שני מיני רצונות הם, רצון נעלם ורצון גלוי. הרצון הנעלם אין לו גבול ומידה, אולם הרצון הגלוי הוא גבולי, כעניין שאמרו "מי שיש לו מנה רוצה מאתים", אין זה אומר שלפני שהשיג את המנה לא רצה את המאתים, אלא שעד עכשיו היה הרצון בהעלם, ורק עתה שכבר השיג את המנה יצא הרצון למאתים מן הכח אל הפועל, באפן שהרצון הפועל הוא רק הרצון שבגלוי ולא הרצון שבהעלם. ואם ישנם כאלה שיש להם רצונות רבים ואינם משיגים אותם, הרי זו עדות נאמנה שאין הרצון מורגש אצלם, ולכן לא פעל מאומה.
זהו מה שאמר "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", היינו שאם הדבר קרוב אליך כ"כ ומורגש הוא בפיך ובלבבך, בטוח אתה שתגיע גם "לעשותו". כי כל מה שיש ברצון המורגש מוכרח הוא לצאת גם לפועל, ולא תוכל כל מניעה גשמית ורוחנית לעצור בעדו.
ואמר "בפיך ובלבבך", היינו שיסוד התשובה הוא שהפה והלב יהיו שוין ולא תהיה שום הפרדה ביניהם, ובזה זוכים לתשובה אמיתית.
(נימוקי המקראות פרשת ניצבים)
@ארץ השוקולד @בא לי בירה@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @נעה ונדה@נפש חיה. @אחיתופל @מחייכת =)
"כי קרוב אליך.."