מקווה שאני לא אסתבך בע"ה..
כתוב במדרש(פחות או יותר ככה):"אמר רבי אבין הלוי מרבי יהודה: "ותמת הדגה אשר ביאור"- ממכת דם נתעשרו ישראל"
ומסביר שם,שכאשר יהודי היה לוקח מים זה היה נשאר מים,כשמצרי היה לוקח מים,זה היה נהפך לדם,אלא אם כן המצרי קנה את זה בכסף מהיהודי
לכאורה תמוה: א. מה מצא רבי אבין ללמוד את הדרשה הזאת שנתעשרו ישראל ד-ווקא מהפסוק הזה?היה יותר מתאים נגיד לדרוש את זה מהפסוק שמדבר על זה שהיאור נהפך לדם..ולכן נתעשרו ישראל!מה הקשר ל"ותמת הדגה אשר ביאור"?
ב. כתוב בגמרא שאין נהנים ממעשה ניסים,אז איך עם ישראל מכרו את המים למצרים ונהנו מהנס?!
אז ככה,
ישנה חקירה במפרשים לגביי מה קרה בדיוק במכת דם,האם היאור הפך לדם,וכל יהודי שלקח זה נהפך לו למיים,או היאור נשאר מים,וכל מצרי שלקח נהפך לו לדם.
יצא מהמחקירה הזו,שמהפסוק "ותמות הדגה אשר ביאור" משמע,שבמכת דם היאור נשאר מים,ומצרי שלקח נהפך לו לדם,למה?כי אם היאור היה נהפך לדם,מה הפסוק בא ולחדש ולהשמיע לנו?ברור שהדגה תמות!הכל דם!אלא,מכאן מבינים שהיאור נשאר מים,ולמרות זאת,הפסוק בא להגיד לנו שהדגה מתה,למרות שהיאור נשאר המים!
והנה התשובות
אם היאור נשאר מיים,אז כשיהודי לוקח ממנו מים,זה לא נס!לקחתי מים מהיאור והם נשארו מים לכן יוצא שעם ישראל לא נהנה ממעשה ניסים
אפשר לבוא ולהקשות על זה:כתוב שממעטים בניסים,אז לכאורה היה צריך שהיאור יהפך לדם ולא יישאר מים,ויהודי שייקח ממנו דם זה יהפך לו למים,ואז הנס יקרה ליהודים שהם פחות במספר,מאשר שכל מצרי ייקח,וכל לקיחה תהיה נס,ככה כמות הניסים הרבה יותר גדולה וראינו שצריך למעט בניסים!
לכן בא ר' אבין ודורש את הדרשה על הפסוק הזה ד-ווקאכי מהפסוק "והדגה אשר ביאור"למדנו שהיאור נשאר מיים,ושהנס קרה למצרים דווקא,אז כדי שלא ייקשה לך איך היה ריבוי בניסים,בא ר' אבין ואומר לך,תדע,מזה שהיאור נשאר מיים היהודים התעשרו! והתעשרו ביושר!ולכן היה ריבוי בניסים בשביל שישראל יתעשרו.
חזק וברוך למי ששרד עד פה..
שבצ'לום!=]
לרפואת הרב יעקב חי בן מרגלית הי"וו(בנו של הרב עובדיה שליט"א.
החיים יפים!
)
ובטח ובטח שאל תיקחו אותי ברצינות בטעות.............)