פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 393)

להריץ- בהחלט.
את כל המרצים שלי מהסמסטר הקודם.
מינימום ×1.75

שירים אני שומעת ברגיל..

 

ככה אפשר להבין איזה קצב חיים מטורף יש לנו

 

כאחד ששומע הכל על מהירות 2, שירים, שיעורים, 

מדריכים

שזה קצת מקשה לחזור למציאות בה אנשים מדברים לאט

ולא מבינים מדוע אני לוחץ להם על האף בתקוה

שהמהירות תעלה  

 

מחכה כבר להשתלת צ'יפים לבני אדם 

(:

 

 

 

 

מ2.0?

שירים אני שמה בדכ במהירות רגילה, ושיעורים על מהירות כפולה. חבל שאין יותר

 

אטרקציות בדרום | טיולי

 

איזורים> סמני 'דרום'

סוגים> רכיבת סוסים

 

 

 

 

לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם.

 

"לו היו בני אדם מרגישים וכו" לא יודע איך קוראים לו

שהבן יקיר זה חתימה ולא עוד שיר שהוספת כאחת מהבחירות...

גם יפה ותמה אחד מהחביבים עלי:

 

אם אתה מצמצם אותי לכמה דקות, והנושא הוא התורה.. אולי זה.

'זה השיר של אביי ורבא'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וגם לולאי של ההסדר צפת.

 

 

ועוד ועוד

 

והרשימה לא ערוכה בסדר מסויים. אקראי לגמריי

 

 

 

 

ידיד נפש המנגינה של ברסלב



כששרים את זה בחבורה זה מטורף ומעיף לעננים

איך אף אחד לא כתב?

יש לי חברה שבעלה הציע לה עם טבעת של ביסלי בצל

רושם לי: ביסלי בצל. 

וכיפלי, לאצבעות קצת יותר.. מרשימות.

 

 

 

 

 

 

הייתי צריכה להיכנס לגוגל כדי להיזכר איך זה נראה. לא נראה לי עוד קיים החטיף הזה

כנסי לרמי לוי הקרוב למקום מגורייך

 

 

אפילו מותר בסגר!

תראי איך סידרתי לך אחלה אטרקציה 

צרבת לשבוע
לגמרי אטרקציה😳

צריך לראות את הדברים איך שהם ולא להתמקד בשום חצי של הכוס

זה בדיוק המשקפים שאתה לובש.

 

 

הרשה לי להאיר נקודה.

 

איך שאתה רואה, מה שאתה רואה, זה בהכרח לא מה שהשני רואה.

האם יש לך גם משקפיים של אחרים?

אהבתי
לראות את הצד השני
לא חייבים להבין/ להסכים, רק לראות

צבע במובן של ראיה
החיים הם דינמיים !
וכמה שאתה חושב שאתה יודע לקראת מה אתה הולך/כמה אתה מכיר את עצמך/מה ההסתכלות שלך...
אתה תמיד יכול להיות מופתע לטובה ולרע..

בד"כ שמש כדי שלא אסתנוור מכל האור במציאות

שתף

תודה על המילים האלו, הן עוררו למחשבה.

משתדל בכל אופן. לראות את הטוב. ולא לא בתור משל\פעולה של בני עקיבא אלא באמת. במיוחד בימים כאלה..מנסה להבין את כל הדעות וכל המעשים של כל מגזר\ פרט. 

בעיקר מנסה להבין את הסיבות למעשים כדי להשליך על עצמי ועל הדרך שאני חי בה. 

הרי הראיה היא ההסבר שלנו למה שקורה בחוץ.. יש גם ראיה במובן השטחי- תחום תדרים שהעין יכולה לראות וכו'(לא כאן המקום להסבר)

אבל יש ראיה במובן שאנחנו מסבירים לעצמנו מה קורה סביב. 

לימנו כדוגמא: יש הפגנה. כולם רואים את אותה הפגנה אבל כל אחד מפרש אותה בצורה אחרת..

 

 

בהסבר אתה לא מפריד בין ראיה לפרשנות.

בדוגמא אתה מפריד בין הפועל רואה לפועל מפרש.
ואכן אלו לא פועלים דומים.
פרשנות איננה שווה לראיה.
אמנם משתמשים בהשאלה במילה ראיה למושג של הבנה. אך אין זה דומה.

כי הטוב קיים, וה' לא ברא דבר לבטלה. לכל דבר יש תכלית. 

 

אבל אני לא אוהב לכתוב סיסמאות. כי זה מאוד מצמצם את ההסתכלות.. כאילו אף אדם לא רק רואה את הטוב או רק רואה את הרע או בדיוק באמצע.. קיצר, זה לא כ"כ אמיתי לכתוב סיסמא,

 

אם אתה מעוניין שאסביר את הראייה שלי בהרחבה, אז בשמחה

התחלתי לכתוב אבל זה יצא מגילה.

אני אכתוב בקיצור נמרץ ואוותר על הבאת מקורות:

 

א'. אני מעוניין לראות את המציאות כפי שהיא.

 

ב'. אני מאמין שה' רוצה שאנקה ואצחצח את המשקפיים שלי כמה שיותר- ויש (רואים למשל בתורה ובחז"ל) קשר חזק בין הבנה לראיה.

 

ג'. מכיון שיש קשר בין השכל לעיניים, אף אחד לא רואה את המציאות כפי שהיא, אלא כפי שהיא נגלית לעיניים שלו. ולכן אני צריך להסביר למה התכוונתי בא': אני מתכוון שאני רוצה שתהיה התאמה בין עולם המחשבה והמושגים שלי לבין ההנהגה שלי בפועל כתוצאה מזה. אם אני בדרגה של הסתכלות מסוימת- אני לא מעוניין להסתכל בדרגה אחרת, גבוהה יותר ממני או נמוכה יותר. אני לא אגיד שהכל טוב והכל נפלא, כי אני עדיין ממש לא שם, ממש כמו שאני לא ארצה להגיד שכל המציאות היא רעה וכו'- כי אני ממש לא שם. 

אני רוצה התאמה ביני כפרט, ברגע הנוכחי, לבין המציאות האובייקטיבית. 

 

ד'. אני כן שואף לראות את המציאות כמה שיותר קרוב לאמת. והמציאות האמיתית היא, שה' עשה את העולם ישר, וכל דבר בעולם הוא לכתחילה, והכל מדויק ולכל דבר יש תפקיד (לא נרחיב פה לגבי התפקידים.. יש כמובן סוגים שונים, כמו ג' קליפות הטמאות מול קליפת נוגה וכו' אני הקטן גם פחות מבין בזה).

אז אמנם מכיון שזו מציאות אובייקטיבית, אני לא שם, והתפקיד במשך חיי הוא כל הזמן לשאוף להגיע לשם- רצון ה' הוא כמובן דבר שאנחנו לא יכולים להשיג בשלימותו, וזה גם לא ענייננו או תפקידנו. ה' רוצה שאנחנו ננקה ונצחצח את המשקפיים, וככה נסתכל על העולם.

 

ואולי אם כבר הגענו לכאן, אז בכל זאת (חיפשתי את הפסקה בגוגל וזה עלה..)-

אורות החיזוק היומי- מהראי"ה זצ"ל - צעירים מעל עשרים

התקלקלתי מאז, אבל נדמה לי שעדיין לא התהפכתי לגמרי.

ריאלי - מה שטוב טוב, ומה שרע רע.

אם להמשיך את המשל - זה מה שנקלט בהתחלה, כפי שהוא.

משתדל מאוד שבקליפת הראייה, העיבוד של מה שנקלט ייעשה כמה שיותר ורוד.

אני משתדלת תמיד להסתכל על המצב איך שהוא ,לא משנה אם זה יהיה כואב ,עצוב או מכעיס ,קודם לעשות תמונת מצב ואח" כ למצוא כלים להתמודד עם המצב הקיים!!! אני בדרך כלל פותרת את רוב הבעיות עם המוווון אמונה!!!

אבל בפרקטי, בצורה מאד צינית (לא סרקסטית), רגשית, ניהיליסטית, מכילה ואופטימית.

אולי הקב"ה יעשה שהמקרה הזה יעודד אותו לחזור בתשובה.. 
למרות שדווקא אני מדמיין מצב שזה גורם לו דווקא להתבצר עוד יותר בעמדותיו שגישה הישראלית המקולקלת היא זו שגרמה למצב או שבכלל המקרה המסוים הזה לא מעיד על כלל הציבור. 

שגם אני שמחתי במשהו, אולי האירוניה.
אולי סוף סוף יפתחו עיניו.

ברי לי שאם עושים סקר אצל הקרביים זה ייגמר במשהו כמו תשעים עשר לטובת הבשר.

גם 150 גרם זה לא מספיק.
מקווה שיכשלו במחאה...

מה הבעיה לקחת עוד?

כלומר, זו כן בעיה, אבל זה מה שעושים.

לרוב היה קשה לסחוב

חיילים חולמים להיות אזרחים שיש להם זמן לקשקש בפורומים, וזה שהם לא שם זה לא כי זה כיף להם. חלאס ללכלך על צהל.

אני עדיין בתסבוכת הזאת...

פשוט להתחיל לצאת למסע של חיפוש.

לקרוא על כל מקצוע, לראות סרטונים, לשאול אנשים שעברו במסלולים שונים, להתנסות, והכי חשוב לחשוב מה הכי מתאים לך, מה אתה אוהב לעשות, איזה סביבת עבודה דורש האופי שלך ואולי יש בך תחביבים מסויימים שאפשר לפתח....

מציע שתפתח שרשור כזה בפורום סטודנטים, שם חבר'ה יוכלו להסביר יותר בהרחבה כי יש שם אפשרות של אנונימי

משמח לשמוע!

באמת מלחיץ לזוז אחרי ניתוח

רפואה שלמה ומהירה אמן.

אושפזתי עם חשש לאפנדציט אחרי כמה ימים של כאבי בטן מטורפים ובגלל שהיה מלא זיהום לא מצאו את המקור אז אני עדיין מאושפזת.
הבוקר הוציאו לי נקז וזה סימן טוב

תרגישי טוב נסיכה

אני אמור לשמוע בדיוק עכשיו שיעור דף יומי ואקדיש אותו לרפואתך

עמדתי לצאת עם האוטו מהחניה, וראיתי ברחוב רכב שעומד עם זוג בתוכו בפוזה של מחפשים חניה, סימנתי להם שאני עומד לצאת עם האוטו ושהם יכולים לתפוס את החניה. הבעל ממש התלהב יצא מהאוטו ניגש אלי ואמר לי ״יצאת צדיק״. אהבתי את השנינות. 

סתם חמומים שהחליטו לקחת את החוק לידיים ולפתור אלימות באלימות.

אחי היקר, כולנו טבלנו בזאכי

מעבירים אותנו שם מדי פעם ומטגנים אותנו טוב טוב

אל תתרגש מהמעברים החדים שבחיים

ורבינו כבר אמר שהאדם בעולם הזה הוא

רגע אחד מלאך וברגע שלאחריו כומר

 

ואומר רבי נתן- מהו החיזוק שאין חיזוק אחריו?

שתזכור שנולדת עירום.

ובכל זאת יש לך כעת בגד ללבוש? 

קורת גג מעל הראש? 

הנחת פעם אחת תפילין? התעטפת בטלית פעם אחת? 

מידה טובה מרובה פי 500

והטוב שבך הוא בעל ערך הרבה יותר מהרע שאתה 

חושב שיש בך ושעשית.

והרחמים של ה' הם הרבה מעבר לדין שבעולמו. 

 

ואומר- אם עלית, לאן עלית?

ואם נפלת, מאיפה נפלת?

היכן אתה חושב שכבר היית כשאתה אומר- איך נפלתי

 

 

בראשית ברא 'אלהים'- ברא עולמו בדין

אמר אברהם- רבשע, אם בעולם אתה חפץ, אין דין

ואם בדין אתה חפץ, אין עולם

 

מה עשה קבה, עמד וצירף מידת הרחמים:

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות 'יהוה אלהים' ארץ ושמים

<הקדים מידת הרחמים לדין>

אל תקרא בהבראם אלא באברהם, שנתן את הטיעון הנל

 

אל תתרגש אף פעם מנפילות

אפילו יפול 800 פעם בהפרשים של עשר דקות 

יקום כמו אריה ויגיד לה'- הנה, באתי. מעכשיו אני מתחיל מחדש.

והוא נקרא מנצח. 

מי נקרא מנצח? מי שמחזיק החרב בידו. 

אפילו הוא על הרצפה, אפילו שותת דם, כל זמן שהחרב בידו,

נקרא מנצח.

 

וחרב, אומר רשי- תפילה.

רבשע, לא מעניין אותי איך אני נראה, כן טוב לא טוב, אני רוצה אותך. 

 

ותזכור- מי שלא יורים עליו.. או שהוא מת, 

או שהוא עבר לצד השני.

 

אז תקום ותתנער ותרוץ היישר לתוך קשרי המלחמה,

זה חזק שלנו

קל.

 

ואל תתרגש מהם יותר מדי, כולה חיים (;

 

 

 

 

זה היה בשמחת בית השואבה תשס"ג.
התכנסנו אז, כל תלמידי ישיבת מקור חיים כדי לרקוד ולשמוח.
אני הייתי בתחילת כיתה י', והאמת, לא היה לי שום חשק לשמוח.
לא הייתי יוצא דופן בעצבות שלי.
באותה שנה שלוש משפחות בשכבה שלי (מתוך 60) הפכו שכולות.אימו של חבר אחר נפצעה קשה בפיגוע.

כל אחד מאיתנו השתתף באותה שנה ביותר לוויות מאשר חתונות.
גם הרב עדין (שטיינזלץ) היה שותף כנראה למצב הרוח הזה.
הוא נכנס לבית המדרש ואנחנו רקדנו סביבו, אבל כולם הרגישו שיש משהו מאולץ באוויר, לא הייתה שמחה ברגליים הקופצות. 
בשלב מסוים הרב עדין התחיל לפסוע מהר וחתך את מעגל הרוקדים.
הוא הלך אל המיקרופון שעמד במרכז בית המדרש (זכור לי שהוא כל כך מיהר עד שלא עמד אפילו ליד הבמה אלא פשוט משך את המיקרופן חזרה למרכז המעגל ומשם דיבר)
המשפטים הקצרים שאמר אז, הפתיעו אותי, ניערו אותי וחרטו בי הבזקי שמחה שהם נר לרגלי עד היום. 
וכך הוא אמר:
"העניין של שמחת בית השואבה זה לבעוט ברצפה ולהתרומם טפח, חצי טפח או אפילו רבע טפח. עכשיו, השאלה היא מה עושים כשאין חשק לשמוח? הצרות הגיעו השנה קרוב קרוב אלינו. ובאמת, במצב הזה אי אפשר לבוא בטענות שאין שום חשק לשמוח.
אבל ,בכל זאת יש משהו שכתוב שם:"ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה".
ואחד ההסברים של הפסוק הזה  הוא שאפשר לשאוב שמחה מן הישועה, הישועה שבוא תבוא. מאותה שמחה שאנחנו מאמינים ויודעים ומצווים לזכור שתבוא- משם אנו יכולים  לשאוב שמחה כבר עכשיו."
הרב עדין עצר, התבונן בנו קצרות וארוכות והוסיף:
"יושב לו יהודי, חבול, מרוט ומוכה- איך הוא ישמח? 
אז אומרים לו- אתה יכול ללוות שמחה מהימים של הישועה."

אני לא זוכר יותר מהשיחה ההיא. אני רק זוכר איך רקדתי באותו ערב. עצמתי עיניים חזק ודמיינתי שיבואו ימים טובים יותר, של שמחה ובנייה. 
דמיינתי שיפסיקו לירות על הכבישים. דמיינתי חיים נורמלים ודמיינתי גם גאולה עתידית ושלמה. 
ורקדתי, רקדתי בכל הכוח.
ומאז כמעט בכל סיטואציה קשה (ובוודאי בזו בה אנו שרויים) המשפטים האלו של הרב מלווים אותי. 
ותמיד תמיד השמחה שאני לווה מהעתיד פותחת לי שער של ישועה כבר בהווה.

לחיים! לחיי הגאולה השלמה בגוף ובנפש, לנו ולכל העולם כולו🙏

כתב: יואל שפיץ

אמאלה כמה שזה חזק.

מכירה את העצה הזאת ולמדתי אותה כל כך הרבה פעמים בחיי,
אבל עכשו סיימתי לקרוא, הנחתי את המחשב בצד, ורקדתי בטירוף כאן אצלי בסוכה! תודה!!

המיוחד הזה, לילה של ישועות "הושענא רבא".

בדיוק המילים שהלב שלי היה צריך לשמוע ביום הזה...

מה שקורה כרגע אצלך זה הצפה, אתה חייב שניה לעצור ומהר מהר לספור את הדברים הטובים מסביבך זה יכניס לך קצת פרופורציות...
אם יש אדם לידך שיוכל לעזור לך למנות אותם זה יהיה טוב .

אתה צריך לזכור שה' אוהב אותך כמו שאתה בדיוק , ולא סתם אתה עובר ומרגיש מה שאתה מרגיש .
במידה ויש כעס כלפי שמיים , אין טעם להדחיק, פשוט תדבר
אל תהיה "גיבור" תספר לאבא בשמיים הכל , ואם יש לך איזשהו כעס תפרוק !!!! תשחרר נשמה טהורה
הכל בסדר.

אתה חייב לשחרר קצת לא לקחת ללב הכל , גם אם אתה עובר עכשיו תקופה קשה מכל הבחינות , אתה יכול לעבור אותה נקודה , אין פה דיון בכלל ויש פה השגחה יש פה השגחה יש .
תנסה לראות נקודת אור שיכולה לעזור לך , ואני לא מדברת על העתיד אני מדברת כרגע , על ההווה כרגע מה יכול לעזור לך , כדי להקל על הכאב ?

מה כואב לך מה הכי יושב לך על הללב?
אם זה קושי או בעיה שעדיין מתרחשת אז עם כמה שזה קשה לזכור שאתה לא רק הנסיון הזה אתה מעבר , תביא לשמיים לעזור לך תביא לה' ללוות אותך תכניס אותו.

תנסה לחייך גם מהדברים הכי קטנים אני בטוחה שיש משהו שיכול לעזור לך , ואני לא מדברת על הנסיון שלך אלא על לשים דגש בדברים טובים שכרגע כן יש לך .

לפעמים חסר במקום אחד ,אבל במקום אחר יש יותר שפע
תחפש את האור הזה את המקום הזה , ותמלא אותך כוחות בעזרתו .

אל תהיה עצוב , אל תשכח שכרגע אתה בנסיון ואין לך יכולות לראות מלמעלה , ונכון זה מסתכל והכי כואב בעולם , אתה יכול לעבור את זה עם כמה שזה נשמע לך כל-כך רחוק עכשיו ולא מציאותי.

אני בטוחה שאתה בעצמך יודע מה יכול לרכך לך קצת את הלב בשביל להתמלא מחדש , גם אם זה דבר זמני תעשה אותו . ואם לא עולה לך תנשום שניה ופשוט תנסה להירגע

בהצלחה נשמה יקרה


תזכור ,לכל בן אדם בחיים יש רגעי שבירה.אתה יכול לקחת מהם את העוצמה של הרגש שאתה חווה שם, ולהפוך אותך, למשהו מיוחד שבסוף תהנה מכל רגע בחיים .


אנחנו יכולים לעזור לך הרבה אנשים יכולים בסדר? אל תיכנס ליאוש כלכך חזק תששתף.. תספר.. תבקש עזרה מהסביבה שלך וממי שעולה לך לראש.


זה לא מגיע לך להרגיש ככה .
תעדכן איך אתה , בסדר?
תחייך קצת (: יהיה בסדר!!!!!!

מרגישיפ שלא מצליחים בכלום. לא אהובים. הרגשה של אבק.

אבל אם זוכרים 2 דברים זה אולי קצת מקל:

1. לכולם בחיים יש תקופות של חושך גם אם נראה שהבעיות והכשלונות רק אצלינו..אנחנו רואים רק את הטוב שהם משקפים          החוצה ולכן קשה לנו להאמין שאנחנו לא היחידים בעולם..

2. אם ריבונו של עולם מחיה אותך סימן שיש לך משמעות ותפקיד,אהובים אנחנו תמיד- אצל בורא העולם..

    בלי קשר למה אנחנו עושים..בכל בוקר אנחנו אומרים "רבה אמונתך"-לריבונו של עולם יש בשבילנו תפקיד מיוחד וספציפי שבשבילו הוא החזיר לנו היום את הנשמה..

 

ועוד משהו שיכול לעזור-

לדעת שכל דבר בחיים,גם טוב וגם רע בסוף נגמר...

אז התקופה הרעה תעבור ויבואו ימים טובים בעז"ה

חלקית שכרגע אתה לא מרגיש תחושה של הצלחה - בקשר לזה , ניתן לייצר הצלחות קטנות עם עצמך , למשל 15 שעה של יוגה/ כתיבה /מה שאתה מתחבר ..

בנוגע לתחושה של לא אוהב לא הבנתי אם אתה לא אוהב לעשות דברים או שאתה מרגיש תחושה של חוסר אהבה אם תוכל לדייק תודה .

אני מרגיש לא אהוב בהרבה מקומות.

היי כבר את הכתיבה שלך אני אוהב... ובכללי אני, ואולי ה' מופיע בתוכי דרך זה- אני מאוד אוהב "כלים שבורים". אין להם כבר אגו. למרות שהם אולי לפעמים בטוחים שיש להם. הם תלוים. כמו כולם- כי "אתה מחיה את כולם" אבל הם יודעים את זה. אחי האהוב והמתוק שאין שיעור למתיקותו המתוק מדבש ותותים בקצפת... אפילו אם אתה בטוח שאתה הכי גרוע הרי כבר אמרו- כל תפילה שאין בה מתפילת פושעי ישראל אינה תפילה! (מסכת כריתות דף ו עמוד ב) אתה השלמות של התפילה שלי! (ק"ו אם אתה לא פושע ישראל) מה אעשה בלעדיך? אל תעזוב שום דבר ואל תיפול בדעתך!! אתה אהוב למעלה ולמטה והיצר הרע מכניס לך הזיות שקריות לחלוטין! "אל תקשיב להם, אל תאמין להם!" (שולי רנד, "דע בני אהובי", מומלץ למצבים כאלה) 

תתחזק אחי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. רבנו מדייק במילים. מתי זה תמיד? עכשיו! בעיקר עכשיו! 

הבעיה העיקרית לפעמים שלא מספיק לנו להיות אהובים למעלה אלא גם בארץ ולזה יש פחות פתרונות למרות שכתבתי שלפחות עלי אתה אהוב כבר...

 

 

אבל יש לי חיזוק גם לזה ארוך קצת...

כשה' ברא את האדם הוא נפח בתוכו נשמה עצומה ונשגבה שכלולה מכל המידות העליונות שדרכם ה' מנהיג את העולם שזה אומר רחמים ואהבה גדולה גם כשהיא מלובשת בדין ואם יש לך זמן תציץ במאמר קט"ו בליקוטי מוהר"ן שמסביר בהרחבה. כדי שהנשמה תוכל להתגלות בעולם ברא לה ה' יתברך כלי שנקרא- נפש (גם בהמית וגם אלוקית) והנה לכל אדם יש זמנים שבהם מתגלה הנשמה דרך הנפש וזה בזמן שהוא עושה מצווה או מעשה טוב.

ויוצא מכאן שמצד הנשמה (או זמני גילוי הנשמה) הרבה מאוד אנשים שזוכים אפילו קצת להתחבר לנשמה שלהם, אוהבים אותך מאוד מאוד!! קשה לראות את זה בטח כשכואב ועצוב...

ועוד משהו- שיחה ק"מ- 

כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק מקצר רוח ומעבודה קשה , שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו' עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת. ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה כי מי בז ליום קטנות , מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא, קטנות שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו קטנות אמונה. אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן. ויש לפרש לפי זה שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך. ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פרוש רש"י לזה:

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך. וכבר מבאר ענין זה כמה פעמים שאין זה ענוה להיות במחין דקטנות חס ושלום וצריכין לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענוה באמת וכו'. (עין בלקוטי תנינא סימן כ"ב ובסימן ע"ב ועוד בכמה מקומות ). גם אחר כך בסמוך אחר שאמר ענין הנ"ל, הגיע ראש השנה ואמר אז התורה חדי רבי שמעון, סימן ס"א בחלק ראשון, ושם הזכיר ענין חסרון אמונה בעצמו, עין שם באות ה' מה שכתוב שם. ויש שיש עליהם מחלקת מחמת שאין להם אמונה בעצמן וכו':

מקווה בשבילך שתצליח בהכל! השמח- מצליח! (ספר המידות לר' נחמן מברסלב)

באהבה

אולי אם תמנה במה אתה טוב .. ותחזק לעצמך את הביטחון יהיה לך קל יותר ?
הצעה כל יום תכתוב על עצמך 3 דברים /תכונות טובות בך

״תניא אר"ג פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי עקיבא וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו״ (בבלי יבמות קכא ע״א). 

 

רבי עקיבא עומד לטבוע בים, ואיך הוא ניצל ? הוא נאחז בקרש של ספינה וכל גל שבא להטביע אותו הוא מתאמץ להחזיק את הראש מעל המים בעזרת הקרש שהוא מחזיק בו, וכך הוא שורד גל גל עד שהוא ניצל ועולה ליבשה. 

אולי תחפש לך איזה ״קרש של תקווה״ להחזיק בה ( איזה ? לא יודע. זה עניין אישי שלך) תעבור גל גל, תנסה פשוט לשרוד כל מאבק ומאבק בפני עצמו, עד שבע״ה תגיע ליבשה, לתקופה יותר רגועה יציבה ומבוססת.  

 

אגב. גם רבי עקיבא היה בתחילתו יהודי פשוט=)

 

וכדאי שתשמע גם את זה 

 

ממש כואב לקרוא

שולח כחות ורציתי לומר שאכפת לי ממך.

מציע לפנות לסה"ר או ער"ן שיוכלו לנסות לעזור לך, התמודדות לא פשוטה אבל אתה מסוגל לה.

לגיבורים שאתם המתמודדים

היא: אתה מאמין בכוכבים?

אני: מה?

היא: אתה יודע שאלו חורים במיכל, שחוררו לנו כדי שנוכל לנשום

 

 

 

 

 

 

 

לק"י

בת הכמעט 3 עושה שעת סיפור במיטה, אם מישהו רוצה😅
(ככה זה כשישנים שנת ערב וקמים).

וצריכה לישון

מחשבות, מה הגעתן פתאום

ממש חשבתי שאשן מוקדם
מאחלת לי למחר לישון בזמן שהשרשור הזה יפתח

נרדמת ומתעוררת
איייף

האמת שסתם חיפשתי שם, וזה מה שעלה לי😬

לא יודעת מה התנאים שלהן. את זה תצטרכי לברר מולם.
בהצלחה!

אלה לימודים לא קלים בכלל,
אבל יש איתי המון אמהות ששורדות (ואף יותר).

כל עוד הם צנועים, והדיגמון הוא להראות את הגיזרה של הבגד, בחנויות שנועדו לדתיות או באתרים שלהם.
כל עוד את צנועה, אם גבר כזה או אחר מחליט להתבונן בך זה נטו בעיה שלו

אתה טוען שכל דיגמון הוא ליגיטימי, הרי לגבר יש את הבחירה אם להסתכל או לא.
הבנתי נכון?
אן הבנתי נכון, אז ההלכה כן סותרת את מה שאמרת לכל הידוע לי.
אני אשמח למקורות, תודה🙏

אבל חכמים התירו לאשה לצאת מביתה על אף האיסור האפשרי שיצא מכאן שהרי התבוננות אסורה אפילו בפני אישה ולהנאה אסור אפילו באצבע קטנה. אז זה שיכול לצאת איסור זה לא המדד.
לא אמרתי לדגמן בחנויות מעורבות, שזה וודאי יגרום לגברים להתבונן. דיברתי על חנויות ואתרים לנשים דתיות.
אם מישהו רוצה לאסור עליו הראיה. כל דבר בחזקת היתר עד שיתברר לך איסורו.

אני לא יודעת האם זה מותר או לא, זה מה שרציתי לברר פה..

שהדיגמון נועד להראות את הגזרה. ואז לדעתי אין את ההחפצה שנעשית בכל חנויות המותגים ודומיהם, שסתם שמים תמונות למשוך את העין וזה באמת לא צנוע, כי הענין זה לא להראות את הבגדים אלא את מי שלובש אותם.

כמו ש@נוגע, לא נוגע כתב-זה באיזשהו מקום רמאות...

באופן כללי, אני מאמין שיש אחריות משותפת לכולנו- בנים ובנות, נשים וגברים- ליצור אטמוספירה נקייה.
אני לא יודע מה זה אומר לפרטים בשבילך בתור בת, מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף להתמקד בחובות ובאחריות שלי ולא של אחרים.
בנושא הספציפי והבאמת מעניין שהעלית, מבחינתי זה פשוט אומר לדעת אחרי מי לעקוב ואחרי מי לא לעקוב בפייסבוק. אין לי עניין לראות את כל הדוגמניות של שדה בר, זה לא מוסיף לחיי דברים טובים. אז פשוט לדעת מי מאד אוהבת הגרלות🤸🏻‍♀️🤑 של חנויות ביגוד ופריטי לבוש של נשים, ולעשות בהגדרות שלא יעלו לי בדף פוסטים שהיא מעלה.
שוב, גם לכן יש אחריות בנושא- ואשריך שאת מעלה את השאלה- פשוט קיבלתי מרבותיי לעבוד על המידות שלי ולא על המידות של אנשים אחרים🏂

בכנות, אני חושבת שאם זה בוער בך לכי תדגמני במקום צנוע.
בנוגע לשירשור שלך בלקראת את רואה שהיופי אצלך זה כרגע לא משהו שלם?

אני חושבת שאם תדגמני תחזרי לבד ותראי שלא כל הנוצץ הוא זהב..
ומה שחשבת שרק בנות רואות את צריכה לברר את זה עם המפרסמת זה מאוד לא נעים שהתמונות שלך יכולות להגיע לכל אחד.

חוץ מזה בציבור הדתי זה לא כמו החילוני , פחות יש מישהי שהיא מדגמנת ומשלמים לה כסף.. וברצינות היית רוצה לקבל כסף על דוגמנות , זה הרגשה לא טובה ..

אלא יש מישהי שאומרים לה בואי , לך יהיה תמונות נביא לך מאפרת סטייליסטית ... ובנות באות ולא בכסף

או בשתופי פעולה .. לדוגמא הספר/המאפרת רואה בחורה שמוצאת חן בעיניה , היא מאפרת אותה או מסרקת ולאן שהיא הולכת מפרסמת אותה
מה יצא?
הבחורה קיבלה בחינם איפור לשיער
מה יצא למפרסמת פירסמו את העסק שלה

כנל בבגדים היא תביא לך בחינם ואת כבר תלכי עם זה בשבת באירועים וכו'..

מאיפה את מסיקה שאני לא שלמה עם היופי שלי?
כמובן שלעיתים אני כן מחפשת את הפידפקים מהסביבה ש"יאשרו לי".
לצערי הרב...
אבל אני חושבת שאצל כל בחורה זה ככה, מחפשת מחמאות.

מאנשים זרים זה מישהו שלא שלם באותו עניין בנושא הספציפי שהוא מחפש חיזוק.

לא אצל כל בחורה זה ככה אפשר ורצוי לעבוד על זה
כי אם אני מחפשת מחמאות אצל אנשים זרים
במקום אני להעצים את עצמי .. זה לא משהו מאוזן .. ואין לזה הפסקה אלא סוג של רדיפה .

תודה על ההארה...

כי ככול הנראה שההלכה היבשה תתיר.
אבל שאלת לדעתנו.

מגיב תחילה לדברייך.
א. להחצין פנים לדעתי לא שונה מלהחצין גוף. הנקודה היא ההחצנה, פחות מה בדיוק. כדברי הרמב"ם המפורסמים ע"פ הגמרא שכל המסתכל באצבע קטנה ונתכוון להנות כאילו הסתכל במקומות המוצנעים.

ב. כיסוי שאינו צנוע לה אולי לא תלבש, אך לדגמן כיסוי לא צנוע שאחרות ילבשו בגללה (וכמובן לא ידעו שהינה רווקה) ככול הנראה יקרה. לא מוצא כאן הכשל פחות.

ג. הכשלת גברים לדעתי לא אמורה להיות שיקול מצידה אלא שיקול הלכתי בלבד. אבל כמו שציינת ודאי שגם זה יש. מדגיש שוב שלדעתי זה לא צריך להוות שיקול עבורה.

אני מאמין שהיהדות מכוונת שהיופי יהיה כדוגמת ההוד, יופי כלפי פנים. יופי ממש, כן? אבל מופנה כלפי פנים. ומתוך הפנים היופי גולש ועולה כלפי חוץ. אך כמעט כל שימוש ביופי חיצוני, כוונתי ליופי שמופנה מתחילה כלפי חוץ, יופי מוחצן, אינו יהודי במקורו. (ועקרון זה נכון לדעתי לא רק כלפי יופי).

מתחושתי האישית החצנה שכזו פוגעת בנפש למחצין ולמוחצן. ולכן, לענ"ד בלבד, גם אם התמונות היו לנשים בלבד, או להפך - גבר לגברים בלבד, עדיין אני לא חושב שה' יתברך בעד.

אסייג בדבר אחד, שאם המטרה היחידה היא לקרב מצווה יפה זו למתלבטות או לשאינן לובשות, התגובה שלי תהיה שונה מזו.

אני חושבת שדתיות באמת שרוצות לדגמן לכיסויי ראש או לכל דבר אחר, כן חשוב להן הפן ההלכתי.
ואותו בעיקר חיפשתי.

את שאר דבריך אני מבינה.
מסכימה?עם חלק כן ועם חלק פחות.
כי לא הבנתי למה יופי חיצוני הוא משו לא יהודי, הרי יש כל מיני משפטים בגמרא או בכל מיני מקורות מהתנ"ך שיופי הוא חלק בלתי נפרד מהאישה, זה חלק מהמהות שלה.
כגון:'אין אישה אלא ליופי' וכו.

הדרך הפשוטה היא לשלוח הודעה לאיזשהו שו"ת סמס... לא? בפשטות, נכון לשאול פוסק הלכה.

אם את שואלת לדעתנו, אז הנה היא מוגשת לפנייך.

 

ניסיתי להדגיש, כנראה בחוסר הצלחה, שהיופי הוא בהחלט יהודי. להפך, הוא דווקא יהודי. בתרבות היום המושג מעוות ופוחתים המשתמשים בו. היהדות היא המשבחת את היופי (אימהותנו, ר' יוחנן ועוד). כתבתי שיופי מוחצן אינו יהודי לענ"ד. כשם שבכל מידה יש את צידה הנכון והטוב ואת צידה השלילי, כך היופי אינו שונה. אבל אני קטן מכדי לדבר על עומק היופי היהודי. אז רק אתן טעימה לעקרון הנ"ל שלא המצאתי זאת מדברי.

 

ציטוט קטן מהרב אייל ורד -

יחס היהדות ליופי הוא נושא ארוך ורחב. בוודאי שאין היהדות מתנגדת ליופי, והרי בית המקדש היה מקום יפה ביותר, וכן מצוינים בתורה תיאורים רבים של אנשים יפים. התורה מתנגדת לשימוש ביופי שלא לשם מטרות ראויות, או במילים אחרות חוסר צניעות ופריצות. יופי הוא דבר עדין וראוי שיעשה בו שימוש לא לשם צידת תשומת לב או התפארות, אלא כביטוי למשהו עמוק ופנימי.

 

והנה מעט מהרב שלמה בן אליהו -

מכיוון שיופי הוא דבר כ"כ חזק ומשפיע עלינו, לפעמים הוא יכול להיות מוחצן וחיצוני. לכן התורה מדגישה לנו את הערך של הפנימיות, את הערך של הנשמה (לעומת הגוף). התורה מוקירה ומחשיבה מאוד את היופי החיצוני יחד עם יופי פנימי, כי חיצוניות בלי פנימיות היא לא טובה, היא עלולה לגרום לחטא. היופי הוא מעולה וטוב כשהוא משמש כ-כלי לרוח. זוהי הסתכלות של תורת א"י - שיש לקדש ולזכך ולהעלות את היופי, ויש לו משמעות, בניגוד לתורת חו"ל, שבה יש לבטל את היופי.

 

אם היופי היהודי מעניין אותך זכינו לספרים נהדרים שעוסקים בנושא ואולי שווה להציץ בהם מעט.

יש עומק עצום בתכונה הנפלאה שה' יתברך ברא עולמנו. ולוואי ונזכה ללמוד מעט ולהכיר בתוכנה ולהשתמש בפנימיותה, ומתוך כך תקרין היא מתוכנו.

ושנזכה לראות בנויו של עולם.

תודה לך🙏

בעז"ה שאצליח להפנים את זה...

ראיתי שיש מותג חדש של כיסויי ראש, ובעלת המותג מראה רק תמונות של המטפחות, בלי להראות את האישה ששמה את

המטפחת..בהתחלה זה היה נראה לי מוזר, אבל אח'כ ממש הערכתי את זה. כי זה נטו להראות את המטפחות שהיא מוכרת, בלי להראות נשים בכל מיני פוזות. יש בזה משהו יפה וצנוע יותר בעיני.. 

 

בכל מקרה אם את רוצה לדגמן כיסויי ראש, אני לא חושבת שזה מאוד בעייתי.. (לא יודעת מבחינה הלכתית)

 

 

הקטע הוא שאני רוצה לדעת מבחינה הלכתית האם יש כאן בעיה.

ופה לא נראה שזו המטרה (אאכ זה למשוך נשים שלא מכסות בדרך כלל כן לכסות שאז זו מטרה אחרת וטובה). אז לא רואה טוב גדול שיצא מזה. בפרט אצל צעירות שמטבען פחות מיושבות בדעתן.
ודווקא לאישה נשואה זה סבבה לדעתי אם רק נשים רואות ואם היא לא לוקחת את זה למקומות לא נכונים. כי היא יכולה להתחבר לבעלה שיהנה מלראות את התמונות שלה.
מה שכן, כל הקטע של פרסום דברים על ידי אנשים יפים או חטובים, נתפס בעיניי די כרמאות.

ולא בגלל שיקול נטו של האם זה יפה בעיניי ומתאים *לי*

בברכת האילנות אנחנו מברכים: "וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהַנּוֹת (נ"א לֵיהָנוֹת) בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

בידוד בגלל הקורונה.
לא יצאתי מהחדר, כן היו מניינים בחוץ, וטיפה דיברתי עם אנשים..

הייתה שבת נפלאה ממש ולמדתי הרבה מאוד.

זה היה הפעם הראשונה והיחידה וזה לא ממש היה מבחירה, נכון??;)

מה בחירה? נכנסתי לבידוד בגלל הקורונה.

נראה לי שזה נחשב חצי מבחירה וחצי לא
לאחר זמן, כשנזכרתי בשבתות האלה ממש התחשק לי שוב

נהנתי מאוד.
כמובן רק כי זה לא היה משהו קבוע

וכן, סוג של בחירה. נהנה מזה.

|לא חייב לפרט;)|

מאחר ושבת זה הזמן שלי ללמוד (תורה), אז גם שבתות עם חברים\משפחה הן נחמדות מאוד, אבל יש הנאה אחרת בשבתות-יחיד. בנוסף, לפעמים קצת צריך את השקט הזה.

אלו הן השבתות של התובנות, של שקט עצמי

של קריאה וחלומות, של הצבת יעדים ומטרות

ללא רעש לבן שמסיט אותנו רוב הזמן.

 

מבחירה.

נהניתי.

 

עזבי את זה שבמוצש חפרתי לכל עובר ושב..

אבל זה קצת הגיוני שכך יהיה (:

 

 

 

 

חחח על מוצ"ש

אני רגיל, לרוב נהנה.

תלוי מתי ותלוי עם מי אני.

ובעיקר תלוי מאיזה בחינות, כי יש צדדים לכאן ולכאן.

נהנתי.

פחות ממה שהיה אז, יותר מהסטואציה וה"סרט" שנכנסתי אליו.

אבל כשהלכתי לביצה בגב"ש זה כמעט הפסיק (ואם זה היה קורה בכל זאת לעיתים דווקא היה נחמד...) אך מאז משבר הקורונה זה חזר בהרבה יותר, אבל משום מה אני לאט לאט מתרגל. מידי פעם יש בי ציפייה ותקווה למשהו חדש, אבל זה לא מכאיב כמו פעם

להתארח אצל ההורים בליל שבת וחוזר או מתארח אצל משפחות בשכונה, אבל עכשיו בקורונה זה יותר מסובך.

עדיף להתארח אבל אני מסתדר לבד.

נראה לי זו היתה השבת הראשונה שאשכרה לא נרדמתי לדקה בצהריים,
כשבכל שבת אחרת אני צריכה לגרד את עצמי מהמיטה..

לכו תבינו.

שידלתי חברים להביא לי ערימות ספרים על כל דכדוך שלא יבוא 😅

והאמת?
ביום שישי וכניסת שבת היה לי ממש מורכב..
אפילו שירים לא הצלחתי להדליק מרוב שמשהו כאב לי בתוכי..
ואז אמרתי חלאס. בחרת. שבת..
בישלתי, התארגנתי וכו וכו', ועליתי לרחוב לשמוע תפילה..

וזהו.. קידוש, סעודת שבת קלילה ו4 ספרים עד מוצש😅

לא נראה לי שמישהו אוהב לעשות שבתות לבד מבחירה זה נגד הטבע

אז דווקא זה הכי כייף,כי אדם בפינה שלו בחממה שלו 

זה הכי נוח בעולם.

אם ישלו פינה חמה בבית...
לי יש דירה שכורה עם ג'וקים למרות שריססתי אלף פעם
בלי ספה ובלי כיסאות
קירות לבנים נטולי תמונות
בואי תנסי להינות בשבת

אולי אם זה אפשרי תביאי מדביר מקצועי וייתן לך אחריות לשנה ככה ייעלמו הג'וקים,

ספא וכסאות אולי אפשר לנסות מיד 2

קירות אם זה אפשרי שמשהו יסייד לך כמו אחיך או משהו שמבין,

הלוואי והייתי יכולה לעזור לך בשמחה הייתי עוזרת.

 

אנחנו עוברים דירה בגלל זה

בעזרת השם משנה מקום משנה מזל,

שיהיה לכם רק טוב וחסד אמן.

זה בדוק.
רק 1000 עיניים על הילדים!! לא לשים במקומות שהם יכולים/עלולים להגיע אליהם.

דווקא סבבה.

מבחירה.. כמה שבתות, יו"כ פעם אחת שרציתי להתפלל בישיבה, חול המועד של חנוכה ופסח.

כשהייתי בדירת סטודנטיות, רחוקה מרחק כמה שעות נסיעה מהבית של ההורים.

איך היה? סבבה לגמרי.. קצת שקט ומנוחה מכל השבוע.

נשמע לי ממש מבאס...אבל כמובן זה גם עניין של הרגל ובחירה, מי שבחר לגור בדירה לבד, הוא מראש יודע שזה יכול לקרות. 

חולה על זה וזה אחד הדברים הטובים שבחרתי בחיים

לא יהיה כלום כי לא היה כלום