פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 506)

אחיין שלי, תינוק בן כמה ימים ממש צריך את התפילות שלכם.הוא נולד ומאז הוא במצוקה קשה נא להעתיר בתפילות

אז אם כל אחד יוכל להקדיש כמה דקות להתפלל ולבקש רחמים על הרך הנולד בן עדי אידה זה ממש יעזור, תודה!

קריאת תהילים משותפת

בפעם הקודמת ראינו שמטרת אחשוורוש במשתה ובהבאת ושתי היתה להפוך את מלכותו למלכות לא מוגבלת, והיותו שלטי בלעדי שלא כפוף לשרים וכד'. ראינו גם שסירוב ושתי לבא הפך את הקערה על פיה, ועל זה נאמר:

 וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד- קצף כלפי חוץ על כך שלא קיימה את דברו, ומלבד זאת -- וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ - בתוכו, חימה פנימית שלא יכל לבטאה כלפי חוץ, על שיבוש התוכנית והמטרה האמיתית שכיוון אליה.

וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לֹא עַל-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ, עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה:  כִּי עַל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְעַל-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - ממוכן מציג כאן שתי השפעות שליליות אפשריות של פרשיית ושתי: אחת עַל-הַמֶּלֶךְ, שהיא קלקול התוכנית הסמויה של אחשוורוש, שממוכן זיהה מעצמו, ואחת עַל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְעַל-כָּל-הָעַמִּים -

 1. כִּי-יֵצֵא דְבַר-הַמַּלְכָּה עַל-כָּל-הַנָּשִׁים, לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן:  בְּאָמְרָם, הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו--וְלֹא-בָאָה- כל אישה תמרוד בבעלה, וכך יתערער הסדר המשפחתי והחברתי באימפריה כולה.

2. וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ - שרות פרס ומדי שהיו נוכחות במשתה הנשים ושמעו את דְּבַר הַמַּלְכָּה עצמו, דהיינו מה שהשיבה לסריסים, תאמרנה את דבריה לכל שרי המלך, מה שאמרה שהיא הַמַּלְכָּה העיקרית ואחשוורוש טפל לה, ועוד דברי בזיון שאמרה על אחשוורוש כמו שאמרו חז"ל; וכך, כאמור, תתבטל כל תכנית אחשוורוש.; וּכְדַי בִּזָּיוֹן שיבזו את המלך (בעיה 2) וָקָצֶף - שיתעורר כעס וקצף ומריבות בכל הממלכה (בעיה 1).

והפתרון הוא:

אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת - מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר- ייקבע שמעכשיו כל דְבַר-מַלְכוּת יצא מִלְּפָנָיו - מלפני המלך לבדו, ולא יזדקק להסכמת השרים.

וה'דבר מלכות הראשון שיצא עכשיו הוא: "אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, - אם רק יהרוג את ושתי זה עדיין לא יפתור את הבעיה הנ"ל, לכן יעץ לו שיתפרסם וייכתב לזכרון המשפט הזה, שנשמע ממנו שושתי לבסוף קיבלה את מרות אחשורוש, אלא שהוא גזר שלא תבוא עוד לפניו.. וכביכול גם ישתמע מסוף המשפט שסירובה לא הזיז לו, והיא הועברה מהמלכות רק כי לא היתה מספיק טובה - וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה" .

והטעם שהיה צריך להקדים את כל עניין זה לסיפור המגילה, שאילולי הסמכויות שקנה לעצמו אחשוורוש בפרק א', לא היה המן יכול להוציא את האגרות והגזירה שזמם, כיון שכל החלטה היתה צריכה לעבור את הסכמת השרים וכו'. אך כשסמכויות המלך נהיו בלתי מוגבלות, היה אפשרי להמן לעשות ברשות המלך ככל העולה על רוחו. (והיו לכך עוד השלכות, יעויין במלבי"ם)

@בסדר גמור@@איכה

חשוב שתהיה בו קהילה דתית לאומית קצת חרדלית.

משום מה השיר הזה לא יצא לי מהראש בשבת, ותודה לספוטיפיי.

ננסה עד פורים להציג מהלך פרשני מתומצת על התפתחות ההתרחשויות במגילה, מתחילתה ועד סופה - המבוסס בעיקרו על פירושו המקיף של המלבי"ם. הקוראים מוזמנים להגיב בקושיות\תמיהות \ שאלות\חידושים כיד ה' הטובה עליהם ולהפגין נוכחות כמובן מי שרוצה מוזמן לבקש תיוג

חודש שמח וקריאה מהנה

בזמני קדם היו מלכויות בהן המלך היה כפוף לחוקי המדינה והחלטות השרים, העם היה עצמאי, ואוצרות הממלכה היו שייכים לממלכה ולא למלך באופן אישי.

והיו מלכויות דיקטטוריות יותר, בהן המלך היה השליט הבלעדי והעם והאוצרות היו שייכים לו אישית.

אחשוורוש התחיל את מלכותו כמלך בממלכה מהסוג הראשון, והוא רצה לשנות את זה. זוהי הסיבה שקבע את הבירה בשושן, כדברי חז"ל,  ולא המשיך לשבת בבירת המלכים שלפניו, כדי להראות שאינו תלוי בהם ומלכותו היא עצמאית לגמרי.

וזוהי גם היתה מגמתו בעשיית המשתה, כדלהלן.

(פעולה זו קריטית לסיפור המגילה, שכן רק שלטון בלעדי כזה יכל לתת לו את הכוח לגזירה שנגזרה בהמשך.)

בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה, לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו:  חֵיל פָּרַס וּמָדַי, הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת--לְפָנָיו" - מדוע השרים והעבדים נזכרים לפני הפרתמים ושרי המדינות שהיו חשובים מהם?

כי במשתה, אחשוורוש כיבדם יותר, כדי להראות  שהחשיבות מגיעה להם מצד שהם 'שריו ועבדיו' האישיים, ולא מצד עצמם, וכן מפני שהוא מינה אותם, וחשיבותם גדולה מהפרתמים ושרי המדינות שאינם משרתים אותו באופן אישי וכן הם היו "לפניו" - כלומר לפני שהוא מלך ולא הוא מינה אותם, ולפיכך חשיבותם פחותה כביכול.

בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ; יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. - התפאר באוצרות הממלכה והראה בכך שהם שלו אישית, ובכך ביטא את היותו מולך מלכות עצמאית ולא מוגבלת.

  וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה--שִׁבְעַת יָמִים:  בַּחֲצַר, גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ - השווה את הגדולים במעמד עם הקטנים, להראות שכולם שווים מפני שכולם עבדיו , ואין משמעות להבדל המעמדות במשטרו הדיקטטורי.

אבל המכשול שעמד בפניו בדרכו זו, הוא ושתי, שכן היא היתה מזרע המלוכה של בבל כידוע (נבוכדנצר - אוויל מרודך - בלשאצר - ושתי), ולידה נראה שהוא טפל לה ואינו מלך מצד עצמו. לכן כעת אחשוורוש רצה להפוך את היחס הזה ולבטא את עליונותו עליה.

לפיכך עשה כך שהיא תעשה "מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" - בבית מלכותו ולא בבית מלכותה, כדי להראות שהיא טפלה לו.

וזוהי גם הסיבה שאמר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא" - להראות שהוא שולט עליה והיא כפופה לפקודותיו, וכן להראות שבחר בה רק מפני יופייה ולא מפני שעל ידה זוכה למלוכה, אלא הוא מלך מצד עצמו. ולפיכך מובן מדוע וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ- 

היא קלטה את המגמה וכמובן לא ששה לשתף עם זה פעולה.

נשים לב שאחשוורוש אומר "וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה", ואילו כשהיא ממאנת, נאמר "הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" - כי כוונתו היתה שהיא כשלעצמה סתם 'ושתי' ובזכותו היא 'מלכה', ומצידה להפך- קודגם כל היא 'מלכה' מצד עצמה, ולכן 'ותמאן'.

לאחר כל זה, מובן שסירובה של ושתי שיבש את כל תוכניתו של אחשוורוש, שכן עכשיו כל באי המשתה מקבלים רושם בדיוק הפוך מזה שהוא רצה...

 ולפיכך "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

(ע"פ מלבי"ם, וכן בפינות הבאות אא"כ יצויין אחרת)

וכיצד הוא התגבר על הבלת"מ הזה? בע"ה בלנ"ד בפינה הבאה