קורע..>ש<..

בעזהי"ת.

במשך 2000 שנה האנשים התחלפו

וכל היהודים בעלי פרס נובל, למעט פרופ' אומן, לא פתחו גמרא מעולם...

אז לא נגלה להם שהם עשו פאשלה..

לומדים בשביל הנאה אינטלקטואלית??

לומדים-כי זה תורה!

תורה לומדים לשמה!

הדהים שגויים דווקא הבינו שהכל נובע מלימוד התורה..

ומה יהיה עלינו...

אבל אני מסכימה עם ביניי''ש..

לומדים תורה כי זה התורה..

ולא בשביל סיפורים או חוויה אינטלקטואלית...

זה היה ממש מוזר..

אנחנו לומדים תורה,כי לימוד תורה זה דבר חשוב מעצם היות התורה דבר ה'.כדי להופיע את דבר ה' בעולם.ה' גילה את עצמו בתוך התורה.

( בהקשר זה כדאי ללמוד אורות התורה,וגם כדאי מאוד ללמוד את "חיי עולם " של הרב אבינר..)

כמובן,שגם לימוד תורה זה חשוב כדי לבנות את עצמנו,כדי להוסיף לקומת הרוח של עמ"י ,להעלות את העולם ולהשפיע עליו טוב,

אבל בשביל מאמץ אינטלקטואלי??

לך תלמד מתמטיקה..

בינייש,

יש עניין אינטלקטואלי דווקא בלימוד "לשמה".

אין יותר קלאסי מהגדרתו של ה"נפש החיים":

"אבל האמת,

כי ענין 'לשמה', פירוש:

לשם התורה.

והענין כמו שפירש הרא''ש ז''ל על מאמר ר''א בר' צדוק:

עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן.

זה לשונו: 

עשה דברים לשם פועלן - 

לשמו של הקב''ה, שפעל הכל למענהו.

ודבר בהן לשמן - 

כל דבורך ומשאך בד''ת, יהיה:

לשם התורה,

כגון: לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול,

ולא לקנטר ולהתגאות.

עד כאן לשונו."

 הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.

ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.

ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.

ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

רחלקה- את בטוחה על הנתון ההוא?

או שהצלחת לשכוח את שי עגנון?

(שהרי הרבה התפקרו... אפשר לדפדף כאן.)

אבל זאת לא הסיבה לכך שזכו -

עדיין, הרוב הגדול הוא של יהודים שלא זכו ללמוד, כנראה.

יכול להיות שעצם לימוד הגמרא במהלך הדורות העשיר את הגניוס היהודי,

או משו?

יהודי המזרח התגוררו במדינות ערב ואסלם. ברוב המקומות הם התבלטו מעל לשכניהם בתרבות, השכלה ועסקים. גם יהודי אירופה והמערב התבלטו מעל לסביבתם בהצטיינות תרבותית ועסקית. רצה הגורל ויהודי המזרח התחרו בערבים, ואילו היהודים בגרמניה ובהולנד התחרו בגרמנים ובהולנדים. היהודים ניצחו בשני המגרשים, אבל האם ניתן להשוות את האוניברסיטה בקזבלנקה (שהוקמה רק ב-1975) ובחלאב (נוסדה ב-1960) לאוניברסיטת ברלין, קמברידג' וברקלי? לא היום ובוודאי שלא לפני תשעים שנים! האם ניתן להשוות את רמת הסביבה והשכנים בבגדד, בצנעה ובדמשק לשכני היהודים באמסטרדם, ורשה ובודפסט? לא אז ולא היום. הפערים אדירים בכל קריטריון של תרבות, השכלה, טכנולוגיה, כלכלה, סביבה ואפילו כדורגל. המזרח הערבי מפגר היום ופיגר הרבה יותר בעבר. יהודי המזרח עלו לישראל בשנות החמישים ורוב יהודי צפון אפריקה בשנות השישים – רובם נשאו בכליהם את פער נוף הולדתם. את הפער שבין 817 זוכי פרס נובל ילידי המערב ה"לבן", לבין 2 זוכי פרס נובל – ילידי האסלם ה"שחור". רק 2 ערבים זכו אי פעם בפרס נובל (אם נשמיט את זוכי פרס נובל ל"שלום").

http://www.kav.org.il/100994/b1235

אתה מדבר על יחס הזכיות בין אנשי ערב לאנשי המערב בכלליות.

(והמסתעף מזה לעניין הפרש אינטלקטואלי, לדבריו, בין אשכנזים למזרחים)

אין כאן הסבר לעליונותם השכלית היחסית של יהודים על עמים אחרים -

גם קבוצות אתניות אירופאיות.

וכשזו נחותה - גם הם נחותים.

(יש שם גם המשך טענה שהשלטון האדום המשיך להשאיר אותם נחותים, אבל זה נושא אחר).

שאת סיבתה (בה היינריך לא עסק) אנו מנסים לברר.

יש הבדל בין ההשכלה והאקדמיה של אירופה- לאפריקה וערבו-אסיה (ככה קוראים לזה?)

אבל אצל היהודים- כל הת"ח ענקים באותה מידיה! בכל ארצות מוצאם!

האם נאמר שרש"י גדול מהרמב"ם רק בגלל שהוא היה מצרפת והוא- ממצרים?

האם נאמר שהרמ"א היה גדול מהשו"ע רק בגלל שהיה בפולין ?

האם נאמר שהרב הירש היה גדול מהבבא סאלי- רק בגלל שהוא היה בגרמניה והוא היה במרוקו? (? <זה אשכנזיה מתפדחת)

וגם בדור שלנו ממש- מי יגיד שהרב עובדיה יוסף שליט"א- הוא "נושא בכליו את עפרי נוף מוצאו" ???

הרי זה מגוכח!!

אשר על כן-

כנראה ליהודים יש משו אחר

וזה לא הידע- אלא החשיבות שנותנים לידע

וההרגלי חיים של הקניית למידה בכל הזדמנות

(ויש הרבה מה להרחיב על זה- בתאוריות של חינוך, הקניית קריאה טבעית, למידה טבעית מהסביבה, השתקפות ערכי החברה בתחומי ההתמחות ועוד)

א. גם הראשונים שהיו בספרד ובצפון אפריקה, נמצאו בחזית התרבותית-השכלתית העולמית דאז,

התכתבו עם גדולים אחרים מעבר לים (למשל: אגרות הרמב"ם), והיוו המשך ישיר מרב לתלמיד,

של בית המדרש והעתקת השמועה.

וזה נשאר נכון לגבי חובשי בית המדרש, גם כאשר ארצות אלה ירדו מגדולתן היחסית בכל הנוגע לתרבות,

השכלה, קשרי מסחר ונמלים.

אז כנראה שיש להפריד את התחום התורני, שהשתייך לאותה שכבה של תלמידי חכמים (ומאז ברוך ד',

שיוויון ההזדמנויות גדל, ורבו ספסלי בית המדרש עם הדורות) - לבין מה שנוגע למצבו של המון העם.

ב. בכל אופן - ברור שבמדינות שונות, הקהילות היהודיות פיתחו תחומים שונים בתורה.

הגישה ללימוד גמרא היתה אחרת (גם באירופה: בין בית המדרש הליטאי, החסידי, הפולני, הגרמני).

מסורות פסיקה, היחס בין נגלה ונסתר, מינון ודרכי הלימוד, וכן הלאה.

ממילא - לא שייך בכלל "למדוד" (וממילא גם לא כדאי) תלמידי חכמים ממרקש ומבגדד,

מול מקביליהם מבריסק, מגליציה, מקראקוב ומברלין.

מוטי היינריך השתדל להדגיש שהוא לא בא ממקום גזעני, אלא ענייני (ואולטרה-קפיטליסטי כמנהגו ).

עוד נקודה:

החשיבות שנותנים לידע היא עצמה התופעה בה עסקינן (שיעור זכיה גדול יחסית בפרסי נובל)...

השאלה היא: מהיכן תופעה זו צמחה דווקא בעם היהודי.

ממתי פרס נובל הוא המדד שלפיו אנחנו מעריכים את ערכנו כעם השם???

לא הגויים שיושבים בוועדת הפרס- יחליטו מה הוא הישג ראוי לציון,

מי הוא אדם ראוי לזיכרון-עולם

או מה נחשב הישג חשוב לאנושות

עם כל הכבוד לידע וכושר אנליטי-

אחרי 120 לא יאלו אותך בשמיים על אינטילגנציה שלך- לא על היראת שמיים

אבל יש בזה מן החביבות.

ואגב - ישאלו גם: "פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?"

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.