פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 551)

חודש טוב!
וזמן מוצלח ופורה של התקדמות והתעלות לכל הביינשים!

לא ידעתי שאני מסוגל לישון כ"כ הרבה...

וכנראה שלא הולך להירדם בקרוב⁦⁩

מה זה הזלזול הזה פה?
פעם אחת אני לא נמצאת ומחכים לשתיים?

(לכל השאלות)

אם נשלוט בתת מודע 

 

נשלוט בחיינו?

 

(ברור שאלוקים שולט בחיינו, אבל בכל זאת)

 

 

אז זה שאלת אמונה בעצם

 

מי שולט בחיינו?

האם אנחנו יכולים לשלוט בהם? אולי רק במידה מסוימת?

 

 

זה דרך אחרת בה אנו חושבים, פשוט דרך מהירה מהעיבוד הרגיל לדעתי.

על פי מאמר של הרב גינזבורג המבוסס על ספר התניא

אכן אם נשלוט בתת מודע אז נשלוט בחיינו, אך כמובן על פי גבולות הגיזרה שהקב"ה הקצה עבורנו

יאללה

 

אני מתחילה לנסות להתחיל

זה לא פשוט לעשות את זה. זה מצריך מלחמה יומיומית של שמירת העיניים והאוזניים (לא בקטע דתי דווקא). לא להכניס שום מראה או קול שישפיע על התת מודע. אם צפייה במשהו - אז באופן מאוד מבוקר. אם האזנה - אז גם לסנן מה כן ומה לא. מעבר לזה שהרחוב מזמין מראות וקולות שאם לא עוצמים את העיניים ואוטמים את האוזניים אז הכל נכנס ומשפיע על התת מודע. בהצלחה

צריך רק לדעת שהוא קיים.
ולדעת שהרבה מחשבות ופעולות מגיעות משם

איך נחשפים אליו יותר?
מנסים להכיר ולהבין את עצמינו יותר ע"י בירור אמיתי של למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

יש סיבה לכך שהוא חבוי
לא חייבים לשלוט בהכול
כמו שלא חייבים לדעת הכול
לומדים עם הזמן ע"י ניסוי וטעייה

התת מודע מנהיג אותנו יותר מהמודע ביחס של לפחות 1/4 אם לא יותר

את התת מודע אתה מגבש במהלך החיים ואיכשהו הוא פועל לבד על קבלת ההחלטות

יש שני דברים שדחופים לי ולא יודעת מה עדיף קודם
אז הגעתי למסקנה שמחר אני כנראה אתלבט.... (ולא אעשה כלום)

מה חכם לעשות? פשוט לעשות.

הרצאה של פרופסור יסעור בטד

וללכת עם זה עד הסוף
סלי להתחרט על ההחלטה

תכלס, איך שאני רואה את זה.. לכל אחד יש את הדרך שלו להגיע לפתרונות והחלטות.
יש אנשים שאוכלים את הראש של עצמם, יש אנשים שחושבים עם משפחה/חברים, רשימה של יתרונות וחסרונות לכל צד של ההתלבטות ועוד..

זורקת פה כמה דברים שעלו לי עכשיו:

קודם כל סדר!!
סדר פיזי ונפשי.
אם אתה שקוע בעבודה/לימודים/וואטאבר
לקחת יום פנוי/שעות פנויות ולהקדיש אותן להחלטות.
באופן אישי, הכנה שעוזרת לי להגיע להחלטה בכל מיני התלבטויות זה קודם כל לסדר את הסביבה שלי- לסדר את הדירה/חדר/ שולחן עבודה.
אם צריך- לעשות מדיטציה לפני, תכין את עצמך לכך שאתה הולך לקבל החלטות(!)
יעזור מאוד לחשוב גם על ההקלה שתבוא לאחר שתסיר מעצמך את כל ההתלבטויות!

אפשר לקחת מחברת/דף/פלקט/מחשב/טלפון( מה שמתחבר לך)
ולעשות רשימה/טבלה/ עמודות/ כתיבה חופשית
על ההתלבטות שלך.
לכתוב - יתרונות, חסרונות, השלכות, מחשבות, חששות, פחדים, תקוות, רצונות, בקיצור הכל..
אפשר גם לישון על זה לילה(:

סקר שוק, משאל עם וכגון-
משפחה, חברים טובים, שכנים, חברים לעבודה, אנשים שמתעסקים במשהו שקשור להתלבטויות שלך.. זה הזמן לקדוח להם!
מה כדאי לי לעשות? מה דעתך? למה כן? למה לא? למה אולי?
תכלס תכלס- בסוף הכי חשוב שתהיה שלם עם ההחלטה שתקבל (כמובן שתמיד יש ויתורים אבל..)
השאלות והחקירות הללו נועדו כדי לשמוע צדדים שונים ולעזור לך לקבל החלטה מושכלת בסופו של דבר. יש אנשים שזה נורא(!) מבלבל אותם, אם אתה מסוג האנשים האלה, אז אל...


תכלס, זה דרכים יחסית שכליות אם מתאים לך.. אפשר גם ללכת לצד השני

ללכת להתבודד, לדבר עם עצמך, איפה הרצון שלך נמצא? לחפש בתוך עצמך את התשובה האמיתות, היא נמצאת שם.. בוודאות.
בלי הפוזות וחיצוניות. האמת נמצאת תמיד. אתה צריך להיות מספיק מחובר לעצמך בשביל זה, אך זה לגמרי שווה את זה.

תפילה
לבקש מאבא שבשמיים לעזור לך בהתלבטות.
לזעוק קצת, להתחנן אפילו.. כל מה שצריך
לפעמים אנחנו נמצאים בצומת דרכים, מרגישים חוסר מטורף ולא יודעים למה.. וכל מה שהקב"ה רוצה זה בסה"כ קצת תפילות, מה יש? אל תהייה קמצן.. 😁

האמת שנקטע לי חוט המחשבה אז אין לי עוד רעיונות כרגע..
וגם חפרתי הרבה אז נראה לי מספיק 😅
ב"הצלחה!

רשימת יתרונות וחסרונות מאוד מסדר את הראש.

 

ולפעמים לקחת סיכון ולסמוך על עצמך שתדע להתמודד עם ההשלכות.

 

בהצלחה!

לקרוא את הדברים האלה שאתה מעלה.

מי זה רב אשר?

ר' אשר פריינד – ויקיפדיה

לי נפתחה פעם נעל רדבק באותו מקום שאתה מתאר ותיקנתי אצל סנדלר שדיי הרס את הנעל (לא הייתה לו ברירה כלכך). בגלל שהיה צריך למשוך את העור שעוטף את הרגל לכיוון החור, נוצרה איזו מין בליטה במדרך של הנעל שגרמה לאי נוחות ואפילו קצת הרסה את הרגל.

דקדקן בהלכה כמו החפץ חיים
ומחשב את זמנו וצרכי גופו בדיוק כמו הגר"א - אז כן.

כי אמירה כזו - היא עצמה לא אחד מהם.

 

ומבחינה עקרונית: זו צריכה להיות שאיפה, אבל "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".

יכול לעשות טוב לשומעים

יכול לעשות טוב לאדם עצמו

והייתי מניח שמי שאומר זאת על עצמו טועה🙊

זה נדיר מאוד.
אדם שאומר ככה-ודאות מוחלטת שהוא לא ככה

לגבי האמירה האם זה גאווה, זה תלוי אם הוא ככה מפרסם את עצמו לכולם או רק לתלמידים שלו

לצדיק מותר להתפאר בפני התלמידים שלו כדי שיקנאו בו

 

(אורחות צדיקים שער הגאווה)

"אף על פי שמצינו כמה גדולים שנשתבחו (סוכה כח א), לא עשו אלא לפני תלמידיהם וחבריהם כדי שימשכו אחריהם ויחזיקו במעשיהם; וודאי זה מצווה כדי לחבב להם מעשים טובים."

 

שאין כדי קביעה עובדתית. אלא שאיפה על מנת לחזק בדברי תורה את התלמידים בשיעור

המבט הזה. חודר יותר מכל מילים שיאמרו אחר כך...
זה כאילו רוצה לומר לה בתת מודע
' אני אותה אחת. ומצפה ליחס תמים ופשוט ממך. כמו פעם.
זה שהחיים הובילו לכזה מקום, וההתמודדות הפכה אותי לחזקה יותר ודרשה ממני כוחות שלא ידעתי שיש בי... זאת אותה אני. '

לפעמים זה תלוי גם בצד השני, הפגיע...
ולפעמים קשה יותר.

השם אוהב אותך ואת חזקה מאד

האמת אני לא מהפורום הזה,  קראתי ובאמת שאהבתי

בתור אישה שנשואה כמה שנים, ומצפה לילד-

 

החברות מהכיתה,  שכבר מסתובבות עם ילד או שתיים,  ומתנהגות אלייך כאילו משהו כלכך שונה בך.

וזה לא נכון.  אני לא מקנאה בך על זה שאת עם ילדים ואני לא- כי אני כבר רגילה לשקט הזה.

אבל החברה בטוחה שאני מוציאה על הילדים עין הרע, כי לי אין.

 

ההרגשה הזו היא נוראית.

זה כמו לאכול יותר מידי או לאכול פחות מידי
זה צורך בסיסי אבל צריך לקחת אותו במידה הנכונה.
כנל לגבי כל דבר בחיים

הדברים לא משפיעים עליי ברמה כזאת...
קמתי אופטימי הבוקר
הלכתי לישון קמתי מאוחר כולי בבאסה

לאכול יותר מידי
או אפילו להיות באינטרנט יותר מידי לא מדכא אותי

לי בדכ שינה עושה רק טוב

אם זה באמת העניין...
נראלי יותר עמוק...

לי לפחות זה הדברים שיותר מדכאים אותי.
שאני יודעת שלא עשיתי את מה שבכוחי לעשות ובזבזתי את הכוחות שלי ומנעתי מהן לצאת לפועל

אבל יודעת שיש שיטות שמטפלות בדיכאון באמצעות חסך שינה.

מה שכנראה מוכיח ששינה מגבירה דכאון. 

התרופה לדיכאון: לילות לבנים 

אבל יותר מידי שינה גורם לעייפות.

פעם הייתי אוהב לישון בכמויות ובגלל שאחרי שהייתי קם הייתי ניהיה מדוכדך ומעוך כזה הייתי פשוט מנסה להמשיך לישון עוד חחח, היום אני מפחד משינה, כבר תקופה ארוכה ממש שאני לא יושן ביום יותר מ4 שעות רצוף, כשברוב מהימים פשוט לא יושן בכלל, כל עוד אני בעשייה אני ערני וטוב לי, העיקר להשלים שעות על כל מה שישנתי😅,
(למרות שתכלס זה באמת לא מרגיש כל-כך בריא, אבל עדיין לא מסוגל לישון מרגיש לי פשוט בזבוז אדיר)

למי יש זמן??

בכל זאת אחרי כמה ימים בלי שינה הגוף לא באמת שואל את דעתי

חיצונית - כפי שכתבו כאן, תחושת ריק ופספוס.
פנימית (שהיא כנראה הקטליזטור של הקודמת) - משום שהוא טועם טעימה מתמשכת של המיתה (למרות שמבחינה מתמטית זה לעולם יהיה אחד משישים...).
ויתכן שיש סיבה פנימית עוד יותר שקשורה להתחלפות נשמות וכו'.

ולאמיתו של דבר, שתי הסיבות היינו הך. שמוות הוא חוסק תנועה, חוסר התקדמות, חוסר דינמיקה.

כי הם מסתובבים כאן חופשי...

המלכודות תופסות בלילה אחד
ובבוקר באים עוד 600000
והרעל עכברים יכול להרוג אותם ולך תמצא את נבלתם...

והם נעלמו.

לא סגולה כן סגולה. לפני זה המלכודות לא עשו כלום

שכל אחד יאמין או לא יאמין כרצונו, הסגולה הזאת הוכיחה את עצמה אצלי עשרות פעמים בחיים.

שזה לא מועיל בכלל.
מצאתי קישור של הרב אלנקווה.
עבודה זרה | שאל את הרב

אני באמת חושב שזה ביזוי ולא מאמין שאדם שמח בקדקדו מאמין בזה.

יום מעולה בעז''ה.

יום נפלא!
אוי ושכחתי שראש חודש!

אם אני מפספסת את האוטובוס אני מתה בערך

מישהו מבין בבחירת מחשבים ניידים טובים?
ויכול לעזור לי 😏

לפחות לא זכור לי שהוא מגיב פה

זו התקופה הזאת בשנה שקר ואין מצב שידליקו מזגן על חום.

 

איך את עכשיו?

מקווה שלא עוד הרבה

למה מזיזים רק שעה ולא גם כמה ימים?!
באלי שתגיע כבר החתונה.

כיף לך שאת בציפיה הזו! 🙂

אז טוב שלא זזו גם ימים
ב"ה.
שתגיע לציפייה הזאת גם ובקרוב!

אוף. מאוחר. שוב.

סרטון על זבובי אקווריום מחסלים פיסת מלפפון.

יוטיוב הוא חור שחור.

אבל אצלי זה לא היה זבובי אקווריום אלא הסטוריית המחשב. אתמול הצלחתי להתחמק מזה.

איך שסיימנו אתמול את ההבדלה נשמעה דפיקה בדלת.
הצצתי דרך העינית והלב שלי החסיר פעימה.
אוי לא
זה הוא!
מה לא עשיתי כדי להתחמק ממנו?!
מה לא ניסיתי כדי לדחות את המפגש בינינו?!
אבל זהו. עכשיו כבר אין לאן לברוח.

"אחרי החגים" הגיע!

כל הסידורים, הדיאטות, המטלות המעצבנות, כל מה שניסיתי להדחיק – מחכים לי עכשיו מעבר לפינה.

מה עושים?!!!

אז קחו נשימה עמוקה וקבלו שלוש תובנות קטנות שיעזרו לכם להתחיל ברגל ימין את החורף:
1. קודם כל, שימו חיוך על הפנים וְפִּתְחוּ את הדלת בשמחה. אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב אמר פעם: "אלוקים אוהב במיוחד את האנשים הפשוטים. מנין לי לדעת זאת? עובדה שהוא ברא כה רבים מהם...".
נכון, זכינו בחודש האחרון למנה גדושה של חגים נהדרים עד שכמעט התמכרנו. ובכל זאת, אלוקים ברא את עולמו כך שיש בו מעט פסגות גבוהות והרבה שטחי מישור. ליל הסדר אחד, ושפע של ימים מבולגנים. תפילת נעילה יחידאית, והמוני 'מנחה-מעריב' שגרתיות. כך רצון ה' ואנו מקבלים אותו באהבה, ומסתבר שהתמהיל הזה הוא הנכון והמדויק ביותר עבורנו.

2. ובכל זאת, מה עם כל האורות הגדולים ✨ והחוויות הרוחניות שהיו לנו?!
האם הכול ייעלם עכשיו ונצנח חזרה בדיוק לנקודה שהיינו בה קודם?!
ממש לא!
ספרי החסידות מזהירים מן הטעות שהיצר הרע מנסה לשתול בקרבנו, כאילו ההרגשה שלנו היא המדד לְמַה שספגנו.
זו טעות. האמת היא שהימים הגדולים שעברנו מילאו אותנו במטען רוחני שהפך להיות חלק מאיתנו וילווה אותנו הלאה בהמשך השנה. המחשבה שברגע שהאורות כבים - הקסם מתפוגג ואנו נשארים בלי כלום - פשוט אינה נכונה.
האוצר הגדול שהתמלאנו בו מצטבר ונשאר, וגם אם אינו גלוי על פני השטח, הוא ספון בנשמה ומשם מקרין את אורו על חיינו.

3. טיפ פרקטי: עשו כלים!
ההדרכה של חז"ל למהר לבנות סוכה מיד אחרי יום כיפור היא עיקרון יסוד לחיים. לחפש תמיד דרכים מעשיות שיבטאו את הרצונות הטובים שמפעמים בקרבנו. עלינו לחצוב בחיי החול אפיקים שבהם תזרום אותה רוממות רוחנית שהאירה אותנו בחגים ותרווה 💦 את ימי השיגרה האפורים.
איך עושים את זה?
תתחילו בקטנה. קבעו איזה לימוד חדש, קבלה טובה, זמן קבוע של 10 דקות ביום להתבוננות, דבר או שניים שמעכשיו תעשו אחרת מאיך שנעשו עד כה, וכן הלאה.
כל אלו יהיו כלים ליצוק לתוכם את השפע הרוחני שהאיר אותנו בחגים.

שיהיה לכם חורף נפלא ומלא ברכה! 🌺
יוני לביא

בלשון ציורית את ההשגות והאורות ומנסים לחיות את הרגעים הקדושים האלו שוב.

מעל 15 דקות עיכוב - שווה מבחינתי לשלם אגרה.

מעל כמה קילומטר/זמן שווה לשלם אגרה?

זה כן שווה את הכסף לפעמים.

 

כביש שש הוא מהיר הרבה יותר, אם נוסעים על 140-160 הרכב הרבה פחות חסכוני מנסיעה ב 100-110 גם אם יש רמזור פה ושם.

 

 

* אלא אם כן מדובר על פער של עשרות דקות וקילומטרים

אני נהנה מזה לפעמים אבל לרוב (ובפרט כשהילדים באוטו) אני על 120-130.
בד''כ זה חוסך כ20-30 ק''מ. גם אם לא חוסך הרבה זמן.
לי זה כמעט תמיד משתלם. האגרה המקסימלית שאני חוצה את הארץ היא סד''ג של 35 ש''ח. שזה אמנם פער של כ60 ק''מ אבל נביעה רציפה לעומת עצירות וחיסכון שי עשרים דקות פלוס. קשוחה לי את הפער של ה10-12 ש''ח האלו.

דווקא כן כדאי להתבייש מהבושה

תוספת בדעת...

אבל ע"פ הנ"ל אם אדם מתבייש בבושה, פירושו שהוא מתבייש במה שנותן סימן לתוספת דעת וזה לא משהו שראוי להתבייש בו. להיפך הוא מתבייש בבושה כי הוא מזהה אותה כדבר שלילי. אחרי ההבנה הזאת אין מה להתבייש בבושה. תקן אותי אם אני טועה

כי אתה מבין שמה שעשית לא היה טוב/נכון. לעומת הרגע שעשית מה שעשית, שבו חשבת שזה טוב, שאם לא כן לא היית עושה אותו.

על דברים רעים טוב להתבייש, כי זה מקדם אותך. אבל דברים שלא רעים, לא צריך להתבייש. זה פשוט לא מקדם אותך.

 

מה שאומר- לא צריך להתבייש על הבושה, כי הבושה זה לא משהו רע...

בקיצור, צדקת.

אין פרדוקס...

מאוד מתקשר לי עם מאורעות מהשנה החולפת.

על הסמנריון.

בהצלחה רבה!!!

שיהיה מהנה ומלמד

מכירים את האנשים שלא צריכים תגובה כדי לדבר?

בזמן האחרון (מהרגע שהעיניים שלי בטעות נפתחות במיטה) יש לי אחת נחמדה כזאת שמדברת לי באוזן במשך 4 שעות ברצף ולא מעניין אותה אם אני פחות מגיבה או עסוקה בטלפון, מדהים אותי כל פעם מחדש

נתקלתי בבודדים כאלה.

היא עושה את זה הרבה?

אומרת בוקר טוב ואז מתחיל הנאום שנגמר כשהיא מסיימת לעבוד אחרי 4 שעות

את מצליחה להתמודד עם זה?
אותי זה היה משגע🙊

אבל אתמול לא יכולתי
וגם היום לא יכולה עדיין אז שומעת ושומעת ושומעת.....

ממש מציק כשלא ניתן לברוח.

בהצלחה עם זה

דחפתי אוזניות לתוך האוזניים עכשיו, לא תבינו את הרמז? לפעמים אני עם אוזניות בלי כלום רק לשם ההתעלמות

אנשים שצריך לעשות להם קורס בהבנת רמזים

עבדתי עם אחת כזאת במשך כמה שנים

עוד לא ממש התחלתי לעבוד היום. משום מה.