פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2290)

|נבוט| |נבוט|

עכשיו, תרצה או לא תרצה אתה תלך לישון.. שני נבוטים בראש לא הולכים ברגל.. >ש<

פורשת ממש ממש עכשיו!!!!

בבקשה נשמתי. תמיד שתרצי להפר זכויות יוצרים- תפני אליי..

מקוווה לישון הלילה יותר ויותר טוב מאתמול.....

ימי הולדת, זוכרים אותו?

מה הסיכוי שמישו יימצא לי אותו?? |מתחנן|

או שאולי נעשה כבר איזה אחד חדש?

וגם לי

.

מחר??

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t394483#4720751

זה לא תקין..

http://www.google.co.il/#hl=iw&site=&source=hp&q=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D&oq=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9&aq=0&aqi=g6g-s1g3&aql=&gs_l=hp.1.0.0l6j0i10j0l3.1000.7141.0.8703.8.8.0.0.0.0.375.1734.0j1j5j1.7.0...0.0.V_-qilUurTM&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&fp=1609c30d74da40c9&biw=1013&bih=481

של בנות שמחפשות שותפות.

חלק מהם נמצאים בתחנות שמול בנייני האומה.

אפשר גם להכנס למכללות ברחבי ירושלים

או להתקשר למישהי שאת מכירה שם,

ושתקריא לך מספרים של בנות שמחפשות מתוך שלטים

שתלויים בלוח מודעות של המכללה, ויש כאלה.

מחר אני ב"ה אהיה במכללה,

אני אברר בלנ"ד.

לא זוכרת איך קראו לה.

תעשי חיפוש דירות בירושלים בטח תמצאי משהו..

https://www.facebook.com/groups/131484570239983/

את רוצה מצד אחד הרבה חופש, מצד שני משכורת מכובדת....

תהני עם החלומות שלך.

אני נהנה במקצוע שלי למרות שאין לי כמעט חופש והמשכורת לא משהו. אני חושב שהעיקר זה להיות מרוצים ממקום העבודה וזה ב"ה מתקיים אצלי ובגדול.

אני דווקא ההפך, עובדת במשרה בכירה, עובדת מול כל 'המי ומי' הבכירים במדינת ישראל ומשרד הבריאות, משכורת מכובדת.

אבל הערב נזכרתי בימים שהייתי צעירה יותר ועבדתי במעון פעם בשבוע, והתחרטתי לשניה שאני לא גננת או משהו כזה.

אתה נותן, מגיע למקומות גבוהים אבל אין כמו לעבוד עם ילדים תמימים, בריאים

אולי הפתרון זה ילדים. ,ילדים זה שמחה,- לא סתם אמרו את זה

אני בת 20, לא יותר

בת 20 במשרה בכירה במשרד הבריאות?????

איך משיגים כאלה פרוטקציות??

ולשאלת השרשור-

(ואפתח בפלסוף) בנעליים יש שלושה פרמטרים: נוח, יפה וזול. אפשר להשיג רק נעליים שעונות על שני פרמטרים בלבד... אבל לא על השלישי 

כנ"ל בעבודה...אולי אפשר ללכת עם הנמשל עד הסוף...

יש עבודה יפה (יוקרה) ונוחה אבל לא זולה (צריך לעבוד קשה)

טוב...אני סתם בונה תיאוריות....חחחחח....

מה שרציתי לאמור הוא שאין אפשרות לענות על כל הדרישות...

ואצל אישה חשוב במיוחד שהיא תאהב את מה שהיא עושה

אני אישית משתדלת לחפש עבודה שאני אוהבת ולא להתפתות לעבודות זמינות אבל לא מספקות...

למרות שאין לי יותר מידי כסף בשביל להתפנק..

תשכחי מהרבה חופש ותשכחי מהרבה משכורת

כדי להגיע למשכורת מכובדת את צריכה לקרוע את ה*** כמה שנים טובות ולעבור כל הזמן עוד השתלמויות בסוף לקראת הפרישה לפנסיה תגיעי למשכורת מכובדת

ולבעס אותך עוד? - בתור אשה אני מאחל לך בעז"ה הרבה ילדים מה שאומר הרבה עצירות בהתקדמות.....

אבל כמו שכתבתי לפני כן העיקר זה ליהנות ממה שעושים.

אבל כשנהנים הכל נחמד וקל יותר!!

ההמלצה של כולם כאן זה זה ללכת ללמוד משו שאוהבים!!לא ניראה לי ללכת ללמוד מקצוע לפי המשכורת שאפשר לקבל בו..

אבל אני נשאר מאוחר, ועובד בלי סוף כמעט...

22:58... במשרד

אבל זה מקצוע שאני אוהבת, ומעניין לי, וגם תורם לסביבה ובחברת אנשים.

יכולה להיות משכורת מכובדת אם אשתלב במקום טוב.

חופש בחגים ושבתות כמובן.

אני מתארת לעצמי שיתאפשר לי חופש בחלק מהחופש הגדול. שוב.. תלוי איפה אשתלב.

אבל הלימודים קורעים. והורסים כל רצון טוב.

בקיצור- אם יש משהו שבאמת מעניין אותך ונראה לך שתאהבי-

תלכי עליו. למרות שהוא לא עונה על כל הדרישות. זה שוה את זה.

(והלוואי שאנשים שאני מתלוננת להם כל היום לא יראו את זה כדי שלא ישלחו לי כל פעם את ההודעה הזאת כשאבכה להם )

אני למדתי מקצוע שבעז"ה אני מתכננת לעסוק בו כעצמאית

ואז הוא יאפשר לי את רוב התנאים שציינת..

כל מה שקשור בעסקים

עזבי אותך, תשתי שוקו!

שוקו עושה מצב רוח.

מצב רוח עושה טוב לגוף (מדעית! זה משחרר הדרופילים או משו כזה)

טוב לגוף= בריא לגוף.

מ-ש-ל

כבר קיבלתי את המנה שלי להיום. אז רציתי לגוון...

|מסוממת שוקולד|

בס"ד ובהשתדלותי

תודה על ההמלצה |רושמת לעצמה|

או טקילה. או ואן-גוך. או ניזט. או יין יבש. או בירה. או כוהל. כן, זה שמחטאים איתו.

אני לא אשכח את פורים, ישבתי בעבודה פתאום מגיע שליח ממשרד החוץ עם משלוח מנות ענק לבוסית ולי.

פתחתי להנאתי את המשלוח, קראתי לחברה ממחלקה אחרת והתחלנו לזלול. עד שמצאנו בפנים בקבוק וויסקי מעולה.

המלצה שלי- אל תשתו בעבודה. גם אם זה 'כוסית' אחת.

בטעות סיימנו את כל הבקבוק ואת ההמשך אתם בטח לא רוצים לדעת...

והוא תמיד בודד ואומלל ומיותם?

אנחנו מחדשים מלאי... אני לא המתחשבת היחידה.

ודווקא היום, הייתה לו חברה נכבדה (יין חצי יבש, מרלו ועוד כמה), אבל ראיתי שהוא מרגיש מנודה.

בין כל הענבים האלה, הוא עמד שם בבדידותו הרימונית הנאצלת.

שתק.

לא הייתה לי ברירה וגאלתי אותו מיסוריו.

וגם אותו תגאלי מייסוריו...

ככה מתחילה התמכרות, חביבתי

בפעם הראשונה בחיי למקומות אפלים?

את החשבון של הגמילה אני אשלח אלייך.

*כל מי שבא איתי מגיע מרצונו החופשי וזוכה לקחת את כל סוגי האחריות על עצמו.






_______________
*למעט אנשים שנלקחו בכפייה עבור כופר, איומים ושאר סחיטות.

(משה, 22:52, במשרד ...)

אמצע הלילה זה לא 22:17

שאת צריכה להתחיל ללכת לישון מוקדם!

או לחלופין- לשבת ללמוד!

אבל לשתות מיץ רימונים לבד?! באמצע הלילה?!

סנובית. לפחות היית שולחת לי כוסית.

כי יש פה מלא גשם מגעיל...

ובמחילה מכבודך, בשביל זה יש מדבר..

אולי האוזן שלי נראית לך כמו מדבר אבל לא.

זה אוזן והמדבר נמצא בסוף העולם שמאלה..

למה אתה חש צורך לצרוח,אם אפשר לדעת?

יש איזה אחד,אתה לא מכיר אותו, דוני קוראים לו.. הוא ביקש ממני..

אממממ.. תלוי מה הבעיה. אבל בגדול אני מאמינה שאני יכולה..

וחוץ מזה כל הפואנטה זה לצרוח למי שלא רגיל לצרוח!!

אחרת מה זה שווה??

יש לי עוד מלא דברים להגיד עליו, אבל אי אפשר. לשון הרע..

אני מקשיבה (ולא רק שומעת)

אני מנסה לחשוב על מה שהוא אמר מהזוית שלי, הרבה פעמים זה נותן פרספקטיבה אחרת.

אני מנסה לעזור כשאפשר,

לתת עצה.

להרגיע שהמצב לא כזה חמור  (והרבה פעמים הוא באמת לא כזה..רק שמרוב הפאניקה והחשיבה על הבעיה לא מגיעים לפיתרון)

אמממ.. כל מקרה לגופו.. אבל בעיקרון...

זהו. נראה לי..

|אל תגלה!!|

כמוצי תלכי ללמד את דוני איך צורחים לא באוזן של אנשים ואיך מקשיבים ומאזינים ולא רק שומעים..

והוא גם יסביר לך מה זה לשון הרע שיהיה קצת דבר תורה

כי אין סיכוי שאני מספיקה הכל ב-2 דקות..

אבל דוני,אתה מוזמן מחר. אתה. אני. דיון סוער.

פה או באישי

(^^^ תראה איזה פירגון: נתתי לך להחליט איפה!!)

ולעשות שטויות

דוני התחיל..

אני דווקא חושבת שזה לגיטימי מאוד!! אני תמיד עושה את זה..

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!

אייכה.

מכירה אותה?

ואוו את מתכון להשמנה (ממחמאות)

כי אני יכולה להמשיך!

|מאיימת|

פעם נכנס לי מקק ענקי לחדר, עם מחושים זזים ורגליים מהירות.

ברחתי מהחדר בצרחות וביקשתי עזרה במסדרון.

למזלי, הסתובב שם חבר של מישי, שבא ומעך אותו באבחת נעל.

חוצמיזה, שאת חייבת לי ביקור, אז בואי.

יש גם נשים שמעיזות לעשות את זה.

זה מגעיל אותי משום מה...

אין כבר אוטובוסים מפה... פעם הבאה

משום מה מגעיל גם אותי. (אני עובדת עם שאריות של בע"ח כל היום...)

אני אזכור את ההבטחה! 

הייתי מהאלה שדוכות בלי בעיות.

ואז המדריכה שלי בחמישית אמרה לי משהו שנחרט לי עד היום:

למה להרוג אותו? גם הוא רוצה לחיות! |לקרוא בזעזוע|

ומאז אני לא מעיזה. אלא אם כן זה פיקוח נפש..

אשריה, בקיצור, השפיעה עליי עד כדי כך..

שיחסית בתחילת החמישית באה אלי בצעקות העירה אותי והקימה אותי מהמיטה כי יש לה ג'וק ענק ליד המיטה. בסוף שקמתי והלכתי לחדר שלה שעה חיפשתי ג'וק ענק ליד המיטה שלה (היא לא הסכימה להיכנס לחדר) מצאתי חרק יותר קטן מזבוב מטר מהמיטה שלה!!!!!

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי

חברות נוהגות להעיר אותי קבוע כשמגלות איזה מקק אצלן בחדר. *מנפח שרירים*

יעל, יש פה מקק!!!

בדירת סטודנטיות חייבת להיות מישהי שתהיה אב הבית.

התנדבתי, מה ל'שות..

אבל תחשבי על זה שזה לא כ-זה נורא.

הוא לא יעשה לך כלום. תתכסי מתחת לשמיכה ותהדקי אותה סביבך.

בעע מסכנה..

או פיתרון ירוק יותר, תמצאי שממית/לטאה/זיקית, תשימי אותה בחדר, ומובטח לך שלא תראי את כל היצורים האלה..

ואת השממית שהצליחה להיכנס הצלחתי להבריח מזמן...

להכניס שממית/לטאה/זיקית הביתה.

כי כאילו.. היא כ''כ נהנית מנוכחות העכביש שברור ששממית רק תוסיף להנאה והשמחה..

והייתי מזמינה אותך, רק שאת בטח לא תרצי לבוא כ''כ רחוק..

ומשפט יפה ששמעתי:

לראות עכביש זה שטויות, הבעיה מתחילה ברגע שהוא נעלם..

במיוחד בגודל שהיא תיארה,...

הם גם פחות מזיקים ומגעילים מעכביש...

א) פחות מגעילים? מי המציא לך את השטות הזאת?

ב) כלל יהא בידך- ככל שהיצור יותר גדול= יותר מפחיד/מגעיל ויותר צרחות

ג) עכביש אפשר למעוך. זיקית לא. (וגם אם כן, רק לחשוב על הרעש שזה יעשה ובא להקיא..)

גם מחסל אותם בצ'יק ועוד זה מצחיק...

אין כמו לראות בחורה רודפת אחרי העביש עם נעלי שפיץ 

מוזמנת חח

(לא מסובך מדי) 

תכניסי אותו לקופסה, תניחי ליד המיטה ברגע שהעכביש יכנס לסעוד

עלייך לאזור אומץ ולסגור את הקופסה.

אפשרות שניה:

להרחיק את המיטה מהקירכמה סנטימטרים ולהניח את רגלי המיטה בתוך

נטלות מלאות במים או משהו דומה.

לילה טוב.

גם אני וגם אחי הגדול ברחנו...

בסוף אחי הוציא אותו החוצה עם יעה ומגב. אני צועקת לו: רחוק, רחוק!!!!

ואז ב"ה באה ציפור ולקחה אותו...

אז הדאגה היחידה הייתה שמא יבוא אחר במקומו... שנאמר: 'אין עכביש שאין לו מקום' (ואל תשאלו אותי מה הקשר...)

הלכתי ללמוד עם חברה (מה זה הגשם המגעיל הזה בחוץ?!)

השארתי את הדלת פתוחה

הדלת של השותפה גם פתוחה....

בטוח הוא הלך לשם!

עכשיו אני אשן בשקט

..

מי עוד??

איזה כובע יש לך שממנו את שולפת את הדברים

וכמובן אני ערה (בנתיים...)

תעשו הרבה רעש כדי שיעורר כאן עוד כמה

התחלנו במשחק למעלה!

אני סולחת לכם..

אבל תעלו אותו ב-ז-מ-ן.

..ולפעמים, החגיגה נגמרת, אך כמוצי? לעולם נשארת..

                 (לפחות ל- לעולם הקרוב אלינו.. )

עוד 10 דקות אני אנעל את השרשור.

את תשבי ללמוד.

עוד 45 דקות אני אפתח אותו לרבע שעה. וחוזר חלילה...

סגרנו?

ווואי. סטיגי. יש לך רעיונות טובים

אם את באמת צדיקה תיכף יגיע לשולחן שלך משהו טעים לאכול ותוכלי ללמוד לפסיכומטרי בנחת

רחוק...

מכירה את הסיפור על רבי זושא מאניפולי?

ואני מכירה הרבה סיפורים עליו...

אבל אתה בטח מתכוון לזה שהוא לא היה אומר "אני"

רק לא זוכרת אותם.. אני גדלתי יותר על סיפורים חסידים בעש"ט, מגיד ממזריטש ורבני חבד

רוצי לפתוח שירשור חדש. כי זה ננעל עוד 6 דק'..

בואנה! קשוחה זאתי!!

חברים. נעמתם לי מאוד!! אחזור עוד חצי שעה אם המפקדת מאשרת לי, כמובן..

ישישור?

חח

 צ'או

זה יחכה למחר אני צריכה לחזור לעבוד

באותו יום היה שמש בית-המדרש באניפולי זעוף וכעוס. כמה מן המתפללים לא נענו לבקשתו להחזיר את הספרים למקומם אחרי הלימוד והתפילה. מישהו פסע בנעליים מטונפות על הרצפה שזה עתה סיים לנקותה. ובכלל, הוא הרגיש שאין מכבדים את עמלו די הצורך.

הוא היה קצר-רוח גם בגלל הצטברות של עניינים שהיה עליו לסדר. לכן ביקש לסיים את עבודתו מוקדם וללכת לעיסוקיו. כל דבר שעיכבו בבית-המדרש היה למורת-רוחו.

אחד מתפקידיו היה להגיש לצדיק רבי זושא מאניפולי את ארוחתו, לאחר שסיים את תפילתו. תושבי העיר, שהכירו בצדיקותו ובקדושתו, וידעו גם את עוניו, שילמו לשמש בעד הכנת ארוחה לצדיק, והוא היה מגישהּ לו מדי יום ביומו.

דרכו של רבי זושא הייתה, שכאשר היה נזקק לדבר-מה, היה נושא את עיניו כלפי מעלה וקורא: "ריבונו של עולם, זושא צריך כך וכך". מאז ומעולם נמנע מלהזכיר את רצונותיו וצרכיו בגוף ראשון, ולא היה אומר זאת אלא כמספר על הזולת שזקוק לעזרה. "זושא עייף", היה אומר, "זושא צמא". לא היה בקריאה זו משום חידוש לכל מי שהכיר את דרכו הקדושה של רבי זושא.

מדי יום, בתום תפילתו, היה רבי זושא נושא את עיניו למרום וקורא: "ריבונו של עולם, זושא רעב". השמש, שהיה שומע את הקריאה, היה יודע שזה הרגע שעליו להגיש לצדיק את ארוחתו.

באותו יום המתין השמש באי-רצון בולט לסיום תפילת הצדיק. הזמן דוחק, ואם יאריך הצדיק בתפילתו, מי יודע אם יוכל להספיק את כל אשר עליו לעשות. אך אין לו ברירה אלא להישאר עד סיום תפילתו של הצדיק, כדי להגיש לו את הארוחה שלאחר התפילה.

כאשר נשמעה סוף-סוף הקריאה "ריבונו של עולם, זושא רעב", כבר היה השמש חסר סבלנות. אפשר לומר שהקריאה הזאת אפילו הכעיסה אותו. הוא ממתין מדי יום לסיום תפילת הצדיק ומגיש לו את ארוחתו, ואילו רבי זושא פונה לשמים, כאילו אין מי שדואג לו לארוחה.

באותו רגע התגנבה לליבו מחשבה להוכיח לרבי זושא כי אחרי הכול זקוק הוא לעזרת בשר-ודם, ואילולי הוא, השמש, היה נשאר רעב. הוא החליט, כי מחר כשיסיים רבי זושא את תפילתו ויפנה בקריאה לשמים, לא יזוז השמש ממקומו ולא ייגש אליו. "כאשר ייווכח רבי זושא שאיני מגיע, יקרא לי בשמי ויבקש ממני את ארוחתו", הרהר בליבו.

באותו יום, כאשר חזר רבי זושא לביתו, עמדה בדרכו שלולית גדולה של מים. כדי לחצותה הונח מקצה אחד למשנהו קרש, ששימש מין גשר, וכך עברו עליו עוברים ושבים.

בעוד רבי זושא מהלך בזהירות על הקרש, הגיח לפתע נער פוחז, שלא הכיר את הצדיק וחמד לו לצון. הוא קפץ בכוח על קצה הקרש, ורבי זושא החליק ונפל למים.

הנער לא ברח, אלא הביט משועשע ברבי זושא, כיצד הוא מתרומם לאיטו, כולו נוטף מים, ומרים את כובעו הרטוב. להפתעתו הרבה הביט בו הצדיק בעיניים אוהבות והחל להרעיף עליו ברכות, בחמימות רבה, כאילו גמל עמו חסד נפלא.

הנער לא התאפק וסיפר על התעלול לאחד מבעלי-המלאכה שעבדו בסביבה. הוא מילא את פיו צחוק כשסיפר כיצד הצליח לעשות את מעשה הקונדס ואף לקבל ברכות.

בעל-המלאכה שאיתו דיבר הרצין לפתע והחל לשאלו כיצד נראה אותו יהודי. הנער תיאר את דמותו, והאיש החל לצעוק עליו: "מה עשית! פגעת באיש צדיק וקדוש. החטא לא יכופר לך. אוי לך ואבוי לנפשך".

הנער החל לרעוד. הוא לא שיער שהתעלול הקטן סיבך אותו כל-כך. בקול מפוחד ומבוייש שאל את האיש: "מה אעשה? עוץ לי עצה כיצד לתקן את החטא. אעשה כל מה שתאמר לי".

בעל-המלאכה הרהר רגע ואז עלה במוחו רעיון. "מחר בבוקר תבוא לבית-הכנסת ותביא עמך ארוחה טובה", אמר. "כאשר יסיים הצדיק את תפילתו, גש אליו, בקש את מחילתו והנח לפניו את הארוחה. רבי זושא הוא עניו גדול ובלי ספק יסלח לך מיד". קיבל הנער את עצת האיש, ושב לביתו בלב חרד.

למחרת ישב השמש במקומו, כפי שתכנן. מצב-רוחו שפר עליו. רוצה הוא לראות כיצד רבי זושא יתייאש מלקבל את ארוחתו מידי שמים וייאלץ לפנות אליו.

הנה מגיע רבי זושא לסיום התפילה וקורא: "ריבונו של עולם, זושא רעב". לפתע נפתחת הדלת ואל בית-הכנסת נכנס נער צעיר, ובידו מגש מלא כל-טוב, מאכלים ריחניים, מזונות ושתייה, ומניח את המגש לפני רבי זושא.

רבי זושא הביט בו בעיניים רכות. הנער החל לדבר בשטף: "אני הנער שאתמול גרמתי לרבנו להחליק למים. אנא ממך, סלח לי. היה זה רגע של משובה, ואני מתחרט על כך בכל ליבי. האם יואיל רבנו לסלוח לי ולהסיר מעליי כל קפידה?".

רבי זושא אחז בידו של הנער והסביר לו כי כבר בשעת מעשה לא הקפיד עליו, והנער אף לא היה צריך לטרוח בהבאת המאכלים. הוא הודה לנער והוסיף עוד לברכו.

ומן הצד צפה השמש בנעשה, משתומם ונרגש. הוא המתין לצאת הנער, ואז חקרו ושמע מפיו את כל קורות יום האתמול. "הנה נוכחתי כי אכן מן השמים דואגים למזונותיו של הצדיק, ואני איני אלא שליח ההשגחה", הרהר בליבו.

מי איתי?

תאמיד אפשר למצוא מה לאכול אם זה קופסה תירס, טונה חבויה איפשהו

סלט קטן אבל משביע, חביתה

רק להשקיט את הרעב

האופציה אחרונה להזמין משהו אלא אם כן את גרה בחור נידח שאין בקרבה שום אוכל עם משלוחים

בכול מקרה כ"כ על הויתור בתקוה שזה יעמוד לזכותך ;)

בא לי אוכל!!!

ואין לי סבלנות להזמין משו. זה לוקח מלללא זמן..

(בנתיים אני אוכלת מסטיק )

וחברים. סחאה על זה שקראתם עד הסוף!!

בלי סבלנות לא תקבלי אוכל אמיתי מהר

ועכשיו היא חזרה הביתה!!!

עכשיו צריך רק את הגמד שילחש לך את התשובות במבחן ואת מסודרת

טוב, מודה: אני כ-ן צ'כה גמד

יש לך כמה ספיירים?

חסרת אחריות שכמותך.

אבל אני זזה לישון.

השליטה בכם עכשיו היא בבלעדיות של המנהל הנערץ נפשי תערוג.

מוזמנים להתחנף אליו 

כמו צמח בר- שיהיה הרבה הצלחה!!!

ותזכרי שבתכלס, אם רוצים להצליח בפסיכומטרי- חייבים לשבת לחרוש. בלי התעסקויות מהצד.

תקבעי יעדים, זמנים, פרסים או כל דבר אחר שיכול לעזור.

מחזיקים לך אצבעות 

מחר יהיה יותר טוב..

באמת אמא!!

הפיתרון האמיתי היה להניח מראש שזה מה שיקרה, ולבשל מראש קצת יותר.

(משה, אחרי שבררתי כמה מאות ק"ג של אורז במטבח 933, בית ליד...)

תכססי את העיפרון ותאכלי את המחק תוך כדי פיצוח התרגילים

וכמה שאת שקועה עכשיו בפסיכומטרי (מתרגלת ולא מברברת) כך הציון שלך יגדל

המון הצלחות!!! (כפול 800)

צדיקה

זה מצב "צדיקה"

לא תיאור של כמוצי- צדיקה..

מליון ש"ח!!

אני יודע מי הבא שעוזב...

.

למה אנ י פה אם אני באמצע פסיכומטרי? שאלה טובה!!

תודי שהופתעת מההיענות הגבוהה בשעה הזאת...

שהימרת עלי...

לא הופעתי מאד.

 בכל זאת, מוצ"ש...

נראה לי שאתם לא הבנתם את ההימור שלי...

אני פה מההתחלה עד הסוף.

אני אכבה את האור.

תלכו או תישארו- זאת החלטה שלכם!

לי יהיה יותר מקום 

אולי אני זה שאכבה את האור?

אני מהמר שמשה יפרוש אחרון ביחד עם צדיקה

לילה טוב  

לק"י

יש לכם שבועיים לראות אותי פה ברצף..

אח"כ אני רק אבקר..

מבטיחה להתגעגע!!!!!

אם הוא ישאר לבד?

בס"ד ובהשתדלותי

|קול מהדהד|

בן דודי החדש כבר בן 3 שבועות |נאנחת מאושר| איזה מתוק הוא!!!

בס"ד ובהשתדלותי

איך היה הלילה שלכם? אני כמובן נשארתי ערה כל הלילה, וסיימתי כמה שלבים ב- Piggly.

הייתי אמורה כבר להיות מחוץ לבית

הייתי אמורה כבר להיות מחוץ לבית

מי שער ישן בשעות ההפוכות

חוץ מאלה ש\לא ישנים כאן ולא כאן אז זה באמת כבר עצוב

החיים של רובנו הם אחרי ה"בום" בטבעי..

ולהבא נזהרים כשחותמים חוזה על משהו שנוטה להסתבך ולקחת 25% יותר (או במקרה הנפוץ יותר - פי 3 זמן) מהמקורי.

(משה, באותה הסטואציה בדיוק)

החיים שלנו ב"ה דינאמיים ולכן נוטים לשינויים..

מה שאומר שמידי פעם אנחנו צריכים לעצור לרגע ולבדוק מה הם סדרי העדיפיות שלנו ברגע זה..

מוותרים על מה שפחות חשוב, משקיעים במה שכן ומצמצמים מעט בכל השאר..

ואז חוזרים למנוחה ונחלה= חיים תותים..

עד לפעם הבאה..

אבל סדרי העדיפויות שלי היו אחרים וטובים. = חיים תותים.

אין לי חשק לשנות אותם...

|אנחה|

או עבודה ממש טובה שהקב"ה זימן...

אבל זה דורש המון כוחות.

אני מאמינה שעם ה"שפע" שנוחת עלינו, אנחנו מקבלים גם כוחות להתמודד איתו.

לא תמיד זה נראה כך, ולפעמים בכלל לא ביקשתי את השפע הזה..

אז יש מצב שתרדמי על הספה, לא יהיה לך כוח לקום בבוקר ולא תראי פרק מהסדרה האהובה שלך (אגב, לא משנה מה אני אף פעם לא מפספסת ), אני לא חושבת שזה כזה נורא..

את לא מושלמת..

שיסבכו את העניין...!!!(מנסיון...)

אבל מנסיון גם דברים מגיעים בהפתעה לפעמים נעימה ולפעמים לא כל כך נעימה..

בחירה שלנו איך לקחת את הדברים..

אבל בסופו של דבר יש סיפוק כשמכניסים עוד משו בחיים ומצליחים בו...!

ואז חושבים איך יכולתי לא לקחת/לעשות את זה..

מזל טוב (?)...

בהצלחה!!

לא שמעת על זה שפרישה מהפורום מותרת רק לאחר ותק של לפחות חצי שנה??

ובכל זאת,

אני בטוחה שהוספת רבות לפורום, אז תודה רבה לך על כך..

שיהיה לך המון בהצלחה בכל...

(עריכה: יצאתי חומוס, כי יש לך ותק של יותר מחצי שנה.. אז יש לך אישור... )

ואנשים, מה קורה פה??????

תודה לך על כל האור שהוספת וימשיך להופיע כאן

תודה לך על גישה אופטימית שהשרשרת בפורום

תודה לך על שמחה וחיוכים שהענקת לחברי הפורום

תודה על הכל

אני בטוח שתעשה חייל שם בחוץ

דרך צלחה ובעז"ה שהחיוך לא ירד מהפנים שלך אפעם! 

המון שמחה אמיתית!

ותודה על הכל

היה כייף לקרוא דברים שכתבת. למדתי הרבה מושגים חדשים (שה' יפנק אותך )

שיהיה הרבה הצלחה!!!

בס"ד בר"ה

תודה לכולם על הכל!!!

היו שלום 

1) יום הזיכרון הייתי בשרים מספרים וזוכרים (לא בטוח לפי הסדר הזה) והיה ממש טוב.

2) פגשתי מלא חברות שלא ראיתי ש-נים!!

3)יום העצמאות היה טו-או-ב!!

4) הייתי במסיבת הודיה השבוע! איזה טוב ה'!!!

5) אני חיה, נושמת, רואה, שומעת,מדברת, הולכת,מזיזה אברים בגוף. הכל אצלי מתפקד מצוין!!

ב''ה יום יום.

איזה טוב ה'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני מצליחה לדמיין את האור בקצה המנהרה..!!

הצלחתי להתקדם בכמה וכמה ענינים ב"ה

אבל כפרה על ה', בלי קשר.

פגשתי שני אנשים מהממים שאני מאוד אוהבת ;)

ה'

1. שלא נפלתי לפני 8 בבוקר

2. שלא איחרתי לעבודה יותר מ20 דק'.

3. ניצלתי את החופש עד הסוף ואפילו עסקתי בגינון

4. לא התקשרו לבקש שאני יעבוד שעות נוספות

5. שהחיים מחייכים אלי

6. ראיתי המון ילדים בריאים ויפים והתרגשתי. כי אני רואה ההפך ביום יום

7. אוהבים אותי בעבודה שלי