אבל אני חייב לציין שאכן רימון זהו הספק הגרוע ביותר שקיים בשוק

לפחות ממה שהתנסתי

הם יודעים שיש להם את העניין של החסימה אז הם מרשים לעצמם לפשל בחלק הטכני!

לא נורא.

בדירה יש לי אינטרנט פרוץ לכל התועבות הקיימות (גם ליוטיוב! וגם לא חוסם תמונות בפייסבוק! אוף.)

אני כבר אחפש אח"כ.

וסורי אחותי, אני בורה בכל הדברים האלה..
אני בטוחה שעוד רגע יגיעו החכמים ויעזרו לך..

http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=6402&subject=%E0%E9%F8%E5%F2%E9%ED&portal=%E0%E9%F8%E5%F2%E9%ED%20%E5%F9%F0%E9%ED

זרקתי רעיון - ספק אינטרנט שמסנן דברים בוטים במיוחד אבל לא מתעלל בגולשים וגם מאפשר לנשום.

משום מה נראה לי שהוא לא ילך על זה. חבל, דווקא יש פוטנציאל וביקוש.

זה מה שרימון ניסו לעשות

וכדי לרצות גם את הדוסים וגם את הפחות דוסים, הם דירגו את זה ל6 רמות..

רמת "מוגן" של רימון זה בדיוק מה שהעלת.

עדיף אתרוג??זה ניראה לי מר מידי...

בלי שום פרי?זה גרוע...!לא בריא

הבנתי הוא גרוע פי אלף.. 

"הוא לא ידע, הוא לא שמע אותך בוכה" 

דוני, זה לכבודי??

תודה רבה רבה!

(סופסוף יפסיקו לשאול אותי על מקור הניק..)

ובכלל, חברים, תודה על כל ההודעות המשמחות!

הפעם באמת בזמן 

והפעם אני גם מגיבה...

מי ינחש נכון?

באיזו שעה נגיד הלילה שמע ישראל???

אז בארבע. וגם מרוב עייפות לא תגידי שמע ישראל!

כי אמרתי שמע ישראל בשעה 03:00 בדיוק.

ככה זה כשעושים שנ"צ בערב...

עושים יומולדת למישו למטה...איזה רעש...

די. שכחו להזמין אותך?

עקב כניסה ליוסף הצדיק

בס"ד ובהשתדלותי

שהאולימפיאדה תתקיים בין התאריכים 27 ליולי  וה-12 לאוגוסט. בלונדון כמובן.

בס"ד ובהשתדלותי

יכול להיות שלא תוכלי לבצע את המשימה/ות כראוי! לכן יכול להיות שעדיף ללכת לישון עכשיו ולעשות מחר. יהיה לך זמן מחר, נכון?

מחר אני עובדת..

חח מצחיק לשבת מול הדף רבע שעה בלי להחליט מה לעשות איתו..

טוב נו אין ברירה..נלך לפשפש בארון עם הקפה ונמשיך את הלילה.

חח באופן מוזר זה מתאים בצורה זו או אחרת לחתימה שלך ;)

בס"ד ובהשתדלותי

אני עומדת לשירותך!

בעצם מחרתיים עדיף

היום לא היה משו מיוחד... אבל לשבת אני נוסעת לאח שלי!!!

ואמממ לא נעים לומר.. היא בגובה שלי וכנראה שהיא תעקוף אותי בקרוב.. 

 לכו ללנ"ו!

סתם חחחח

זה בעייתי..

אז הייתי היום במלאנטה קיברות צדיקים בצפון וזה היה ממש טוב!

אני כהן

נו, מה זה משנה? קברים או קברות...

וכדי להגיד תודה זה תמיד דבר מרומם ומשמח..

חוצמזה, שאני לא צכה לספר לך איך זה!

ואני תמיד תהיתי לעצמי איך זה להיות כהן ותמיד לעבור מדרכה כשמגיעים לצ.בר אילן בי-ם..

1 - לגמרי

2 - מה שתגידי

3 - לא יורדים מהאוטובוס...

אפשר להגיד: קברי צדיקים,

ואפשר: קִברות.

בתנ"ך אנו מוצאים: "עיר קברות אבותיי". לדוגמה, בנחמיה ב ה.

וכן יש הרבה "ויקבר בקברות אבותיו". (לדוגמה: דברי הימים ב, לה כד).

אלא היו 20 שניות על השפה העברית.

וזה אפילו לקראת יום ירושלים!! כי זה אחד משבעים (ויותר) שמותיה 

ידעתי שאני יודעת לדבר עברית!!

תודה, מה הייתי עושה בלעדייך?

סיימתי עבודה אחת!

ואפילו בסוף גם נהנתי מהדברים החדשים שלמדתי... (ב"ה, זה קודש )

הלוואי, הלוואי שאתקדם עוד!

למרות מה שסטיגידיש אמרה, הבא שפותח כאן שרשור תסכול, אני אפתח שרשור תלונות כ-זה גדול שהוא באמת יתסכל אתכם...

הספקתי לצאת היום בערב והיה פשוט חלום!

הכי טוב לצאת

סתם.. לפחות תאכל משהו, אני כבר לא רעב....

..

שמחה לשמוע!

.

כבר עדיף סדר.

יאללה בלאגן.. שתגידי אותו הרבה פעמים

דבר שני את:

חיה

נושמת

יודעת קרוא וכתוב

משכילה

צעירה

יפה

ומחוברת לה'.

ואני הכי מסכנה פה!!!!!

כי.. כי יש פיצה בבית ואני בשרית!!!!!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t432038

מילא לשנוא את כל העולם...

אבל הכי מסכנות זה לשנוא את עצמך...

רוצה עוד סיבה????

קבלי--------

היום אכלתי תפוח ולא בירכתי.

יאללה תחרות...

כשאני אמורה להתפלל על חברה במשך 40 יום ועברו שבועיים וחצי שלמים!

אתם מסכנות דוסות!!!!

הלוואי שהייתי חושבת שאני מסכנה עם כל הדברים האלה!!!

הצרות שלי קשות יותר.. 

לעסתי מסטיק ובלעתי אותו ועכשיו יצמח לי עץ מסטיקים בתוך הבטן!

פאדיחה!!!

סתם.

לא כ-זה.

זו גם מילה תקנית.

חחחח!! תיקנתי. אין לך מה לומר!!!

עברתי במעבר חציה ולא הסתכלתי לצד ימין!!

עשיתי פעמיים שמאל. מה עושים?

הגעתי לזמן של מי ער!!!

הכלב אכל לי את הש.ב.!

אני מסכנה!!

כ י אני לא יודעת כבר למה!!

אני הכי מסכנה באמת.

אין לנו אפילו כלב. את מי אני אאשים?

אם כן תגידו, גם אני אצטרף..

אתה מסכן,שדרותי??

הטבע-נאות החדשות שאמא קנתה לי במתנה עושות לי שפשוף ברגל

גם אתם - לא לשכוח אותו!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t432043

לא משנה למה....

ואז גם לא נוכל להחליט אם באמת הכי מסכנה או לא...

אתם תחשבו שזה ה-ר-ב-ה יותר גרוע ממה שזה ואז אני במילא אנצח

שוללת את תואר "הכי מסכן/נה" ממי שבאמת מגיע לו/ה!!! זה לא מנומס...

כי מישו אמר לי שהזה שלי גרוע. ובכלל.. אני שונאת שקרנים!!!

למרות שלא היה לי את היום הכי מוצלח..

ולמרות שעשיתי החלטה קשה,

אני לא מסכנה!!!

ולא משנה מה יהיה..

גמאני לא למדתי היום כמעט..

הלוואי והיה קורס לסידור החיים והזמן.

יש לי כל כך הרבה מטלות, ובגלל שהראש לא מסודר- אנלא עושה כלום.

מה עושים ב'מת?

זו הדרך הכי טובה!!

כי זה באמת עוזר לסדר בראש.

אבל עדיין, משהו תקוע.. אולי הקושי בלסדר את הזמן לפי סדר חשיבויות..?

א) מסדר לך את הכל.

ב) הכל נמצא לך מול העניים.את לא שוכחת..

תתחילי בראשונים ולא לאט תמחקי בקו מה שכבר עשית. לי זה הכי עוזר!!

אבל אז אני נתקעת עם הדבר הראשון ולא שמה לב שכבר הגיע הלילה.

כבר יצא לי לשבת על 4 תרגילים בגאומטריה במשך 5 שעות..

וגם את יכולה להספיק לעשות כמה דברים (או לפחות דבר אחד) עד ה- "מחר"..

לפי מה שהכי חשוב

לפי מה שהכי בא לך לעשות

לפי מה שהכי קל

לפי מה שאפשר לדחות למחר.

לא טוב להעמיס. כי אז נלחצים..

אני גם  אוהבת לדחות דברים...

כשעושים רשימה ומתחילים למחוק ממנה מטלות זה מעודד!!

אצלי זה עבד!!אני מפרסמת לתועלת הפרט

חוץ מזה שמתחילים לעבוד על משו אחד (ובוחרים מראש את הדבר הקל והפשוט ביותר..) מקבלים מרץ לשאר הדברים!

בהצלחה מותק!!

קודם כל והכי חשוב, נחת. לדעת שאתה בצבא וזה מה שיש שם, לא צריך להירתע מהסיטואציה.

דבר ראשון, תיצור לעצמך סביבה יהודית, תשים על הקירות תמונות שקשורות לדת, על השולחן ספרי קודש, תשים רדיו עם מוזיקה חסידית, הדברים האלה פשוט משנים המון ויוצרים במשרד\בסביבה שלך המון קדושה.

דבר שני. תאתר כמה חבר'ה שכן בראש שלך, חבר'ה מסורתייים, חוזרים בתשובה או כאלה שמתענינים, זה עוזר המון.

דבר שלישי, תיהיה חזק, ותתפלל על זה.

בן אדם שעד היום ישב למד תורה דיבר עם חברים על עניינים שבקדושה וחי חיי תורה בכל מובן אפשרי..

פתאום לשבת במשרד עם חיילים וחיילות שמנבלים את הפה כל שניה ברמות.. בין אם תרצה ובין אם לא תרצה הנשמה שלך נפגעת!!

יש כזה קטע שאנשים לומדים עם הזמן שלידך/איתך אי אפשר לדבר על דברים מסוימים.

בעז"ה שתשכיל לתת להם את ההבנה הזאת.

אני כבר עשיתי את זה.

.

לא הייתי ג'ובניקית אז אין לי עיצות

רק לא לצפות שתהיה באותה רמה רוחנית בצבא- כמו הרמה שלך בישיבה

וזה לא אומר שנפלת- אלא שאתה צריך יותר כוחות משל עצמך ויש לך פחות סביבה "מעיפה"

תבנה לעצמך מסגרת

לימוד עצמי, ושיחה קבועה עם חבר טוב- במילי דשמיא ומילי דעלמא

תקרין אופי מסויים כלפי הסביבה שלך (כן נאי דוס חשוך סגור ופנאט- וסבבה לי עם זה, אני לא נושך- אפשר לדבר איתי בכיף...) -ויכבדו אותך

תשתדל לעשות את העבודה הצבאית שלך- משמעותית. כן גם הניירות וה"קישקושים" חשובים לתיפעול של הצבא

היו מלא גלים  בכיפה.

זה היה או לזרוק או לפרום...

(התגובה של צדיקה)

בוודאי ובוודאי ושוב בוודאי תצפה להיות ברמה רוחנית בצבא כמו בישיבה לפחות.

כמובן שזה זמן שמתקדם אז גם להתעלות יותר ולא לעמוד במקום.

בהצלחה

בוודאי שגם בצבא- צריך להתעלות ולהתקדם ולא לדרוך במקום מבחינה רוחנית

אבל- צריך להבין שיש הבדל איכותי בין עבודת השם בישיבה\מדרשה לבין עבודת השם בצבא\בעבודה\בחיים-

ישיבה זה חממת גידול תומכת, כולם עסוקים בהתעלות, יש הרבה רבנים שרואים כל היום, כל הזמן עסוקים בלימוד- ולא בדברים של ימי המעשה...

זה דבר נהדר!! ב"ה!!

אבל זה לא מה שיש ב"חיים בחוץ"- ולכן סוג ההתעלות וסוג העבודה- יהיו שונים. עבודה יותר מסוג -אני עובד לבד ומה שאני לא אצור לי- אין לי.... אין קבוצה לזרום איתם

בס"ד

זה יותר קשה, אין ספק (אגב לא בטוח שבכל המובנים) ונכון שזה גם שונה.

הציפייה  צריכה להיות להתקדמות והתעלות ולא להשתנות לוויתורים מראש.

אפשר לקבל ממציאות כזו, ובמיוחד בצבא, גם קומות נוספות מצטרפות כמו שכתבת.

בברכה.

תאפיין את הסביבה שלך.

האם הבעיה הרוחנית היא במשרד שאתה משרת בו ?

ביחידה באופן כללי?

הייתי מנסה להתמודד עם המשרד - לבקש מהחבר'ה שיכבדו אותך ושידברו על מה שהם רוצים במקום אחר.

יש לך סמארטפון? אם לא, הגיע הזמן להתקדם. מכשיר כזה יכול לשמש כאפיק בריחה משיחות מגעילות ושאר מרעין בישין (הרדיו המגעיל של הנהג).

תקרא/תקשיב לשיעור מהאינטרנט, תכתוב בפורומים, מוסיקה, לא משנה מה.

יש לך רמקולים של המחשב הצבאי? נפלא. אפשר לחבר אותם גם לסמארטפון או לסתם נגן MP3.

אין לך רמקולים? תקנה. זה שווה את הכמה עשרות שקלים. מדהים כמה שמוסיקה מתאימה (לאו דווקא חסידית!) משנה את האווירה במשרד.

יש כלל ששמעתי מהרב יהושוע שפירא ומעוד אנשים חכמים.

הוא מבוסס על מאמר הגמרא, שמשהו שכרגע פולט לא בולע

ולענינינו, אני ממליץ לך לראות את עצמך החל מרגע זה כשליח, ("חב"דניק", בצבא.

שכל מטרתו זה להפיץ קדושה ותורה לסביבתו.

זה לא קשור בהכרח להתנהגות בפועל לזולת, אלא קודם כל איך אתה תופס את

עצמך. ברגע שאתה תופס את עצמך כך, אתה מעביר את המלחמה למגרש של האויב,

המטרה אינה איך לא להחלש רוחנית, אלא איך במקום בו ה' שם אותך אתה משפיע הכי הרבה (וכמובן חוץ מההשפעה הרוחנית, יש גם השפעה פיזית, כלומר ביצוע עבודתך על הצד היותר טוב..).

ניתן כך לפתח תחושה חזקה מאד, שמעבר לכך שתקל עליך מאד את ההתמודדויות,

היא גם תשמח אותך ותמלא אותך בתחושת ייעוד.

בהצלחה רבה.

קצין ג'ובניק לשעבר.

א. התמודדות לחייל הדתי ביחידה "ג'ובניקית " היא קשה וכמעט ולא מכינים את החייל בשיבות ובספרות הנוגעת לצבא והלכה לנושא,רובה עוסקת בחיילים קרביים.

ב. לא צריך להבהל ולהכנס ללחץ אם הגעת לשם כנראה אתה יכול לעמוד בניסיון .

ג. בשביל לעמוד בניסיון בנוסף לעצות שנתנו פה ביצירת אוירה טובה ודתית בדרכי נועם  במשרד וכו'. חשוב לקבוע מסגרות בנוגע לתפילה במניין ככל שניתן ,  3פעמים ביום .לא לוותר למרות שזה קשה .אם אתה יוצא כל יום בבית וזה אוצ\מר שצריך לקום ב(5:00  בבוק רלשחרית אז קמים לא מוותרים .ונכנ"ל לגבי מנחה שאפשר לארגן בבסיס בכל בסיס יש בית כנסת משגיח כשרות משק דת וכו' ,אזרחים עובדי צה"ל ,חיילם שומרי מסורת .וכו'

ד.תהיה עקבי בעצידה שלך על ההלכות ואל תזגז או תקל .גם אם זה חיצןני לך העמדה שנקטת תעזור לך לשמור על  מסגרת ותזכיר לך את מקומך עד שזה יהפוך להרגל אמיתי ,ככה יעריכו אותך ויכבדו אותך ויידעו שלידך לא מדברים בשפה מסויימת .

ה. ולגבי חיילות תוריד למינימום את החיכוך ועשה זאת לענייני עבודה בלבד.ייצר העריות קשה במקומות האלו . 

ו.לימוד קבוע עם חברותא מחוץ לצבא או בצבא תסייע ביותר .

ז. להרגיש גאווה ושלמות בדרך החיים שלך.

יצא ע"י ישיבת מודיעין.

שם יש מלא עצות לחיילים גו'ובניקים.

זו הסיבה שאני דוגלת ב ל א להתגייס לצבא!!!!  עד שלא יהיו תנאים נאותים לשומרי תורה ומצוות (שלא נראה שאי פעם יהיה)

דבר עם מי שאפשר קבל העברה או משרד לבד וכו שלא תצטרך לשמוע את הלכלוך.  עוד לפני שחזרתי בתשובה כל כך הפריע לי דיבור ירוד קללות וכו  כעת זה פשוט זוועה ולכן אני שמחה להיות בסביבת שומרי תורה ומצוות  בלבד כמעט תמיד

הצלחה ואל תוותר!  התנאים שנתנו לך לא מתאימים לירא שמיים  התפלל הרבה לאבינו שבשמיים ועשה השתדלות שישימו אותך במקום יותר מתאים.

שלטונות צה"ל דווקא עושים הרבה כדי להקל על החייל הדתי במצוות שלא מפריעות להם (ע"ע לא לעקור מאחזים).

הלוואי על הרבה חדרי אוכל ואולמות את רמת ההקפדה בכשרות של מטבחים גדולים בבסיסי צה"ל ואת ההקפדה על ההלכות של חלק מכובד מעובדי המטבח בצבא (לא כולם).

תראי לי מקום שבו אדם שעשה עבירת כשרות נשפט ומרותק ל-14 על כך?

הנושא של חיילים בבסיסי עורף, לא שונה מהותית ממקומות עבודה רבים בעולם האזרחי שצריך לדעת להתמודד איתם. זה הכל.

קצין שאני מכירה אמר לי את זה פעם.

הוא אדם די אידיאליסט והוא אמר לי שהאתגר הוא בעצם לדעת איך להצליח להתקרב אל ה' גם בצבא, וגם דרך התפקיד שלך בצבא למצוא את המטרה שלשמה אתה עושה את זה.

וגם בצבא אפשר לעשות את זה, אפילו אם זה לא באותה הדרך כמו בישיבה.

הרבה בצבא תלוי גם בתפקיד שלך בסופו של דבר ועם מי אתה נמצא

בכל בסיס יש את החבר'ה הדתיים שאפשר להתחבר אליהם ויש יחידות מסויימות שבהם האוירה יותר "דתית".

יש גם ימי עיון שהרבנות מפרסמת וכל חייל זכאי להם.

תנסה לדבר עם אנשים שאתה מכיר דווקא בתור ג'ובניק יש לך את האפשרות להיות בקשר עם הישיבה שלך

או ישיבה בקרבת הבסיס שתחזק את הקשר שלך.

ובכל מקרה, ההתחלה תמיד קשה כל העניין של להתרגל למקום החדש ולאנשים חדשים

וגם זה שלב שעובר בסוף.

שיהיה בהצלחה!

פשוט (וזה לא כ" פשוט..) לא לשמוע ולא לראות.

גדרים שקבעו חכמים - הם קבעו גם במקומות שיש משהו "יפה" בלעדיהם, אבל ידעו לאיזה לא-יפה זה מוביל במצבו הנוכחי של האדם בעולם הזה.  וממילא - כל דבר שחורג אפילו במקצת מכך, יש בו מ"טעם" הסיבה שחכמים הרחיקו ממנו.

על כן, צריך להשתדל לגדור מראש: היכן שיש דיבורים מסוג זה, מראות מסוג זה - מתרחקים. יוצאים אם אפשר; אם לא - מתרכזים במשהו אחר.

כך אדם יכול לנסות לבנות לעצמו "עולם פנימי" בתוך מה שמסביבו.

כשמצליחים - יש מזה סיפוק מאד גדול, הרגשת עצמאות. וזה עצמו מוסיף כחות.

כמה שנמצאים יותר "בפנים" - כך מבחינים עם הזמן אינסטינקטיבית היכן הרדידות של מה ששייך רק ל"חוץ". זה עוזר להבדיל בין רע לטוב, גם בתחושה.

וכמו שכתבת - זמן לימוד. אפשר גם להחזיק ספר קטן ש"תופס אותך" כדי ש"בשעת חירום", תוכל לעיין בו ולעבור לעולם נקי יותר עד שוך הגלים...

וה' ישלם שכרך. כגודל הניסיון - גודל השכר. כולל השכר בעולם הזה, בצורת אישיות איתנה יותר וערכית יותר (ההכרח מכריח לעלות...)

אחד שמונה מאות, דוני דוני

אני חוזר 

אחד שמונה מאות, דוני דוני

"ודוני יתרום לכם מה שתרצו".

חוץ מאוכל, כי הוא רעב!!

אחד שמונה מאות, דוני דוני

אני חוזר 

אחד שמונה מאות, דוני דוני

זה הסיפור של אתמול שגרם לזה?...

פגעתי?

אם כן, אני מבקשת סליחה. פשוט התלהבתי מהשנינות..

חח אוך נו..אני יודעת שאסור לצחוק על זה אבל אני במצב רוח מבודח היום

בתאבון דוני

הוא כזה חמוד!

עכשיו אני אחשוב פעמיים אם אני רוצה לאכול בשר או לא.

נו טוב...אני אהיה צמחונית עד היום בלילה.

וזה רק בגלל שהתמונה חמודה ;)

רוצה לאכול חציל????

זה מזעזעעעעעעעעעע!!

ועכשיו גזר?!

פשוט ככה רק יותר גדול 

ולא, אני לא רואה...

מגוגל....

ותותים??

אני לא רוצה להיות צמחונית יותר לעולם!!!!!!

אעאעאעאעאאעאעעעע..תינוקות חפים מפשע!

תנו לחיות לחיות!

אחרת...

אני באמת לא יודעת מה יהיה

עושה עכשיו??

שמחה שנהנית.

אבל הגיע הזמן שתתעסקי בפסיכומטרי שלך במקום למצוא תעסוקות אחרות....

מי אמר שאני לא מתעסקת בפסיכי???

עובדה שאני הרבה פחות פה!!

אדם לא יכול כל החיים להיות שקוע בלימודים.. זה לא בריא!!

שלי ושלה, שלך הוא

למרות שאכן מגיע ח"ח ענק לסטיגי

כיפק... היי

כיפק....היי

כיפק....היי היי היי

המראה משדר כ"כ הרבה!

כך בכלל לא נכנסים לספק

אצלך לומדים רק בני הדת היהודית.

אצלי למדו גם בני הדת הנוצרית, המוסלמית, הבאהית וכו' וכו' וכו'

תודה בכל אופן

למרות שיש עוד כאלה שם בחוץ, שלא יודעים לזהות את הסימנים לדוסיות מתקדמת.

וידועה הבדיחה על החילוני שביקש מחבר שלו עזרה בהלתחיל עם בחורה דתיה "אבל מההכי חזקות, האלו שמסתובבות עם צעיף על הראש!"

מישהו במכללה שאל אותי "נו, אז מתי החתונה?", וכשהוא היה כל כך מופתע שהיא כבר היתה מזמן, שאלתי אותו אם הוא לא שם לב לכיסוי ראש...הוא אמר שהוא לא יודע, הוא לא מבין בזה...נחמדה הבועה של חלק מהאנשים...

עקיבא- מזל טוב על התואר וטקס!

באמת נכון שהם שמים לב למראה, ולפעמים גם אנחנו משדרים מרחק עוד לפני שהגענו אליהם בכלל, והם מבינים מיד (או לפחות בזמן כדי לא להושיט יד). אולי היה לך פרצוף תוהה והן הבינו?

את תתפלאי עד מה אנשים לא מבינים...

בן דוד שלי אמר למישהו שבת שלום ביום רביעי... כשאמא שלו שאלה אותו מה נסגר איתו, הוא אמר "מה, אפשר להגיד שבת שלום עד יום רביעי"...

ב. כמה פעמים פגשת אנשים שנעלבו מזה?

כשמסבירים בחיוך ש "אני דתיה, אני לא יכולה ללחוץ לך את היד" רוב האנשים מבינים אותך.
(עד היום, היחידים שפגשתי שלא זרמו עם זה, היו דתל"שים מעצבנים שניסו להציק בכוונה)

הגיוני שהוא פשוט לא מכיר את המושג "שמירת נגיעה". (כן, מסתבר שזה הגיוני, ומעליב בשבילם, אבל הם מתגברים על זה יופי כשמישהו מסביר להם את זה)

רק למשפט התנצלות קצרצר.
אצלי זה תמיד עבד, בינתיים.



ואם מישהו באמת לא מבין, אני לא יודעת מה הייתי עושה.
כלומר, אני יודעת, אבל אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון.


 

התעצבנתי עכשו. רתחא דאורייתא.. (מנסה להתגבר - נרגעת - מגיבה )

זה קרה לי כמה פעמים בטקסים רשמיים, וברגע שאנחנו משדרים ביטחון בדרך שלנו וידיעה ברורה שזה מה שנכון- אנשים מבינים את זה, מכבדים את זה ויותר מכך- מכבדים את מי שאנו מאמינים בו! זה כמובן- בא בדרך ארץ ובעדינות לגמרי.. בשני מקרים שקרו לי- בפעם הראשונה אמרתי בעדינות ובשקט שאני לא לוחצת ידיים לגברים, ואח"כ באתי באופן אישי והסברתי קצת על מה זה יושב. מסתבר שאנשים מבינים ומכבדים. זה היה בטקס פחות רשמי.

בטקס אחר, יותר רשמי בהתחלה באמת נלחצתי מזה, אך לאחר כמה רגעים, עוד לפני שהחל הטקס, ניגשתי לאחראים והבהרתי את זה בעדינות. וברגע האמת- כמובן שעמדו שם איש ואישה וכל אחד יכל ללחוץ יד למי שמתאים לו..

מהרגעים הללו מאד התחזקתי, יש לנו מקום ועניין לעמוד על דעתנו, בעדינות, באמת ובבהירות פנימית. זה שזה לא מקובל- השאלה היא על מי.. עם כל הכבוד, זה לא שונה משום מצוה אחרת שאנחנו מקיימים. וממש לא מקובל עלי ההכרח הזה של היות בסדר עם אנשים על חשבון רבונו של עולם. למה אני צריכה לכבד משהו אחר אך הוא לא מכבד את מה שאני מאמינה בו? ולמה זה יותר ברור שזה כך? ושוב, אנשים מבינים ומכבדים, לפחות מהניסיון שלי. בואו נכבד גם את עצמנו ובעיקר את השי"ת.

ועקיבא- אשריך על שעברת שלב חשוב בחיים- קבלת תואר!!  (ותואר נוסף בקידוש ה'..

אני מסכים עם עקרי הדברים 

אבל לדעתי זה לא כמו "כל מצווה אחרת" כי אין איסור בעצם לחיצת היד. לא מדאוריתא ולא מדרבנן..

נראה לי שהאיסור הוא במחשבה ובכוונה של האדם וכדי שלא יגיע לכוונות אז נמנעים. ולכן חלק מהפוסקים כתבו שכן ללחוץ אם היא או הוא עלול להעלב. (וחלק כתבו שלא ואני משתדל לנהוג כמותם)

ובהקשר לזה - 

לפני כמה שנים הייתי בחידון התנ"ך העולמי, באנו כמה חברות יחד.

ויש כמובן מלא בדיקות בטחוניות בגלל ראש הממשלה.

באחת הבדיקות מגישים לבודק יד והוא מעביר משהו לבדוק שלא נגעת לאחרונה בנשק.

בקיצור, אני הייתי הבת השלישית - שתי הראשונות הגישו יד (נלמד זכות שהם לא הבינו שהכרחי נגיעה...).

אני ביקשתי מהבודק אם אפשר בלי לגעת. והיו לו סיבות להתעצבן עליי, הרי זה בדיקה בטחונית, חשוב, וכו' וכו'.

אבל זה היה ממש בלי בעיה, הוא פשוט סימן לנו לגשת לשוטרת. והוא שאל אם כל הבנות ככה, ועניתי שכן.

האמת היא שזה היה גם חשוב כי הייתה איתנו חברה שאני יודעת שלאחרונה היא למדה את הנושא וניסתה לשמור נגיעה. וזה הראה שזה אפשרי ולא חייבים לאכול אותך על זה...

סליחה שיצא ארוך, סתם רציתי לשתף...

אמנם כן, עדיף שלא ללחוץ יד. (והרמב"ם אפילו פוסק שכל נגיעה היא איסור דאורייתא)

אבל יש פוסקים אחרים, שאומרים שכל עוד נגיעה היא לא של חיבה, יש מקום להתיר בזמנים מסוימים. 

הרב פיינשטיין למשל, הורה ללחוץ יד כדי לא לבייש.

סיפור שקרה לי לא מזמן:

הייתה לי פגישה חשובה עם אדם מכובד, שהושיט לי את היד כשהוא אמר שלום. באותו רגע, מדחף טבעי הותרתי את היד שלו באוויר. בהמשך הפגישה הוא הזכיר את העניין. (לא בצורה שלילית, סתם העיר.) 

כן, יש אנשים שלא מודעים בכלל לעניין של שמירת נגיעה, ולחיצת יד היא עניין של נימוס גרידא בשבילם.

כשחשבתי על זה אחרי זה, אמרתי לעצמי שהיה עלי לפעול אחרת ולהושיט יד.

זו לא צריכה להיות לחיצה ארוכה, אבל יש מקום לא לבייש אנשים, ולהתנהג ע"פ כללי הנימוס.

אני מאמינה שבסיטואציות שונות יש לפעול באופנים שונים, בעיקר כשאנחנו נפגשים עם כל מיני אנשים, שלא תמיד מודעים לדקויות ההלכה.

(אף על פי כן, אני חושבת שעקיבא צודק.)

אלא למה לחפש מראש אם מותר.
הושיט לך יד? כל הכבוד לו, מנומס שכמותו. השאלה למה הוא חייב להיות זה שנעלב ולך אסור להיעלב מזה שלא אכפת לו מזה שאת שומרת מצוות. הוא לא מכיר את הענייין? נו, בסדר, גם את לא מכירה הרבה מאורחות חייו. משום מה לא נראה לי שתעשי משהו שיעליב אותו. 

אגב, במיוחד אצל אנשים שעברו כבר את גיל 50 (ו-40 ו-30 וגם 20, כן), הם מכירים טוב מאד את העניין. נכון, לא כולם. אבל הרוב המוחלט

אפשר להסביר בעדינות, אני לא נגד. 

אבל כיוון שאני זו שמגיעה לעולם שלו (הכללי, החילוני) יש מקום לכבד.

אני לא זוכר שאמרתי ראש בקיר...

את מגיעה לעולם שלו? פראיירית... אצלי שנינו נמצאים באותו עולם ומתאמצים אחד בשביל השני. באמת שזה הרבה יותר קל. לא מצריך שיקולים מוזרים

אז זה המסלול הרגיל.

ביום ראשון כח' אייר..

תודה רבה!

רואים את ההודעה שלך, מי שיודע, עונה.

ריבוי תגובות לא יגרום לתשובה מהירה יותר.

אבל הקפצה עושים לאחר שהשרשור עבר דף אחורה.

לא אחרי חצי שעה!

http://2.inn.co.il/leads/view/476

ונפשי- פשוט באותם רגעים היה חשוב לי לדעת מיד..

אז רציתי שזה יישאר כמה שיותר למעלה..

תודה בכ"ז.. יומטוב!

לכולנו חשוב שההודעה שלנו תהיה למעלה

אבל אני מבקש שלא להקפיץ שירשורים אלא אם הם עוברים דף אחורה.

לא משהו נגד אף אחד.

אלא למען הסדר בפורום!

סתם, סבבה.

קיבלתי, אשתדל ליישם..בע"ה.

שבת שלום!

אני לא כועס

אני (וכולנו) פשוט רוצה סדר בפורום.

תודה על שיתוף הפעולה

ועל הדרך- יישר כח בכולופן על הניהול...

רק טוב.

צודקת

בינתיים לא התלוננתי אפילו פעם אחת אז אני יכול להרשות לעצמי להתלונן איזה פעמיים בכיף

ורק שתדעו, שכשאתה מתלונן על משהו.

זה לא גורם לו להפוך להיות יותר טוב, אלא יותר רע

נוצר לנו בראש זולות של אותו דבר.

נתחיל בראשונה: בגללכם אני לא הולך לישון ולא מצליח לקום לעבוד!!!!! תתביישו לכם!!!

את השניה נשמור למקרה הצורך....

אני מסכימה עם כל מילה!

די לתלונות!! (-זה לא תלונה!!זה אבי אבות התלונות)

התלוננתי כאן לגבי התלונות של חלקכם על הפורום. 

כמובן שמותר ורצוי להתלונן על כל דבר אחר (חיים, לימודים, הורים, משפחה, עלי, קר, חם וכו'..)