ישנם דיונים שבהם אני בא ללמוד מהשני.
אני מאמין שיש לו מה ללמד אותי ולכן אני מנסה כל הזמן להבין במה הוא צודק ומה נקודת האור אצלו.
ולפעמים אני זוכה, ואני נפתח למקומות שלא הייתי מגיע אליהם לבד.
ישנם דיונים שאני בא עם האגו שלי. אני רואה את הדעה של השני ואני רואה בה כאיום ממשי עלי.
אני נסגר, לאו דווקא מפחד. אין לי מה ללמוד. בא מקסימום כדי ללמד. אבל זה רק התירוץ. אבל בעצם אני בא כדי להעצים את האגו שלי.
ישנם אמירות שיכולות לפתוח ולקדם דיונים כמו "איך אתה מרגיש את זה אצלך?"
ישנם אמירות שיכולות לתקוע "טוב אז אנחנו חולקים"/"אתה X (תווית מסויימת) ואני Y" (תווית אחרת)
מודה על כך שזכיתי גם לדיונים מהסוג הראשון
תפילה שאזכה לכך בהמשך...
איך אתם מרגישים בנוח לדון עם אנשים? מה הפתח ששאתם יכולות שיכול לגרום לדיון להיות טוב ומפרה את שני הצדדים?
(בפורום, ובכלל)
ועוד, לאור כך שראיתי לצערי אנשים שהרגישו פגועים פה,
איך אתם חושבים שהפורום יכול להיות מקום טוב לכולנו לדון בו? ובאופן כללי גם בלי קשר לפורום.. אשמח גם להצעות פרקטיקות ולא רק מחשבות (שגם זה אחלה)