פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 506)

לק"י

1. סדר ט"ו בשבט היה מאוד נחמד, היה כיף לפגוש את המשפחה!

2. היינו בשבת בר מצווה, והיה נחמד.

שבוע טוב ומבורך!!

שמוכן להגיע בהתנדבות או במחיר מוזל. כל הרווחים תרומה!!

אם יש המלצות למישהו נשמח מאד מאד 

תזכו למצוות!

ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה. ח **וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה. ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה. י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי**, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי.  

הקשיים שבוקעים ועולים מהפסוקים המסומנים (בשתי הכוכבים) הן החזרת דברי משה אל ה'. וכי ה' אינו יודע?

וכן ההגדה של משה אל ה', בעוד הפסוק לא מזכיר שהעם פנה ואמר אל משה דבר.

מסביר רשי,  שמשה 'השיב' את דברי עם ישראל שאמרו, "נעשה" ככל אשר ציווה ה'. ולומד מפה רש"י- שזה דרך ארץ להחזיר לשואל את דברי העם, שהרי ה' ידע מה הם אמרו.

והתורה מספרת שה' ענה שהוא ידבר אל משה- והעם ישמע את דברי ה'. זאת אומרת, רק אל משה ידבר האל ולא אליהם. וממשיכה התורה מיד שמשה 'הגיד' את דברי העם אל ה'.

מסביר רשי שמשה אמר לה' שהעם רצה לראות ולשמוע את ה'. רצוננו לראות את מלכנו. ולא שה' ידבר רק אל משה, הינו קונטרה לדבר ה' שאמר שידבר רק עם משה (הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ!!).  רשי משלב 2 פירושים שהובאו במכילתא- אחד לראות והשניה לשמוע.

יוצא שלפי רשי ההבדל בין להשיב ל-להגיד הינו שהשבה נאמר על דבר שה' אמר למשה לשאול והם ענו, הינו משיבים דבר לשואל.

להגיד הינו, על אף שלא שאל.

רבי נחמן (מברסלב) חולק על דעת רשי, (וממילא על התנאים במכילתא) ומסביר פשט שונה בתורה.

העם ענו למשה שאם ה' יאמר להם לעשות (כל אשר דבר ה') נעשה-  הם יוכרחו לעשות, מכיוון שהבחירה תתבטל להם. ה' אמר בצורה ישירה, וכי איך יוכלו שלא? (נקשה על רבי נחמן שהרי משה סרב בדבר ה' בסנה.)

ומיד וישב משה את דברי העם אל ה', ואמר ל-ה' שאין רצון העם לשמוע אותך (אין רצונו לראות ולשמוע את מלכו) ומיד כותב הפסוק "ויאמר ה' אל משה, הנה אנוכי בא - אליך!" אליך משה ולא אל העם, מכיוון שהם לא רצו.

אך ויגד משה את דבר העם אל ה' ביחס לעצמו. פתרת את בעיית הבחירה של העם, אך מה איתי? 

אמר לו ה', לך אל העם וקדשתם היום ומחר. ה'ציווה לחכות רק 2 ימים, ומשה הוסיף מדעתו (מסכת שבת פז) ובחירתו של משה היתה להגיע להבנה שצריך להוסיף עוד יום.

יוצא שלפי רבי נחמן "ויגד", הינו שמשתמשים עם הטענה שנאמרה.

שבוע טוב.

אשמח שתתפללו, ותלמדו להצלחה בניתוח של סבי מחר בבוקר. משה אהרן בן ריבה מינה.