פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 571)

שתהיו בריאים, ואל תשלחו לי

או שמא אתם מהנחמדים שעונים לכל הודעה כזאת?

למה ככה צריך לסיים ולהתחיל שנה חדשה??

מה? קבוע אני אקבל את הכאפה הזאת?
תמיד בגלל שיש בי עובר רגישות אפגע ואגיע למצב נאחס עם אחרים?

היי
אז אנחנו זוג צעיר וטרי (הרגע יצאנו מהניילונים)
והצלם חתונה המהההם שלנו (לא לעורר קנאה,הוא באמת מהממם)
דוד שטיין עושה תחרות לייקים והמנצח מקבל צילומי זוגיות😍
אז...
אם עדיין יש לכם פייסבוק זמין אשמח אם תיכנסו ל20 שניות תעשו לייק לתמונה שלי ושל אשתי האהובה וה' יתן לכם כל טוב

דוד שטיין - צילום בעין טובה


בהזדמנות חגיגית זאת אאחל לכולם שנה טובה ומתוקה

שרדתי את התפילות יותר טוב משחשבתי וסיימתי לשלם את חובי לחג. עכשיו צריך להתכונן לאיך שורדים את יום כיפור.

"בנאדם מה לך נרדם
קום קרא בתחנונים..."

"...ומה אנחנו העברים (העיוורים) יכולים להגיד על עמנו, על דורנו?

שהוא מלא שאיפה והשתוקקות למעלה למעלה ועוד קצת.

שאצלו, להרוויח זה להרוויח.

שהוא כולו מוסר ואחווה – והרעות מעל הכול.

שהוא מפולג ומקוטב, ושונא, וכועס, וקוצף.

שהוא משפחה אחת – ממש. שהוא משפחה הרוסה – ממש.

שהוא צעיר תוסס ואידיאליסטי. ו"כאן נולדתי" בארצנו הקטנטונת, הארץ החמה, היפה.

שציניקן עייף ויבש כמוהו לא נברא – וגם "בלונדון לא מחכים לו", רק שם הייאוש נוח יותר.

שעם הנצח אנחנו, אבל זמננו תם. דור עם ממד היסטורי ומטה-היסטורי, עד לעדכון החדשות.

דור מתנער, מתעורר, מחפש חופש ועצמאות, וגם את ה"פוזה" האותנטית האחרונה.

"אל נא תעקור נטוע" או – "אל תלחשו תפילה".

"להיות עם חופשי בארצנו"(ברטט) או שמא: "אל תקרא לי עם, אל תקרא לי עם, אל תקרא לי עם"(בהיסטריה).

דור שאוהב לאהוב, ואוהב לצחוק, ואוהב לחיות. ואימת המוות וטירוף השכול לא פוסקים לרגע.

 

ואולי אין כאן דור, רק אלפי רסיסים. אלף אלפי נרטיבים בודדים של אנשים, סיעות, קהילות, עדות שנפגשים, מתנגשים, מצטלבים, מתמזגים.

 

ואולי יש כאן דור ועם.

דור של הפכים ותהפוכות.

דור של תחייה, שהייאוש והאמונה משמשים בו בערבוביה.

עם נברא שקם ונופל ומקלל וצוהל ומהלל-יה.

יהלום אחד עם אלף-אלפי פנים נוצצים, מאירים, שקופים.

וכל אחד עם הסיפור שלו, וכל אחד עם סיפור מלא.

 

ואנחנו?

אנחנו נברר את הפן שלנו, של בית מדרשנו.  

וכל אחד מאיתנו יברר את הפן שלו בתוך כך ומתוך כך.

דרך האספקלריה המאירה, השקופה הזאת, נצפה בכל הפנים כולם, ונשכיל ונקשיב להרמוניות הבוקעות ועולות מתהום התוהו – לפי מידתנו.

ואיזה יתרון נצפה בפן שלנו? ולמה נבחר דווקא בו?

כי הוא יונק כולו מעולם קיים, מ"חוכמת הקודש הפועלת", היוצרת.

כי הוא חמדה גנוזה בטרם הרים יולדו,

ולעד תתחדש ותקים ותחיה.

 

אבל שבעים פנים לתורה, ולמה נבחר דווקא בו?

כי הוא שלנו.

כי לא מקרה הוא, ולא כפויי טובה אנחנו,

על שזכינו להיפגש ולהיות מוארים ולהתבשם מתורת הראי"ה זצ"ל.

על שזכינו להקשיב ולהפנים ולהתחיות מתורת הרצי"ה זצ"ל.

ודרך הצינור האחד-כפול הזה מתגלגלת, משתלשלת אלינו שמועת סיני, מן השמים. מפי הגבורה.

והיא מתגלה אלינו כנשמת עם ונשמת ארץ ודור ודורות,

והיא מתגלה אלינו כתורת הגאולה, ויותר מזה: כתורה הגואלת.

שבעים פנים לתורה, ולמה נבחר דווקא בו?

כי הוא שלנו.

אם תרצה: הנרטיב שלנו,

            או הזכות שלנו,

            או האחריות שלנו."

שנה טובה, מתוקה ומבורכת לכולם🍯🍎

שתכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום🙌🏼💙

סליחה אם פגעתי באנשות/ים בכל הוויכוחים האלה שהיו כאן...🙁

שתגשימו את עצמכם ותצליחו בהכל, ושיהיה לכם רק טוב
זהו.

חוגג יום הולדת כמה?

@איש השקים

תגידו

 

איך אפשר לעלות במשקל לאט אבל בצורה בריאה?

 

אני אוכלת מלא אבל גם הולכת הרבה וזזה הרבה  אז אני לא עולה משום מה

 

 

מה אפשר לעשות?

ולמה בעצם?

מה נאחל לך שנה חדשה? או
שאנו בכלל לעצמנו צריכים לאחל?

כך או כך.
מחר מסתיימת לה עוד שנה.
שנה בה עברנו כל אחד לעצמו.
ואנחנו כרבים כמה וכמה דברים.
כל אחד הכיר בעצמו דברים חדשים.
ובטוח שגם אנשים חדשים.

שבילים ומסלולים שלא חשבנו
שאליהם אנו צועדים.
דברים כאלה ודברים אחרים,
אך בסוף אנו אותם האנשים.

תחושות ומציאויות שלא חלמנו
שבהם נהיה לא חשבנו.
ומה עשינו ואיך התמודדנו,
במצבים בהם היינו.

אך שאלה אחת שמרחפת תמיד
האם עם האמת כל אחד מתמיד?!?
מאמין בכל מיני דברים, אך האם
באמת, בחיים אנו מיישמים?!
אומרים כך אך עושים אחרת,
ויש דרך אך מי היא מעניינת?!

אולי פשוט נאחל שאת האמת
נתחיל ליישם גם בדברים הקטנים
ולא רק במחשבות והרהורים.
מותר לטעות אך חשוב גם להודות.
ואם יש טעות אז תמיד
אפשר גם לשנות.
תשומת לב והתייחסור לאחר ,
אף פעם לא הרסה אותך בתור חבר.
עזרה והושטת יד בעת צרה
רק השפיעו לטובה.
חיוך קטן לאדם בודד
יכול להציל אותו מלהתאבד.
תן חיבוק כשצריך כי אתה
חיזוק לפעמים צריך.

תהיה אתה ושים קצת לב פקח עיניים וגם את הלב.
אולי אתה שם ממש ולא הרב כי רק אתה יכול
להציל את המצב.

שנה יקרה שנה חדשה,
אנו נאחל לך בהצלחה.
שתסבלי אותנו עוד שנה
עם אותם הדברים בכל עונה.

ה'תורה לשמה' מסביר שעיקר הדין על שז"ל ולימוד תורה, ונשים לא שייכות בשניהם.

 

אני טיפש ולכן אני שואל את השאלה הנ"ל.

אני מנסה להגיש בקשה לביטוח לאומי לצורך הבטחת הכנסה.

מבקשים ממני בין השאר תדפיסים של בנק על עו"ש וריכוז יתרות.

 

לא הייתי בבנק שלי הרבה זמן וגם זה רק בשביל להוציא מאה שקלים

האם יתנו על סמך תעודת זהות תדפיסים כאלה לאדם שהוא אינו אני? (בן משפחה)

זה מפדח מאוד לבקש תדפיסים כשאין כלום בחשבון ואין לי עבודה.

ראש השנה עובר ויום כיפור עובר וגם סוכות ...

ואדם צריך לזכור תמיד לא להפגע מאף אחד, 

ולא לכעוס על אף אחד

כי החגים והתפילות והתורה רק באים ללמד אותנו 

שהכל זה הוא יתברך עושה

אין על מי לכעוס, אין עוד מלבדו , 

והוא יתברך "הטוב והמטיב".. כל השאר רק שליחים, 

וכי נכעס על השליח ??? ..

והכל ברחמים !

יומיים חג!!!
אני אתגבר
ואני אסע לים מחר, ממילא אין לי חג לארגן.

שני מיני רצונות הם, רצון נעלם ורצון גלוי. הרצון הנעלם אין לו גבול ומידה, אולם הרצון הגלוי הוא גבולי, כעניין שאמרו "מי שיש לו מנה רוצה מאתים", אין זה אומר שלפני שהשיג את המנה לא רצה את המאתים, אלא שעד עכשיו היה הרצון בהעלם, ורק עתה שכבר השיג את המנה יצא הרצון למאתים מן הכח אל הפועל, באפן שהרצון הפועל הוא רק הרצון שבגלוי ולא הרצון שבהעלם. ואם ישנם כאלה שיש להם רצונות רבים ואינם משיגים אותם, הרי זו עדות נאמנה שאין הרצון מורגש אצלם, ולכן לא פעל מאומה.

זהו מה שאמר "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", היינו שאם הדבר קרוב אליך כ"כ ומורגש הוא בפיך ובלבבך, בטוח אתה שתגיע גם "לעשותו". כי כל מה שיש ברצון המורגש מוכרח הוא לצאת גם לפועל, ולא תוכל כל מניעה גשמית ורוחנית לעצור בעדו.

ואמר "בפיך ובלבבך", היינו שיסוד התשובה הוא שהפה והלב יהיו שוין ולא תהיה שום הפרדה ביניהם, ובזה זוכים לתשובה אמיתית.

(נימוקי המקראות פרשת ניצבים)

 

 

@ארץ השוקולד @בא לי בירה@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @נעה ונדה@נפש חיה. @אחיתופל @מחייכת =)