטריה

הוא יודע שהוא לא יכול לעזור עכשיו

מאוד מאוד עסוק

בשיחה חשובה עם משיהו בקו אחר

אבד לו הטלפון

אח שלו החליט לעשות לטלפון מקלחת בכוס מים (מבוסס על סיפור אמיתי)

זה!

וגם לפעמים שוכחים אותו באיזה חור או אצל הסבתא של הדודה או באוטו כשאבא נסע בדיוק לחו"ל והאוטו חונה בנתב"ג, או שאת בספריה חורשת והפלא מצלצל והספרנית מסתכלת עליך בעיניים ממש מפחידות....

כל מיני.

כי הוא שונא אותך...

או שהוא רוצה להקדיש לך את כל תשומת הלב והוא מחכה שלא יפריעו לו..

או שהוא ירד מטיסה היום ושכח את הפלאפון במטוס, והמטוס חזר להודו, ואיזה הודי לקח אותו, ולא ידע שהוא אמור לענות לך....

אולי חטפו אותו..

אולי פרצה שריפה אצלו, ונשרף הפלאפון..

אולי הוא הלך ברחוב, ופתאום בא אליו מישו רעול פנים והצניד לו אקדח לראש, ואמר לו בא איתי, והם הגיעו למחסן חשוך, שהיה מלא בעקרבים ונחשים שהתחילו לטפס עליו, ובדיוק את התקשרת, והאיש הנ"ל אסר עליו לענות לך, ואז הוא |היה אמיץ מאד| הכניס את היד לכיס כדי לענות, ועקץ אותו עקרב ביד...(זה הכי הגיוני לדעתי)....

יש לך את זה. 

תגיד, חשבת פעם לעשות משהו עם הכישרון הזה?

עכשיו את צריכה למצוא לי תירוץ, למה לא לעבוד מחר...

אני עצמאי, אז זה יותר קשה...

וכמה זה יעלה לי???

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t444187#5217322

אז ככה:

כי אני עייף.

עבדתי מספיק.

נשלים את זה.

גם ככה העבודה לא תהיה אפקטיבית, אז עדיף לישון.

אף אחד לא יעניש אותי.

למה מה קרה, אסור להתפנק קצת?

נעבוד מהבית...

נעשה דברים אחרים, לא נתבטל ח"ו.

יש עוד...

הבעיה שהיום נסעתי לים, יום חמישי אני צריך ללכת לאן שהוא..

ואני צריך לגמור את זה השבוע...

יקר - יקר, אבל שווה את המחיר

את הכסף אני יעביר לך ישר לחשבון...

אני מריץ את הגלגלת ואני רואה רק רימונים

יכול להיות שכדאי לשנות את שם הפורום ל- "הבלוג של כתר"

ולחנוך אורחים חדשים, או לפטור בעיות של כל מי שצריך...

אתה מוזמן לשטוח את בעיותך......

אני אף פעם לא רציני....

ואם זה מפריע או משהו, אשמח באישי.

"הבלוג של שדות האמונה"

לא בא לבנאדם לדבר עם אף אחד כרגע!!(מנסיון אישי שאני מסננת...)

אבל זה לא תרוץ!!!!זה מעצבן אני יודעת..אבל זה בא מעצבים גם את זה אני יודעת

היה על שקט 

באמת התקשרת?!

לא התכוננתי וב"ה הלך מעולה

בעזהי"ת.

זה כמו הפסיכוטכני של הצבא, אם זה אומר לך משהו..

ואם את רוצה ממש להשקיע- תלמדי מילים באנגלית, סתם בשביל אוצר מילים גדול...

הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי [הָלָכְתְּ] שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה

קרוב לחוף? עם החום והלחות?

לעניין יחוד - אפשר לבקש מהמשרתים שיהיו בסביבה.

החמישי נשמע סבבה

וגם איי סיישל באים בחשבון.

אז מתי הכרטיסים מגיעים אלי הביתה?

וואי.. חחח.. מעניין מתי הם יקלטו את הטעות שלהם..

ברגע הראשון חשבתי שזה חודש לפני ואז זה היה מובן אם היתה שנה מעוברת, אבל זה לא המצב כי קודם כל זו לא שנה מעוברת ודבר שני זה לא בדיוק חודש לפני אלא קצת יותר מחודש לפני.

קיצור, מעניין..

אצלי - הוא מציג בalt text רק את האות ט

כלומר נחתך בגלל הגרשיים.

מעניין..
 

לא יכולתי שלא לשים לב.

זה די פשוט. השנה ט''ו באב יוצא בלועזי  ב-3.8.

מישהו שם כנראה פספס בחודש כי היום ה-3.7.

לפחות ככה אחותי טוענת...|דיווח מהיום|

אני הולכת לים מחר!
לא הייתי בים (התיכון) מפסח!

שמישהו יוציא אותן משם!

אבל יש קצת עדיין...

שם אחותי הייתה היום...

ואני לא הייתי בים התיכון הרבה יותר מלפני פסח ולא קורץ לי בכלל...

הגיעו לשם משמר החופים והעיפו אותנו מהמים...

הם טענו שאסור להיכנס לים בלי מציל, ורצו לתת לנו קנס.... נבילות!!(כתר, כותבים נבלות, או נבילות??)

ויש עכשיו משהו חדש בכניסה לחופים, מסך שכתוב עליו את כמות המדוזות שיש באותו החוף...

כתבו משפטים - שמחה גדולה היא... 

על משקל "איזה באסה זה".

לדוגמה:

שמחה גדולה היא לישון כל השבת!

שמחה גדולה היא להיות הראשון שפותח שרשור שבוע טוב!

לא מחייב חרוזים

לא מחייב משפטים שקשורים לפורום.

רוצו!

חבר'ה, אנחנו יודעים שאתם כאן

תצאו מהשיחות אישיות ובואו לשחק עימנו! 

|מפנטז| |יודע שזה לא באמת יקרה|

הזכרת לי ימים שאני ועוד כמה חבר'ה נכנסים למקרר מאחורי מטבח ומחרימים לנו קצת מהאספקה. אחרי זה הרס"ר-מטבח היה מתפלא איך כולם נעלמו כל-כך מהר... הייתי תמיד לוקח את האננס

2000% צודק

שמספיקים לעלות לאוטובוס בשניה אחרונה. על המשקל של איזה באסה לפספס (ולבלות עוד שעה בתחנה המרכזית)

למצוא כרטיס לוטו, ולגלות שזכית...

ולהנות ממנו

שמצליחים לעקוף משאית ארוכה על כביש 60 הפתלתל והמסוכן.

להיות במצווה 

שהחומר כבר ייגמממממר

(זה ארוך כמו שרוך והמבחן מחר ואין לי שמץ איך עוברים את זה..)

בנעימים..כשציפינו ליותר גרוע ב"ה!

שמה שהיה היום בוטל ואפשר לישון צהריים בשקט |מפהק ומתמתח| 

שזוג ששידכנו(אני ואישתי) מתארס הערב!!(אף זוג זה לא סתם אבל הם.. החברה הכי טובה של אישתי וחבר מאוד טוב שלי, ועוד כמה סיבות שלפי דעתי על זה יש לאישתי הרבה יותר מסתם שליש..).

השתחררתי היום מצה"ל!!

בס"ד בר"ה

לשבת לבד מול הים, עם בירה וסיגריה, לחשוב כמה דק' בשכל ישר, ולשמוח שזכיתי להיות בן של מלך, ולהיות רגוע שיש מישהו למעלה שדואג, מפנק, מענג ועושה הכל בשביל שיהיה לי את ה-הכי טוב שבעולם!!!

אשרינו שזכינו להיות בני מלך

ליסוע לים מירושלים, וכשרוצים לצאת מגלים שהקלאצ' של הרכב נגמר, ובכל זאת מצליחים לחזור לירושלים...

(אומנם יש לי כמה טובים ל'איזה באסה' משם.. אבל צריך עין טובה וזה..)

בס"ד ובהשתדלותי

שאמא מגלה איך להוסיף את היעד לסמס ישר מרשימת אנשי קשר, ואז אני רוצה סוף סוף לגלות איך עושים את זה בטלפון שלי, ותוך שניה! לגלות את זה - בלי לשבור את הראש בכלל.

שמגלים שנשארו עוד שבועיים לחופש הגדול גדול שלי אחרי יותר מידי שנות לימוד

(לא סופרים כמה מבחנים נשארו!!..)

כשסוף סוף אתה מצליח לעמוד בעזרת ה' ביעדים שהצבת לעצמך...

ללמוד לנפח צמיגים האוטו

שמחה גדולה היא שהבעל מתעקש ללמד אותך את זה^ ולא מוותר לך כבלונדינית

להיות בהיטהרות הלב, ותשובת הרצון אחרי הופעה של הרב רונן חזיזה! 

לפתוח את הדף של הציונים במחשב ולגלות שקיבלתה 100

למרות שלא למדת.. 

היא באמת ישנה.

או שתשאירי, היא כבר עוד מעט מתאימה לפסח הבא

מסכת שבת

שימור עצמי

שפתגמה החזיק כ"כ הרבה זמן

אז'ן דלקרואה

%C3%A9lix_Nadar_1820-1910_portraits_Eug%C3%A8ne_Delacroix.jpg" class="image" style="color: rgb(90, 54, 150); background-image: none; ">

%C3%A9lix_Nadar_1820-1910_portraits_Eug%C3%A8ne_Delacroix.jpg" class="internal" title="הגדלה" style="color: rgb(90, 54, 150); background-image: none !important; display: block; border: none !important; ">

אז'ן דלקרואה

אז'ן דלקרואה (בצרפתית: Eugène Delacroix;‏ 26 באוגוסט 1798 - 13 באוגוסט 1863), צייר צרפתי.

תוכן עניינים   [הסתרה]  1 מתוך 1.1 קטעי יומן 1.2 מכתב לאונורה דה בלזאק 2 מיוחס 3 קישורים חיצוניים

[עריכה]מתוך

[עריכה]קטעי יומן

• "צריך תמיד לפגום קצת בציור כדי לסיימו."
• "אדם: חיה חברתית המתעבת את דומיה."
• "האם קיימת ביצירה כולה ישות כה משועבדת כמו האדם?"
• "צריך תמיד להמר לטובתו של הגאון."
• "חזיונות השווא שאני יוצר בציורי הם אמתיים ביותר עבורי. כל היתר הוא חול מתנודד."
• "ישנם שני דברים שעלינו ללמוד מן הניסיון: הראשון- שיש לתקן הרבה; והשני- שאין לתקן יתר על המידה."
• "בספרות, הרושם הראשון הוא החזק ביותר."
• "ניצחונו היפה ביותר של סופר הוא לגרום למחשבה אצל אלה המסוגלים לכך."
• "הציור כמוהו כגשר מסתורי בין נפשו של הצייר לבין זו של הצופה."
• "הסוד שלי כדי לא להשתעמם הוא להיות בעל רעיונות."
• "אדם תמיד מתחיל הכל מחדש; אפילו את חייו."
• "צריך להיות סופר מקצועי כדי לכתוב על אשר הוא יודע לחצאין, או על אשר אינו יודע כלל."

[עריכה]מכתב לאונורה דה בלזאק

• "ספרו של אדם גדול מהווה פשרה בינו לבין הקורא."

[עריכה]מיוחס

• "אנשים בעלי כישרונות טבעיים מחפשים אמצעים כדי להביע את רעיונותיהם."
• "הקשיים מעניקים לאנשים את כל המידות הטובות שההצלחה מסירה מהם."
• "מעלתו הראשונה של ציור היא להיות חגיגה לעין."
• "מהו תיאטרון? אחת העדיות הודאיות ביותר על הצורך של האדם להביע מדי פעם את החזקים שברגשותיו."
• "בעוד שהנושא, הצורה, הקו, פונים קודם כל אל המחשבה, הצבע אינו קשור בהיגיון; הוא פונה קודם כל אל הרגשות."

[עריכה]קישורים חיצוניים

ממש שמחה אותי לקראת פסח-הייתי צריכה את ההתחדשות הזו...

אפילו שמתי אותה כסטטוס שלי בפייסבוק

אולי יום אחד נספר כל אחד איזה חידוש בחיים האביב הביא בכנפיו ...

תסתכלו בכריס אישי שלי כדי להבין מה התחולל עד כה בחתימה שלי- במשך השנים האחרונות (4 שנים? מתי היומולדת של הניק שלי?)

למשל משהוא כמו:

"שמואל,שתהיה בריא" (כתר הרימון, צמ"ע, עכשיו)