פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 632)

תיוגים

נס גלוי לעיני המצלמה: נכה על כסא גלגלים - קם והולך. צפו

תיוגים

בישראל אין שום הארה נכונה יכולה לשרות זולת ע"י הכלל, ובלא כלל אין דבר שאין בו סילופים. ובכל עשרה מישראל שכינתא שריא, שאור הכלל כולו מאיר בהם.

לזאת, כל יחידיות והתבדלות מעכבת בעד ההתחברות הקבועה עם ההארות העמודות הכן לחדור בו ואינם מופיעות בו זולת ע"י תפילה בציבור.

ההיסוסים השונים ברגשי הקדושה והפקפוקים והספקות שמתעוררים, הן המה גלויי התביעות להתאחד עם הציבור ולינק דרך צינורם. ומיד כשמתכנסים עמהם, תיכף מופיעים אורות האמונה התמימה והשלמה בהתבהרותם, זיקוקם וצירופם, והיו כענן בוקר ושמיים זכים כספירים מאירים בטהרתם.

(רזי לי יג, יז)

 @ארץ השוקולד @יהודי אמיתי! @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה)

אני רוצה בע״ה ללכת לתרום דם ביום חמישי באזור המרכז. אני לא רוצה שזה יהיה אצל מד״א, והייתי שמח אם אוכל לדעת שזה יגיע ל״בני ברית״ (במובן הרחב...) אפשר הכוונה מה לעשות ?

יש אדם מהישוב שלי שבריב עם אבא שלי כבר כמה שנים טובות.
זה התחיל מריב בבית כנסת על משהו הלכתי (אם אני לא טועה הבנאדם היה מדבר בקראית התורה ואבא שלי העיר לו)
ומשם זה גלש לעוד המון מקומות שהם היו רבים, ותכל'ס כל החברים שלי ואנשים סביבנו יודעים כזה שהם כל הזמן מוצאים על מה לריב.
לאחרונה אני עובד במקום חדש, ואותו אדם הוא האדם היחיד שנוסע לאזור הזה בבקרים.
והוא תמיד עוצר לי בטרמפים. אם אני לא עולה איתו הטרמפ אחרכך זה לפחות שעה איחור לעבודה.
אבא שלי בחיים לא יסכים לי לעלות איתו על טרמפ, וגם אם אני זוכר נכון מפעם אחת שהוא לקח את אחותי טרמפ אותו אדם השתמש בזה כטיעון בדין תודה מול אבא שלי ש"הוא גומל לו חסדים" כשהו לוקח את אחותי טרמפ.
אז לאחרונה אני נוסע איתו ושומר על זה בשקט. אבל הוא בשבועות האחרונים מתחיל לשאול אותי שאלות על אבא שלי (הוא קצת חסר טאקט) ואני מרגיש ממש לא נעים.
אני חושב להגיד לבוס שלי שמעכשיו קבוע אני מאחר, באמת אין לו בעיה עם זה שאגיע באיחור, הוא מלכתחילה אישר לי לאחר ששמע שאני מגיע בטרמפים אבל בגלל שזה עבודה של נתינת שירות אני באיחור שלי מעמיס ממש על השותף שלי בעבודה ואני לא רוצה את זה.
מה אתם היתם עושים?