פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 392)

רק מיטה כרגע

בושי
די עייפה אבל אלכ השעות של חלק מהחברים שלי

עוד לילה לבן לפניי (ואחריו יום ארוך).

 

ברור שטויוטה.

ואם רק משניהם - טויוטה.

בשקלול המחיר *ייתכן* שהיא עדיפה. אבל עדיף כבר טויוטה משנתון נמוך יותר...

ולא מרחמים פה על רכבים🤭
אבל לא מבינה בשיקולי שנתון לעומת פירמה.

עד שהבת של השכן מתחילה ללמוד כינור...

אבל כתבת שיהיה להם בשעה טובה כל הכבוד ככה צריך להסתכל.

אטמי אזניים וכיסוי עיניים ואתה

מסודר בחיים האלה

 

 

 

 

 

 

שוב קנית מהחנות הכל ברופי

(;

צריך לדעת איך לשים אותם, אצלי גם אם 

העולם יקרוס לתוך עצמו אני 

כנראה אמצא את עצמי מרחף בגלקסיה מבלי 

לדעת איך הגעתי לכאן כי לא שמעתי כלום :/

 

חפש ביוטיוב מדריך איך לשים בצורה מקצועית 

<וחלילה, לא שמזלזל, גם אני עברתי את ההדרכה הזו

ומאז מסתובב עם סיכת אליטיסט עילאי ומתנשא>

 

<את שלי רכשתי באתר ביי אנד ביי ביי

שזה קצת כמו הכל ברופי, אבל נראה לי שהדבק מגע שמרחתי

עשה את העבודה>

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין עניין ביקרים. 

פשוט צריך שהספוג יהיה כמה שיותר רך. 

ישנם כאלו שהספוג קצת קשה, הם פחות איכותיים.

יש את החברה של - 3M אם תרצה מותג.

אבל אין צורך לקנות יקר. רק לדעת איך למקם אותם נכון.

 

 

 

אני ממש סוער מהדבר הזה. 

בגלל שסיננה לעבר כבוד קדושת היועמ"ש "פרשת משפטים בושה", הוסעה לחקירה באמצע השבת

 

אמרה למנדלבליט "פרשת משפטים בושה" - ונעצרה - חדשות משפט ופלילים

 

 

למה אנחנו פראיירים? למה?

אם היינו עקשנים כמו השמאל, היינו הופכים את העולם!

 

אין גבול?

 

ואחר כך מדברים על דיקטטורה.

והנבל גם טוען שזה לא בקשר אליו או בגלל תלונה שלו. מי שמאמין לו שיצביע....

 

זה דתי זה? נבילה סרוחה, לא מסוגל למחול על כבודו שטיפטיפה הושפל, ושולח שוטרים לחלל את השבת ולכפות על אשה דתיה חילול שבת.

 

הלוואי שהקב"ה ישלם לו בכפל כפליים, לנגד עיני כל ישראל.

 

 

|ואם יבואו שוטרים לעצור אותי השבת, בגלל שהעזתי לומר עליו כך, שיבואו כבר עם האזיקים, לא אעלה מרצוני לניידת..... |

איש צר ואויב המן דלבליט הרע הזה. 

לא חדש שהשמאל שולט פה במדינה בדיקטטורה במסווה דמוקרטיה...
וכמו בכל דיקטטורה, במיוחד כזו שבמסווה דמוקרטיה, משתיקים כל מי שמעיז להביע דעה נגד השלטונות.
נהיינו ברית המועצות...
נ.ב הסבר לדברי האישה?

בסך הכל ביקורת מרומזת כלפי ראש ארגון הפשיעה החזק במדינה. 

מנין לך שזה מה שקרה? שמעת את גרסת מנדלבליט? המשטרה פירסמה את גירסת? מה גורם לך להאמין במידה כזאת גדולה של וודאות לפירסום עיתונאי?

ומכיוון שהרבה סרחונות נתלים בהם לאחרונה זה נהיה כבר דפוס שיטתי מצידם לפרסם הודעות הכחשה ארוכות ומצטדקות. 

 

 

כאן לא היתה הכחשה כזאת. 

 

 

במיוחד שאיילה חסון יושבת למפלצת הזאת על הזנב בנוגע להקלטות שעלולות להפליל אותו ושהיא טוענת שהיא מחזיקה בידיה. לו היה מדובר בהשמצה / עלילה חזקה עליו שהיה מנצל את ההזדמנות לטובתו. 

בתגובה המתחמקת שלו הוא לא הכחיש את הסיפור, אלא הפנה למשטרה שהיא מטפלת בנושא, נו באמת. 

או שזה רק היה איכשהו מחזק את מה שאתה כבר חושב?

אבל אם הוא היה מכחיש ושולל את מהימנות הסיפור אז לא היה לי פתחון פה כלפיו בנוגע לסיפור הזה. 

הנ"ל לא הכחיש את עצם המעשה, רק את שייכותו לעניין. להכיד שכל זה הוא סיפור מצוץ מהאצבע זה מופרך... מנדלבליט או כל מישהו אחר שיודע את זה היה יוצא על זה בפלטפורמות החברתיות ודורש מערוץ 7 להסיר את זה...
בכללי זו גישה דפוקה לא להאמין לשום דבר כשלא מדובר במאמר דעה/פרשנות אפילו בהארץ אין הרבה טעויות מעין אילו...

ולהאמין לכל פירסום עיתונאי זה יותר טוב?
שמעת רק לאחרונה על הסיפור של גילה גמליאל?

הגישה שלי מאד הגיונית. לא להאמין ב100% למשהו שלא מגובה בראיות. כרגע מה שיש לך זה טענות מאד נסיבתיות ולא משכנעות.

שראית בעצמך? לפי זה, ייתכן שמעולם לא התקיים מבצע בעזה, שטראמפ לא באמת נשיא ארה"ב ושכדור הארץ שטוח...

לא אמרתי שראיה זה רק כשאני רואה בעצמי.
בכל מקרה, אני חושב שאתה זה שצריך להסביר מה זה ראיה מבחינתך, כי אני לא רואה כאן שום ראיה למה שקרה חוץ מעדות של צד אחד בסיפור.

הרי הובאה תגובת מנדלבליט. שום סיוג מעובדות המעשה, רק הכחשה למעורבותו בעצירת האישה.

https://rotter.net/forum/scoops1/663182.shtml

אם כי מן הסתם הוא הוציא את התקנה שאסור לדבר אל הוד מעלתו...

בכל חילול השבת שנגרם ובהתעמרות הזאת. 

 

 

לא מבין איך אנשים מתפללים איתו באותו בית כנסת. לא מבין. בבית כנסת עם נפש בריאה ברגע שהוא היה נכנס הבית כנסת היה אמור להתרוקן, ולו מדין גרף של רעי...

היו מוצאים איזו אמתלה ותואנה ומציקים להם ומטרידים אותם. ארגון פשע כבר אמרנו ?

אדם "דתי" ששולח אנשים לחלל שבת בשביל טיפהל'ה כבוד...

נבילה טובה הימנו.

 

 

אצלכם ירד?

סתם, הולך רגיל.
לא אכפת לי אם יקום או לא.

לא אכפת לך להפריע לו? זה לא קושי בשבילך ללכת 3 מטר מהצד

היחס שלי לבעלי חיים הוא לא כמו לבני אדם.

אסור לצער, זה לא מוסרי.

אבל ללכת יותר כדי שהוא לא? נראה לי מוגזם.

אם הוא עושה  משהו (אוכל, עושה צרכים וכדו') אז אני כן מקיף.

אני יודע שאם אני אפריע לו, זה לא כי הוא צריך לזוז לפנות לי מקום, אלא כי הוא מפחד ממני.

א. הוא נזהר, לא נבהל. כשאני רואה מכונית מתקרבת מרחוק אני זז, גם אם אני לא מפחד. אם יצא לך לראות חתול מופתע אז אתה יכול להבין את ההבדל.

 

ב. יש הבדל בין חוויית הרגשות בבעלי חיים לבין בני אדם (הרמב''ם מדבר על זה בתחילת שמונה פרקים). יש נטייה להשליך מאיך שאנחנו חווים את הרגשות שלנו על בעלי חיים וזו שגיאה, אצלם זה יותר אינסטינקט מרגש ואין אצלם (בהכללה) תודעה של סבל ועוול.

בדרך כלל נראה לי שאני עוקף. אגב, כנ"ל ציפורים

ממתי חתולים נחים באמצע השביל?

אני חושבת שהייתי מדלגת מעליו

לא חייב כמובן שביל, סתם מקום

לא הייתי רוצה שיפריעו לי לישון, אז אני לא מפריעה לאחרים

יש אולי 8 חתולים שעומדים בכניסה כמו שומרי ראש ,הם לא מפחדים והם לא יזוזו גם אם יתהפך העולם.

 

אף פעם לא חשבתי לעשות משהו אחר מלבד "בה!" תוקפני כשאני מתקרבת.

אני מניחה שיותר נחמד מצידי לעקוף אותו.

אשתדל.

גרמת לי לצחוק.
תודה

גם לי זה קורה לפעמים 😁

יש אצלינו מלא חתולים באיזור, וקבוע אני משתדלת לעקוף ולא להפריעה להם...

אבל מודה שזו שאלה מאוד מוזרה... סתם מעניין למה העלת אותה.??

שאלה מעניינת, למה שלא אעלה אותה? מוזר שאת שואלת

אז אעקוף

לא בטוח שכדי שלא להפריע לו כמו כדי שלא להפתיע אותו, ולהבהיל את עצמי ;) אוגאיסט? אולי.

חפש את האות פ בצורת משולש על הבקבוק (הזכוכית עצמה)
אם יש, מיוצר בארץ

יכול להיות שיש עוד חברות יצור בארץ, אני לא מכיר

יש סימון בבקבוק למטה

תראה את זה

לפי הרב אליהו כיוון שהם יוצרו לשימוש חד פעמי במקור גם אם אתה משתמש אחרי זה לא צריך טבילה

לפי הרב עובדיה צריך טבילה

אלא האם הבקבוק מיוצר בארץ או לא

מי יוצר הבקבוק

אבל גם לאפיפיור יש כיפה.

הכי בעולם
כשאני רואה חילונים אני חושבת שכאילו חסר להם משהו על הראש, הכיפה משדרגת פי אלף!

יש כאלה שהכיפה נראית ממש תקועה

אמא, למה האחיינים שה הכומר באים לבקר אותו כל יום?

הייתי אומר 

כשאתה לא ההורים אין לך בעיה בכלל - מקסימום יש למי לפנות...

אני מוכנה לקטנציק שובב במידה

לילה לבן בשבילי.

 

מי שהולך לישון - קחו בחשבון שמעבירים שעה אחורה היום.

(בהנחה שאתם לא בונים על יקיצה טבעית )

אני מבחינתי כבר הזזתי...

יש לי מחר ביקורת
ואני עסוקה בלחפור על חיי עם אנשים

עייפה כאילו לא ישנתי מחצית מהשבת 🙄

עצבנית ומאוכזבת.

עייפה
תכננתי להיות בתל אביב.
איכשהו הגעתי לפתח תקווה...

כואבת

בכל אופן, שיעבור מהר ושיהיה בהצלחה.

בדר"כ יסודות "מים" (סרטן, עקרב, דגים) רגשיים יותר

הם הכי מסתדרים ביניהם. 

יסודות אחרים יכולים פחות להסתדר איתם

אני אש ופחות מסתדר איתם

עפר מסתדרים איתם.
לפחות כמה שראיתי

ממה שידוע לי החיבורים הכי טובים הם בין מים- עפר, אש- רוח

דיברת על "אנשים מלאים ברגש" ואלו בד"כ אנשים מיסוד המים ולכן סוג׳וק אמר שיש פה עניין של אינטראקציות
כי שאלת איך אנחנו מתייחסים לזה... אז זה אינדיבידואלי

שמקורם ככל הנראה מהקבלה
ונסיון "להנדס" אותם לכדי קישקוש בלבוש מיסטיקני.

נשמע כמו חארטה בארטה אחת גדולה.

אם זה רק רגע ספיציפי שהם יצאו מאיזון אז בסדר, אבל אם הם ככה תמיד אז זה פשוט לא בריא. וזה גם קצת חסר טאקט מצידם לא לשים לב שהם מכבידים על מי שמסביבם. לדעתי אדם צריך לדעת להתאים את עצמו למי שהוא מדבר איתו, לומר דברים רק במקום שהם נשמעים, וגם להרגיש מי האדם המתאים להגיד לו מה... יש אנשים שלא יבינו אותו וזה לא יביא תועלת, אלא יהיה מעמסה...
אני אישית מנסה לראות מי הבנאדם שעומד מולי, מה הסיפור שלו, ודי בוחרת אם מתאים לי להיות בחברתו (עושה לי טוב) או להשאיר אותו במקום של כבוד והקשבה, בלי יותר מדי שיתוף או פתיחות כחברה, פשוט כי זה מאיים עליי... אדם שטובע ברגש של עצמו. מפחיד אותי מבחינת שיקול דעת. ואני אדם רגיש מאוד. אבל אפשר להיות מאוזנים עם אמונה ודרך חיים ממש כמו כל טיפוס. כל אחד והתיק שלו

מהפורום שהיה פה אם אתה זוכר.
מצחיק שכל אחד כזה חושב לעתים שאף אחד לא חווה את הדברים כמוהו. אנחנו באמת אנשים שונים אבל יש הרבה דברים דומים ומשותפים כך שזה מקל לתת לזה שם.
לגבי ההתמודדות שלי אישית- זה בתקופות... ואני מרגישה שזה מאוד קשור למצב האמוני שלי ולחיבור לקב"ה, לא מצאתי לזה פיתרון אחר...

אין לי כוח לדברים האלו

לדעתי הם אנשים מאוד מיוחדים אבל לפעמים מעצבנים
הבעיה שלי איתם זה שמרגיש לי שהם רואים קודם כל את הרגש שלהם ואז את העולם..
וכמה שהם ינסו הם לא יצליחו זה יהיה קודם כל הם ואז הסביבה
מפריע לי שהם מרכז העיניינים לפעמים בכוח גם בדברים שלא בהכרח קשורים אליהם .

דוגמא : פעם מישהי התקשרה אלי להודיע שמישהו מהמשפחה המורחבת שלי נפטר..
אותה אחת היא לא קרובה שלנו , והיא פשוט לא הפסיקה לבכות ולצרוח רק כי הסיפור נגע אליה והיא הכירה את הנפטר .
אני כל-כך התעצבנתי שאני עכשיו צריכה לנחם אותה והיא מודיעה לי בפלא שהרי מי שנפטר הוא מהמשפחה שלי לא שלה..

בקיצור הם אנשים טובים אבל חיים בעולם משל עצמם

שלא תטעה אני גם רגישה אבל בי יש חוסן לראות את טובת האחר מתי שהוא זקוק , ולא להיות עלוקה .
לראייה מהשיחה : את יודעת ש... נפטר? אני כל-כך עצובה איך הייתי מחוברת אליו מה אני יעשה עכשיו?

כאילו חלאס פתחי את העיניים

כמובן שלא אמרתי לה רק אמרתי לה שנדבר

לפעמים חוששת שאני ככה ומשתדלת לא להעיק על אחרים

אלא איפה הוא בא לידי ביטוי

באמת שהכל סובב סביב אוכל, בעיית הבעיות.
רק היום קבעתי עם חברות ואנחנו מזמינות אוכל, אין מה לעשות...
אבל אולי כשאת יוצאת תזמיני אוכל יותר בריא?

פורום שירות לאומי

או שאתה צחקת פה בלי קשר לתוכן?

לדוגמה:

לא לאכול אחרי 8 בערב

שעות הארוחות הן: בוקר עד 11, צהריים 1-4, ערב 8-10

(שזה אומר שאחרי או לפני זה רק מנות אחרונות או סלט)

 

בקיצור-

כללים שתקבעי לעצמך יחזירו אותך לשליטה באוכל ובאכילה

 

בהצלחה

ותהני בשירות!

החזיקו אותי שבוע
אם זה מפריע לך אז תגדירי לעצמך זמנים של אוכל

בִּכְפָר אֶחָד בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיָה גָר יְהוּדִי פָּשׁוּט שֶׁלֹא קָרָא וְלֹא לָמַד אֲפִלוּ אֵת פְּרוּשׁ הַמִלוֹת בַּתְּפִלָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָא אֲפִלוּ אֵת סֵדֶר הַתְּפִלָּה כְּגוֹן שִׁיר שֶׁל יוֹם אוֹ סֵדֶר יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וכו' לֹא יָדַע, אֲבָל יָדַע לִקְרָא כְּתַב לוֹעֲזִית מֵעִירוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ. דַּרְכּוֹ הָיָה לְהָבִיא פֶרוֹת וִירָקוֹת מֵהַכְּפָר לִירוּשָׁלַיִם לִמְכֹּר עֲבוּר פַּרְנָסָתוֹ, וְאָז הָיָה נִכְנַס מְדֵי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ לְאֶחָד מְרַבָּנֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּבִקְשָׁה שֶׁכְּבוֹד הָרַב יִכְתּב לוֹ אֶת סֵדֶר הַתְּפִלָּה לְשָׁבוּעַ הַבָּא. וְכֵן עזה"ד בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ הָיָה רוֹשָׁם לוֹ אַת סֵדֶר הַתְּפִלָּה.
פַּעַם אַחַת בְּחדֶשׁ מַר חֶשְׁוָן בָּא הַכַּפְרִי אֶל הָרַב וּבִקֵשׁ מִמֶנוּ שֶׁיִרְשׁם לוֹ אֶת סֵדֶר הַתְּפִלָּה לְשָׁבוּעוֹת אֲחָדִים רְצוּפִים, כִּי הַדְּרָכִים כָּרָגִיל בַּזְמָן הַזֶּה מִקְלְקָלִים בְּרֶפֶשׁ וְטִיט. הָרַב רָשָׁם לוֹ כְּבַקְשָׁתוֹ. קָרָה הַמִקְרֶה וְהֻצְרַךְ הַכַּפְרִי לִנְסע לִירוּשָׁלַיִם עוֹד לִפְנֵי הַתָּכְנִית שָׁלוֹ, לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב רָאָה אֵת כָּל חָנוּיוֹת הַיְהוּדִים סְגוּרוֹת, נִבְהַל מְאד שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם טָעָה וְהַיוֹם שַׁבָּת. תֵּכֶף יָרַד מֵעַל עֶגְלָתוֹ. בְּעוֹדוֹ עוֹמֵד וּמְהַרְהֵר רָאָה פִּתְאם יְהוּדִי אֶחָד עוֹבֵר בַּשׁוּק מַחֲזִיק בְּטֵלִית וּתְפִילִין תַּחַת זְרוֹעוֹ.
נִתְיַשְׁבָה דַעָתוֹ בְּמִקְצת, כִּי הוּא לֹא טָעָה וְלֹא נִכְשַׁל בְּחִלוּל שַׁבָּת, אַבָל לֹא יָדַע מַה יוֹם מִיּוֹמַיִם וְלָמָה הַחַנוּיוֹת סְגוּרוֹת? נָגַשׁ אֶל אוֹתוֹ הַיְהוּדִי וְשָׁאַל לְפֶשֶׁר הַדָּבָר, הֵשִׁיב לוֹ הַיְהוּדִי כִּי הַיּוֹם הוּא תַּעֲנִית צִבּוּר.
הַכַּפְרִי נִשְׁתוֹמֵם עַל הָרַב שֶׁלֹא רָשָׁם לוֹ אֵת תַּעֲנִית הַיּוֹם בְּתוֹךְ סֶדֶר הַיָּמִים שֶׁהֵכִין לוֹ, לִבּוֹ נִתְמַלֵא צַעַר עַל שֶׁנִּכְשַׁל בְּאוֹתוֹ יוֹם בִּשְׁנֵי דְבָרִים, א. שֶׁאָכַל בְּיוֹם תַעֲנִית, ב. שֶׁלֹא הִתְפַּלֵּל כְּדַת תַּעֲנִית צִבּוּר.
מִיד עָזַב אֶת חֲמוֹרוֹ וְאֵת עֶגְלָתוֹ בְּתוֹךְ הַשׁוּק, וְהוּא רָץ לְבֵית הָרָב. כְּשֶׁבָּא לְבֵית הָרַב לֹא מְצָאוֹ בְּבֵיתוֹ, וּבְנֵי בֵּיתוֹ אָמְרוּ שֶׁהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. רָץ בְּבֶהָלָה רַבָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, נִגַשׁ אֶל הָרַב וּפָרַץ בִּבְכִי, הַיתָכֵן רַבִּי? מַה זאת עָשִׂיתָ לִי? הָרַב נִבְהַל, כִּי לֹא הֵבִין מַה כַּוָנָתוֹ, שָׁאַל אוֹתוֹ מַה קָרָה בְּנִי? הַכַּפְרִי שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲצֹר בְּעַד קוֹל בִּכְיָתוֹ צָעַק, רַבִּי הֲלֹא הַיוֹם תַעֲנִית צְבּוּר וּכְבוֹדוֹ לֹא רָשָׁם לִי אֶת זֶה כְּלָל, וַאֲנִי נִכְשַׁלְתִּי גַם בַּאֲכִילָה וְגַם בִּתְפִלָּה, הָאִם זֶה דָּבָר קָטָן.
אָמַר לוֹ הָרַב הֵרָגַע בְּנִי, אֵין זֶה יוֹם תַּעֲנִית קָבוּעַ, אֶלָּא תַעֲנִית עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים שֶׁגָּזַרְנוּ בִּירוּשָׁלַיִם. שָׁאַל הַיְהוּדִי, מַה זֶה תַעֲנִית עַל עֲצִירַת גְּשָׁמִים? הִסְבִּיר לוֹ הָרַב שֶׁאִם אֵין יוֹרְדִים גְשָׁמִים וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ לְסִכָּנַת רָעָב חַס וְשָׁלוֹם, גוֹזְרִים תַּעֲנִית וּמִתְפַּלְלִים לַהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּרְדוּ גְשָׁמִים, תָּמָהּ הַיְהוּדִי וְאָמַר: וְכִי בִּשְׁבִיל כָּךְ צְרִיכִים לִגְזר תַּעֲנִית? הָרַב שָׁאַל, לְפִי דַעְתּךְ מַה צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת? אָמַר הַכַּפְרִי, אֲנִי, בְּהֶעָצֵר הַמָּטָר עַל שְׂדוֹתַי, הִנְנִי יוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה וְאוֹמַר לַה', אַבָּא, אֲנִי זָקוּק לַגְשָׁמִים, וְהַגְשָׁמִים מַתְחִילִים לָרֶדֶת. מִשֶׁשָׁמַע הָרַב דְּבָרִים אֲלוּ שֶׁנֶאֶמְרוּ בִּתְמִימוּת מְלֵאָה, אָמַר לוֹ הָרָב, אַדְרַבָּה, לֵךְ וּתְנַסֶה גַּם פּה לַעֲשׂוֹת כָּךְ, מִיַד יָצָא הַכַּפְרִי אֶל חֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת וְאָמַר: אַבָּא, כְּלוּם אֶפְשָׁר בָּנֶיךְ בְּעִיר הַקדֶשׁ יִגְוְּעוּ בָּרָעָב וּבָצָמָא? הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהֵם זְקוּקִים לִגְשָׁמִים, מִיָּד הִתְחִילוּ הַגְשָׁמִים לָרֶדֶת.

@משה

מבאסות התחזיות, הורסות לנו את התחושה שזה כי התפילה התקבלה.

בעז"ה שתהיה שנה ברוכה וגשומה

ולכן גם הפחד, כי זה פחד מלא נודע

אבל כן אפשר לדעת שלפי העבודה שהאדם עשה בעולם הזה כך יגיע לו השכר בעולם הבא, "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"
העולם הזה נמשל לטרקלין(פרוזדור) לעולם הבא, ז"א באנו לעולם הזה כדי לתקן את עצמינו במספר שנים שנקצב לנו(בערך 80).
מי שעסק בהבלים ובזבז את זמנו לריק( התעסק בשטויות,תאוות) הלך אחרי יצרו הרע, ימצא את עצמו לאחר המוות בגיהנום, במקום קשה לא טוב.
מי שעסק בתורה וקיים מצוות בהידור ועבד את ה' בשמחה ובטוב לבב, יזכה לעולם שכולו טוב, לגן עדן.
נשמתו לאחר המוות תהיה במקום של הצדיקים, בעונג ושמחה וכיף שאי אפשר לתאר...

שאדם נפטר וחייב לעבור בגיהנום ועל זה אמר דוד המלך גם כי אלך בגיא צלמוות...
גם אם זה לעבור, אבל כולם עוברים שם ואחרי 11 חןדש ממשיכים הלאה.
אבל מה יש שם???
למה אתם לא מפחדים להגיע לשם?? הרי אף אחד לא יכול לחזור משם... זה ממש להשאר לנצח נצחים..

בגדול
סובלים שם (תתארי לעצמך אדם עומד בקור אימים
כשסמוך אליו יש בית מוסק ומחומם, אוירה נעימה, אוכל חם.... כמה סבל מנטלי עובר עליו. הוא מחוץ להתרחשות הנעימה, הוא לא שם, הוא רחוק מזה מאוד...



וגם
תחשבי על התוועדות מיוחדת, מרוממת כזו...
שמישהו נשאר מרחוק ולא מבין מה הולך שם, או שהוא בחוץ/ בקור- איזה תחושת פספוס יש לו.
זה בערך ההרגשה ממה שלמדתי .

אני מכיר מקור שרשעי ישראל 12 חודש. לכן עושים אזכרה ב11 כדי לא להגיד שהיה רשע.
אבל מפה ולהגיד שכולם עוברים בגיהנם? (אמת אמנם שהרוב עוברים, לכפר על העוונות, וגם זה לכאורה כל אחד נשאר לפי כמות רשעתו, אבל הצדיקים הטהורים? מניין לך?) ועוד 11 חודש?

כן מכירה שכולם עוברים שם לפני מה שרשמתי על דוד המלך...

גיהנום זה פרק זמן מסויים שעוברים בשביל לעבור תיקון על העבירות שהאדם עשה.
בודדים הרשעים הגמורים(רק הרע האמיתי המוחלט בשורשו) שנחתמו לאבדון לגמרי ואין להם תקומה לעולם. רובם עוברים תקופת זיכוך...

שם מובא בדיוק מה קורה לגוף ולנשמה.

ואז השאלות הללו פחות מטרידות.

רגל מהגז זה צף כי העשיה הייתה הבריחה שלי מהמקום הזה.
יש עניין לחיות בשלום עם זה

אמרתי להיות מלא בחיוביות. ממילא ברור שהחיוביות היא הנצח שלנו.

מקווה שסוף סוף יהיה שקט

מייקל ניוטון – ויקיציטוט

מסע הנשמות (ספר) – ויקיפדיה

משיק להמון נקודות בקבלה, בחסידות ובכתבי הרב קוק.

מגרה מאוד את עצבי המחשבה וההכרה.

הכי הרבה נקודת השקה ביהדות זה לרב קוק.
באופן כללי הוא משיק מאוד גדול גם לדתות אחרות במזרח, אבל בעיקרון הבסיסי שלו הוא שונה מכל דת שקמה ותקום אי פעם.

ככ פוחדת מכך, את בטוחה שאת רוצה

לשמוע על כך?

 

לדעתי, אם את לא ברמה אמונית מסוימת+ גישה

שתקל עלייך, לא כדאי.

ועד ש.. אולי כדאי שנתעסק באיך לחיות.

 

 

 

או שכמו שסוברת המסורת הדרוזית אאלט- חוזרים בגלגול מיד בתור בנא אחר

או שחיים את החיים מחדש בלופ ותקועים ב2020 פעם אחר פעם.
יש את הגישה היהודית כמובן..

או שמדובר באופציה שאף אחד לא עלה עליה

כתוב בברור שהנשמה עולה אחרי המוות
זה ממש חוסר האמונה לחשוב שנשארים תקועים לנצח נצחים.
זה בסדר להרגיש פחד , אבל יש עולם הבא .

אני מאוד מאמינה.
ברור לי שזה עולם הבא לי היהדות. אבל לא יודעת מה יש שם. ולומר לי יהיה טוב, זה לא מרגיע את המקום המפוחד שלי...
כבר שמעתי הרבה שיחות על החיים לאחר המוות אבל זה לא עונה על השאלות ששאלתי בהתחלה.
אם מישהו יותר בקיא, ממש ארצה שיענה לי...
הלוואי שהפחד יעבור!! זו הרגשה לא נחמדה בכלל...

אם את מאמינה
למה הפחד כל-כך נוכח?

ולו רק מהזווית היהודית (שאותה את כנראה מחפשת), אפשר כמובן לנקוט בכמה גישות, שהן גם גישות המשקפות את המגזרים והתפלגות הדעות השונות.

אם את רוצה תיאור ציורי מפורט לפרטי פרטים על השתלשלות המאורעות לאחר המוות, למייימינים ולמשמאילים, יש את מסכת גיהנום ומסכת גן עדן שנדפסו ב'אוצר המדרשים'. מסכת גיהנום נדפסה גם בספר ראשית חכמה בשער היראה. אבל אני לא בטוח שזה יתרום למצבך (וכידוע הסיפור ממה שעבר על תלמיד הגר"א לאחר שקרא שם).

 

אני חושב שמה שיכול להרגיע אניוואי, היא האימרה (יש לה כמה גירסאות) של ר' אלימלך מליזענסק שאמר (על עצמו...): אם הקב"ה אחרי מאה ועשרים יחליט שמגיע לי גיהנום, אלך לשם בשמחה, ואיני מפחד מכך, שאדרבה, בזה שאלך, אזכה לעשות את רצון הבורא, שפסק שזהו העונש שאני צריך לעבור.

 

אמנם זאת מדרגה מאוד גדולה (משהו כמו בב' יצרך) שלא כ"כ נוגעת אלינו, אבל יש בה אמת פנימית מאוד נגישה גם לנו - שהכל מושגח, והכל מתואם, והכל חלק מרצון ה', והכל בכלל התכנית האלוקית הגדולה ששום דבר בה לא קורה בלי תכלית או ללא מגמת קידום. גם אם נניח שהמציאות הייה שתתאייני אחרי המוות, או שתישארי סטטית לנצח, זה רצון ה'. וזה כנראה טוב.

על פי המודל הזה, כשאת מתה את לא מתה, את רק נפרדת מהגוף.

יש נשמות שנפרדות מהגוף בסיטואציה קשה ופתאומית, כמו תאונה או מלחמה או כל משהו שקרה בפתאומיות, בדרך כלל אותן נשמות ירצו לראות את הקבורה. ולהשאר בסביבה עד שהם נקברות.
שאר הנשמות שנפרדו רגיל מהגוף לא חשוב להם הקבורה כי הם מרגישות טוב, הן בדרך כלל רואות את האהובים שלהם למטה, ומנסות לשדר להם שהכל בסדר איתם. ולא תמיד המשפחה מרגישה את זה בגלל הצער והכאב.

באופן כללי מגיע רגע שבו את עוברת "מנהרה" או משהו דומה לזה, שבסופו יש אור. כאן מתחלק לשני חלקים. נשמות מתחילות, ונשמות מתקדמות.
נשמות מתחילות נכנסות לסיטואציה הזו בלי להבין הרבה מה עובר עליהן ולכן מוצמדת להן נשמה מדריכה, אותה נשמה מארגנת מפגש עם הקרובים אלייך. היא נותנת לך להתאקלם. לעומת זאת נשמות מתקדמות וותיקות שעברו כל כך הרבה פעמים את המסלול הזה ועברו הרבה גלגולים, לא רואים אף אחד בדרך, הם ישר הולכים למקום שלהם, והאינטרקציה שלהם עם הנשמה המדריכה היא לא כמו נשמה מתחילה, יש להם יותר זמן עם עצמם.

לאחר מכן יש מקלחת אנרגטית לנשמה, מכל מה שהיא עברה, ולאחר מכן לנשמות מתחילות יש "הכוונה" עם הנשמה המדריכה, ההכוונה הזו נעשית ברוח טובה ושום דבר לא נעשה בביקורתיות או השפלה. הכל פתוח וגלוי, ועוברים על דברים שיכולנו לעשות ונמנענו, ועל טעויות.

/>לאחר מכן על הנשמות מגיעות למין תחנת קבלה מרכזית, שממנו הם נסחפות בריחוף למקום שלהם. לכל נשמה יש מקום משלה, וקבוצה משלה. הקבוצה היא בין 3 ל25, כשהממוצע הוא 14.

הקשר של הקבוצה יכול להיות קשור לגלגול הקודם כי בדרך כלל הם בוחרים להיות קשורים גם בעולם הזה כאחים כבני זוג וכ'ו, והקשר בין הקבוצה קשור לאופי של הנשמות בקבוצה ולשיעור המשותף. שם הם חוזרים על מה שהיה בחיים, ולומדים את היכולת להשתפר, עם נשמה מדריכה שאיתם שמקבלת אותם כפי שהם ואת הזכות לטעות. אגב, לנשמה המדריכה גם יש נשמה מדריכה. וככה עד שמגיעים לנשמות גבוהות, כשבסוף, מתאחדים עם המקור. השוני במקום של הנשמה קשור גם לצבעים שלה. לבן, קרם, צהוב, זהוב עמוק, כחול, סגול. נשמה יכולה לסגת מהתקדמות, אבל לא יכולה לרדת. הנשמות הוותיקות בשלב הזה מקבלות יותר עצמאות בלמידה עצמאית מחוץ לקבוצה.

לכל נשמה מדריכה דרכי הוראה שונות, ככל שהיא בדרגה יותר גבוהה ויש לה יותר ניסיון, ככה היא מלמדת ואחראית על עוד קבוצות.

בעולם הנשמות אין זמן. מגיע שלב שבו הגיע הזמן והמוכנות של הנשמה לרדת למטה ולעבור שיעור, והיא בוחרת את הגוף, את הטראומות והמחלות הגנטיות שיעזרו לה לעבור את השיעור שלה בצורה הכי טובה, לאחר מכן עוברים על זה עם הנשמה המדריכה וצוות של שלשה נשמות מתקדמות מאוד. יש כאלו שפוגשים את שלשת הנשמות הוותיקות גם אחרי המוות, שם הם לא דנים את הנשמה, הם רק עוברים על הטעויות ועל השיעורים שפספסנו. והכל בלי ביקורת או שיפוטיות.
לפני שיוצאים לגוף הנשמות הותיקות נותנות לנו את המסר להתמיד ולדבוק באחריות למרות הקשיים.

לפני שאנחנו יורדים, הנשמה לוקחת סימנים על קבוצת הנשמות שיורדת איתנו, שנפגוש אותם שהנשמה תדע לזהות אותן כל אחת מה שילמד אותנו.

הנשמה נכנסת לגוף ברגע הלידה, נשמה לא נכנסת לתינוקות שהופלו. הנשמה גם יודעת מראש אם התינוק יפול או לא. לפני הלידה בגוף אנחנו מסכימים לא לזכור את כל הגלגולים, כדי שהעבר לא יפריע לנו להיות בהווה.

במבט הזה כדור הארץ הוא רק מקום שבו מתפתחים ולא המהות. ואגב, יש עוד הרבה יקומים שונים.


וזהו.

כתבתי את זה כי היא רצתה לדעת מה יש "אחרי שמתים". באופן אישי אין בזה מהות, המהות היחידה זה הרגע הזה

בהמשך בעז"ה אעלה את ההקלטה לצפייה חופשית

*מוזמנים להעביר לחברים*

להצטרפות לפינה יומית בארץ ישראל עם מורה הדרך אביתר ליכטמן

2 דקות קריאה קלילות ביום ל אהבת הארץ, פינות חמד, מעיינות מורשת, הסטוריה וציונות. לחצו:

פנינה בארץ-אביתר ליכטמן39

נגמר המקום? שלחו הודעה לאביתר
קידומת 054 7728242

אם לא יסכים, בקש ממנו לשלוח בפרטי, ואני ישלח לך מייל...

*ההרצאה על סיפורו של גיבור ישראל ואחד מגדולי המרגלים יעקובה כהן, זמינה לצפיה*

ההרצאה הועברה אתמול בשידור חי מפי מורה הדרך והמרצה אביתר ליכטמן, ובהשתתפות כ1000 צופים

מוזמנים לצפות בקישור:



מוזמנים להכנס, ללחוץ "הירשם כמנוי", וכך ככל שיהיו יותר מנויים, אוכל בפעמים הבאות לשדר גם דרך היוטיוב במקביל

ההרצאה חינמית לגמרי, ועם זאת מי שמעוניין לתמוך כדי שאוכל להקדיש יותר זמן להעברת סיפורי הגיבורים, מוזמן בקישור פייבוקס: פנינה בארץ - שותפים

להצטרפות לפינה היומית: פנינה בארץ-אביתר ליכטמן39

אני לא מבינה.

למה אנשים חושפים סודות שהם היו שותפים להם?

זה נותן כח ומידע לאויב שמאזין...

ויש עניין של מורל לאומי.

נורא קלישאתי

אחר כך שמעתי שהתוכנית נמכרה לHBO- אז זה מסביר אתזה.

שאתה אומר "בנושא כזה" למה כוונתך?

בעיתית מבחינת הצניעות